בארה"ב אנשים שבעבר לא היו שוקלים משרות מסוימות, כיום מוצאים את עצמם שולחים קורות חיים לתפקידים שנחשבו "לא מבוקשים". מדובר במשרות עבודת שטח, תפקידים פיזיים ועבודות שירות שבעבר התקשו למשוך מועמדים, אך כיום זוכות לביקוש חסר תקדים. זהו מצב שנובע מהאטה שעובר שוק העבודה האמריקאי, עם ירידה ניכרת בקצב הגיוסים ועלייה בשיעורי האבטלה.

לפי הדיווחים, חברות כמו AQC Traffic Control, העוסקות בהכוונת תנועה באתרי בנייה, מקבלות כיום עשרות בקשות מדי שבוע לעומת כמעט אפס פניות בעבר. גם מתקני מיחזור, חברות פינוי פסולת, מערכת החינוך (משרות הוראה זמנית), ענפי הביטחון והשמירה ואפילו הצבא האמריקאי מדווחים על זינוק משמעותי במספר המועמדים. המכנה המשותף? משרות שמבוססות על מאמץ אנושי ישיר ונוכחות פיזית שאינה ניתנת להחלפה.

מהפיכת הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק

אחד הגורמים המרכזיים למגמה זו הוא החשש הגובר מהשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה. עובדים רבים מבינים שתפקידים משרדיים, עבודות ניתוח נתונים, כתיבה, עיצוב ואפילו תכנות מסוימים עלולים להיות מאוימים על ידי טכנולוגיות AI מתקדמות. לכן, יש תנועה הולכת וגוברת לכיוון מקצועות שדורשים נוכחות פיזית, מיומנויות ידניות וקשר אנושי ישיר.

• האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
• עסקת האניוול-גוגל: מכניסה את הבינה המלאכותית לחזית התעשייה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העבודות הפיזיות, הטכניות, הידניות או כאלו שבענף השירות יכולות בינתיים להיות כ"מקלט בטוח" מפני האוטומציה. בעוד שמשרות תכנות עלולות להיעזר יותר ויותר ב-AI או אפילו להיות מוחלפות חלקית, מפעיל מכונות בקו ייצור, חשמלאי בשטח, מלצר במסעדה או סוהר בבית כלא – לא יכולים להיות מוחלפים על ידי אלגוריתם, לפחות לא בעתיד הנראה לעין.

ספר קצת על עצמך: 

אנחנו מטפלים בכל מחלות הלב באופן פולשני באמצעות צנתורים. החל מחולים שעוברים בדיקות, עם כאבים בחזה ובדיקות שדורשות הערכה של עורקי הלב, או כאלו  הדורשות הערכה ואבחון של תפקוד הלב והמסתמים שלו בצורה פולשנית, שאת הכל אנחנו מבצעים בחדר צנתורים. אנחנו עובדים בטיפולים במחלות במסתמי הלב, או היצרות של העורקים. החולים מגיעים מהבית או מאשפוז או יכולים להגיע דחוף באמבולנס. אנחנו עובדים יום ולילה, כשיש מישהו שחוטף התקף לב באמצע הלילה אז אנחנו אלו שמטפלים בו. 

איך ה-AI משפיע על המקצוע או על הענף?

הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה הפכה להיות כיוון מאוד מאוד מבטיח. הקרדיולוגיה זה התחום השני בחשיבותו בהתפתחות של מכשירי AI ופתרונות AI. קרדיולוגיה תמיד היה תחום מאוד טכנולוגי ויש הזדמנויות לשימוש בתוכנה, כאשר ישראל מובילה בתחום ומאמצת מאוד חזקה של בינה מלאכותית, כאשר רבים מאיתנו שותפים לפיתוחים של מכשור רפואי חדשני. הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה מתחילה כבר בתיק המטופל. יש פתרונות שיודעים להעריך מי מהמטופלים דורש מעקב, יכולה לסייע בניהול בעבודה המשרדית, ניהול תיקי המטופל ואבטחת מידע. ה-AI נמצא גם בעת הפענוח ובמערכות תומכות החלטה באמצעי הדמיה שונים של הלב בין אם מדובר בהדמיה לא פולשנית או כן, יש הרבה שימוש בבינה מלאכותית וזה רק הולך וגובר. לבסוף ישנם גם כלים של טיפול המסייעים בצמתים בהם מקבלים החלטה על טיפול בחולים. בין אם בצנתור או בטיפול במסתמים. יש מנעד מאוד גדול, זה תחום מאוד פופולרי במחקר ומספר הפרסומים בתחום רק הולך וגובר משנה לשנה.

הבינה המלאכותית מאפשרת יותר משאפשרו שיטות סטטיסטיות מסורתיות שנעזרנו בהן גם קודם. זה שימוש במאגרי מידע מאוד גדולים, כלי הבינה המלאכותית הם מאוד מגוונים ויש להם יכולת לימוד עצמי של כל מקרה לגופו. מה שמוביל בסופו של דבר להתאמה לטיפול רפואי מותאם אישית. מתוך המאגרים האלה אתה מלמד מכונה והיא יודעת לקחת מקרים חדשים ולהעריך אותם.

יש חברות שמסתכלות על צנתור וירטואלי, ובשילוב אנשי מקצוע מאוד טובים, זו טכנולוגיה שיכולה לעזור לנו להחליט מתי יש היצרות שהיא קשה בעורקי הלב ומתי יש צורך להתייחס לזה בצורה פולשנית, כמו למשל להשתיל סטנט או לטפל בזה עם בלון, כל זה על סמך CT. דוגמה נוספת היא בבדיקות של אקו לב, AI שלוקח את הנתונים הרבים שיש באקו לב ובעצם עוזר לצוותים הרפואיים לעשות הסקה אוטומטית של התפקוד, באיתור ממצאים לא תקינים כמו היצרות של המסתמים או לתת הערכה כללית של תפקוד הלב. אלו דברים שלימדנו את הבינה המלאכותית מתוך עשרות אלפי תיקים קודמים ויש לה את היכולת להסיק מסקנות לבד ולפענח ממצאים חדשים. יש גם המון התקדמות בא.ק.ג, שהוא תחום מאוד מפותח בבינה מלאכותית. אמנם מדובר אמנם בתחום ממש ישן, טכנולוגיה שקיימת כבר 100 שנה אבל עדיין משתמשים בה באופן יומיומי מחולים עם כאבים בחזה במצבים של עילפון או חולשה ולפעמים בא.ק.ג יש את המידע שיכול להשפיע על חיי המטופל. היום זה מכשיר שרופאים מסתכלים עליו בעיניים ועושים הערכה, כל אחד לפי הידע והניסיון האישי שלו אבל הבינה מלאכותית מנצלת אותו כי אלו נתונים מאוד מתמטיים וגרפים. הא.ק.ג. מראה נתונים שהם מאוד דומים בין אדם לאדם מכל מקום בעולם, כך שאנחנו מזינים את ה-AI בעשרות אלפי סרטי א.ק.ג ומלמדים את המכונה לזהות מתוכם מצבים שונים ולתת אבחנות. יש חברות מסחריות שאני עובד עם חלקן, שהן יודעות לקחת תמונה של א.ק.ג ולתת אבחנה לא פחות מהרבה רופאים. זה יכול לתמוך ברופאים פחות מנוסים שנדרשים לתמיכה הזו של הטכנולוגיה.

• סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
• ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איפה הוא תורם?

כמובן שצריך לדעת להשתמש בה באחריות, אבל אין ספק תורם בהסקת מסקנות ברמה המחקרית. הוא יותר ויותר עוזר באבחון של אמצעי דימות. ה-AI יכול לתמוך במערכות תומכות החלטה לקראת פעולה על סמך נתונים, זה תומך בקיצור משימות ומטלות שוחקות שמבזבזות לכולנו זמן, כמו משימות משרדיות, תקשורת או עיבוד שפה. הבינה המלאכותית מאוד מייעלת את העבודה ולאפשר יותר תקשורת בין המטפל לחולה.