נתוני מס"ב חושפים: בשנת 2023 חל גידול של כ-5.4% בשכר הממוצע במשק
מנתוני השכר שהועברו ע"י חברת מס"ב, עולה כי השכר הממוצע בישראל בשנת 2023 עמד על כ-7028, שקל וזאת לעומת שנת 2022, בה עמד השכר הממוצע על כ-7,615 שקל.
כמו כן, עפ"י נתוני השכר שבידי חברת מס"ב השכר החציוני (שהוא למעשה המשכורת שמקבל האדם האמצעי, המשקף את השכר שמחצית מהישראלים מקבלים יותר ממנו ומחצית פחות ממנו) עמד בשנת 2023 על סך של כ-6,543 שקל, לעומת סך של כ-6,131.67 שקל בשנת 2022.
נתוני מס"ב מעידים על עליה של כ-5.4% בשכר הממוצע במשק בשנת 2023, וכן על עליה של כ-6.7% בשכר החציוני לעומת השכר בשנת 2022.
אודליה משה אוסטרובסקי, מנכ"לית מס"ב: "נתוני המשכורות של חברת מס"ב, מהווים תמונת מצב שקופה של ממוצע המשכורות במשק הישראלי מתוכו ניתן לנתח ולהבין תופעות כלכליות בתקופות שונות. ערנות הציבור הישראלי לנתונים כמו ממוצע המשכורות השנתי, מהווה רכיב מרכזי וחשוב באשר לאוריינות הכלכלית של הציבור, ולפיכך הגברת מודעות לנושאים חשובים המשפיעים על סדר היום בקרב הציבור הישראלי. ע"פ הנתונים, ניתן לראות כי על אף השפעת מלחמת חרבות ברזל ברבעון האחרון של השנה, השכר הממוצע ב-2023 עלה. ישנם משתנים שעשויים להציג תמונה שאינה מלאה, מאחר והעלייה בשכר, עלולה לנבוע גם מהטיה כתוצאה מהאטת ההעסקה במשק שהביאה למספר גבוה של מפוטרים או יוצאים לחל"ת מה שעלול להעיד על זינוק שאינו אורגני בממוצע השכר במשק".
- 2.שמעון 01/04/2024 13:25הגב לתגובה זוושאר עובדי המדינה . העלו את מחיר הדלק כדי להמשיך להאכיל אותם.
- 1.אם כך האינפלציה תגיע השנה ל 10% (ל"ת)זליג 01/04/2024 12:40הגב לתגובה זו
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
