אילוסטרציה משכורת שכר
אילוסטרציה משכורת שכר

נתוני מס"ב חושפים: בשנת 2023 חל גידול של כ-5.4% בשכר הממוצע במשק

מנתוני חברת מס"ב המפעילה את תשתית התשלומים המרכזית בישראל באמצעותה מבוצעות למעלה מ-90% מהעברת המשכורות במשק, עולה כי בשנת 2023 חלה עליה הן בשכר הממוצע במשק והן בשכר החציוני

מנתוני השכר שהועברו ע"י חברת מס"ב, עולה כי השכר הממוצע בישראל בשנת 2023 עמד על כ-7028, שקל וזאת לעומת שנת 2022, בה עמד השכר הממוצע על כ-7,615 שקל.

כמו כן, עפ"י נתוני השכר שבידי חברת מס"ב השכר החציוני (שהוא למעשה המשכורת שמקבל האדם האמצעי, המשקף את השכר שמחצית מהישראלים מקבלים יותר ממנו ומחצית פחות ממנו) עמד בשנת 2023 על סך של כ-6,543 שקל, לעומת סך של כ-6,131.67 שקל בשנת 2022.

נתוני מס"ב מעידים על עליה של כ-5.4% בשכר הממוצע במשק בשנת 2023, וכן על עליה של כ-6.7% בשכר החציוני לעומת השכר בשנת 2022.

אודליה משה אוסטרובסקי, מנכ"לית מס"ב: "נתוני המשכורות של חברת מס"ב, מהווים תמונת מצב שקופה של ממוצע המשכורות במשק הישראלי מתוכו ניתן לנתח ולהבין תופעות כלכליות בתקופות שונות. ערנות הציבור הישראלי לנתונים כמו ממוצע המשכורות השנתי, מהווה רכיב מרכזי וחשוב באשר לאוריינות הכלכלית של הציבור, ולפיכך הגברת מודעות לנושאים חשובים המשפיעים על סדר היום בקרב הציבור הישראלי. ע"פ הנתונים, ניתן לראות כי על אף השפעת מלחמת חרבות ברזל ברבעון האחרון של השנה, השכר הממוצע ב-2023 עלה. ישנם משתנים שעשויים להציג תמונה שאינה מלאה, מאחר והעלייה בשכר, עלולה לנבוע גם מהטיה כתוצאה מהאטת ההעסקה במשק שהביאה למספר גבוה של מפוטרים או יוצאים לחל"ת מה שעלול להעיד על זינוק שאינו אורגני בממוצע השכר במשק".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שמעון 01/04/2024 13:25
    הגב לתגובה זו
    ושאר עובדי המדינה . העלו את מחיר הדלק כדי להמשיך להאכיל אותם.
  • 1.
    אם כך האינפלציה תגיע השנה ל 10% (ל"ת)
    זליג 01/04/2024 12:40
    הגב לתגובה זו
עובדים
צילום: shutterstock

"הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה

גל הפיטורים הגלובלי היה אמור להחזיר את הצעירים לשעות נוספות ונאמנות עיוורת - אבל קורה בדיוק ההפך: הם מציבים גבולות, דורשים גמישות ומוכנים לשלם מחיר. האם המעסיקים יצליחו להסתגל למצב? וגם - דברים שצריך לדעת על דור Z

ענת גלעד |

דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא". 

דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.

ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.

התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות

תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.

סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.

הפער הבין-דורי מתרחב

עובדים
צילום: shutterstock

"הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה

גל הפיטורים הגלובלי היה אמור להחזיר את הצעירים לשעות נוספות ונאמנות עיוורת - אבל קורה בדיוק ההפך: הם מציבים גבולות, דורשים גמישות ומוכנים לשלם מחיר. האם המעסיקים יצליחו להסתגל למצב? וגם - דברים שצריך לדעת על דור Z

ענת גלעד |

דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא". 

דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.

ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.

התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות

תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.

סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.

הפער הבין-דורי מתרחב