תלוש שכר
צילום: אייס

שכר המינימום מול השכר הממוצע: מה קרה בעשור האחרון?

האם שכר המינימום עולה יותר מהשכר הממוצע - כפי שהבטיחו בהסתדרות? בדיקה

עמית בר | (4)
נושאים בכתבה שכר מינימום

שכר המינימום יעלה  באפריל - שכר המינימום יזנק באפריל - איך זה ישפיע על השכר של כולנו? והעלייה הזו הזכירה לנו שכל פעם מחדש ההסתדרות נלחמת על שכר המינימום ודורשת לעלותו. נקבעה תוכנית להעלאה מדורגת לשכר המינימום וההסתדרות "עשתה את שלה". אבל ההסתדרות לא באמת נלחמת על העובדים החלשים. השכר שלהם כפי שעולה בבדיקה מקיפה לא עלה ביחס לשכר הממוצע - הפערים נותרו ואפילו הורחבו. 

שכר המינימום יעלה עוד כמה שבועות ל-6,247 שקל, אבל כדי להבין מה זה באמת אומר, בואו ניקח צעד אחורה ונראה איך הוא התפתח בעשור האחרון – מ-2015 עד היום – ביחס לשכר הממוצע. זה סיפור של עליות, תחנות מפתח ופער שמשתנה, עם חוק שקובע ששכר המינימום צריך להיות לפחות 47.5% מהשכר הממוצע, אבל לא תמיד זה עבד ככה. הנה המסלול, תחנה אחרי תחנה, עם דוגמאות שמחברות את המספרים לחיים.  


2015-2017: זינוקים גדולים ותחילת הדרך


ב-2015 שכר המינימום עמד על 4,300 שקל לחודש, והשכר הממוצע היה סביב 9,500 שקל – יחס של 45%. אז התחילו העליות:  דצמבר 2015: קפץ ל-4,650 שקל, תוספת של 350 שקל. השכר הממוצע עלה קצת ל-9,700 שקל, והיחס זז ל-48%.  


אפריל 2017: עוד זינוק ל-5,000 שקל, תוספת של 350 שקל. השכר הממוצע טיפס ל-10,200 שקל, והיחס נשאר די יציב, קרוב ל-49%.  דצמבר 2017: הגיע ל-5,300 שקל, עלייה של 300 שקל. השכר הממוצע עמד על 10,700 שקל, והיחס ירד ל-49.5% כי הממוצע צמח מהר יותר.


2018-2020: התייצבות וקורונה משתלטת

אפריל 2018: שכר המינימום עלה ל-5,300 שקל והוקפא שם, אבל השכר הממוצע המשיך לטפס ל-11,000 שקל. היחס צנח ל-48%, והפער התחיל להיפתח. ואז הגיעה הקורונה ב-2020. השכר הממוצע זינק ל-11,730 שקל כי הרבה עובדי שכר נמוך הוצאו לחל"ת, והממוצע התעוות. שכר המינימום נשאר 5,300 שקל, והיחס נפל ל-45%. ממשלה הקפיאה את העדכונים כי הכלכלה התהפכה.


2021-2023: קיפאון וחזרה לעדכונים

2021-2022: שכר המינימום תקוע על 5,300 שקל, למרות הסכם חבילה מ-2021 שתכנן להעלות אותו ל-5,400 שקל ואז ל-5,500 שקל – אבל זה נתקע בכנסת. השכר הממוצע המשיך לרוץ, הגיע ל-12,622 שקל ב-2023, והיחס התרסק ל-42%. עובדת ניקיון כמו שירלי מלוד הרגישה ששכר המינימום כבר לא מספיק לשכירות של 2,500 שקל, והפער מהממוצע רק גדל. אפריל 2023: סוף סוף עדכון ל-5,572 שקל, תוספת של 272 שקל, אחרי חמש שנים של קיפאון. השכר הממוצע עמד על 11,730 שקל (בהתבסס על נתוני 2022), והיחס חזר ל-47.5% לפי החוק. זה נתן קצת אוויר, אבל המחירים כבר זינקו בגלל אינפלציה.


2024-2025: קפיצה גדולה והדבקת הפער

אפריל 2024: שכר המינימום עלה ל-5,880 שקל, תוספת של 308 שקל. השכר הממוצע זינק ל-13,316 שקל (אוקטובר 2024), והיחס שוב ירד ל-44% כי הממוצע רץ מהר יותר. אפריל 2025: הקפיצה ל-6,247 שקל, תוספת של 367 שקל. השכר הממוצע נשאר סביב 13,316 שקל (בהנחה שהוא לא זז הרבה עד אפריל), והיחס חוזר ל-47%, קרוב למה שהחוק דורש.

קיראו עוד ב"קריירה"

מה המספרים מראים?

בואו נסתכל על התמונה הגדולה:  2015: שכר מינימום 4,300 שקל, ממוצע 9,500 שקל, יחס 45%.  2025: שכר מינימום 6,247 שקל, ממוצע 13,316 שקל, יחס 47%. בעשור הזה שכר המינימום עלה ב-45% (1,947 שקל), והשכר הממוצע זינק ב-41% (3,816 שקל). המינימום צמח קצת יותר מהר, אבל היו תקופות ארוכות של קיפאון – במיוחד 2018-2023 – שבהן הממוצע התרחק, והיחס נפל מתחת ל-47.5%. העדכונים ב-2023-2025 סגרו את הפער, אבל המחירים עלו בינתיים, אז הכוח האמיתי של השכר לא השתנה הרבה.


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הסתדרות 13/03/2025 07:45
    הגב לתגובה זו
    מעבר להגנה על פנסיות תקציביות..הסתדרות לא באמת קיימת ורק מנסים למשוך את הזמן.. עד לחיסולו המוחלט ביחד עם הפנסיות התקציביות..לא ברור למה הסתדרות לא מגנה על החלשים
  • 2.
    כל כך הרבה מילים שהיה אפשר להחליף ב גרף אחד פשוט (ל"ת)
    אנונימי 12/03/2025 20:05
    הגב לתגובה זו
  • צודק 12/03/2025 21:35
    הגב לתגובה זו
    אבל אז איך ימכרו פרסומות מעצבנות
  • 1.
    גולדפינגר 12/03/2025 17:24
    הגב לתגובה זו
    פעם היו יורים להסתדרות ששר האוצר חשב פעמיים לפני שניכנס איתם לעימות כיום ההסתדרות היא אסקופה נדרסת ראו כיצד סמוטריץ דרש וקיבל 2 ימי הבראה מכלל העובדים במשק כאשר המגזר הציבורי מוחרג כדי לא להרגיז אותם והעביר את הכספים הללו לטובת מימון ישיבות של משתמטים במקום לשיקום המדינה. ויור ההסתדרות אינו פוצה פה ומצפצף פשוט שיתקת אלחוט.
שביתת הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון שביתה
צילום: יח?צ ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון

"41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי

אגף השכר מציג דוח ראשון מסוגו על שביתות וסכסוכי עבודה במגזר הציבורי; 48 סכסוכים פתוחים ו-58 אלף ימי עבודה אבודים בשנה

רן קידר |

משרד האוצר מפרסם לראשונה דוח מסכם של אגף השכר והסכמי העבודה, המנתח את תמונת השביתות, העיצומים וסכסוכי העבודה בשירות המדינה בשנת 2024. לפי הדוח, יחסי העבודה הקיבוציים במגזר הציבורי מציגים מגמת שיפור מתמשכת, עם ירידה בהיקף הצעדים הארגוניים ובמספר הסכסוכים לעומת שנים קודמות. הדוח מתפרסם בעיצומו של המתנה להכרעת בג"ץ בערעור המדינה על פסק הדין העקרוני בעניין "השכר הראוי" בעת עיצומים חלקיים, סוגיה בעלת השלכות רוחב משמעותיות על כל מערכת יחסי העבודה בישראל.

אגף השכר מצביע על שלושה מהלכים מרכזיים שהובילו ליציבות במערכת יחסי העבודה: הראשון מביניהם הוא ההסכם עם הסתדרות המורים, שנערך ב-2022, והסדיר את מערכת השכר והוביל לשקט תעשייתי יציב ללא סכסוכים במערכת החינוך. בנוסף, הדוח מדבר על הסכם המסגרת עם ההסתדרות הכללית, שנערך ב-2023, ובמסגרתו עוגן מנגנון צעדי התכנסות וקיצוץ מתואמים, על רקע מאמצי המשק למימון המלחמה והצורך בהתנהלות מאוזנת במגזר הציבורי. לפי האוצר, שלושת המהלכים הללו יצרו תשתית מוסדית יציבה יותר, המבוססת על דיאלוג ושיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ותרמו באופן ישיר לצמצום סכסוכי העבודה בשירות המדינה.

הדוח מתייחס ליוזמה משותפת של משרד האוצר וההסתדרות, הקמת מוסד ליחסי עבודה, שנועד לסייע בפתרון סכסוכים בדרכי שלום. במסגרת המוסד מופעלים כלים כגון גישור מקצועי, בירור עובדות ומחקר וכן מנגנוני הידברות מוסדיים. באגף השכר מציינים כי הקמת המוסד מהווה נדבך נוסף בביסוס מערכת יחסי עבודה יציבה יותר, תוך הפחתת תלות בצעדים ארגוניים ותהליכי הכרעה משפטיים.

התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים

לצד המגמות החיוביות, הדוח מצביע על סוגיה עקרונית שנותרה בלתי פתורה, והיא התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שניתן בעניינם של עובדי ההוראה בחטיבות העליונות, קבע כי בעת עיצומים, גם אם העבודה אינה מתבצעת בשלמותה, יש לשלם לעובדים שכר מלא. המדינה עתרה לבג"ץ בבקשה לביטול ההחלטה, בטענה כי לפסק הדין "השלכות רוחב חמורות" על מבנה יחסי העבודה הקיבוציים ועל יכולתה לשמור על שירות ציבורי תקין. העתירה תלוית הכרעה, ובמשרד האוצר מציינים כי נדרשת הסדרה רגולטורית ברורה, שתשמור מחד על זכות העובדים למחות, ומאידך על חובתה של המדינה לספק שירות ציבורי רציף, יציב וצודק.

אפי מלכין, ממונה השכר והסכמי העבודה ציין כי: "המגמה החיובית בשירות המדינה אינה מקרית, היא תוצאה של השקעה ארוכת טווח בבניית יחסי אמון, בניהול דיאלוג פתוח עם ארגוני העובדים וביצירת מנגנונים מוסכמים לפתרון מחלוקות. מערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי מבשילה והופכת יציבה ובוגרת יותר, לטובת העובדים ולטובת הציבור כולו".

עובדים
צילום: shutterstock

"הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה

גל הפיטורים הגלובלי היה אמור להחזיר את הצעירים לשעות נוספות ונאמנות עיוורת - אבל קורה בדיוק ההפך: הם מציבים גבולות, דורשים גמישות ומוכנים לשלם מחיר. האם המעסיקים יצליחו להסתגל למצב? וגם - דברים שצריך לדעת על דור Z

ענת גלעד |

דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא". 

דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.

ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.

התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות

תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.

סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.

הפער הבין-דורי מתרחב