סולגרין, תום שפרן, גל בוגין
צילום: אייל טואנג

סולגרין גייסה 140 מיליון שקל בהנפקת מניות במחיר שוק

הגיוס מגיע לאחר שמתחילת החודש השלימה המניה ראלי של 70% לשווי שוק של כ-325 מיליון שקל; הגיוס מיועד לצורך ביצוע השקעות באיטליה; בעלת השליטה ג'נריישן קפיטל השתתפה בגיוס והשקיעה כ-46.8 מיליון שקל
צחי אפרתי | (2)

חברת סולגרין שעוסקת בתחום האנרגיה המתחדשת דיווחה על גיוס של 140 מיליון שקל לפי מחיר של 26.71 שקל למניה מעט מעל שער הבסיס של המניה הבוקר. מתחילת החודש משלימה סולגרין ראלי של 70% ונסחרת בשווי שוק של כ-325 מיליון שקל - מה שהופך את עיתוי ההנפקה לחיובי מבחינת החברה.

מטרת הגיוס נובעת מהעניין של החברה להיכנס לתחום האנרגיה המתחדשת באיטליה ובמקביל היא מנהלת מו"מ עם חברה איטלקית לשיתוף פעולה בתחום רכישה והגדלת יכולת ייצור חשמל בהיקף של 270 מגה וואט. שיתוף הפעולה בין שתי החברות יתבסס על רכישה של פרוייקטים סולאריים מניבים בהיקף של 30 מגה וואט עם אופציה להרחבה ל-70 מגה וואט ופיתוח פרויקטים קרקעיים בהיקף של 50 - 200 מגה וואט. כאשר הצפי הוא להגיע לשלב של הקמת הפרויקטים תוך 18-24 חודשים.

בעלת השליטה ג'נריישן קפיטל -0.53% , השתתפה בהנפקה בהיקף של 46.8 מיליון שקל. בחודש שעבר ביצעה סולגרין הנפקת זכויות בהיקף של כ-36 מיליון שקל שבה השתתפה ג'נריישן קפיטל בהיקף של כ-24.2 מיליון שקל, כך שבסך הכל, ההשקעה של ג'נריישן בסולגרין ב-2 ההנפקות עומד על כ-71 מיליון שקל. 

 

כיום,  לסולגרין פורטפוליו נוכחי בהיקף של כ-68 מגה ואט, מתוכו כ-45 מגה-ואט לקראת התחלת הקמה וכ-23 מגה ואט נכסים מניבים. בנוסף, לחברה צבר נכסים בהיקף של 450 מגה ואט בשלבים שונים של יזום ופיתוח.

 

גל בוגין, יו"ר פעיל בסולגרין: "אנו מודים לגופים שהשתתפו בגיוס ההון ולבעלת השליטה ג'נריישן קפיטל על ההיענות הגבוהה להנפקה. בין היתר לקחו חלק בהנפקה הגופים המוסדיים המובילים, ואנו רואים בכך הבעת אמון משמעותית מצד שוק ההון בפעילות החברה ובאסטרטגיית הצמיחה שאנו מובילים. כספי ההנפקה, יחד עם ההון שגייסנו בחודש שעבר בהנפקת הזכויות והסכם המימון שחתמנו בתחילת השנה עם עמיתים, ישמשו להאצת יישום אסטרטגיית הצמיחה של החברה בארץ ובחו"ל.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דני שובבני 23/08/2020 00:58
    הגב לתגובה זו
    מנכל חסר כל הבנה בתחום. סכנה ממשית בניהול כושל. ללא הבנה הנדסית, תפעולית, טכנולוגית ופיננסית. סכנה שהכסף מנוהל על ידו. ראו הוזהרתם.
  • 1.
    פוקסי 18/08/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
    תנו בראש
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים