סולגרין, תום שפרן, גל בוגין
צילום: אייל טואנג

סולגרין גייסה 140 מיליון שקל בהנפקת מניות במחיר שוק

הגיוס מגיע לאחר שמתחילת החודש השלימה המניה ראלי של 70% לשווי שוק של כ-325 מיליון שקל; הגיוס מיועד לצורך ביצוע השקעות באיטליה; בעלת השליטה ג'נריישן קפיטל השתתפה בגיוס והשקיעה כ-46.8 מיליון שקל
צחי אפרתי | (2)

חברת סולגרין שעוסקת בתחום האנרגיה המתחדשת דיווחה על גיוס של 140 מיליון שקל לפי מחיר של 26.71 שקל למניה מעט מעל שער הבסיס של המניה הבוקר. מתחילת החודש משלימה סולגרין ראלי של 70% ונסחרת בשווי שוק של כ-325 מיליון שקל - מה שהופך את עיתוי ההנפקה לחיובי מבחינת החברה.

מטרת הגיוס נובעת מהעניין של החברה להיכנס לתחום האנרגיה המתחדשת באיטליה ובמקביל היא מנהלת מו"מ עם חברה איטלקית לשיתוף פעולה בתחום רכישה והגדלת יכולת ייצור חשמל בהיקף של 270 מגה וואט. שיתוף הפעולה בין שתי החברות יתבסס על רכישה של פרוייקטים סולאריים מניבים בהיקף של 30 מגה וואט עם אופציה להרחבה ל-70 מגה וואט ופיתוח פרויקטים קרקעיים בהיקף של 50 - 200 מגה וואט. כאשר הצפי הוא להגיע לשלב של הקמת הפרויקטים תוך 18-24 חודשים.

בעלת השליטה ג'נריישן קפיטל 2.97% , השתתפה בהנפקה בהיקף של 46.8 מיליון שקל. בחודש שעבר ביצעה סולגרין הנפקת זכויות בהיקף של כ-36 מיליון שקל שבה השתתפה ג'נריישן קפיטל בהיקף של כ-24.2 מיליון שקל, כך שבסך הכל, ההשקעה של ג'נריישן בסולגרין ב-2 ההנפקות עומד על כ-71 מיליון שקל. 

 

כיום,  לסולגרין פורטפוליו נוכחי בהיקף של כ-68 מגה ואט, מתוכו כ-45 מגה-ואט לקראת התחלת הקמה וכ-23 מגה ואט נכסים מניבים. בנוסף, לחברה צבר נכסים בהיקף של 450 מגה ואט בשלבים שונים של יזום ופיתוח.

 

גל בוגין, יו"ר פעיל בסולגרין: "אנו מודים לגופים שהשתתפו בגיוס ההון ולבעלת השליטה ג'נריישן קפיטל על ההיענות הגבוהה להנפקה. בין היתר לקחו חלק בהנפקה הגופים המוסדיים המובילים, ואנו רואים בכך הבעת אמון משמעותית מצד שוק ההון בפעילות החברה ובאסטרטגיית הצמיחה שאנו מובילים. כספי ההנפקה, יחד עם ההון שגייסנו בחודש שעבר בהנפקת הזכויות והסכם המימון שחתמנו בתחילת השנה עם עמיתים, ישמשו להאצת יישום אסטרטגיית הצמיחה של החברה בארץ ובחו"ל.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דני שובבני 23/08/2020 00:58
    הגב לתגובה זו
    מנכל חסר כל הבנה בתחום. סכנה ממשית בניהול כושל. ללא הבנה הנדסית, תפעולית, טכנולוגית ופיננסית. סכנה שהכסף מנוהל על ידו. ראו הוזהרתם.
  • 1.
    פוקסי 18/08/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
    תנו בראש
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.