משה פרי סאני
צילום: סיוון פרג'

סאני תקשורת תספוג חבות מס של 12.6 מיליון שקל

החוב מגיע בעקבות שומת מס משנת 2014; לחברה אין כרגע חבות מס לשלם אולם, צפויות להיות  לה השלכות על חבות המס של החברה בשנים 2015-2018
איתן גרסטנפלד |

חברת סאני תקשורת -1.6% מדווחת כי היא עשויה לספוג חבות מס לרשות המיסים של עד 12.6 מיליון שקל בעקבות שומת מס משנת 2014.

על פי הדיווח, התקבלה אצל רואי החשבון של החברה שומת מס משנת 2014, המבוססת על מועד הכרה בחובות אבודים מועד וסיווג הפחתת נכסים בלתי מוחשיים. החברה חולקת על עמדת רשות המיסים ובכוונתה להגיש עליה השגה.

להערכתם, קיימות לחברה טענות טובות המבוססות ונסמכות על הפקודה ופרשנותה. לחברה אין כרגע חבות מס לשלם אולם, ככל שטענות החברה תדחינה, עלולות להיות לשומת המס השלכות עתידיות על חבות המס של החברה בשנים 2018-2015 עד לסכום מקסימלי של כ-12.6 מיליון שקל.

בספטמבר במסגרת פרסום תוצאותיה לרבעון השלישי, דיווחה החברה על עליה של כ-4.4% בהכנסות. עם זאת, חוותה החברה ירידה של כ-54% ברווח הנקי, המיוחסת לשחיקה ברווח הגולמי. המנייה ירדה בכ-5% בשנה החולפת ונסחרת במכפיל של 9.8 על הרווח הנקי של 12 החודשים. בנוסף, דיווחה החברה במסגרת תוצאות הרבעון על חתימת הסכם לפיו תמשיך לשמש כיבואן סמסונג בישראל למשך 5 שנים נוספות. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

אגח
צילום: ביזפורטל

שוק החוב המקומי בישראל: מגמות, תחזיות וטיפים לניהול תיק אג"ח

מהן המגמות המרכזיות שמשפיעות על שוק החוב, ואילו תובנות ניתן לגזור מהן לגבי ההשקעה בסגמנט החוב

נושאים בכתבה אג"ח

בשנים האחרונות, שוק ההון הישראלי מתמודד עם תנודות, אתגרים והזדמנויות הנובעים ממגוון רחב של גורמים – כלכליים, גיאופוליטיים ומוניטריים. עבור הציבור הרחב והמשקיעים בתיקי אג"ח, הבנה מעמיקה של המגמות והתחזיות בשוק המקומי תסייע לניהול נכון של נכסי החוב ולמימוש פוטנציאל התשואה תוך שמירה על רמת סיכון סבירה.

מהן מגמות מרכזיות שמשפיעות על שוק החוב?

ירידה בסיכון של מדינת ישראל

לאור הפסקת האש בעזה ובלבנון והשקט הנוכחי בחזיתות האחרות, פרמיית הסיכון של ישראל חזרה לרדת והגיעה לרמות שלא נראו מאז הרפורמה המשפטית. הירידה בסיכון מתבטאת בירידה בפרמיית ה-CDS, שער הדולר וירידה בתשואות אגרות החוב הממשלתיות הנסחרות בחו"ל.

ירידת ריבית צפויה והשלכותיה

לאחר תקופת המתנה ארוכה במיוחד, הוריד בנק ישראל את הריבית ב-24 בנובמבר ב-0.25%, ל-4.25%, כחלק ממגמה עולמית של הורדת ריבית שהחלה זה מכבר בארה"ב ובבריטניה כבר ב-2024. הציפיות בשוק הן להמשך מגמה זו בשנה הקרובה, כך שבסוף 2026 הריבית כבר תעמוד על 3.5%-3.75%. ירידת הריבית מתאפשרת לאור סביבת אינפלציה מתונה יחסית, כ-2% בשנה הקרובה, וכן לאור דעיכת עצימות המלחמה, שתרמה לייסוף חד של השקל ולהתמתנות ליבת האינפלציה.

השפעת ירידת הריבית על שוק האג"ח משמעותית: אג"ח ארוכות וממשלתיות נוטות להרוויח בסביבה כזו, שכן ירידת ריבית מובילה לירידת תשואות האג"ח ולעליית מחיריהן. עם זאת, חשוב לזכור שגם מח"מ בינוני יאפשר ליהנות מהיתרון הזה, תוך שמירה על הגנה חלקית מפני שינויים לא צפויים בסביבה הכלכלית.

ירידה בקצב גיוסי הממשלה