טוגדר תמכור בגרמניה: המשלוח הראשון יניב רווח של כ-800 אלף יורו
חברת הקנאביס הרפואי טוגדר 10.04% דיווחה הבוקר (א') כי במסגרת פעילותה בגרמניה, החברה הגרמנית עימה נחתם הסכם מחייב לרכישת השליטה בה, התקשרה בהסכם לרכישת 160 ק"ג תפרחות מיובשות של קנאביס רפואי מחברה הולנדית וקיבלה את כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים לצורך השלמת ייבוא המוצרים אל תוך גרמניה והפצתם באמצעות צד שלישי לבתי מרקחת בגרמניה.
המוצרים צפויים להגיע לחברה הגרמנית עד סוף הרבעון השני של השנה ובטוגדר מעריכים כי העסקה לרכישת התפרחות ומכירתם לצפויה להניב לחברה הגרמנית רווח של כ-800 אלפי אירו.
בכוונת טוגדר לבצע רכישה כפי שדווחה, כל חודש, ולפעול לכך שהמוצרים יופצו לבתי מרקחת בגרמניה בהתאם להסכמים קיימים שיש לחברת הפיתוח, היבוא וההפצה הגרמנית עם רשתות בתי מרקחת בגרמניה או למכור אותם לצדדים שלישיים אחרים בגרמניה אשר להם כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים לצורך רכישתם. יצוין, כי טוגדר מעריכה שהעסקה לרכישת השליטה בחברת הפיתוח, היבוא וההפצה הגרמנית תושלם בשבועות הקרובים.
בהמשך, מתכוונת טוגדר לשווק את גידוליה מאוגנדה ומישראל בין היתר באמצעות חברת הפיתוח, היבוא וההפצה הגרמנית. בנוסף, בטוגדר מציינים כי החברה הגרמנית פועלת לפיתוח שלושה מוצרים רפואיים מבוססי קנאביס. מוצר אחד הינו בתחום פצעי עור (אקנה) השני הינו לטיפול בפסוריאזיס ושלישי הינו בתחום מניעת כאב. פיתוח המוצרים כאמור מבוסס על זני קנאביס ייחודים שיובאו מהרי ההימלאיה (הודו) וקיבלו את האישורים הדרושים מהרשויות בגרמניה.
- רחפנים בשמי ברלין: איך גרמניה ואירופה כולה נלחמת בתופעה שמשבשת את התעופה האזרחית
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לחברת הפיתוח, היבוא וההפצה הגרמנית מעבדה ומפעל בעלי רישיון GMP המאפשר עריכת ניסויים וכן מיצוי וייצור מוצרים מבוססי קנאביס. בנוסף, לחברה הגרמנית פעילות הנוגעת לרגולציה בתחום הקנאביס, במסגרתה מבוצעות בדיקות תקינה והגשת בקשות הנוגעות לגידול, ייבוא, שווק וייצור של מוצרי קנאביס המיועד לשוק הגרמני. השירותים ניתנים ביחס לפעילות החברה הגרמנית עצמה ועבור צדדים שלישיים. החברה הגרמנית פועלת לקבלת אישור להפעלת מתקן אחסון למוצרי קנאביס רפואי.
- 1.עוד חרטה מבית היוצר של "ענף הקנביס" (ל"ת)בני 19/05/2019 11:26הגב לתגובה זו
- טוב 19/05/2019 12:15הגב לתגובה זויש פוטנציל גדול מי שמאמין ומחכה רק ירויח מנסיון הצלחה לחברה

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
