ניר למפרט
צילום: איתן ריקליס

מינוי זהב: ניר למפרט מונה לתפקיד מנכ"ל מר תעשיות

מנכ"ל דפי זהב לשעבר יתחיל בחודש אפריל לכהן בתפקיד מנכ"ל החברה הציבורית . יחליף את עדי ברוק
אבי שאולי |
נושאים בכתבה מינויים

אחרי 9 שנים בתפקיד מנכ"ל קבוצת דפי זהב-זאפ גרופ הפרטית, ניר למפרט מונה לתפקיד מנכ"ל חברת מר תעשיות הציבורית. יחליף בחודש אפריל 2015 את עדי ברוק שיסיים את תפקידו לאחר יותר משנתיים.

דירקטוריון מר תעשיות אישר את תנאי העסקתו של ניר למפרט: שכר בסיס של 100 אלף שקל בחודש ועוד שורה ארוכה של הטבות בהן רכב בשווי של 250 אלף שקל, מענק של 5 עד 12 משכורות - תלוי ברווח הנקי של החברה, אופציות ל-2.5% מהחברה ועוד.

חברת מר תעשיות, הנמצאת בשליטת חיים מר, עוסקת בביצוע פרוייקטים ואספקת שרותים בתחומי התקשורת, האבטחה והבטחון ומחזיקה ב-4.14% מחברת חלל תקשורת. קבוצת מר מונה כ-1,100 עובדים.

משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

איציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקוםאיציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקום

גילת טלקום עם הזמנה של 52 מיליון שקל

החוזה מתחיל החודש ונפרס על פחות משנה, בהיקף חריג ביחס לעסקאות האחרונות, ומציב קצב ביצוע מהיר שעשוי להשפיע על המספרים כבר בדוחות הקרובים

ליאור דנקנר |

גילת טלקום גילת טלקום 8.66%   מודיעה על התקשרות של חברת הבת שלה בהסכמים לאספקת שירותי תקשורת לוויינית מול לקוח ישראלי, בהיקף כולל של כ-52 מיליון שקל לתקופה של עשרה חודשים שמתחילה החודש. מדובר בחוזה קצר יחסית, מה שמציב קצב ביצוע והכרה בהכנסות גבוה כבר בטווח המיידי, ולא פריסה מדורגת על פני שנים כפי שמקובל בחלק מהפרויקטים בענף.

במונחי סדרי גודל, העסקה בולטת גם ביחס לגודל החברה בבורסה. שווי השוק של גילת טלקום עומד סביב כ-129 מיליון שקל, כך שהיקף ההזמנה לבדו מתקרב לכ-40% משווי השוק. המניה נסחרת במכפיל רווח חד-ספרתי, נתון שמחדד את הרגישות של השוק לכל שינוי בקצב ההכנסות וברווחיות בטווח הקצר והבינוני.

אם מסתכלים על הקצב, מדובר בהכנסות פוטנציאליות ממוצעות של כ-5.2 מיליון שקל בחודש לאורך תקופת החוזה. זה לא אומר שכל הסכום יוכר באופן ליניארי, אבל זה כן ממחיש עד כמה מדובר בהתקשרות מרוכזת בזמן, כזו שצפויה להיות מורגשת בדוחות כבר מהרבעונים הקרובים.


איך זה נראה מול עסקאות קודמות

כדי לשים את העסקה בפרופורציה, צריך לחזור לשנים האחרונות. גילת טלקום דיווחה לאורך התקופה על הזמנות בהיקפים מתונים יותר, בדרך כלל של כמה מיליוני שקלים בכל פעם, שנפרסו על שנה או יותר. גם כשהיו התקשרויות מהותיות, הן נטו להיות קטנות יותר בהיקף החודשי.

מצד שני, החברה כבר הראתה בעבר יכולת לסגור חוזים גדולים מאוד מחוץ לישראל. כך, לפני כשנה וחצי נחתם חידוש הסכם באפריקה בהיקף של כ-45 מיליון דולר לשלוש שנים, עסקה שנחשבה אז לאחת המשמעותיות בתולדות החברה. ההבדל המרכזי הוא שבמקרה הנוכחי מדובר בשוק המקומי ובפרק זמן קצר בהרבה.