גרף

חודש חלומי: מדדי המניות באחד העם רשמו ראלי מטורף - איזה מדד טס 15%?

אחרי חודשים של דשדוש, המעו"ף עם חודש חזק ואפילו מחזורי המסחר טיפסו. מבין המניות, בזק בולטת בענק. צפו במספרים

חודש ספטמבר היה חלומי למשקיעים בבורסה בת"א שסוף סוף הצליחה להקטין פערים מוול סטריט (אבל לא מאירופה). האות לראלי ניתן מייד עם התפוגגות החששות מהתלקחות הזירה הסורית. כמה דרמטי היה ספטמבר? מבדיקת Bizportal עולה כי מדובר בחודש החזק ביותר מזה 3 שנים ואולי אפילו יותר (בכל זאת יש עוד כמה שעות מסחר לחודש הזה).

מדד המעו"ף אמנם משיל היום 0.2% אבל בסיכום חודשי המדד זינק 7.5%, זאת לאחר שבשנה החולפת התנודה החודשית המקסימאלית עמדה על 3.6%. הפעם האחרונה שבה מדד המעו"ף רשם עלייה חודשית חדה יותר הייתה בספטמבר 2010, אז קפץ המדד ב8%. הנה גרף המעו"ף, כל קו מייצג חודש:

*הגרף - מתוך תוכנת 'בורסהגרף'

גם מחזורי המסחר שיתפו פעולה עם העליות, המחזור היומי הממוצע בספטמבר עמד על 1.3 מיליארד שקלים, זאת לעומת מחזור יומי ממוצע של 1.1 מיליארד שקלים בחודשים ינואר עד אוגוסט. ונזכיר כי ספטמבר היה חודש של חגים.

לגבי תשואת היתר מול המדדים בחו"ל, נציין כי ה-S&P500 האמריקני הסתפק החודש בעלייה של 3.6%, אבל הדאקס הגרמני עלה 6.9% - לא ממש רחוק מהמדד הישראלי.

מבחינת הסקטורים. הבולט מכולם היה מדד ת"א תקשורת שלהט בעלייה של כ-15%. המניה שהובילה את המדד הייתה בזק שזינקה ב-21%. במקום השני ניצב מדד ת"א ביטוח שטיפס החודש ב-9.2%. המניה הבולטת בסקטור זה היא הראל השקעות שרשמה זינוק חודשי של כ-12% כשמיד אחריה עם עליה של כ-10% ניצבת מגדל ביטוח.

גם מדד ת"א נפט וגז לא נותר הרחק מאחור ורשם זינוק של 8.7% במהלך החודש. המנייה שדחפה אגרסיבית את המדד כלפי מעלה הייתה רציו יהש שזינקה בכ-17%. מניה קטנה יותר במדד שרשמה עלייה משמעותית היא כהן פיתוח שהוסיפה לערכה כ-21%.

מניות הבנקים חוו אף הן חודש מצוין כשמדד ת"א בנקים הוסיף כ-7.5% מתחילת החודש. מעל כולן בלטה מניית בנק דיסקונט עם תשואה חודשית של כ-11%.

אם אפשר לציין סקטור שלהט מעט פחות, זהו דווקא מדד ת"א ביומד שעלה "רק" בכ-3.5%, זאת, לעומת עלייה מרשימה מאוד של סקטור הביומד של כ-28% מתחילת השנה. עם אחוז עלייה דומה אפשר לציין את מדד ת"א טכנולוגיה כשהמנייה שבלטה מעל כולן במדד זה הייתה ארד שזינקה 24.5% ומיד אחריה אלביט מערכות שזנקה בלמעלה מ-15% ומשכה את המדד הזה מעלה בשל משקלה הגבוה בו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רמי 30/09/2013 18:26
    הגב לתגובה זו
    במדינה של מושחתים זה יחסית נחשב ראלי מטורף
  • 2.
    ירקרק 30/09/2013 13:48
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים מפחדים מהפסקת תכנית הרכישות ומחזירים כספים הביתה. הראלי לא נתמך בשום נתון כלכלי אחר, המיתון עדיין כאן ופיצוץ בועת הנדל"ן מתקרבת.
  • 1.
    עוף החול 30/09/2013 12:51
    הגב לתגובה זו
    מי שקונה עכשיו כיף לו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.