צחי אבו
צילום: ארי נדלן

מניית ארי נדל"ן תעלה ב-50%

אביחי טדסה | (3)


לידר שוקי הון מתחילה סיקור על ארי נדל"ן עם המלמת קנייה ומחיר יעד 4 שקלים. המניה זינקה בעקבות הסיקור מ-2.5 שקל ל-2.76 שקלים. עדיין מדובר בפרמייה של 50%. 

צמיחה בתחום הנדל"ן המניב

ארי נדל"ן מתמקדת בנכסים מניבים, עם שלושה מרכזים מסחריים מרכזיים: סטאר סנטר אשדוד, ארנה נהריהו-My Mall בלימסול, קפריסין. לפי האנליזה, החברה מציגה שיעורי תפוסה גבוהים, וממשיכה להרחיב ולפתח את נכסיה, מה שאמור לתמוך בגידול ב-NOI השנתי.

פוטנציאל ההשבחה ופרויקטים חדשים

לפי האנליסטים, החברה מקדמת ארבעה פרויקטים חדשים שצפויים להניב בין 250-300 מיליון שקל ב-NOI שנתי, לצד הרחבת שטחים קיימים בהיקפים גדולים. לידר מציינת שהשווי הנוכחי של המניה אינו משקף את הפוטנציאל הגלום בפיתוחים העתידיים, ולכן מדובר בנקודת כניסהאטרקטיבית למשקיעים.


סטאר סנטר אשדוד – עוגן כלכלי משמעותי


המרכז המסחרי סטאר סנטר אשדוד הוא אחד הנכסים המרכזיים של החברה, והוא נחשב למרכז הקניות הפתוח הגדול בדרום הארץ.
שטח בנוי: כ-50,000 מ"ר
שיעור תפוסה: מעל 95%
פוטנציאל השבחה: החברה מתכננת הרחבת שטחי המסחר, מהלך שיכול להוסיף כ-50 מיליון שקל לשווי הנכס.
תרומה ל-NOI השנתי: ההכנסות משכירות עומדות על עשרות מיליוני שקלים בשנה, וצפויות לעלות עם ההתרחבות המתוכננת.

ארנה נהריה – פוטנציאל השבחה משמעותי

המרכז המסחרי ארנה נהריה הוא נכס אסטרטגי המשרת את כל אזור הצפון.
שטח בנוי: כ-30,000 מ"ר
שיעור תפוסה: סביב 90%, עם ביקוש גובר לשטחי מסחר
השבחה עתידית: החברה מתכננת מיקסום השימושים בנכס, כולל הכנסת רשתות קמעונאיות חדשות ושיפור תמהיל החנויות.
השפעה על השווי: ההרחבה והשיפור יכולים להעלות את שוויו בכ-40-50 מיליון שקל.

My Mall לימסול – קפריסין הופכת למוקד הצמיחה

My Mall בלימסול הוא אחד הנכסים המעניינים של החברה, עם פוטנציאל להגדיל את נתח ההכנסות מחוץ לישראל.
שטח בנוי: מעל 40,000 מ"ר
שיעור תפוסה: מעל 92%
השוק המקומי: קפריסין חווה גידול משמעותי בתיירות ובצריכה פרטית, מה שמחזק את הביקוש למרכזי קניות גדולים.
תרומה כלכלית: ההכנסות משכירות בנכס זה צפויות להכניס לחברה NOI שנתי של כ-40 מיליון שקל, עם פוטנציאל להמשך עלייה בשנים הקרובות.

פרויקטים בפיתוח – תוספת משמעותית ל-NOI

לידר שוקי הון מזהה ארבעה פרויקטים בפיתוח שצפויים להוסיף כ-250-300 מיליון שקל ל-NOI השנתי של החברה בטווח הארוך.
הרחבת שטחי מסחר בנכסים הקיימים – פוטנציאל תוספת של 30-50 מיליון שקל לשווי הכולל
הקמת מתחם מסחרי חדש באזור השרון – השקעה מוערכת של 200 מיליון שקל, עם פוטנציאל הכנסה של כ-25 מיליון שקל בשנה
כניסה לתחום המרכזים הלוגיסטיים – פרויקט בהיקף של כ-100,000 מ"ר שצפוי לייצר NOI של 60-70 מיליון שקל בשנה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

השפעת הפרויקטים על השווי הכלכלי של החברה

היקף הנכסים של ארי נדל"ן עומד על כ-3.5 מיליארד שקל, אך לפי לידר, הצפת הערך הצפויה יכולה להביא את שווי החברה לרמות גבוהות בהרבה.
עליית שווי הנכסים – הרחבות והשבחות צפויות להוסיף 150-200 מיליון שקל לשווי החברה
גידול בהכנסות משכירות – תוספת NOI שנתית של 250-300 מיליון שקל





שליטה וניהול – צחי אבו מוביל את החברה

מאז שצחי אבו רכש את השליטה בחברה לפני ארבע שנים, חלה עלייה משמעותית בהיקפי הפעילות, עם קידום עסקאות חדשות והשבחת נכסים. אבו מחזיק כיום 57% ממניות החברה, והוא נחשב לדמות מפתח בצמיחתה.

האם המניה תיכנס למדד ת"א 125?

לידר מעריכה שהמשך הצמיחה עשוי להוביל את החברה למדד ת"א 125, מהלך שיכול לתמוך בעלייה נוספת במניה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי אשדודי 08/02/2025 16:08
    הגב לתגובה זו
    הייתה לפני כשנתיים בשער 430. כיום יש פרויקטים רבים נוספים והשבחות פוטנציאליות
  • 2.
    מניה טובה (ל"ת)
    דניאל 06/02/2025 21:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 05/02/2025 19:11
    הגב לתגובה זו
    שחכתם את בניית הקניון הגדול ביותר באילתבתחנה המרכזית
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.