איתן לב טוב מנכל שבא
צילום: אליהו ינאי
דוחות

שבא מציגה עלייה בהכנסות אך שחיקה ברווח התפעולי

שבא מסכמת את הרבעון עם הכנסות של 38.3 מיליון שקל, עלייה קלה לעומת השנה שעברה, אך הרווח התפעולי נשחק לכ-12.3 מיליון שקל בעקבות עלייה בהוצאות טכנולוגיה ואבטחת מידע; הרווח הנקי עלה הודות לרווח על ניירות ערך למסחר

תמיר חכמוף |

חברת שבא שירותי בנק אוטו -3.09%  , המספקת תשתיות טכנולוגיות ופתרונות מתקדמים על גבי מערכות התשלומים המנוהלות המתופעלות על ידה, פרסמה היום את התוצאות הכספיות לרבעון השני לשנת 2025.

הכנסות שבא הסתכמו ברבעון השני לשנת 2025 בכ-38.3 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהכנסות מבוססות תנועה.

הרווח התפעולי ברבעון השני לשנת 2025 עמד על כ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. 

הכנסות ממימון נטו הסתכמו ברבעון השני לשנת 2025 בכ-5 מיליון שקל, וזאת לעומת הוצאות ממימון נטו של כ- 0.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד וכ-1.1 מיליון שקל ברבעון הקודם כתוצאה מהשפעת התנודתיות בשווקים על תיק ההשקעות.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון השני לשנת 2025 עמד על כ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לפני מימון ומיסים עמד ברבעון השני לשנת 2025 על כ-14.8 מיליון שקל.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד מיוחד בהיקף של 30 מיליון שקל. דיבידנד זה מצטרף לדיבידנד בהיקף של 30 מיליון שקל שהוכרז בחודש מרץ וחולק באפריל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות נכון ל-30 ביוני 2025, הסתכם בכ-253.5 מיליון שקל וזאת לעומת כ-259.2 מיליון שקל ב 31 בדצמבר 2024 לאור הרווח בתקופה בניכוי הדיבידנד בסך 30 מיליון שקל שחולק באפריל 2025.

ביום 13 ביוני 2025 ולמשך 12 ימים, ימי מבצע "עם כלביא" מול איראן, פעילות המשק ברכישות בכרטיסי חיוב התמקדה בעיקר ברשתות המזון, בעוד שמרכזי הקניות וחנויות הרחוב לא פעלו כסדרן והושבתו ברוב ימי הלחימה. במערכות התשלומים נצפתה ירידה בפעילות כרטיסי חיוב בבתי העסק וכן במשיכות המזומן במכשירי הכספומטים. בתום המבצע, לאחר תקופת הדו"ח, נצפתה התאוששות בכל ענפי המשק ועליה בפעילות כרטיסי החיוב בבתי העסק וכן במשיכות המזומן,  בהשוואה לחודש שקדם לתחילת הלחימה.

דבר החברה

איתן לב טוב, מנכ"ל שבא: ״במהלך הרבעון השני המשכנו לפעול להרחבת חדירת מנועי הצמיחה שלנו לשוק, זאת לצד המשך התפעול וההשקעה בתשתית והמשך צמיחה של פעילויות הליבה של החברה.

במהלך הרבעון השני של 2025 המשכנו לגדול בהכנסות ממכירת שירותים נלווים לשירותי הליבה. מדובר בצמיחה הנובעת מהמשך המאמץ של החברה להרחיב את מוצריה ולהעניק שירותים נוספים בעלי ערך מוסף לשחקנים שונים בענפי המסחר של המשק הישראלי.

אנו ממשיכים להגדיל את מספר לקוחותינו במסגרת פעילות Shva insights בניהם גם יצרניות מזון, גורמים ממשלתיים ורשויות מקומיות תוך הרחבת מגוון הנתונים ודרכי הנגשתם, זאת לצד המשך פיתוח והטמעת השימוש בתשתית שבא גם עבור שחקני CLP אשר אנו צופים כי יקבלו ביטוי גם בהכנסות בהמשך." 


שווי השוק של שבא עומד על כ-822 מיליון שקל לאחר שעלתה בכ-50% ב-12 החודשים האחרונים, אך ירדה בכ-14% מתחילת השנה. מכפיל הרווח המייצג לרבעון השני עומד על כ-15.5

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.