אחרי זינוק של 50%, האם העלייה במניית קליל מוצדקת?
הזינוק במניית קליל הפך אותה לאחת מסמלי הראלי בענף הבנייה מאז תחילת הלחימה מול איראן, כשמשקיעים בונים על גל הזמנות לשיקום החלונות והתריסים שנפגעו, אלא שנתח השוק של קליל קטן יחסית, הרווחיות נשחקה, והמכפיל מזנק לרמות שמגלמות תסריט אופטימי
האם הזינוק מוצדק והשווי החדש אכן מייצג? יצאנו לבדוק.
הצצה לדוחות: הרווח נשחק
בדוחות האחרונים החברה דיווחה על הכנסות של 97.1 מיליון שקל, עליה של
28.5% לעומת 75.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. עם זאת, הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-2.2 מיליון שקל, ירידה של כ-29% בהשוואה ל-3.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי, למרות הגידול האמור
ברווח התפעולי, נבעה מעלייה בהוצאות המימון, ובעובדה שברבעון המקביל נרשם רווח משערוך ניירות
ערך. כלומר, הרווח הנקי עומד על כ-2.2% מההכנסות, במה שנראה כמו מספר מייצג בדומה לשנת 2024, אז נרשם רווח של כ-7 מיליון שקל על הכנסות של 313 מיליון שקל.
אם נלך אחורה יותר, נראה ששיעור הרווח היה גבוה יותר, כאשר בממוצע בשנים שהריבית הייתה נמוכה יותר (2021 ואחורה) שיעור הרווח הנקי היה דו ספרתי למעלה מעשור (10-16%) ומכפיל הרווח עמד בין 10-13. אך לא מדובר רק בריבית. התמחור הוא הגורם העיקרי המכביד על שורת הרווח. שיעור הרווח הגולמי ירד ממוצע של 30% למתחת ל-20% בשנתיים האחרונות.
התחרות גוברת
החברה מציינת ששווקי פרופילי האלומיניום והתריסים הנם שווקים תחרותיים והמתחרים מתמודדים ביניהם במסגרת שווקים אלו לצד התמודדות מול יבואני פרופילי אלומיניום ויבואני תריסים. בצד החולשות, החברה רושמת במפורש בדוח השנתי שמחירי מכירה לנוכח איכות מוצרי החברה ומיתוגם ביחס למתחרים הם נקודת החולשה העיקרית. כלומר, החברה תתקשה להעלות מחירים ולשמור על נתח השוק שלה לאורך זמן.
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום הפרופילים, נתח השוק של החברה במכירת מוצרים המיוצרים מפרופילי אלומיניום בישראל, מסתכם, להערכת החברה, בכ-18% מסך השוק הרלוונטי בישראל נכון לשנת 2024.
בתחום התריסים נתח השוק שלה הינו כ-28% מסך השוק הרלוונטי. כלומר, למרות הציפייה להגדלת ההכנסות, חלקה של קליל יהיה בין 20-30% מסך ההזמנות. נתח השוק ירד בהדרגה ברקע התחרות והחברה לא מציגה צמיחה אלא דעיכה מסוימת בהכנסות. גם אחרי הקפיצה בהכנסות שתביא איתה המלחמה החברה עשויה לחזור לרמות ההכנסה שליוו אותה בשנים האחרונות.
האם הקפיצה מוצדקת?
ברווחיות הנוכחית (כ-17% גולמי), תצטרך להגדיל את ההכנסות פי 2 כדי להגיע לרמת הרווח הגולמי שהציגה לפני כ-5 שנים, וזה בלי לקחת בחשבון את הגידול בהוצאות (שכר ונלוות) וכן את הוצאות הריבית. כלומר, כדי להצדיק את השווי, תצטרך החברה להכפיל את המכירות תוך שיפור במרווחים כדי להיסחר ברמת מכפיל של 12, בדומה למה שהורגלו המשקיעים לפני כמה שנים. כיום, מכפיל הרווח המייצג לפי דוחות הרבעון הראשון עומד על 65.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
המלחמה הותירה אחריה לא מעט נזקים לחלונות ולתריסים, והציפייה בשוק היא שגל של הזמנות לשיקום המבנים שנפגעו ינחת על יצרניות כמו קליל. אלא שכאן מתחדדת השאלה, עד כמה הביקוש הזה באמת גדול, ובעיקר האם הוא צפוי להפוך לקפיצה קבועה בפעילות של החברה, כזו שמצדיקה את השווי החדש?
בפועל, הגידול בביקוש צפוי להיות זמני יחסית. אמנם בערים שנפגעו קשה יתבצעו עבודות שיקום משמעותיות, אולם ברוב המקרים מדובר בהחלפה נקודתית של חלונות ותריסים שניזוקו,
ולא בגל בנייה חדש שמייצר עלייה רוחבית ומתמשכת בהכנסות. מעבר לכך, יש לזכור שקליל אינה שחקנית יחידה: נתח השוק שלה כיום נאמד בכ-18% בתחום פרופילי האלומיניום וכ-28% בתחום התריסים, כך שגם אם סך ההזמנות יגדל במאות מיליוני שקלים בעקבות השיקום, חלקה של קליל יעמוד
רק על כרבע מזה בממוצע.
בשורה התחתונה
שוק ההון אוהב פוטנציאל וקליל, כמו מניות נוספות בענף, מספקת כרגע פוטנציאל כזה, עם גל צפוי של הזמנות והרבה כותרות שמייצרות מומנטום חיובי. אלא שכדי להצדיק את התמחור החדש תצטרך קליל לא רק להגדיל משמעותית
את מכירותיה, אלא גם לשחזר את רמות הרווחיות שמהן התרחקה בשנים האחרונות. במצב הנוכחי, קשה לראות איך זה קורה ללא שינוי מהותי בתחרות או במחירים. קליל היא רק דוגמא אחת מתוך לא מעט מניות במגזרי התעשייה והבנייה שטסו על רקע ציפיות גבוהות. התימחורים במקרים רבים כבר
משקפים תסריטים אופטימיים למדי, ואם קצב ההזמנות בפועל יהיה מתון יותר, או לחילופין לא יצליח להיות מתורגם לרווחים משמעותיים בפועל, המשקיעים עלולים למצוא את עצמם מאוכזבים.
- 3.אנונימי 30/06/2025 09:49הגב לתגובה זוזה קליל לא גוגל
- 2.כלכלן 29/06/2025 12:55הגב לתגובה זומול חיזבאללה לפני קצת יותר מחצי שנה
- 1.בלבול מוח המניה עובדת יפה (ל"ת)אנונימי 29/06/2025 11:25הגב לתגובה זו
- אנונימי 30/06/2025 09:59הגב לתגובה זותחזור למימדים טבעיים שלה

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
