אחרי זינוק של 50%, האם העלייה במניית קליל מוצדקת?
הזינוק במניית קליל הפך אותה לאחת מסמלי הראלי בענף הבנייה מאז תחילת הלחימה מול איראן, כשמשקיעים בונים על גל הזמנות לשיקום החלונות והתריסים שנפגעו, אלא שנתח השוק של קליל קטן יחסית, הרווחיות נשחקה, והמכפיל מזנק לרמות שמגלמות תסריט אופטימי
האם הזינוק מוצדק והשווי החדש אכן מייצג? יצאנו לבדוק.
הצצה לדוחות: הרווח נשחק
בדוחות האחרונים החברה דיווחה על הכנסות של 97.1 מיליון שקל, עליה של
28.5% לעומת 75.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. עם זאת, הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-2.2 מיליון שקל, ירידה של כ-29% בהשוואה ל-3.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי, למרות הגידול האמור
ברווח התפעולי, נבעה מעלייה בהוצאות המימון, ובעובדה שברבעון המקביל נרשם רווח משערוך ניירות
ערך. כלומר, הרווח הנקי עומד על כ-2.2% מההכנסות, במה שנראה כמו מספר מייצג בדומה לשנת 2024, אז נרשם רווח של כ-7 מיליון שקל על הכנסות של 313 מיליון שקל.
אם נלך אחורה יותר, נראה ששיעור הרווח היה גבוה יותר, כאשר בממוצע בשנים שהריבית הייתה נמוכה יותר (2021 ואחורה) שיעור הרווח הנקי היה דו ספרתי למעלה מעשור (10-16%) ומכפיל הרווח עמד בין 10-13. אך לא מדובר רק בריבית. התמחור הוא הגורם העיקרי המכביד על שורת הרווח. שיעור הרווח הגולמי ירד ממוצע של 30% למתחת ל-20% בשנתיים האחרונות.
התחרות גוברת
החברה מציינת ששווקי פרופילי האלומיניום והתריסים הנם שווקים תחרותיים והמתחרים מתמודדים ביניהם במסגרת שווקים אלו לצד התמודדות מול יבואני פרופילי אלומיניום ויבואני תריסים. בצד החולשות, החברה רושמת במפורש בדוח השנתי שמחירי מכירה לנוכח איכות מוצרי החברה ומיתוגם ביחס למתחרים הם נקודת החולשה העיקרית. כלומר, החברה תתקשה להעלות מחירים ולשמור על נתח השוק שלה לאורך זמן.
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום הפרופילים, נתח השוק של החברה במכירת מוצרים המיוצרים מפרופילי אלומיניום בישראל, מסתכם, להערכת החברה, בכ-18% מסך השוק הרלוונטי בישראל נכון לשנת 2024.
בתחום התריסים נתח השוק שלה הינו כ-28% מסך השוק הרלוונטי. כלומר, למרות הציפייה להגדלת ההכנסות, חלקה של קליל יהיה בין 20-30% מסך ההזמנות. נתח השוק ירד בהדרגה ברקע התחרות והחברה לא מציגה צמיחה אלא דעיכה מסוימת בהכנסות. גם אחרי הקפיצה בהכנסות שתביא איתה המלחמה החברה עשויה לחזור לרמות ההכנסה שליוו אותה בשנים האחרונות.
האם הקפיצה מוצדקת?
ברווחיות הנוכחית (כ-17% גולמי), תצטרך להגדיל את ההכנסות פי 2 כדי להגיע לרמת הרווח הגולמי שהציגה לפני כ-5 שנים, וזה בלי לקחת בחשבון את הגידול בהוצאות (שכר ונלוות) וכן את הוצאות הריבית. כלומר, כדי להצדיק את השווי, תצטרך החברה להכפיל את המכירות תוך שיפור במרווחים כדי להיסחר ברמת מכפיל של 12, בדומה למה שהורגלו המשקיעים לפני כמה שנים. כיום, מכפיל הרווח המייצג לפי דוחות הרבעון הראשון עומד על 65.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- מנכ״ל מנועי בית שמש: “העולם במצוקת מנועים ואנחנו בעמדה מצוינת"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
המלחמה הותירה אחריה לא מעט נזקים לחלונות ולתריסים, והציפייה בשוק היא שגל של הזמנות לשיקום המבנים שנפגעו ינחת על יצרניות כמו קליל. אלא שכאן מתחדדת השאלה, עד כמה הביקוש הזה באמת גדול, ובעיקר האם הוא צפוי להפוך לקפיצה קבועה בפעילות של החברה, כזו שמצדיקה את השווי החדש?
בפועל, הגידול בביקוש צפוי להיות זמני יחסית. אמנם בערים שנפגעו קשה יתבצעו עבודות שיקום משמעותיות, אולם ברוב המקרים מדובר בהחלפה נקודתית של חלונות ותריסים שניזוקו,
ולא בגל בנייה חדש שמייצר עלייה רוחבית ומתמשכת בהכנסות. מעבר לכך, יש לזכור שקליל אינה שחקנית יחידה: נתח השוק שלה כיום נאמד בכ-18% בתחום פרופילי האלומיניום וכ-28% בתחום התריסים, כך שגם אם סך ההזמנות יגדל במאות מיליוני שקלים בעקבות השיקום, חלקה של קליל יעמוד
רק על כרבע מזה בממוצע.
בשורה התחתונה
שוק ההון אוהב פוטנציאל וקליל, כמו מניות נוספות בענף, מספקת כרגע פוטנציאל כזה, עם גל צפוי של הזמנות והרבה כותרות שמייצרות מומנטום חיובי. אלא שכדי להצדיק את התמחור החדש תצטרך קליל לא רק להגדיל משמעותית
את מכירותיה, אלא גם לשחזר את רמות הרווחיות שמהן התרחקה בשנים האחרונות. במצב הנוכחי, קשה לראות איך זה קורה ללא שינוי מהותי בתחרות או במחירים. קליל היא רק דוגמא אחת מתוך לא מעט מניות במגזרי התעשייה והבנייה שטסו על רקע ציפיות גבוהות. התימחורים במקרים רבים כבר
משקפים תסריטים אופטימיים למדי, ואם קצב ההזמנות בפועל יהיה מתון יותר, או לחילופין לא יצליח להיות מתורגם לרווחים משמעותיים בפועל, המשקיעים עלולים למצוא את עצמם מאוכזבים.
- 3.אנונימי 30/06/2025 09:49הגב לתגובה זוזה קליל לא גוגל
- 2.כלכלן 29/06/2025 12:55הגב לתגובה זומול חיזבאללה לפני קצת יותר מחצי שנה
- 1.בלבול מוח המניה עובדת יפה (ל"ת)אנונימי 29/06/2025 11:25הגב לתגובה זו
- אנונימי 30/06/2025 09:59הגב לתגובה זותחזור למימדים טבעיים שלה
רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.
שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
הבורסה היא מונופול שנשלט ומנוהל על ידי איתי בן זאב ושכבת מנהלים שדואגת בעיקר לרווחתם - הם מרוויחים יותר ממנהלי בנקים (ששכרם מוגבל), למרות שהמודל העסקי שלהם מוגן בדומה לבנקים, על ידי המדינה. הנה המימושים האחרונים של המנהלים
איתי בן זאב מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שווה קרוב ל-300 מיליון שקל. הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. מתפקיד בכיר בבנק הוא דילג לפני כ-8 שנים לתפקיד מנכ"ל הבורסה ודאג בחוכמה גדולה לרכז את הכוח בידיו. הבורסה היא דוגמה לחברה שמנוהלת ונשלטת על ידי מנהליה. בדרך הזו, אין בעל בית שדורש תוצאות, אין בעל בית שמגביל את השכר, אין מדינה שמגבילה את השכר (אחרי הכל בורסה היא סוג של גוף סמי ציבורי). יש הפקרות ושכר של מיליונים רבים לשכבה גדולה של אנשים כשבכלל - כפי שבדקנו והצגנו בעבר, השכר הממוצע של כל עובדי הבורסה הוא שמן מאוד - שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק.
בורסה, צריך להזכיר היא מונופול. המודל העסקי שלה ברור ומוגן כמונופול שאין לו תחרות. אין כאן חוכמה גדולה ויכולות פנומנליות כדי להעביר אותה לרווחים מרשימים. השוק טוב - הרווחים יעלו. למעשה, הבורסה, למרות הגדלת הרווחים והעליה המטאורית במניה, נכשלה בתפקיד ה עיקרי שלה - להפוך את הבורסה לנגישה לציבור, להרחיב את מגוון ההשקעות ולהביא לכאן חברות טובות להנפקה.
ההצלחה שלה נובעת בעיקר כי הפוטנציאל ענק - נקודת הפתיחה שבה קיבל איתי בן זאב את הבורסה לידיו היתה כל כך נמוכה שמשם אפשר רק לעלות. אז זה היה גוף למען הציבור, סוג של מלכ"ר שהוחזק על ידי הבנקים והברוקרים שקיבלו את "הרווחים" כחלק מקיזוזי העמלות בסוף שנה. הוא לא היה מכוון למטרת רווח, אבל בורסה היא תמונת ראי של הכלכלה, והכלכלה החזקה של ישראל לא השתקפה במספרים שלה. בהדרגה, בן זאב עשה סדר והפך אותה לגוף עסקי. הוא הצליח וזה מרשים, אבל שימו כל מנכ"ל סביר בראש ארגון כזה והוא יצליח. הבסיס של העסק מצויין.
ולכן, התגמול נראה מופרע לחלוטין, במיוחד שהמדינה היא זו שנתנה את הרשיון להדפיס כסף ובמיוחד מכיוון שהמדינה הגבילה את השכר של מנהלי הבנקים. למה בן זאב מרוויח 30-50 מיליון שקל בשנה ומנכ"ל בנק - חנן פרידמן, ידין ענתבי מרוויחים כ-3-4 מיליון בשנה?
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- הבורסה לניירות ערך: קפיצה של 80% ברווחים למרות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, בכירים בבורסה ניצלו בשבוע האחרון את העליות ומימשו אופציות למניות שהוענקו להם לאורך השנים ומכרו אותן במחיר של 74 שקל למניה, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-72 מיליון שקל. הרווח הכולל מהמכירה: 52 מיליון שקל ברוטו.
מי מימש וכמה?
בין המוכרים הבולטים:
