אומרים שחברה ציבורית שייכת לבעלי המניות שלה. אלה הם האנשים והגופים שמעמידים את ההון, נושאים בסיכונים, ובסופו של דבר הם הבעלים האמיתיים של החברה. תפקיד ההנהלה והדירקטוריון הוא לפעול בשליחותם, למקסם את ערך ההשקעה שלהם, לנהוג בשקיפות, ובעיקר, לכבד את רצונם כשהוא בא לידי ביטוי בהצבעות באסיפה הכללית.

אבל יש חברות שמחליטות אחרת. קחו לדוגמא את שיכון ובינוי שיכון ובינוי -1.76%  , שם בעלי המניות הצביעו נגד תנאי ההעסקה המורחבים של המנכ"ל החדש עמית בירמן, אך הנהלת החברה בחרה להתעלם. במילים אחרות: הציבור, קרנות הפנסיה והמשקיעים המוסדיים אולי מחזיקים במניות, אבל את ההחלטות בפועל מקבלים אחרים.

בירמן, שמונה לאחרונה למנכ"ל הקבוע של החברה, מקבל שכר ותנאי תגמול גבוהים מקודמו. שכרו עומד על כ-215 אלף שקל ברוטו בחודש (כ-2.58 מיליון שקל בשנה), צמודה לעליית מדד המחירים, ובנוסף הוא זכרי לרכב, מדי חופשה מחלה והבראה, הסדר פנסיוני נדיב, קרן השתלמות, ותנאים נוספים על חשבון החברה, כלומר על חשבון בעלי המניות.

מה שלא אושר

את השכר הנראה לכל הדעות אישרו בעלי המניות באסיפה, אך ישנם שני תנאים שלא אישרו: מענק חתימה מיוחד השווה ל-6 משכורות חודשיות בשווי של כ-1.3 מיליון שקל, ומענק שימור שעמד על 10.35 מיליון שקל במשך 3 שנים במניות חסומות (RSU).

• שיכון ובינוי: הרווח הנקי זינק ב-65% ל-145 מיליון שקל
• שיכון ובינוי מחקה מיליארד שקל בשדה דב; סגן היו"ר רכש מניות ב-169 מ' שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות שלא אושר, הודיעה היום החברה כי היא החליטה לאשר את התגמול למרות התנגדות בעלי המניות בשל "נסיבות מיוחדות". מהן הנסיבות? הוא לקח על עצמו את התפקיד מידית ביולי 2024, לאחר שהמנכ"ל הקודם סיים כהונתו במפתיע. בתקופה בה כיהן כמ"מ מנכ"ל חלה עלייה בשווי השוק של החברה, הוא נטל על עצמו במקביל גם תפקידים נוספים בקבוצה (סמנכ"ל כספים, יו"ר ובכיר בחברות־בת), ובכך חסך עלויות ניהול, וכנראה ה"חשוב" מכולם: הדירקטוריון חושש שאי מתן המענקים יפגע במוטיבציה שלו ואף עלול להוביל לעזיבתו, מה שייצור חוסר יציבות ניהולית בתקופה קריטית, לפיכך, מדובר ב"נסיבות מיוחדות" שמצדיקות התגברות על האסיפה הכללית.

כאן חייבת להישאל השאלה, האם השכר הגבוה וכל התנאים מסביב אינם מספיקים עבור בירמן, לתפקד בתפקיד החשוב עבור החברה שהייתה לו בית מזה שנים רבות, בתפקידים שונים, כאשר האחרון שבהם היה סמנכ"ל הכספים בחברה לפני שקודם לתפקיד המנכ"ל?

החבילה ששווה מיליונים

החלק המשמעותי ביותר שיקבל בירמן הוא לא המענק, אלא חבילת המניות החסומות (RSU), אותן יוכל לממש בהדרגה בהתאם להתקדמותו בתפקיד. בסף הכל צפוי להרוויח בירמן כ-36 מיליון שקלים ב-4 שנים במונחי עלות לחברה, כלומר אותם בעלי המניות שקולם נשמע אבל הוחלט שלא להקשיב לו.

• שבא מציגה עלייה בהכנסות אך שחיקה ברווח התפעולי
• אינרום מציגה רבעון חזק: זינוק בהכנסות וברווח הנקי
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק

המנכ"ל מהבית

ייתכן שההסבר האמיתי למהלך טמון בעובדה שבפועל, לשיכון ובינוי לא עמדו על השולחן יותר מדי חלופות. לאחר פרישת המנכ"ל הקודם, החברה מצאה את עצמה ללא מנהיגות יציבה, ובירמן, שכיהן כסמנכ"ל כספים והכיר היטב את פעילות הקבוצה, היה הבחירה המובנת מאליה לתפקיד ממלא מקום. כשהתברר שהוא מתפקד היטב בתקופה רגישה, הדירקטוריון העדיף להעניק לו את המינוי הקבוע.

אלא שכאן עולה השאלה: אם מדובר באיש "בית" ותיק, שצמח מתוך הארגון והוכיח נאמנות לאורך השנים, מדוע נדרשת חבילת תגמול חריגה בהיקפה? הרי עצם הבחירה בבירמן כמנכ"ל נבעה מכך שהיה זמין, מנוסה ומחובר היטב לחברה. במציאות כזו, קשה להצדיק את קיומן של הטבות יוצאות דופן שנראות יותר כהטיית כף לטובת מנהל אחד, מאשר מהלך מחויב המציאות לטובת כלל בעלי המניות.

ממשל תאגידי?

המקרה הזה מדגיש עד כמה מנגנון "Say on Pay" (הבעת דעה של בעלי מניות על שכר בכירים) חלול. כאשר חברה בוחרת להתעלם ישירות מהצבעת המשקיעים, היא משדרת מסר שהממשל התאגידי נתון לפרשנות, ובפועל הדירקטוריון הוא שקובע, גם בניגוד לרצון בעלי המניות.

בשורה התחתונה

שיכון ובינוי בחרה להעניק למנכ"ל עמית בירמן חבילת תגמול בהיקף עשרות מיליוני שקלים, למרות שבעלי המניות התנגדו. ההסברים של הדירקטוריון הם "נסיבות מיוחדות" שאינם משנים את העובדה שהנהלת החברה התעלמה מהצבעת הציבור ומהמשקיעים המוסדיים.

דוחות הרבעון השני

קבוצת שיכון ובינוי, קבוצת התשתיות, הנדל"ן והאנרגיה המובילה בישראל, מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2025, המשקפות צמיחה בהכנסות, המשך שיפור ברווחיות וזאת תוך מיקוד אסטרטגי של פעילות הקבוצה. שיכון ובינוי, בהובלת המנכ"ל עמית בירמן, מיישמת מזה כשנה אסטרטגיה למיקוד עסקי וגיאוגרפי בשני שווקי היעד המרכזיים ישראל וארה"ב, לכל אורך שרשרת הערך תוך הרחבת פעילותה במגזר הפרטי ובתחום המגורים.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני לשנת 2025, הסתכמו בכ-2.4 מיליארד שקלים לעומת כ-1.9 מיליארד שקלים ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של כ-24%. העלייה בהכנסות נבעה בעיקר ממגזר קבלנות התשתית והבניה בישראל וארה"ב וכן ממגזר יזמות הנדל"ן בחו"ל.

צבר ההזמנות של הקבוצה בתחום קבלנות התשתית והבנייה לסוף הרבעון השני של 2025, מסתכם ב-19.5 מיליארד שקלים, מתוכו כ-14.2 מיליארד שקלים בישראל.

הרווח הגולמי ברבעון השני לשנת 2025 הסתכם בכ-466 מיליון שקלים לעומת כ-277 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של כ-68%. הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקר ממגזר יזמות נדל"ן בחו"ל ומגזר קבלנות תשתית ובנייה בחו"ל (למעט ארה"ב).

הרווחיות הגולמית ברבעון השני לשנת 2025 הסתכמה ב-19.4% מסך ההכנסות, בהשוואה לרווחיות גולמית של 14.3% ברבעון המקביל אשתקד.  

הרווח התפעולי ברבעון השני לשנת 2025 הסתכם בכ-264 מיליון שקלים לעומת רווח של כ-239 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 10.5%. הרווחיות התפעולית ברבעון השני לשנת 2025 נאמדת ב-11%.

הרווח לתקופה הסתכם ברבעון השני לשנת 2025 בכ- 133 מיליון שקלים, לעומת הפסד של כ-216 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

עמית בירמן, מנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי: "אנו ממשיכים במימוש האסטרטגיה של מיקוד עסקי. בהתאם לכך, אנחנו מיישמים את היציאה מאפריקה, מטייבים את תמהיל צבר ההזמנות בישראל תוך התרחבות במגזר הפרטי והבניה למגורים ושימת דגש על רווחיות הצבר. במקביל, אנחנו מצמצמים את לוחות הזמנים לקידום תוכניות בניין עיר בקרקעות שלנו, והמאמץ כבר נושא פרי, כך שלדוגמא כבר אושרו אלפי יח"ד בפרויקטים בשכונת הפרפרים בחדרה, באופק הים בנתניה וכן בצמרות ובסן מרטין בירושלים, הופקדו תוכניות לאלפי יח"ד בערים רמלה, כפר יונה וחולון וכן אנו פועלים בשיתוף פעולה עם עיריית רמת גן לקידום היתרי הבניה בפרויקט ברמת אפעל"