עמית בירמן שיכון ובינוי
צילום: רמי זרנגר

בעלי המניות התנגדו אבל שיכון ובינוי אישרה: חבילת השכר של המנכ"ל החדש

למרות התנגדות המשקיעים, הדירקטוריון העניק לעמית בירמן חבילת תגמול בהיקף של רחב, כולל מענקי חתימה ושימור שנדחו באסיפה הכללית; ברקע, החברה פרסמה את הדוחות לרבעון השני

תמיר חכמוף | (2)

אומרים שחברה ציבורית שייכת לבעלי המניות שלה. אלה הם האנשים והגופים שמעמידים את ההון, נושאים בסיכונים, ובסופו של דבר הם הבעלים האמיתיים של החברה. תפקיד ההנהלה והדירקטוריון הוא לפעול בשליחותם, למקסם את ערך ההשקעה שלהם, לנהוג בשקיפות, ובעיקר, לכבד את רצונם כשהוא בא לידי ביטוי בהצבעות באסיפה הכללית.

אבל יש חברות שמחליטות אחרת. קחו לדוגמא את שיכון ובינוי שיכון ובינוי 4.47%  , שם בעלי המניות הצביעו נגד תנאי ההעסקה המורחבים של המנכ"ל החדש עמית בירמן, אך הנהלת החברה בחרה להתעלם. במילים אחרות: הציבור, קרנות הפנסיה והמשקיעים המוסדיים אולי מחזיקים במניות, אבל את ההחלטות בפועל מקבלים אחרים.

בירמן, שמונה לאחרונה למנכ"ל הקבוע של החברה, מקבל שכר ותנאי תגמול גבוהים מקודמו. שכרו עומד על כ-215 אלף שקל ברוטו בחודש (כ-2.58 מיליון שקל בשנה), צמודה לעליית מדד המחירים, ובנוסף הוא זכרי לרכב, מדי חופשה מחלה והבראה, הסדר פנסיוני נדיב, קרן השתלמות, ותנאים נוספים על חשבון החברה, כלומר על חשבון בעלי המניות.

מה שלא אושר

את השכר הנראה לכל הדעות אישרו בעלי המניות באסיפה, אך ישנם שני תנאים שלא אישרו: מענק חתימה מיוחד השווה ל-6 משכורות חודשיות בשווי של כ-1.3 מיליון שקל, ומענק שימור שעמד על 10.35 מיליון שקל במשך 3 שנים במניות חסומות (RSU).

למרות שלא אושר, הודיעה היום החברה כי היא החליטה לאשר את התגמול למרות התנגדות בעלי המניות בשל "נסיבות מיוחדות". מהן הנסיבות? הוא לקח על עצמו את התפקיד מידית ביולי 2024, לאחר שהמנכ"ל הקודם סיים כהונתו במפתיע. בתקופה בה כיהן כמ"מ מנכ"ל חלה עלייה בשווי השוק של החברה, הוא נטל על עצמו במקביל גם תפקידים נוספים בקבוצה (סמנכ"ל כספים, יו"ר ובכיר בחברות־בת), ובכך חסך עלויות ניהול, וכנראה ה"חשוב" מכולם: הדירקטוריון חושש שאי מתן המענקים יפגע במוטיבציה שלו ואף עלול להוביל לעזיבתו, מה שייצור חוסר יציבות ניהולית בתקופה קריטית, לפיכך, מדובר ב"נסיבות מיוחדות" שמצדיקות התגברות על האסיפה הכללית.

כאן חייבת להישאל השאלה, האם השכר הגבוה וכל התנאים מסביב אינם מספיקים עבור בירמן, לתפקד בתפקיד החשוב עבור החברה שהייתה לו בית מזה שנים רבות, בתפקידים שונים, כאשר האחרון שבהם היה סמנכ"ל הכספים בחברה לפני שקודם לתפקיד המנכ"ל?

החבילה ששווה מיליונים

החלק המשמעותי ביותר שיקבל בירמן הוא לא המענק, אלא חבילת המניות החסומות (RSU), אותן יוכל לממש בהדרגה בהתאם להתקדמותו בתפקיד. בסף הכל צפוי להרוויח בירמן כ-36 מיליון שקלים ב-4 שנים במונחי עלות לחברה, כלומר אותם בעלי המניות שקולם נשמע אבל הוחלט שלא להקשיב לו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


המנכ"ל מהבית


ייתכן שההסבר האמיתי למהלך טמון בעובדה שבפועל, לשיכון ובינוי לא עמדו על השולחן יותר מדי חלופות. לאחר פרישת המנכ"ל הקודם, החברה מצאה את עצמה ללא מנהיגות יציבה, ובירמן, שכיהן כסמנכ"ל כספים והכיר היטב את פעילות הקבוצה, היה הבחירה המובנת מאליה לתפקיד ממלא מקום. כשהתברר שהוא מתפקד היטב בתקופה רגישה, הדירקטוריון העדיף להעניק לו את המינוי הקבוע.

אלא שכאן עולה השאלה: אם מדובר באיש "בית" ותיק, שצמח מתוך הארגון והוכיח נאמנות לאורך השנים, מדוע נדרשת חבילת תגמול חריגה בהיקפה? הרי עצם הבחירה בבירמן כמנכ"ל נבעה מכך שהיה זמין, מנוסה ומחובר היטב לחברה. במציאות כזו, קשה להצדיק את קיומן של הטבות יוצאות דופן שנראות יותר כהטיית כף לטובת מנהל אחד, מאשר מהלך מחויב המציאות לטובת כלל בעלי המניות.


ממשל תאגידי?

המקרה הזה מדגיש עד כמה מנגנון "Say on Pay" (הבעת דעה של בעלי מניות על שכר בכירים) חלול. כאשר חברה בוחרת להתעלם ישירות מהצבעת המשקיעים, היא משדרת מסר שהממשל התאגידי נתון לפרשנות, ובפועל הדירקטוריון הוא שקובע, גם בניגוד לרצון בעלי המניות.

בשורה התחתונה

שיכון ובינוי בחרה להעניק למנכ"ל עמית בירמן חבילת תגמול בהיקף עשרות מיליוני שקלים, למרות שבעלי המניות התנגדו. ההסברים של הדירקטוריון הם "נסיבות מיוחדות" שאינם משנים את העובדה שהנהלת החברה התעלמה מהצבעת הציבור ומהמשקיעים המוסדיים.


דוחות הרבעון השני

קבוצת שיכון ובינוי, קבוצת התשתיות, הנדל"ן והאנרגיה המובילה בישראל, מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2025, המשקפות צמיחה בהכנסות, המשך שיפור ברווחיות וזאת תוך מיקוד אסטרטגי של פעילות הקבוצה. שיכון ובינוי, בהובלת המנכ"ל עמית בירמן, מיישמת מזה כשנה אסטרטגיה למיקוד עסקי וגיאוגרפי בשני שווקי היעד המרכזיים ישראל וארה"ב, לכל אורך שרשרת הערך תוך הרחבת פעילותה במגזר הפרטי ובתחום המגורים.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני לשנת 2025, הסתכמו בכ-2.4 מיליארד שקלים לעומת כ-1.9 מיליארד שקלים ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של כ-24%. העלייה בהכנסות נבעה בעיקר ממגזר קבלנות התשתית והבניה בישראל וארה"ב וכן ממגזר יזמות הנדל"ן בחו"ל.

צבר ההזמנות של הקבוצה בתחום קבלנות התשתית והבנייה לסוף הרבעון השני של 2025, מסתכם ב-19.5 מיליארד שקלים, מתוכו כ-14.2 מיליארד שקלים בישראל.

הרווח הגולמי ברבעון השני לשנת 2025 הסתכם בכ-466 מיליון שקלים לעומת כ-277 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של כ-68%. הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקר ממגזר יזמות נדל"ן בחו"ל ומגזר קבלנות תשתית ובנייה בחו"ל (למעט ארה"ב).

הרווחיות הגולמית ברבעון השני לשנת 2025 הסתכמה ב-19.4% מסך ההכנסות, בהשוואה לרווחיות גולמית של 14.3% ברבעון המקביל אשתקד.  

הרווח התפעולי ברבעון השני לשנת 2025 הסתכם בכ-264 מיליון שקלים לעומת רווח של כ-239 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 10.5%. הרווחיות התפעולית ברבעון השני לשנת 2025 נאמדת ב-11%.

הרווח לתקופה הסתכם ברבעון השני לשנת 2025 בכ- 133 מיליון שקלים, לעומת הפסד של כ-216 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.



עמית בירמן, מנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי: "אנו ממשיכים במימוש האסטרטגיה של מיקוד עסקי. בהתאם לכך, אנחנו מיישמים את היציאה מאפריקה, מטייבים את תמהיל צבר ההזמנות בישראל תוך התרחבות במגזר הפרטי והבניה למגורים ושימת דגש על רווחיות הצבר. במקביל, אנחנו מצמצמים את לוחות הזמנים לקידום תוכניות בניין עיר בקרקעות שלנו, והמאמץ כבר נושא פרי, כך שלדוגמא כבר אושרו אלפי יח"ד בפרויקטים בשכונת הפרפרים בחדרה, באופק הים בנתניה וכן בצמרות ובסן מרטין בירושלים, הופקדו תוכניות לאלפי יח"ד בערים רמלה, כפר יונה וחולון וכן אנו פועלים בשיתוף פעולה עם עיריית רמת גן לקידום היתרי הבניה בפרויקט ברמת אפעל"


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משקיע7 21/08/2025 14:57
    הגב לתגובה זו
    בעלי המניות יכולים לפעול בעניין כדי להחזיר לעצמם את השליטה.
  • 1.
    ללמד אותם לקח 21/08/2025 14:33
    הגב לתגובה זו
    ולהוציא את המניה מתוך תיקי הפנסיה וקרן ההשתלמות ככה שהחברה תרד לשווי נמוך ותקטין את תשלומי התגמול למנכל יחד עם יצירת קמפיין לא להשקיע בחברות שמתעלמות מבעלי המניות
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.