ירון גלבוע טורבוגן
צילום: טורבוג'ן

טורבוג'ן עם הזמנה ראשונה בסך 2 מיליון דולר

ההזמנה מרשת בתי אבות בארה"ב מסמנת את יישום המודל העסקי החדש של החברה, המשלב מכירת מערכות ללקוחות קצה לצד שירותי אנרגיה

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה טורבוג'ן

חברת טורבוג'ן טורבוג'ן 0%   המפתחת פתרונות מתקדמים בתחום ייצור אנרגיה מקומית, הודיעה כי החברה קיבלה הזמנה ראשונה למערכות TG40 בהיקף של למעלה מ-2 מיליון דולר, וזאת בהתאם לשינוי במודל העסקי של החברה אשר משלב מכירת מערכות ללקוחות הקצה.


הלקוח, בעלים של רשת בתי אבות בצפון מזרח ארה"ב ביצע הזמנה לרכישה של מערכות TG40 ראשונות מייצור סדרתי להתקנה במספר בתי אבות שבבעלותו, ובחברה מאמינים כי לאחר הוכחות יכולות המערכת, ייתכן ותגדל ליתר בתי האבות שברשותו. הזמנה זו תואמת את ניתוח השוק שבוצע והראה כי בתי אבות מהווים פלח שוק משמעותי ברשימת הלקוחות הפוטנציאלים למערכות ייצור חשמל וחום, המערכות יעניקו יציבות ובטחון אנרגטי תוך הוזלת עלויות חשמל וחום והפחתת הפליטות המזהמות.


בתחילת השבוע, דיווחה טורבוג׳ן על עדכון אסטרטגיית החברה ומעבר לשני מודלים עסקיים- אנרגיה כשרות ומודל של מכירת מערכות. במסגרת עדכון המודל העסקי, מציגה החברה אבני דרך משמעותיות באשר לתחזית הכנסות החברה לשנים הקרובות. את גודל השוק הפוטנציאלי לפתרון של טורבוג׳ן בארה״ב בלבד, הכולל כ-781 אלף מבנים ונאמד בכ-46 מיליארד דולר. בנוסף לכך ,החברה הודיעה כי היא נערכת לקראת התקשרות בהסכם מחייב עם חברה ביטחונית מובילה לפיתוח וייצור מדגים של מערכת טורבו-גנראטור.


ירון גלבוע, מנכ"ל טורבוג'ן: "לאחר שנים של פעילות בתחום ועמידה באבני דרך בפיתוח הפתרונות המתקדמים שלנו ולמידת צרכי השוק, הובהר לנו כי חלק מהלקוחות הפוטנציאלים מעוניינים ברכישה ישירה של מערכות החברה , הסכם מכירה זה מהווה הבעת אמון בטכנולוגיה של החברה ומוצריה ועולה בקנה אחד עם המודלים העסקיים המעודכנים של החברה, אשר צפויים להביא אותנו למכירות של מעל 200 מיליון דולר תוך 5 שנים מכניסה לייצור סדרתי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

אנשי פרטנר וחשכ״ל. קרדיט: יח״צאנשי פרטנר וחשכ״ל. קרדיט: יח״צ

פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה

מכרז הסלולר הגדול של החשב הכללי, מהחשובים והיוקרתיים במשק התקשורת, הסתיים ופרטנר ופלאפון הן הזוכות שיספקו שירותי סלולר וציוד קצה ל-220 אלף עובדי מדינה ולראשונה גם לגמלאי שירות המדינה

רן קידר |

מכרז הסלולר הגדול של החשב הכללי, מהחשובים והיוקרתיים במשק התקשורת, הסתיים ופרטנר ופלאפון הן הזוכות שיספקו שירותי סלולר וציוד קצה ל-220 אלף עובדי מדינה ולראשונה גם לגמלאי שירות המדינה. בהסכם החדש נקבע כי פלאפון תספק שירותים לכ-60% מהמנויים, בעוד פרטנר תשרת את יתרת 40% מהמנויים. מדובר בחלוקה אסטרטגית שמבוססת על שני ספקים מקבילים, במטרה להבטיח יציבות, יתירות ושיפור משמעותי ברמת השירות. 

המכרז כולל חבילת דרישות טכנולוגיות מתקדמות, שנועדו לחזק את רציפות השירות, גם במצבי חירום: שתי רשתות עצמאיות במקביל, עם מערכי גיבוי ועמידה בתקני סייבר מחמירים. MCPTT, מערכת תקשורת מאובטחת בדגם "מכשיר קשר" עבור כוחות הביטחון והחירום, הפועלת גם תחת עומסי רשת כבדים. בועה סלולרית, הפעלת רשת פרטית, נפרדת ומאובטחת לכוחות הביטחון בשעת חירום. נפ״א, נדידה פנים־ארצית אוטומטית בין שלוש רשתות סלולריות לקבלת קליטה רציפה בכל נקודה במדינה. 

מלבד רכיבי הביטחון, המכרז מביא ערך ישיר לעובדי המדינה: חבילות גלישה בנפחים חסרי תקדים, עד 300 טרה־בייט. תנאים משופרים לגלישה ושיחות בחו"ל. מגוון רחב של מכשירים סלולריים מהדגמים החדשים בשוק. פלטפורמה דיגיטלית לשירות עצמי מהיר ונגיש. 

חשב הכללי, יהלי רוטנברג, אמר בטקס ההכרזה שנערך במשרד האוצר: "המכרז מהווה הישג אסטרטגי חשוב המשלב חיסכון משמעותי לקופת המדינה עם קפיצת מדרגה טכנולוגית וביטחונית. לראשונה תובטח רציפות תפקודית מלאה גם בשעת חירום, לצד יכולות סייבר מתקדמות ורשתות עצמאיות. התחרות הרחבה אפשרה לנו להשיג את התנאים הטובים ביותר למדינה, הן במחיר והן באיכות השירות." 

מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אלון קינסט, הוסיף: "התוצאות הן עדות לתחרות הבריאה והענפה שיצרנו. החברות הציעו את מיטב הטכנולוגיה והמחירים הטובים ביותר. תחרות איכותית היא המפתח להשגת שירות ציבורי יעיל, חסכוני וחדשני."