תיאוריה לחוד ומציאות לחוד: למי שוק האג"ח הקונצרני מייצר הזדמנויות?
האגדה מספרת על פרופ' יוג'ין פאמה, אחד מהוגי תאוריית השוק היעיל, שטייל פעם במדשאת האוניברסיטה עם סטודנט, תוך ויכוח על עקרונות התיאוריה. לפתע עצר הסטודנט לאסוף מטבע שראה על הדשא. "חבל על המאמץ" אמר לו הפרופסור, "אילו באמת היה כאן כסף, מישהו היה מרים אותו לפניך”.
תאוריית השוק היעיל של פאמה ופראנץ שוללת את האפשרות שניתן לזהות הזדמנויות בשוק ההון, וסוברת כי ניירות ערך מתומחרים במחירים הוגנים. התאוריה מתבססת על ההנחה כי בשוק בו קיימים שחקנים רבים, כולם חשופים למידע זהה ובעלי מומחיות דומה. במצב כזה, כל השחקנים ידעו לתמחר את ניירות הערך בהתאם לסיכון הגלום בפעילות החברה והענף. כאשר הניירות מתומחרים נכון, לא קיימות הזדמנויות ולכן גם לא ניתן למצוא ״כסף על הרצפה״.
תמחור של אג"ח קונצרניות בסיכון נמוך
באג״ח עם סבירות גבוהה לשרת את החוב, באמת נראה שקיימת יעילות שוק גבוהה ובחלק גדול מהמקרים, אירועים שונים אינם משפיעים על המחיר, אלא כבר מתומחרים במחיר האיגרת. דוגמה טובה לכך היא אג״ח ב׳ של בי קומיוניקשיינס, שמדורגת כיום Aa3. במהלך החודשים האחרונים, נראה היה שהחברה פועלת נמרצות להורדת המינוף ובתחילת פברואר אף מכרה חלק גדול ממניות בזק שברשותה, דבר שהקטין משמעותית את החוב נטו של החברה והצביע על יכולת גבוהה של שירות חוב. כשבוע לאחר מכן, פרסמה חברת הדירוג הודעה על העלאת דירוג של נוטש אחד לאג״ח. העלאה זו לא השפיעה על מחיר האג״ח למעט עלייה נקודתית שתוקנה כמעט מיד. למעשה, ניתן לומר שחברת הדירוג לא חידשה דבר והמחיר בשוק נותר דומה.
תמחור של אג"ח בסיכון גבוה
האם גם באג״ח בסיכון גבוה הנסחרת בתשואות דו-ספרתיות ניתן לומר שהשוק יעיל? תמחור אג״ח בסיכון גבוה הינו מורכב יותר ומצריך, בין היתר, בחינה של שיעור החוב אותו תוכל החברה לשלם מתוך החוב המקורי (ריקברי). המודל מתבסס על הנחות האנליסטים בנוגע לשווי הנכסים ואופן חלוקתם בין הנושים השונים. קיימת שונות מסוימת בתמחור בין הגופים השונים, בהתאם להנחות השונות במודל, אך נראה עדיין כי מחירי האיגרת מתכנסים פעמים רבות לטווח מסוים.
- האג"ח הקונצרני עם תשואות טובות יותר מהכללי
- קרנות מעורבות: מהי התשואה השנתית ממוצעת ב-15 השנים האחרונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על אף היכולת לתמחר את הניירות המסוכנים בטווח מסוים, לעיתים קרובות קיימת תנודתיות גבוהה במחיר האג״ח, שמושפעת מגורמים שאינם כלכליים. לדוגמה, העדפות של גופים להימנע מהסדרי חוב/פירוק, יציאה של האג״ח מהמדדים ובעקבות זאת מכירה של הניירות המוחזקים בתעודות הסל, או אפילו כתבות בעיתונות הכלכלית ו״כותרות מפוצצות״ עשויים לגרום לשינויים משמעותיים במחירי האג״ח. במצב כזה, שינויים במחירי האג״ח מאפשרים הזדמנויות כניסה במחיר נמוך, ומודל ריקברי בעל הנחות סבירות עשוי לאפשר רווח משמעותי ואפסייד של עשרות אחוזים על מחיר האג״ח כפי שנסחר בשוק.
כך לדוגמה, נבחן את איגרות החוב של אפריקה ישראל שמדורגות מתחת לדירוג השקעה. אג״ח אלו מתומחרות בטווח של 53%-43% על הפארי, ובהתאם לסיכון הגבוה, קיימת תנודתיות גבוהה באיגרות. זו עשויה להיות מוסברת בעזרת פעולות שננקטו על ידי החברה (כמו למשל הצעת מתווה חוב שפורסמה במהלך פברואר). אולם, נראה כי פעמים רבות התנודתיות אינה מוסברת בעזרת שיקולים כלכליים. במקרה של אג"ח אפריקה, ניתן לראות מתאם די גבוה בין השינויים במחיר הנפט לבין השינוי במחירי האג"ח. יש לציין כי מחירי הנפט משפיעים משמעותית על הכלכלה הרוסית, וחלק מפעילותה של אפריקה הינו ברוסיה. יחד עם זאת, כרגע פעילות זו מהווה חלק קטן מהשווי הכולל של החברה ולכן שינויים של מספר אחוזים באג"ח ביום נראים לא נכונים כלכלית.
בנוסף, במקרה של אג"ח אפריקה ניתן היה לראות ירידות חדות במחירי האג"ח בימים שלאחר פרסום כתבות המנבאות לחברה עתיד קודר. ה"עתיד הקודר" כבר תומחר במודלים הכלכליים, ולכן גם פה אין סיבה אמיתית לירידות. מצבים כאלו עשויים לייצר הזדמנויות כניסה לניירות.
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על...
לסיכום, נראה שבאג״ח בסיכון נמוך קיים קושי גדול יותר באיתור הזדמנויות שכן קיימת יעילות גבוהה יחסית, וכאשר גופי ההשקעה מזהים את ה"מטבע על הרצפה" הם מרימים אותו מיד. באיגרות חוב פחות חזקות, לעומת זאת, קיימות הזדמנויות לייצור רווח של עשרות אחוזים. הזדמנויות אלו נובעות מאי הבהירות בנוגע לעתיד, מהנחות שונות של האנליסטים השונים ומפעולות באג"ח שאינן בהכרח מתבססות על מחשבה כלכלית רציונלית.
יחד עם זאת, אל לנו לשכוח שכאשר מדובר באג״ח בסיכון גבוה עלולות לצוץ הפתעות רבות בדרך אל הכסף, ויש לקחת בחשבון שלעיתים המספרים במודלים לא נפגשים עם המציאות. לכן, חשוב להתייחס לאג״ח אלו כבעלות סיכון, ולהיחשף במידתיות כחלק מרכיבי הקונצרני הדורשים מומחיות.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
