מוריס לוי
צילום: יח"צ

פובליסיס מכה את התחזיות ברבעון: גודלת בדיגיטל וצומחת בארה"ב ואירופה

לצד הדוחו"ת החיוביים והאופטימיות, בפובליסיס מצננים מעט את האווירה ומציינים כי השפעות האובדן של תקציבי מדיה מרכזיים כגון פרוקטר אנד גמבל, לוריאל ו-וול מארט יבואו לידי ביטוי במהלך החודשים הבאים
משה בנימין | (2)

ענקית הפרסום העולמית פובליסיס דיווחה לאחרונה על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2016 והצליחה להכות את תחזיות האנליסטים. הביצועים המפתיעים הגיעו מפעילות הדיגיטל של החברה ומצמיחה בשוק הצפון אמריקאי והשווקים במערב אירופה. 

מחזור הפעילות של החברה גדל ב-8.9% ל-2.2 מיליארד אירו (2.59 מיליארד דולר). במדדי הצמיחה האורגנית, בניטרול צמיחה שמקורה ברכישות ברבעון האחרון ו/או תנודתיות בשערי חליפין, רשמה הרשת העולמית גידול של 2.9%.  

לצד הדוחו"ת החיוביים והאופטימיות, בפובליסיס מצננים מעט את האווירה ומציינים כי השפעות האובדן של תקציבי מדיה מרכזיים כגון פרוקטר אנד גמבל, לוריאל ו-וול מארט יבואו לידי ביטוי במהלך החודשים הבאים. מנגד, החברה מציינת רבעון ראשון חיובי בהשוואה לביצועי השנה שעברה אז מחזור הפעילות ספג מכה בעקבות ביטול ודחייה של קמפיינים מצד לקוחות מובילים.   

יו"ר פובליסיס מוריס לוי התייחס לנתונים ונקט אף הוא בגישה ריאלית כשציין כי ברבעון השני והשלישי החברה צפויה לחוש את אובדן התקציבים הללו במלוא העוצמה. עם זאת הוא מציין כי הרבעון הרביעי צפוי להיות טוב במידה ניכרת. 

מכירות פובליסיס בצפון אמריקה רשמו גידול של 13% ל-1.3 מיליארד אירו ובאירופה רשמה החברה גידול של 7.3% ל-631 מיליון אירו. באזור אסיה-פסיפיק נרשמה עלייה של 4.1% בהיקף המכירות ל-230 מיליון אירו. בדצמבר 2015 ציינו בפובליסיס כי מחזור הפעילות צפוי לגדול ב-2 נקודות (באחוזים) מעל לממוצע של שוק הפרסום - החל משנת 2016. החברה ששמה דגש רב על תחום הדיגיטל צופה כי ב-2018 נתח ההכנסות שלה מדיגיטל יעמוד על לא פחות מ-60%. לצד זאת היא צופה שהרווח התפעולי שלה יעלה ל-17.3% עד 19.3% ב-2018, לעומת 15.3% ב-2012. 

מבחינת אחזקותיה בישראל, פובליסיס נחשבת לשחקן המרכזי בשוק המקומי, כשהיא מחזיקה בבעלותה את משרדי הפרסום באומן בר ריבנאי, לאו ברנט ופובליסיס ישראל. יחד עם זאת מחזיקה החברה במניות השליטה בגובה 51% במשרד הפרסום גליקמן שמיר סמסונוב. כל המשרדים נמנים על 20 הגדולים במדינה כשבאומן הוא המוביל ביניהם, במקום ה-2 על פי דירוג יפעת בקרת פרסום יחד עם אדלר חומסקי. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גיל 20/04/2016 10:14
    הגב לתגובה זו
    אולי 'גדלה'?
  • 1.
    גודלת? (ל"ת)
    עילג 20/04/2016 09:50
    הגב לתגובה זו
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.