עובדי בריאה Briya
צילום: דורון לצטר

הסטארטאפ הישראלי בריאה השלים גיוס של 11.5 מיליון דולר

החברה  שפיתחה פלטפורמה לשיתוף מידע בין מוסדות רפואיים לגופי מחקר, השלימה סבב גיוס בהובלת Team8 ובהשתתפות הקרנות Insight Partners, Amiti Ventures, ו-George Kaiser Family Foundation
איתן גרסטנפלד | (1)

הסטארטאפ הישראלי בריאה (Briya), שפיתח פלטפורמה לשיתוף מידע בין מוסדות רפואיים לגופי מחקר, מכריז היום על השלמת סבב גיוס (Round A) בסך 11.5 מיליון דולר. הסבב נערך בהובלת Team8, ולקחו בו חלק הקרנות Insight Partners, Amiti Ventures, ו-George Kaiser Family Foundation. עד כה, החברה גייסה סכום כולל של 17 מיליון דולר, לא כולל מענקים ממשלתיים.

החברה פיתחה טכנולוגיה מאובטחת, מבוססת בלוקצ'יין, בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (Machine Learning), שפותרת את אתגרי שיתוף המידע הן עבור המוסדות הרפואיים והן עבור גופי המחקר. באמצעות הפלטפורמה, בתי חולים יכולים לנהל את הגישה למידע הרפואי, לאחר שעבר סטנדרטיזציה לפורמט מאוחד FHIR או OMOP (הסטנדרטים המובילים בעולם לשיתוף מידע רפואי), ולשתף אותו בצורה אנונימית, דרך חוזים חכמים שאוכפים באופן אוטומטי את הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות, כגון הסכמת המטופל לשימוש במידע. כך, צוותי המחקר מקבלים גישה ישירה ומהירה לדאטה רפואי אנונימי (Real World Data) בו הם יכולים להשתמש לטובת מחקרים רחבי היקף. 

בריאה הוקמה ב-2020 על ידי דוד לזרסון, מנכ"ל החברה (CEO) וגיא טיש, סמנכ"ל הטכנולוגיה (CTO), ומעסיקה כיום כ-30 עובדים במשרדיה בישראל ובארצות הברית. על רקע הגיוס, החברה מתכננת להמשיך לצמוח ולהרחיב את פריסת הפלטפורמה בארגוני בריאות ברחבי העולם, כולל במערכת הבריאות האמריקאית ולסייע למוסדות רפואיים מכל העולם לשתף מידע רפואי עם גופי מחקר למען שיפור איכות הטיפול וקידום חדשנות בתחום הבריאות. הפלטפורמה של החברה משמשת כיום שורת גופי בריאות ומוסדות אקדמיים בישראל ובאירופה, כגון המרכזים הרפואיים איכילוב, הדסה, שערי צדק ועוד.

תעשיית הרפואה העולמית מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים משמעותיים בתחום שיתוף המידע. כיום, המידע הרפואי של מטופלים מפוזר בין מוסדות רפואיים שונים ואינו משותף ביניהם, בשל סוגיות פרטיות, היעדר סטנדרטיזציה בתחום ומחסור במשאבים לניהול המידע. כתוצאה מכך, גופי מחקר אקדמיים ומסחריים מתקשים להגיע למידע הרפואי הנדרש כדי לערוך מחקרים רפואיים בקנה מידה משמעותי, ואיכות הטיפול הרפואי נפגעת. Briya פיתחה פלטפורמה מתקדמת לשיתוף מידע רפואי מקיף בין בתי חולים וארגונים רפואיים לבין צוותי מחקר באקדמיה ובחברות פארמה, שמגשרת על אותם אתגרים ובין היתר תורמת להאצת פיתוחים חדשים וקיצור זמן היציאה לשוק של טיפולים חדשים ומתקדמים.

דוד לזרסון, מייסד-שותף ומנכ"ל :Briya "מערכות הבריאות ברחבי העולם בנויות בצורה מבוזרת; מורכבויות בתחום הפרטיות והיעדר הסטנדרטיזציה בתעשייה הקשו על המוסדות הרפואיים לשתף מידע ונתונים עם גופי מחקר, למרות שפע הנתונים הרפואיים שזמינים להם כיום. האתגרים הללו לא רק פוגעים בפעילות המחקר, אלא גם באיכות הטיפול הרפואי. הפלטפורמה שפיתחנו ב-Briya מספקת לבתי חולים פיתרון נגיש ומאובטח, שמאפשר להם להפיק ערך רב מהנתונים שנמצאים אצלם ללא מאמץ, לקדם שיתופי פעולה משמעותיים ולייצר אפיקי הכנסות חדשים ומשתלמים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המגיב 19/09/2023 17:19
    הגב לתגובה זו
    שיסרבו לבטח "משיקולים שלהן".
לוגו של qwen, מתוך האתרלוגו של qwen, מתוך האתר

עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע

ענקית הטכנולוגיה הסינית מציגה כניסה מרשימה לזירת הבינה המלאכותית עם Qwen, אפליקציה רב־תחומית לשוק המקומי והבינלאומי, ומאותתת על כיוון אסטרטגי חדש

הדס ברטל |


עליבאבא, מהחברות הגדולות והמשפיעות ביותר בסין, נערכת לכניסה מלאה לעידן הבינה המלאכותית עם אפליקציית Qwen, אפליקציה חדשה־ישנה שהושקה מחדש השבוע והצליחה לרשום למעלה מ־10 מיליון הורדות בתוך שבעה ימים בלבד. מדובר בהישג בולט בשוק דינמי ותחרותי, שבו ענקיות כמו OpenAI, גוגל ומטא קובעות את הקצב, אם כי בסין עצמה שירותים אלה מוגבלים או חסומים לגמרי.

במילים אחרות, עליבאבא בונה לעצמה פלטפורמה עצמאית, מקומית אך בעלת שאיפות גלובליות. כאשר Qwen מיועדת להיות אפליקציית AI שתוכל לשמש בעתיד לא רק כעוזר אישי חכם, אלא גם כנקודת כניסה לשירותים המרכזיים של הקבוצה, לרבות קניות אונליין, מפות, בריאות, לימודים ועוד.

שילוב שירותים תחת ממשק אחיד

המהלך של עליבאבא כולל לא רק את השקת Qwen אלא גם מיתוג מחדש ואיחוד של כמה אפליקציות קיימות תחת שם אחד. מדובר באסטרטגיה של קונסולידציה טכנולוגית שמטרתה להפוך את Qwen למערכת הפעלה קטנה לעולם השירותים של עליבאבא. במקום להתפזר בין עשרות אפליקציות, המשתמש יקבל גישה מרוכזת לכלים אישיים ומקצועיים, עם תיווך של בינה מלאכותית.

לפי החברה, השירותים שייכנסו בהדרגה לאפליקציה כוללים כלי פרודוקטיביות, משלוחי אוכל, חיפוש מבוסס מיקום, שירותי נסיעות, תמיכה לימודית, הדרכה בריאותית וכמובן – פלטפורמות הסחר המקוונות של הקבוצה, בראשן טאו-באו.

בכך, עליבאבא שואפת לשלב את היכולות של מודלי שפה מתקדמים עם תשתית רחבה של שירותים קיימים, כדי ליצור ממשק שמבין את המשתמש וגם יודע לפעול בשמו.

Blast Security - קרדיט: אלירן שרעביBlast Security - קרדיט: אלירן שרעבי

גיוס 10 מיליון דולר ל Blast Security - המטרה: ענן מוגן כברירת מחדל

החברה, שהוקמה על ידי יוצאי Solebit שנמכרה ל-Mimecast ב-100 מיליון דולר, יוצאת מהסטלף עם גיוס סיד של 10 מיליון דולר בהובלת הקרנות 10D ו-MizMaa. הפלטפורמה שבנתה בונה ״מעקות הגנה״ מונעי סיכון מעל שירותי הענן של AWS, Azure ו-GCP, ומדווחת על ירידה של יותר מ-90% בהיקף ההתראות בענן אצל לקוחות גלובליים

ליאור דנקנר |

סטארטאפ הסייבר הישראלי Blast Security יוצא לאור עם גיוס סיד של 10 מיליון דולר. הגיוס נועד בין היתר להרחבת הצוות להאצת הפיתוח של פלטפורמת הגנת ענן מונעת - שנועדה לשנות את נקודת המוצא של אבטחת ענן: פחות מרדף אינסופי אחרי התראות, יותר מניעה של מצבי סיכון עוד לפני שהם מתרחשים. הפתרון משתלב עם יכולות האבטחה המובנות של ספקיות הענן, ומנסה לאחד אותן לשכבת הגנה אחת, אוטומטית ומנוהלת. לפי החברה, כבר היום הטכנולוגיה שלה מותקנת בארגונים גלובליים ומציגה ירידה של למעלה מ-90% בנפח ההתראות.


הבעיה: רעש התראות בענן והגבול של פתרונות ההגנה הקיימים

בשנים האחרונות רוב הארגונים הגדולים עברו לפלטפורמות הגנת ענן מקיפות - שזה בעצם מערכות שמרכזות במקום אחד ניהול תצורה, זיהוי חולשות, הרשאות, תאימות רגולטורית ועוד. הכלים האלה נותנים ראייה רחבה על מה שקורה בענן, אבל בעיה אחת נשארת: כמו עצומה של התראות - או במילים אחרות, מרוב התראות לא רואים את היער.

המצב הקיים הוא שגם אחרי הטמעת הפתרונות המתקדמים, צוותי האבטחה מוצאים את עצמם מנהלים אינסוף רשימות של בעיות: שירותים פתוחים לאינטרנט, הרשאות רחבות מדי, נתונים רגישים שנמצאים במיקום לא נכון ועוד. הרבה מהעבודה נשארת תגובתית, כלומר לטפל במשהו אחרי שהוא התגלה, ולעתים אפילו אחרי שכבר נוצל - במקום לוודא מראש שמצבים מסוימים פשוט לא יכולים לקרות.

בלאסט סקיוריטי מנסים להיכנס בדיוק לנקודה הזאת. במקום עוד שכבת ניתוח על גבי התראות, החברה מבקשת לצמצם את ״שטח החשיפה״ בענן מלכתחילה. הרעיון הוא לבנות לארגון סט של מעקות הגנה, חוקים קבועים שמונעים מראש פעולות מסוכנות, ולהטמיע אותם ישירות בכלי הניהול המובנים של ספקיות הענן. על ידי כך, חלק גדול מהטעויות פשוט נחסם, עוד לפני שהיה הופך לאירוע או להתראה על המסך.

איך המוצר עובד בפועל: מעקרונות אבטחה לקוד בענן

הפלטפורמה של בלאסט מתחברת לחשבונות הענן של הארגון, ב-AWS, Azure, GCP וגם בסביבות Kubernetes וצינורות הפיתוח (CI/CD). היא בונה תמונה של המשאבים, הזהויות, הנתונים ותנועת הרשת, ומבינה איך המערכות השונות קשורות זו לזו.