הסטארטאפ הישראלי בריאה השלים גיוס של 11.5 מיליון דולר
הסטארטאפ הישראלי בריאה (Briya), שפיתח פלטפורמה לשיתוף מידע בין מוסדות רפואיים לגופי מחקר, מכריז היום על השלמת סבב גיוס (Round A) בסך 11.5 מיליון דולר. הסבב נערך בהובלת Team8, ולקחו בו חלק הקרנות Insight Partners, Amiti Ventures, ו-George Kaiser Family Foundation. עד כה, החברה גייסה סכום כולל של 17 מיליון דולר, לא כולל מענקים ממשלתיים.
החברה פיתחה טכנולוגיה מאובטחת, מבוססת בלוקצ'יין, בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (Machine Learning), שפותרת את אתגרי שיתוף המידע הן עבור המוסדות הרפואיים והן עבור גופי המחקר. באמצעות הפלטפורמה, בתי חולים יכולים לנהל את הגישה למידע הרפואי, לאחר שעבר סטנדרטיזציה לפורמט מאוחד FHIR או OMOP (הסטנדרטים המובילים בעולם לשיתוף מידע רפואי), ולשתף אותו בצורה אנונימית, דרך חוזים חכמים שאוכפים באופן אוטומטי את הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות, כגון הסכמת המטופל לשימוש במידע. כך, צוותי המחקר מקבלים גישה ישירה ומהירה לדאטה רפואי אנונימי (Real World Data) בו הם יכולים להשתמש לטובת מחקרים רחבי היקף.
בריאה הוקמה ב-2020 על ידי דוד לזרסון, מנכ"ל החברה (CEO) וגיא טיש, סמנכ"ל הטכנולוגיה (CTO), ומעסיקה כיום כ-30 עובדים במשרדיה בישראל ובארצות הברית. על רקע הגיוס, החברה מתכננת להמשיך לצמוח ולהרחיב את פריסת הפלטפורמה בארגוני בריאות ברחבי העולם, כולל במערכת הבריאות האמריקאית ולסייע למוסדות רפואיים מכל העולם לשתף מידע רפואי עם גופי מחקר למען שיפור איכות הטיפול וקידום חדשנות בתחום הבריאות. הפלטפורמה של החברה משמשת כיום שורת גופי בריאות ומוסדות אקדמיים בישראל ובאירופה, כגון המרכזים הרפואיים איכילוב, הדסה, שערי צדק ועוד.
תעשיית הרפואה העולמית מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים משמעותיים בתחום שיתוף המידע. כיום, המידע הרפואי של מטופלים מפוזר בין מוסדות רפואיים שונים ואינו משותף ביניהם, בשל סוגיות פרטיות, היעדר סטנדרטיזציה בתחום ומחסור במשאבים לניהול המידע. כתוצאה מכך, גופי מחקר אקדמיים ומסחריים מתקשים להגיע למידע הרפואי הנדרש כדי לערוך מחקרים רפואיים בקנה מידה משמעותי, ואיכות הטיפול הרפואי נפגעת. Briya פיתחה פלטפורמה מתקדמת לשיתוף מידע רפואי מקיף בין בתי חולים וארגונים רפואיים לבין צוותי מחקר באקדמיה ובחברות פארמה, שמגשרת על אותם אתגרים ובין היתר תורמת להאצת פיתוחים חדשים וקיצור זמן היציאה לשוק של טיפולים חדשים ומתקדמים.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוד לזרסון, מייסד-שותף ומנכ"ל :Briya "מערכות הבריאות ברחבי העולם בנויות בצורה מבוזרת; מורכבויות בתחום הפרטיות והיעדר הסטנדרטיזציה בתעשייה הקשו על המוסדות הרפואיים לשתף מידע ונתונים עם גופי מחקר, למרות שפע הנתונים הרפואיים שזמינים להם כיום. האתגרים הללו לא רק פוגעים בפעילות המחקר, אלא גם באיכות הטיפול הרפואי. הפלטפורמה שפיתחנו ב-Briya מספקת לבתי חולים פיתרון נגיש ומאובטח, שמאפשר להם להפיק ערך רב מהנתונים שנמצאים אצלם ללא מאמץ, לקדם שיתופי פעולה משמעותיים ולייצר אפיקי הכנסות חדשים ומשתלמים".
- 1.המגיב 19/09/2023 17:19הגב לתגובה זושיסרבו לבטח "משיקולים שלהן".
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
