הסטארטאפ הישראלי בריאה השלים גיוס של 11.5 מיליון דולר
הסטארטאפ הישראלי בריאה (Briya), שפיתח פלטפורמה לשיתוף מידע בין מוסדות רפואיים לגופי מחקר, מכריז היום על השלמת סבב גיוס (Round A) בסך 11.5 מיליון דולר. הסבב נערך בהובלת Team8, ולקחו בו חלק הקרנות Insight Partners, Amiti Ventures, ו-George Kaiser Family Foundation. עד כה, החברה גייסה סכום כולל של 17 מיליון דולר, לא כולל מענקים ממשלתיים.
החברה פיתחה טכנולוגיה מאובטחת, מבוססת בלוקצ'יין, בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (Machine Learning), שפותרת את אתגרי שיתוף המידע הן עבור המוסדות הרפואיים והן עבור גופי המחקר. באמצעות הפלטפורמה, בתי חולים יכולים לנהל את הגישה למידע הרפואי, לאחר שעבר סטנדרטיזציה לפורמט מאוחד FHIR או OMOP (הסטנדרטים המובילים בעולם לשיתוף מידע רפואי), ולשתף אותו בצורה אנונימית, דרך חוזים חכמים שאוכפים באופן אוטומטי את הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות, כגון הסכמת המטופל לשימוש במידע. כך, צוותי המחקר מקבלים גישה ישירה ומהירה לדאטה רפואי אנונימי (Real World Data) בו הם יכולים להשתמש לטובת מחקרים רחבי היקף.
בריאה הוקמה ב-2020 על ידי דוד לזרסון, מנכ"ל החברה (CEO) וגיא טיש, סמנכ"ל הטכנולוגיה (CTO), ומעסיקה כיום כ-30 עובדים במשרדיה בישראל ובארצות הברית. על רקע הגיוס, החברה מתכננת להמשיך לצמוח ולהרחיב את פריסת הפלטפורמה בארגוני בריאות ברחבי העולם, כולל במערכת הבריאות האמריקאית ולסייע למוסדות רפואיים מכל העולם לשתף מידע רפואי עם גופי מחקר למען שיפור איכות הטיפול וקידום חדשנות בתחום הבריאות. הפלטפורמה של החברה משמשת כיום שורת גופי בריאות ומוסדות אקדמיים בישראל ובאירופה, כגון המרכזים הרפואיים איכילוב, הדסה, שערי צדק ועוד.
תעשיית הרפואה העולמית מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים משמעותיים בתחום שיתוף המידע. כיום, המידע הרפואי של מטופלים מפוזר בין מוסדות רפואיים שונים ואינו משותף ביניהם, בשל סוגיות פרטיות, היעדר סטנדרטיזציה בתחום ומחסור במשאבים לניהול המידע. כתוצאה מכך, גופי מחקר אקדמיים ומסחריים מתקשים להגיע למידע הרפואי הנדרש כדי לערוך מחקרים רפואיים בקנה מידה משמעותי, ואיכות הטיפול הרפואי נפגעת. Briya פיתחה פלטפורמה מתקדמת לשיתוף מידע רפואי מקיף בין בתי חולים וארגונים רפואיים לבין צוותי מחקר באקדמיה ובחברות פארמה, שמגשרת על אותם אתגרים ובין היתר תורמת להאצת פיתוחים חדשים וקיצור זמן היציאה לשוק של טיפולים חדשים ומתקדמים.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוד לזרסון, מייסד-שותף ומנכ"ל :Briya "מערכות הבריאות ברחבי העולם בנויות בצורה מבוזרת; מורכבויות בתחום הפרטיות והיעדר הסטנדרטיזציה בתעשייה הקשו על המוסדות הרפואיים לשתף מידע ונתונים עם גופי מחקר, למרות שפע הנתונים הרפואיים שזמינים להם כיום. האתגרים הללו לא רק פוגעים בפעילות המחקר, אלא גם באיכות הטיפול הרפואי. הפלטפורמה שפיתחנו ב-Briya מספקת לבתי חולים פיתרון נגיש ומאובטח, שמאפשר להם להפיק ערך רב מהנתונים שנמצאים אצלם ללא מאמץ, לקדם שיתופי פעולה משמעותיים ולייצר אפיקי הכנסות חדשים ומשתלמים".
- 1.המגיב 19/09/2023 17:19הגב לתגובה זושיסרבו לבטח "משיקולים שלהן".
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
חברת ServiceNow רוכשת את ארמיס ב-7.75 מיליארד דולר
חברת ServiceNow האמריקאית הודיעה על רכישת ארמיס הישראלית-אמריקאית בתמורה ל-7.75 מיליארד דולר במזומן, בעסקה שמסמנת אקזיט ענק לסייבר הישראלי. נזכיר שזו שנה מדהימה לסייבר - סייברארק נמכרה לפאלו אלטו בתמורה ל-25 מיליארד דולר, ויז נמכרה לגוגל ב-32 מיליארד דולר, ועכשיו ארמיס ב-7.75 מיליארד דולר, אם לוקחים גם את האקזיטים הנוספים בתחום מגיעים ךהיקף אקזיטים של כ-80 מיליארד דולר בשנה בסייבר.
העסקה של ארמיס שתלויה באישורים רגולטוריים, צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2026. ארמיס אמורה להשתלב בפלטפורמת ניהול השירותים של ServiceNow. כ-950 עובדי ארמיס יצטרפו לחברה הרוכשת, עם חבילת תגמול מצטברת של 500 מיליון דולר, הכוללת מענקי שימור ותמריצים.
ארמיס, שהוקמה ב-2015 על ידי יבגני דיברוב ונדיר יזרעאלי, בוגרי יחידת 8200, פיתחה פלטפורמה לזיהוי וניהול נכסים דיגיטליים ללא התקנת סוכנים. הטכנולוגיה מאפשרת מיפוי של מיליארדי מכשירים, כולל ציוד תעשייתי, מכשור רפואי ומערכות IoT, שקשה להגן עליהם בשיטות מסורתיות. כיום, ארמיס מנטרת מעל 6.5 מיליארד נכסים ומעבדת טריליוני אותות יומיים, עם הכנסות שנתיות חוזרות של כ-340 מיליון דולר וקצב צמיחה מעל 50%. החברה משרתת יותר מ-35% מחברות Fortune 100, כולל ענקיות כמו סמסונג וקוקה-קולה, שמשתמשות בפלטפורמה לזיהוי סיכונים בזמן אמת, כמו פרצות במכשירי OT שחשופים להתקפות תעשייתיות.
הרכישה משקפת מגמה רחבה בשוק הסייבר, שבו חברות גדולות מחפשות לשלב כלים פרואקטיביים להתמודד עם איומים הולכים וגוברים. בשנת 2025 לבדה, התרחשו מעל 3,000 מתקפות כופר גלובליות, עם נזק ממוצע של 4.5 מיליון דולר לאירוע. ServiceNow, ששוויה בשוק עומד על כ-179 מיליארד דולר, מרחיבה את פעילותה מניהול IT למערכות תפעוליות, כולל תשתיות קריטיות. השילוב עם ארמיס יאפשר יצירת "מגדל פיקוח" דיגיטלי מבוסס AI, שמזהה חריגות, מנתח איומים ומפעיל תגובות אוטומטיות. לדוגמה, במפעל ייצור, הפלטפורמה המשולבת תזהה מכונה פרוצה ותנתק אותה מיד, ללא התערבות אנושית, ותפחית זמן תגובה מימים לשניות.
- אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר
- ארמיס בוחרת בעצמאות: במקום רכישה גייסה 435 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרן Insight Partners השקיעה בארמיס לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר ב-2019 , והשווי זינק פי שבע תוך פחות משבע שנים. רק בחודש שעבר, ארמיס גייסה 435 מיליון דולר בשווי 6.1 מיליארד דולר, והתכוננה להנפקה ציבורית ב-2027.
ארמיס בולטת במגזר הרפואי, וכבר מונעת התקפות על מכשירי MRI, ש-40% מהם חשופים לפרצות ישנות.
