הסטארטאפ הישראלי בריאה השלים גיוס של 11.5 מיליון דולר
הסטארטאפ הישראלי בריאה (Briya), שפיתח פלטפורמה לשיתוף מידע בין מוסדות רפואיים לגופי מחקר, מכריז היום על השלמת סבב גיוס (Round A) בסך 11.5 מיליון דולר. הסבב נערך בהובלת Team8, ולקחו בו חלק הקרנות Insight Partners, Amiti Ventures, ו-George Kaiser Family Foundation. עד כה, החברה גייסה סכום כולל של 17 מיליון דולר, לא כולל מענקים ממשלתיים.
החברה פיתחה טכנולוגיה מאובטחת, מבוססת בלוקצ'יין, בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (Machine Learning), שפותרת את אתגרי שיתוף המידע הן עבור המוסדות הרפואיים והן עבור גופי המחקר. באמצעות הפלטפורמה, בתי חולים יכולים לנהל את הגישה למידע הרפואי, לאחר שעבר סטנדרטיזציה לפורמט מאוחד FHIR או OMOP (הסטנדרטים המובילים בעולם לשיתוף מידע רפואי), ולשתף אותו בצורה אנונימית, דרך חוזים חכמים שאוכפים באופן אוטומטי את הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות, כגון הסכמת המטופל לשימוש במידע. כך, צוותי המחקר מקבלים גישה ישירה ומהירה לדאטה רפואי אנונימי (Real World Data) בו הם יכולים להשתמש לטובת מחקרים רחבי היקף.
בריאה הוקמה ב-2020 על ידי דוד לזרסון, מנכ"ל החברה (CEO) וגיא טיש, סמנכ"ל הטכנולוגיה (CTO), ומעסיקה כיום כ-30 עובדים במשרדיה בישראל ובארצות הברית. על רקע הגיוס, החברה מתכננת להמשיך לצמוח ולהרחיב את פריסת הפלטפורמה בארגוני בריאות ברחבי העולם, כולל במערכת הבריאות האמריקאית ולסייע למוסדות רפואיים מכל העולם לשתף מידע רפואי עם גופי מחקר למען שיפור איכות הטיפול וקידום חדשנות בתחום הבריאות. הפלטפורמה של החברה משמשת כיום שורת גופי בריאות ומוסדות אקדמיים בישראל ובאירופה, כגון המרכזים הרפואיים איכילוב, הדסה, שערי צדק ועוד.
תעשיית הרפואה העולמית מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים משמעותיים בתחום שיתוף המידע. כיום, המידע הרפואי של מטופלים מפוזר בין מוסדות רפואיים שונים ואינו משותף ביניהם, בשל סוגיות פרטיות, היעדר סטנדרטיזציה בתחום ומחסור במשאבים לניהול המידע. כתוצאה מכך, גופי מחקר אקדמיים ומסחריים מתקשים להגיע למידע הרפואי הנדרש כדי לערוך מחקרים רפואיים בקנה מידה משמעותי, ואיכות הטיפול הרפואי נפגעת. Briya פיתחה פלטפורמה מתקדמת לשיתוף מידע רפואי מקיף בין בתי חולים וארגונים רפואיים לבין צוותי מחקר באקדמיה ובחברות פארמה, שמגשרת על אותם אתגרים ובין היתר תורמת להאצת פיתוחים חדשים וקיצור זמן היציאה לשוק של טיפולים חדשים ומתקדמים.
- גרדיו מגייסת 80 מליון דולר להגנת סייבר לצרכן בעידן ה-AI
- סטארטאפ הפרופטק Venn גייס 52 מיליון דולר, מכוון לניהול מיליון דירות עד 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוד לזרסון, מייסד-שותף ומנכ"ל :Briya "מערכות הבריאות ברחבי העולם בנויות בצורה מבוזרת; מורכבויות בתחום הפרטיות והיעדר הסטנדרטיזציה בתעשייה הקשו על המוסדות הרפואיים לשתף מידע ונתונים עם גופי מחקר, למרות שפע הנתונים הרפואיים שזמינים להם כיום. האתגרים הללו לא רק פוגעים בפעילות המחקר, אלא גם באיכות הטיפול הרפואי. הפלטפורמה שפיתחנו ב-Briya מספקת לבתי חולים פיתרון נגיש ומאובטח, שמאפשר להם להפיק ערך רב מהנתונים שנמצאים אצלם ללא מאמץ, לקדם שיתופי פעולה משמעותיים ולייצר אפיקי הכנסות חדשים ומשתלמים".
- 1.המגיב 19/09/2023 17:19הגב לתגובה זושיסרבו לבטח "משיקולים שלהן".
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
- המדוזה שלומדת ללא מוח ואיך זה קשור ל-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
- המדוזה שלומדת ללא מוח ואיך זה קשור ל-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
