עובדי בריאה Briya
צילום: דורון לצטר

הסטארטאפ הישראלי בריאה השלים גיוס של 11.5 מיליון דולר

החברה  שפיתחה פלטפורמה לשיתוף מידע בין מוסדות רפואיים לגופי מחקר, השלימה סבב גיוס בהובלת Team8 ובהשתתפות הקרנות Insight Partners, Amiti Ventures, ו-George Kaiser Family Foundation
איתן גרסטנפלד | (1)

הסטארטאפ הישראלי בריאה (Briya), שפיתח פלטפורמה לשיתוף מידע בין מוסדות רפואיים לגופי מחקר, מכריז היום על השלמת סבב גיוס (Round A) בסך 11.5 מיליון דולר. הסבב נערך בהובלת Team8, ולקחו בו חלק הקרנות Insight Partners, Amiti Ventures, ו-George Kaiser Family Foundation. עד כה, החברה גייסה סכום כולל של 17 מיליון דולר, לא כולל מענקים ממשלתיים.

החברה פיתחה טכנולוגיה מאובטחת, מבוססת בלוקצ'יין, בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (Machine Learning), שפותרת את אתגרי שיתוף המידע הן עבור המוסדות הרפואיים והן עבור גופי המחקר. באמצעות הפלטפורמה, בתי חולים יכולים לנהל את הגישה למידע הרפואי, לאחר שעבר סטנדרטיזציה לפורמט מאוחד FHIR או OMOP (הסטנדרטים המובילים בעולם לשיתוף מידע רפואי), ולשתף אותו בצורה אנונימית, דרך חוזים חכמים שאוכפים באופן אוטומטי את הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות, כגון הסכמת המטופל לשימוש במידע. כך, צוותי המחקר מקבלים גישה ישירה ומהירה לדאטה רפואי אנונימי (Real World Data) בו הם יכולים להשתמש לטובת מחקרים רחבי היקף. 

בריאה הוקמה ב-2020 על ידי דוד לזרסון, מנכ"ל החברה (CEO) וגיא טיש, סמנכ"ל הטכנולוגיה (CTO), ומעסיקה כיום כ-30 עובדים במשרדיה בישראל ובארצות הברית. על רקע הגיוס, החברה מתכננת להמשיך לצמוח ולהרחיב את פריסת הפלטפורמה בארגוני בריאות ברחבי העולם, כולל במערכת הבריאות האמריקאית ולסייע למוסדות רפואיים מכל העולם לשתף מידע רפואי עם גופי מחקר למען שיפור איכות הטיפול וקידום חדשנות בתחום הבריאות. הפלטפורמה של החברה משמשת כיום שורת גופי בריאות ומוסדות אקדמיים בישראל ובאירופה, כגון המרכזים הרפואיים איכילוב, הדסה, שערי צדק ועוד.

תעשיית הרפואה העולמית מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים משמעותיים בתחום שיתוף המידע. כיום, המידע הרפואי של מטופלים מפוזר בין מוסדות רפואיים שונים ואינו משותף ביניהם, בשל סוגיות פרטיות, היעדר סטנדרטיזציה בתחום ומחסור במשאבים לניהול המידע. כתוצאה מכך, גופי מחקר אקדמיים ומסחריים מתקשים להגיע למידע הרפואי הנדרש כדי לערוך מחקרים רפואיים בקנה מידה משמעותי, ואיכות הטיפול הרפואי נפגעת. Briya פיתחה פלטפורמה מתקדמת לשיתוף מידע רפואי מקיף בין בתי חולים וארגונים רפואיים לבין צוותי מחקר באקדמיה ובחברות פארמה, שמגשרת על אותם אתגרים ובין היתר תורמת להאצת פיתוחים חדשים וקיצור זמן היציאה לשוק של טיפולים חדשים ומתקדמים.

דוד לזרסון, מייסד-שותף ומנכ"ל :Briya "מערכות הבריאות ברחבי העולם בנויות בצורה מבוזרת; מורכבויות בתחום הפרטיות והיעדר הסטנדרטיזציה בתעשייה הקשו על המוסדות הרפואיים לשתף מידע ונתונים עם גופי מחקר, למרות שפע הנתונים הרפואיים שזמינים להם כיום. האתגרים הללו לא רק פוגעים בפעילות המחקר, אלא גם באיכות הטיפול הרפואי. הפלטפורמה שפיתחנו ב-Briya מספקת לבתי חולים פיתרון נגיש ומאובטח, שמאפשר להם להפיק ערך רב מהנתונים שנמצאים אצלם ללא מאמץ, לקדם שיתופי פעולה משמעותיים ולייצר אפיקי הכנסות חדשים ומשתלמים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המגיב 19/09/2023 17:19
    הגב לתגובה זו
    שיסרבו לבטח "משיקולים שלהן".
אייפון 17 (רשתות)אייפון 17 (רשתות)

אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר

לקראת ההשקה מחר של אייפון 17 - איך אמור להיראות המכשיר ועל השקות נוספות שיהיו מחר

עמית בר |
נושאים בכתבה אייפון 17 אפל

ערב ההשקה הרשמית, דליפות ממקורות מהימנים מציגות כיצד תיראה סדרת iPhone 17. השינוי הבולט: אפל מפסיקה להבדיל בין דגמים בסיסיים לדגמי Pro בכל הקשור לתצוגות. כל הסדרה, כולל הדגם הבסיסי, תגיע עם מסכי OLED בקצב רענון של 120Hz – טכנולוגיית ProMotion שהייתה עד כה מוגבלת לדגמי הפרימיום.


הדגמים הזולים לא יקבלו את טכנולוגיית LTPO המאפשרת שינוי דינמי של קצב הרענון מ־1Hz עד 120Hz לחיסכון בסוללה – יתרון שיישאר לדגמי Pro. עם זאת, המעבר מ־60Hz ל־120Hz קבועים צפוי לשפר את חוויית השימוש היומיומית.


גדלי המסכים משתנים: 6.1 אינץ' בבסיסי, 6.3 אינץ' ב־Pro (במקום 6.1), 6.6–6.7 אינץ' ב־Air החדש, ו־6.9 אינץ' ב־Pro Max. בנוסף, אפל מציגה ציפוי אנטי־רפלקטיבי שמיועד לשפר את הראות בשמש ישירה ולהפחית טביעות אצבעות, לצד עמידות מוגברת לשריטות. בנוסף,  הסדרה תושק במבחר צבעים: סגול כהה, ירוק יער, כחול מטאלי כהה, וכן ורוד, תכלת וצהוב בהיר. הצבעים פותחו בטכנולוגיה שמיועדת לצמצם דהייה בחשיפה לאור השמש.


המהלך מגיע לאחר ירידה במכירות הדגמים הבסיסיים. לפי IDC, בזמן שהשוק צמח ב־6%, מכירות האייפונים הזולים ירדו. סמסונג וגוגל כבר מציעות קצבי רענון גבוהים במכשיריהן, ואפל מתאימה את עצמה לשוק.


iPhone 17 Air – במקום Plus

בעקבות חוסר הצלחה של דגמי Plus (פחות מ־5% מהמכירות), אפל מחליפה את הקו ומציגה את iPhone 17 Air – מכשיר דק במיוחד בעובי של 5.5–6 מ"מ ובמשקל 145 גרם. לשם השוואה, iPhone 14 Pro Max שוקל 240 גרם. מדובר במהלך המזכיר את ה־MacBook Air, כאשר ההעדפה היא לניידות על פני תכונות נוספות.


דמיס חסביס גוגל (X)דמיס חסביס גוגל (X)

"פיתוח תרופות חדשות ייקח חודשים במקום שנים רבות"

דמיס חסביס, מוביל תחום ה-AI בגוגל ואחד המוחות הגדולים בתעשייה סבור שהדור הבא של האלגוריתמים ישנה את עולם הפרמצבטיקה ואת הרפואה כולה; וגם - איך ה-AI כבר משנה את עולם הרפואה ומה צפוי בהמשך?

עמית בר |

גילוי תרופות חדשות הוא אחד התהליכים הארוכים והיקרים ביותר בעולם המדע והרפואה. תרופה ממוצעת דורשת יותר מעשור של מחקר אינטנסיבי. הניסויים המקדימים והבדיקות הקליניות מגיעים לעלויות של 2-3 מיליארד דולר, עם שיעור כישלון שמתקרב ל-90% בשלבים הקליניים.

דמיס חסביס, מוביל תחום הבינה המלאכותית בגוגל ומנכ"ל Google DeepMind ו-Isomorphic Labs, טוען כי טכנולוגיות AI מתקדמות עומדות לשנות את המציאות הזו באופן דרמטי. המטרה: לקצר את התהליך מחמש עד עשר שנים לפחות משנה, ואולי אפילו לחודשים ספורים.

"בינה מלאכותית תאפשר לנו לקצר את זמן גילוי התרופות משנים למספר חודשים, ואולי אפילו פחות", אמר חסביס בראיון לבלומברג. לדבריו, AI מסוגלת לעבד כמויות עצומות של נתונים ביולוגיים, כימיים וקליניים במהירות על-אנושית. היא מנבאת אינטראקציות מולקולריות מורכבות שמעבר ליכולתם של חוקרים אנושיים"

חסביס - מוביל AI בגוגל ומחולל מהפכה מדעית

דמיס חסביס הוא אחת הדמויות המשפיעות ביותר בתחום הבינה המלאכותית והמדע בעולם. כמנכ"ל Google DeepMind מאז 2023, הוא מוביל את מאמצי ה-AI של גוגל. זה כולל פיתוח מודלים מתקדמים כמו Gemini, שמשלבים יכולות רב-מודליות (טקסט, תמונות, וידאו) עם יישומים מדעיים.

ב-2024, זכה חסביס בפרס נובל לכימיה. הוא קיבל את הפרס יחד עם ג'ון ג'אמפר ועמיתים נוספים על פיתוח AlphaFold, מערכת AI שחזתה במדויק את מבנה החלבונים. זה היה פתרון לאתגר מדעי שהעסיק חוקרים במשך 50 שנה. AlphaFold שינתה את המחקר הביולוגי: היא זמינה כעת למעל מיליון חוקרים, והיא האיצה פרויקטים בתחומי הרפואה, חקלאות ואנרגיה ירוקה.