אירופה צפויה לגלוש למיתון כבר בחודשים הקרובים
מדד הייצור התעשייתי בגרמניה שהתפרסם הבוקר הצביע על ירידה של 1.9% בחודש נובמבר, כאשר הצפי היה לעלייה של 0.3% בפעילות. בחישוב שנתי, מדובר על ירידה של 4.7%, הירידה החדה ביותר בייצור הגרמני מאז המשבר הכלכלי ב-2008. בנוסף, סנטימנט הצרכנים ירד בחודש דצמבר לרמה ל 107.3 נק', ירידה חדה יותר מהצפי.
מדד הייצור התעשייתי בגרמניה: הנפילה החדה ביותר בעשור האחרון
הנתונים הבוקר ממשיכים רצף של נתוני מאקרו חלשים במיוחד שפורסמו בימים האחרונים: אמש פורסם כי ההזמנות החדשות ממפעלים ירדו בחודש נובמבר ב-1%, בחישוב שנתי מדובר על נפילה של 4.3%, הירידה החדה ביותר ב-6 השנים האחרונות.
- המכסים של טראמפ מפילים את השווקים באירופה
- שווקים בעולם: אירופה נופלת ב-3%; החוזים העתידיים יורדים ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביום שישי האחרון פורסם כי מדד מנהלי הרכש ירד בחודש דצמבר לרמה של 51.1 נק' בלבד, הרמה הנמוכה ביותר ב-4 השנים האחרונות, כאשר הקריאה בצרפת ובאיטליה נמצאות מתחת לרף ה-50 נק', דבר שמצביע על צפי להתקררות כלכלית נוספת בחודשים הקרובים.
מדד מנהלי הרכש באירופה
במקביל להיחלשות נתוני המאקרו ביבשת הישנה, שוק הכסף ממשיך להצביע כי לא מדובר בחולשה זמנית, וכי אירופה צפויה להיכנס למיתון כבר ב-2019. אחד האינדיקטורים האמינים לשוק האירופאי הוא הגידול בכמות הכסף (והצגנו אותו בעבר). בעולם שצמיחה כלכלית בנויה על חוב ויצירה של כסף חדש, יש חשיבות רבה לרמות הגידול בכסף (שמצביע על גידול בהלוואות וכו'). בסופ"ש האחרון התפרסם כי קצב הגידול בכמות הכסף עמד על רמה של 6.7% בלבד בחודש נובמבר האחרון. מבחינה היסטורית קצב הגידול הנוכחי צפוי לגרום למיתון (בתוך 12). הכלכלה האירופאית מציגה קצב גידול דומה בכל החודשים האחרונים, ולכן הצפי הוא לכניסה למיתון לקראת ספטמבר 2019, בדיוק כאשר מריו דראגי צפוי לעזוב את תפקידו כיו"ר הבנק המרכזי.
- סולאראדג׳ - ממינוס 20% לפלוס 15%; טבע מזנקת 17%, למונייד ב-14%
- שוק העבודה בארה"ב התאושש באוקטובר: 42 אלף משרות נוספו במגזר הפרטי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הגרף הבא מציג את השינוי השנתי בגידול הכסף בשוק (12 חודשים קדימה), לבין השינוי השנתי בתמ"ג של גוש האירו.
צריך לציין כי החל מהחודש, הבנק סיים את תוכנית הרכישות שביצע בשווקים במהלך השנתיים האחרונות. הירידה בקצב גידול הכסף צפויה להפוך למהירה הרבה יותר כעת.
בישיבה האחרונה טען הבנק המרכזי כי הצמיחה באיחוד האירופאי צפויה לעמוד על 1.7% (ירידה של 0.1%), אך היא נראית היום כאופטימית במיוחד. בהקשר זה נציין גם את תחזית הצמיחה של בנק ישראל שפורסמה היום וצופה צמיחה של 3.1% ב-2019 (לכתבה המלאה). ההאטה בפעילות הכלכלית באירופה צפויה לגרום גם לתחזית זו להיראות כמופרזת.
- 3.אילן 15/08/2019 07:18הגב לתגובה זועלה ממונף 60 % וגורביץ מנחש
- 2.חכם 08/01/2019 21:17הגב לתגובה זותסתכלו גם עכשיו מחוץ לחלון. ממש גשם.
- 1.השווקים 08/01/2019 21:10הגב לתגובה זועברנו ללונגים מספיק שורטים היינו בשורטים היום אכלנו אותה בקטן ברחנו ללונגים עם בזרם לא נגד .
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
הונאה פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
הצביעות של קרן העושר הנורבגית
הפנים הכפולות של הקרן הנורבגית: בעוד היא מימשה ונפטרה מהחזקותיה בחברות ישראליות בשם “ערכים מוסריים”, היא מקפיאה את אותם כללים בדיוק כשהם מאיימים לפגוע בהשקעות הענק באמזון, מיקרוסופט וגוגל
קרן העושר הנורבגית בקרן העושר הנורבגית (Government Pension Fund Global) החליטו ככל הנראה להמציא גרסא חדשה למונח "אתיקה". אותו עיקרון שמטרתו להציב גבולות מוסריים להשקעה, הפך אצלם לשדה פרשנות גמיש במיוחד: כשהמדובר במניות ישראליות, הכללים נוקשים ובלתי מתפשרים, אבל כשהם מאיימים לפגוע באחזקות של החברות הגדולות בעולם כמו אמזון, מיקרוסופט או אלפבית, פתאום מתברר שגם לאתיקה יש כפתור השהיה. כך גוף שמציג את עצמו כסמל לאחריות מוסרית הפך, כמעט בלי לשים לב, לדוגמא קלאסית של חוסר אתיקה בשם "האתיקה".
בשנה החולפת הקרן התהדרה באותה מדיניות השקעה “אחראית”, והציגה אותה כהסבר למכירת אחזקותיה בישראל. היא מיהרה להדגיש שמדובר במהלך ערכי, כמעט מצפוני, שנובע מהפרות זכויות אדם. אלא שכעת, כשהאיום האתי נוגע לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, החברות ששוות טריליונים ומהוות
נתח משמעותי מתיק המניות של הקרן, פתאום המוסר הוא לא עדיפות. הממשלה הנורבגית העבירה בפרלמנט החלטה חריגה: הקפאת כללי האתיקה עד להודעה חדשה. הסיבה הרשמית, "מניעת פגיעה בתכלית הקרן כקרן השקעות גלובלית מגוונת". הסיבה האמיתית - חוששים שהמכירה תשפיע על ביצועי הקרן,
וחוסר אלטרנטיבה לכסף.
כך זה התגלגל
בתחילת השנה, החזיקה הקרן בכ-65 חברות בשווי מצטבר של כ-2 מיליארד דולר, כולל החזקה בבנקים הגדולים, חברת טבע, חברות תעשייה ביטחוניות ועוד. נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות ובתחילת אוגוסט, הקרן הודיעה שמכרה “בימים האחרונים” את כל אחזקותיה ב-11 חברות ישראליות שאינן כלולות במדד הייחוס של משרד האוצר הנורבגי, ומפסיקה לחלוטין שימוש במנהלים חיצוניים בישראל. בהודעה לא נמסרו שמות כל החברות, אך הרציונל שניתן: “נסיבות חריגות” והחמרה במצב בעזה ובגדה. במקביל פורסם כי יתר האחזקות בישראל ירוכזו בניהול פנימי בלבד. בהודעה לאחר מכן הקרן דיווחה על החזקה ב-44 חברות ישראליות בלבד. במשך הקרן הדירה את חמשת הבנקים הישראליים וכן את חברת קטרפילר מטעמי “סיכון בלתי-קביל” לפגיעה בזכויות אדם. בתוך כך, הקרן הלחה לממש החזקות בחברות ישראליות.
וכעת אנחנו מגיעים לרגע הנוכחי, בו הפרלמנט בנורבגיה מאשר את הקפאת הכללים האתיים עד לעדכון הכללים, ברקעלחץ אמריקאי ונוכח החשש שהקרן תיאלץ למכור אחזקות מהותיות בהחזקות הקרן.
- קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
- הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים אחרות,
מה שהיה "בלתי מוסרי" כשמדובר בחברות ישראליות, הפך ל"יש צורך בבחינה" כשהמדובר בענקיות אמריקאיות. אפשר להבין את השיקול הכלכלי, כשאתה מנהל קרן עושר בגודל של יותר מ-2 טריליון דולר, מכירה מאסיבית באמזון, מיקרוסופט או אלפבית עלולה לטלטל את ביצועי הקרן והשאלה הנוספת
היא מה תעשה עם הכסף שזה שאלה לא פשוטה בעצמה. אבל כל עוד הקרן משתמשת בשפה מוסרית להצדקת החלטותיה, היא לא יכולה לברוח מאותה השפה כשזה כבר לא נוח.
