"התוצר לא יקטן כמו שחושבים; האוצר עובד טוב אבל הפוליטקה מפריעה"
כבר יותר מחודש אל תוך מלחמת "חרבות ברזל" שנכפתה עלינו מאז אירועי ה-7 באוקטובר, והציבור עם ביקורת רבה כלפי התנהלות האוצר והממשלה - הכספים הקואליציוניים, מתווי הפיצויים, ועוד המון החלטות שנתקלות בתגובות חריפות מצד התקשורת וחלקים בציבור. האם הציבור צודק? אחרי הכל, האירוע הזה תפס את כולם לא מוכנים, האם אנחנו יכולים לצפות מהמדינה שתעשה יותר? התשובה היא כן, אבל בהיבטים הכלכליים היא עושה הרבה. צריך להזכיר כי המדינה לא סיפקה מעולם פיצויים לכל העסקים במשק בגלל מלחמה והפעם היא עושה זאת לראשונה. גם תקציב המפונים והאפשרויות שלהם אף פעם לא היו כאלו, וזה לא עניין של מה בכך לאפשר לתושבים לעבור לבתי מלון ולסבסד למשפחה 18-30 אלף שקל על שהייה. אז בערוצי הטלוויזיה מדברים על מחדל כי אנשים שפונו לא קיבלו עדיין את הכסף, אבל זה בגלל שנעשית בדיקה אם לאנשים מגיע - לא לכולם מגיע. יש במלחמה הזו הרבה טרמפיסטים שרוכבים עלינו. בסוף זה החשבון של כולנו.
"המדינה חייבת לתמוך, בשביל זה אנחנו משלמים לה מסים באופן שוטף", אומר פרופ' גיל אפשטיין , דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן וחוקר ראשי במרכז טאוב. "הממשלה נכנסת כשיש כשלי שוק וזה מה שיש לנו כאן - בצורה של מלחמה נוראית. כשאתה עוזר למי שנפגע אתה בעצם עוזר למדינה כולה.
"רואים בנתונים שיש ירידה בהוצאות השוטפות וזה כמובן ברור על רקע המצב, אבל אם האזרחים מוציאים פחות אז העסקים מכניסים פחות, ואז הם מעסיקים פחות עובדים, ואז העובדים מוציאים פחות - זה מעגל אינסופי שילך ויחמיר והממשלה צריכה לעצור את זה. הממשלה לוקחת מאיתנו כספים בצורה של מסים, מע"מ וכו' ועכשיו זה הזמן שלה להחזיר את זה".
ומה לגבי עסקים שהיו במצב רע גם לפני המלחמה? אותם עסקים שכבר היו בדרך לקריסה, סיוע לעסקים כאלה עלות להיות כסף שהולך לפח
"זה נכון, ואפשר אפילו לקחת את זה לכיוון השני - עסקים שפורחים במלחמה ומבקשים עוד כסף. הפתרון הוא לעשות את זה בצורה נכונה - לבדוק מי נפגע, מי לא ובאיזה רמה. אי אפשר לחלק כספים בלי בדיקה ראויה, לדוגמא - אם חברה כלשהי התמוטטה במלחמה, אתה לא יודע אם היא התמוטטה בגלל המלחמה או בגלל גורמים שהיו שם גם לפני המלחמה, אבל אם לא תיתן לעסק הזה כלום עד שתבדוק זה כבר יכול להיות מאוחר מדי. אז מה שאפשר לעשות זה לתת סכום מסוים, ואז אחרי שעושים בדיעבד אז מוסיפים או מורידים את הסכומים".
אבל גם הכספים האלה - אולי בשביל המדינה זה כסף קטן, אבל זה עדיין כספים שיכולים לא לחזור
"כן, אבל מה האופציה השנייה? אין זמן לעשות את הבדיקה הראויה והמקיפה ואם לא תיתן כסף בכלל העסקים יכולים לקרוס סופית, בסוף צריך לבחור את האופציה הכי טובה נכון לאותו רגע. תראה את הקורונה למשל - נתנו כספים ואז אמרו שיקזזו או יוסיפו בהתאם למחזור השנתי, אז במצב כזה לדוגמא עסק שנמצא על סף פשיטת רגל לא יכול להחזיר כסף, וזה באמת כסף ש"הלך לפח", אבל אין מה לעשות, זאת האפשרות הכי טובה".
מה זה בעצם תקציבים קואליציוניים והאם המדינה מתנהלת איתם בצורה תקינה?
"ישראל היא דמוקרטיה עם המון מפלגות. בשביל להקים ממשלה צריך לקחת כמה מפלגות ולתת להן סיבה לעבוד ביחד, והסיבה הזו זה כסף מאחר וכך המפלגות יכולות לתגמל את הבוחרים שלהן כדי שיבחרו בהן שוב. אנחנו נמצאים בתקופת משבר, הגירעון עולה והוצאות המדינה גדלות ב-8%. מדברים על כך שהגירעון יגיע ל-12% מהתוצר. חלק מהגירעון מגיע מזה שנותנים כספים, בין היתר, להסכמים קואליציוניים. אני לא יודע להגיד אם ההתנהלות כרגע היא נכונה מאחר ויש הרבה מאוד שיקולים - וכן, גם שיקולים פוליטיים. עכשיו אנחנו בזמן מלחמה וצריך לעשות מעשים קיצוניים - ומספר חברי כנסת אפילו אמרו שהם מוכנים לקצץ בשכר שלהם - אבל אם הם מוכנים לזה אז שיהיו מוכנים לקצץ גם בכספים הקואליציוניים".
אומרים שהפגיעה בתוצר תהיה גדולה, וזה הגיוני - אנשים במילואים או בחל"ת והרבה עסקים לא עובדים, מה יהיה עם התוצר?
"התוצר יקטן, אבל לא כמו שחושבים, המילואימניקים והמפונים לא עובדים כמו גם העובדים שבחל"ת אז אנחנו יודעים שהתוצר יקטן, אבל כשיחשבו את התוצר ייקחו בחשבון גם מה עשו החיילים ואת השכר שהם מקבלים - בכל זאת הם תורמים למשק, הם מגינים על המדינה. מאחר ולא ניתן לכמת את התרומה הזו, יעשו מה שעושים למשל עם פקידים במשרדי ממשלה - יקחו את המשכורת שלהם וזה יסמל את התרומה שלהם לתוצר.
מה דעתך על ההתנהלות של האוצר ושל החשב הכללי?
"אני לא יודע להגיד אם ההתנהלות היא יעילה או לא, אבל אני יודע שבתור אזרח אני צריך להרגיש בטחון בידיעה שאם יקרה לי משהו אז גם אני אקבל תמיכה. קח לדוגמא את תכנית ה-7 ק"מ מהרצועה - אם אני נמצא 7.1 ק"מ אני לא זכאי לכלום, מצבי שונה מאלה שנמצאים 100 מטר ממני? כנראה שלא, בנוסף האם זה זהה לכולם? בן אדם שביתו נשרף צריך לקבל אותו דבר כמו בן אדם שרק פונה מביתו? צריך לתת סיוע לכולם אבל אולי צריך לעשות את זה בצורה דיפרנציאלית".
אז הביקורת על האוצר מוצדקת?
"צריך להפריד את הפוליטיקה ממקצועיות. אנחנו רואים רק את התמונה הסופית - יכול להיות שיש הרבה כוונות טובות ורעיונות טובים אבל הפוליטיקה בולעת אותם. בסופו של דבר מי שמעלה את הבעיות ומציע פתרונות אלה אנשים חכמים, עם תארים ממוסדות איכותיים וניסיון רב שנים, אבל מי שמקבל את ההחלטה בסוף אלה פוליטיקאים שלהם יש מניעים נוספים".
- 6.איתן מירושלים . 15/11/2023 09:40הגב לתגובה זופחות שרים ומשרדים מיותרים . פחות בזבוז ויותר יעילות . מדובר במאות מיליוני שקלים יקרים מפז .
- 5.ברכה 15/11/2023 09:35הגב לתגובה זוכל מי שכוחו וזמנו במותניו זה הזמן לתת יד לחקלאים , לבתי חולים , לבתי ספר ולעסקים חסרי כוח עבודה . ביחד ישראל תנצח בחזית ובעורף .
- 4.dudu 15/11/2023 08:40הגב לתגובה זו20% הורדה בשכר של כל המגזר הציבורי לחודשיים פותרת את כל בעיית התקציב גם כך חלקם לא עובדים וזה אומר גם פנסיות תקציביות
- 3.נכהצ 15/11/2023 06:40הגב לתגובה זו.לא ניתן לו להמשיך לבזוז אותנו.
- 2.יעקב 14/11/2023 19:56הגב לתגובה זוזה שיש להם תארים זה לא אומר שהם דואגים לציבור... זה גם לא תפקידם.... הם לא נבחרים מהעם ולא מורמים מהעם...
- 1.ספיר 14/11/2023 15:26הגב לתגובה זויש לעצור מידית את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה. פרזיטים-נמאסתם

ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
ניהול קופות הגמל אחראיות ל-62% מההכנסות שהסתכמו על 215 מיליון ברבעון ו-428 מיליון שקל במחצית; הרווח הרבעוני של בית ההשקעות צמח ב-10% ל-54.4 מיליון שקל
ילין לפידות, אחד מבתי ההשקעות הפרטיים הוותיקים בישראל, נמצא בבעלותם המשותפת של רו"ח דב ילין ורו"ח יאיר לפידות, שמחזיקים ב-51% מהמניות מובילים את פעילותו בפועל. יתרת הבעלות (49%) מוחזקת על ידי חברת אטראו שוקי הון, שהיא למעשה חברת אחזקות פסיבית שתכליתה להחזיק בחלק שלה בבית ההשקעות. מניית אטראו שוקי הון 0.1% , שנסחרת בבורסה, היא כמו "שיקוף חלקי" לשווי של ילין לפידות - מתחילת השנה עלתה המניה בכ-17% ובמבט על 12 החודשים היא מזנקת 45% לשווי שוק של 1.18 מיליארד שקל.
בשנים האחרונות הציג ילין לפידות רווחיות יציבה, עם רווח נקי שנתי שנע בטווח של 160-180 מיליון שקל. את שנת 2024 סיים ברווח של 194 מיליון שקל. את המחצית הראשונה של 2025 תקופה תנודתית בשווקים, שבשיאה התקיימה מערכת "עם כלביא" מול איראן הוא מסכם ברווחי שיא. הרבעון השני הסתיים עם רווח נקי של 54.4 מיליון שקל, המשקף עלייה שנתית של כ־10%.
עם זאת, ילין לפידות אינו חסין מתחרות. בשנים 2018 עד 2021 איבד נתח שוק משמעותי בענף הגמל וההשתלמות כ־11 מיליארד שקל שנגרעו מנכסיו וזרמו למתחרים. זהו שינוי משמעותי ביחס לעבר, אז נחשב לאחד מהשחקנים הדומיננטיים בתחום החיסכון לטווח ארוך. אבל מאז נרשמת התאוששות - היקף הנכסים המנוהל על ידי ילין לפידות נכון לסוף יוני 2025 עומד על 150.1 מיליארד שקל, נטו עלייה של כ־10% מתחילת השנה, אז נוהלו 136 מיליארד שקל. עיקר הצמיחה מיוחס לביצועי שוק חיוביים ולהרחבת הפעילות בתחומי הגמל, הקרנות והתיקים.
עיקרי התוצאות לרבעון ולמחצית
ההכנסות הכוללות של ילין לפידות במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו ב-428.7 מיליון שקל, עלייה של כ־20.5% לעומת 355.6 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. ברבעון השני הסתכמו ההכנסות ב־215 מיליון שקל גידול של כ־16.9% לעומת 183.9 מיליון שקל ברבעון השני של 2024.
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפירוט לפי תחומי פעילות, הצמיחה המרכזית מיוחסת לדמי ניהול קבועים מקופות גמל וקרנות השתלמות, שזינקו במחצית ב־29% מ־206 מיליון שקל ל־266 מיליון שקל. ברבעון השני לבדו נרשמה עלייה של כ־25% בתחום זה מ־108 מיליון שקל ל־135 מיליון שקל.

חג'ג' אירופה תעבור מנדל"ן לגז? - "זה לא 'במקום', זה 'גם וגם'"
צחי חג'ג יו"ר חג'ג' אירופה מספר על הרגע בו הם החליטו להיכנס לתחום תשתיות הגז בחבל טרנסילבניה; מסביר מה מיוחד בחברה שנרכשת, איך הם יממנו את העסקה, וגם על האהבה הגדולה של הרומנים לישראלים - אהבה שתמקד את חג'ג אירופה ברומניה לעוד שנים רבות
חג'ג' אירופה, אחת החברות הישראליות הפעילות ביותר בשוק הרומני, מסמנת בחודשים האחרונים כיוון אסטרטגי חדש. אחרי שנים של ייזום פרויקטי נדל"ן למגורים, מסחר ומלונאות, החברה מרחיבה את הפעילות עם רכישת חברת תשתיות גז מקומית שזכתה כבר בעשרות מכרזים להנחת צנרת וחיבורי חלוקה.
החברה שנרכשה זכתה עד היום ב־55 מתוך 63 מכרזים שבוצעו במדינה להנחת קווי גז, עם אומדן רווח תפעולי מצטבר של יותר מ־150 מיליון אירו עד שנת 2035, וזיכיונות שיבטיחו לה הכנסות נוספות למשך כ־39 שנים נוספות. ברקע, ממשלת רומניה מתכננת להשקיע כ־13
מיליארד דולר בפיתוח תשתיות הגז ולהכפיל את מספר משקי הבית המחוברים לכ־8.5 מיליון מהלך שמייצר הזדמנות חסרת תקדים בשוק האנרגיה המקומי.
בראיון מיוחד לביזפורטל מספר צחי חג'ג', יו"ר ובעל השליטה בחברה, על הרגע שבו גובשה ההבנה כי תחום הגז הוא הזרוע החסרה
בפעילות של חג'ג' אירופה ברומניה. הוא מסביר מה הם מצאו ב-BTD הנרכשת, איך הם הולכים לממן את הרכישה, ולמה רומניה היא לא רק שוק אטרקטיבי להשקעות, אלא גם קרקע אוהדת לישראלים.
נראה שהשוק מחבק את העסקה החדשה ברומניה, חג'ג' אירופה 6.04% מגיבה בחיוב לדיווחים על השלמת הרכישה - מהי בעצם פעילות חלוקת הגז הזאת ומה הסינרגיה שלה עם חג'ג' אירופה?
"אני פחות קורא לזה חלוקת גז. זה קודם כל ביצוע של עבודות התקנת צנרת גז. החלוקה, שמתייחסת לאספקת הגז עצמה, זה פחות המיקוד שלנו וגם פחות תחום המומחיות שלנו. אנחנו מתעסקים בעיקר בהנחת צנרת וחיבורים, עבודות תשתית פשוטות יחסית שאנחנו יודעים לבצע. בדיווחים שלנו התייחסנו למכרזים של עבודות ביצוע בלבד. את נושא אספקת הגז איך זה יתבצע, אם דרך זכיינים בינלאומיים, מקומיים או סוכנויות על זה עוד לא החלטנו".