המזגן של השכנים מרעיש - זו אחת הסיבות המרכזיות לסכסוכי שכנים מה אפשר לעשות?
בעיות עם שכנים יכולות להפוך לסיוט גדול. אחד התחומים שגורם לחיכוך גדול בין השכנים הוא רעש. אלו מתלוננים על רעש והאחרים טוענים ש"אין מה לעשות", שהם ישתדלו, שזה לא באמת רועש והבעיה אצל המתלוננים.
בתוך כל הרעש, אחד הנפוצים הוא - רעש ממזגנים. רעשים בלתי פוסקים ממזגן דירה בקומה השנייה בבניין בכפר סבא הובילו למאבק שכנים שהגיע עד לפתחו של המפקח על המקרקעין. תושב הקומה השלישית בבניין, שסבל מהרעש לטענתו, דרש פתרון: או תיקון המזגן או פירוקו המוחלט.
מזגן חדש, בעיות ישנות
לטענת הדייר בקומה השלישית, המזגן הותקן בניגוד לתקנים וגרם למטרד רעש בלתי נסבל שהפריע לאיכות חייו. לאחר שפניותיו למשטרה ולבית משפט השלום לא הניבו תוצאות, הוא פנה למפקח על המקרקעין.
הנתבעים, בעלי הדירה והדייר, טענו להגנתם כי המזגן הותקן על ידי טכנאי מקצועי ובהתייעצות עם התובע עצמו. הם אף הסכימו לשנות את מיקום המדחס בניסיון לשמור על יחסי שכנות טובים.
- מיזוג ממוקד, נוחות מקסימלית: כך תבחרו פתרון מיזוג שמתאים בדיוק לחלל שלכם
- תדיראן תיכנס לתחום הטעינה של רכבים חשמליים? המניה מזנקת ב-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכמה שלא הבשילה לפתרון
בשלב מסוים, הגיעו הצדדים להסכמה: בעלי המזגן יגישו אישור מבעל מקצוע המאשר שהמזגן הותקן כראוי, כולל התקנת גומיות להפחתת הרעש. אלא שהאישור שהוצג היה צילום הודעת טכנאי, שלטענתם מאשר את התקנת הגומיות, אך ללא תיעוד רשמי בכתב ובאופן חלקי שאין בו כדי לאשר את האישור באופן מלא.
המפקח מאיר פורת קבע כי המסמך אינו עומד בדרישות ההסכמה, מאחר ולא צוין בו שהמזגן מותקן בצורה שאינה יוצרת מטרד רעש.
הפסיקה: תקן או תפרק
המפקח קבע כי על הנתבעים להציג אישור מבעל מקצוע המאשר שהמזגן מותקן באופן תקין ואינו מהווה מטרד רעש – וזאת בתוך 45 יום. אם לא יוצג אישור כזה, יידרשו הנתבעים לפרק את המזגן בתוך 60 יום ולהציג אישור לפירוק.
המפקח ציין שבאופן כללי תלונות על מטרדי רעש אינן בסמכותו, אך במקרה זה, מאחר והתקנון המוסכם של הבניין קובע כי אסור לבצע פעולות הגורמות לרעש לא סביר, התביעה כן נופלת תחת סמכותו.
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- בכתובה היה כתוב - חצי מיליון שקל לאישה, כמה באמת שולם?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
משמעות הפסיקה: מתי אפשר לפנות למפקח?
המקרה מצביע על אפשרות חדשה עבור בעלי דירות בבית משותף: תביעות הקשורות למטרדי רעש עשויות להיכלל בסמכות המפקח, בתנאי שתקנון הבניין המשותף כולל הוראות מפורשות בנושא.
שאלות ותשובות על סכסוכי שכנים על רעש ממזגן
מה המשמעות של הפסיקה עבור בעלי דירות?
הפסיקה מצביעה על כך שבמקרים של רעש לא סביר, ניתן לפנות למפקח על המקרקעין – כל עוד נושא זה מוסדר בתקנון הבית המשותף.
מה הוחלט לגבי המזגן?
אם לא יינתן אישור רשמי על התקנה תקינה שאינה יוצרת רעש, ייאלצו הנתבעים לפרק את המזגן.
מה ניתן ללמוד מהמקרה?
החשיבות של תקנון ברור בבית משותף. אם התקנון מכסה נושאים כמו רעש, ניתן להיעזר בו לצורך טיפול במטרדים.
מהי הסמכות של המפקח?
המפקח מטפל בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף על בסיס זכויות וחובות שנקבעו בתקנון הבניין.
- 1.מאיר 28/12/2024 21:32הגב לתגובה זומזגן זה כמו מקרר, מקרר לא מרעיש . אם המזגן מרעיש סימן שמי שהתקין את המזגן לא ביצע את ההתקנה כמו שצריך ,לעיתים נדירות יש בעיית יצרן .
- בוריס 04/01/2025 09:56הגב לתגובה זומקרר מבחינת רעש מיצר פחות דציבל היות והמדחס קטן והמעבה אין לו מאווררים כי המעבה הוא מעבה שמעבה באופן טיבעי. כמו כן היות ומזגנים לרוב בבתים החדשים מותקנים בתוך מסתורי הכביסה אז נוצרת תהודה.
בכתובה היה כתוב - חצי מיליון שקל לאישה, כמה באמת שולם?
בית הדין הרבני הגדול בירושלים דחה ערעורים הדדיים של בני זוג שהתגרשו, והותיר על כנו חיוב הבעל לשלם 180 אלף שקל בלבד מתוך כתובה שנכתבה על סכום כולל של חצי מיליון שקל. אלא שמעבר לסכסוך המשפחתי, ניצלו הדיינים את ההזדמנות כדי לקרוא לשינוי כולל בשיטה - ולשים
קץ אחת ולתמיד לתופעת הכתובות המנופחות, שגורמות לסכסוכים אינסופיים ולחוסר אחידות בפסיקה
בית הדין הרבני הגדול בירושלים התכנס באחרונה כדי לדון בערעורים ההדדיים של בני זוג לשעבר. שניהם כבר עברו מסלול ארוך של הליכים משפטיים, טעונים וכואבים, שנגעו לא רק לחיי המשפחה שהתפרקו אלא גם לכסף הגדול שנרשם בכתובה. האשה דרשה את מלוא הסכום - חצי מיליון שקל, ואילו הבעל טען שאינו חייב כלל. בית הדין האזורי קבע פשרה: 180 אלף שקל. כל צד לא היה מרוצה, ושניהם פנו לערכאת הערעור.
ואולם בסופו של דבר, הכריעו הדיינים - הרב ציון לוז-אילוז, הרב אחיעזר עמרני והרב מאיר פרימן - ודחו את שני הערעורים. פסק הדין האזורי נותר על כנו, והבעל יידרש לשלם את ה-180 אלף שקל. אך חשיבותו של המקרה חורגת בהרבה מן הסכסוך הפרטי: הדיינים ניצלו את ההזדמנות כדי לקרוא לתיקון רחב היקף בסוגיית הכתובות המוגזמות - בעיה שמעסיקה את בתי הדין הרבניים כבר שנים.
המערכת הרבנית עסקה לא פעם בשאלה מתי ניתן לאכוף כתובה בסכומים עצומים שנכתבו בה. לעתים מדובר במיליון שקל ויותר - סכומים שלא עומדים ביחס למציאות הכלכלית של בני הזוג. כך היה גם במקרה הנוכחי, שבו נרשמה כתובה על סכום של 500 אלף שקל. בית הדין האזורי בתל אביב קבע כי מדובר בסכום "מוגזם" והעמיד את החיוב על רף מקובל של 180 אלף שקל.
האשה לא השלימה עם הפחתת הסכום ודרשה לקבל את מלוא הכתובה, בעוד שהבעל טען כי יש לפטור אותו לחלוטין, בין השאר בשל טענות לבגידה. אך הדיינים דחו את שתי הגרסאות וקבעו כי לא נמצא פגם משפטי או הלכתי בפסק הדין המקורי. "האשה זכאית לכתובה כשהוכח שהבעל אשם בגירושים בהתנהגותו הפושעת," כתבו הדיינים בהכרעתם. "אך יש להפחית את סך החיוב כאשר מדובר בכתובה מוגזמת".
- הנישואים שרדו נחירות וגירוש למרפסת - עד הבן החורג
- ביה"ד הגדול לא התערב: הבעל ישלם שליש מהכתובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טענות הדדיות - אלימות מול בגידה
ההליך כולו התנהל על רקע מערכת יחסים רוויית מתחים. האשה טענה לאלימות מתמשכת מצד הבעל, ואף הציגה הרשעות פליליות שתמכו בטענותיה. בית הדין האזורי קיבל את גרסתה וקבע כי האלימות היא שהובילה לפירוק הנישואים. מנגד, הבעל טען שהאשה בגדה בו ועשתה "מעשי כיעור", אך הדיינים קבעו כי לא הצליח להרים את נטל ההוכחה. באחד מקטעי פסק הדין נכתב במפורש: "בתאריך 20.11.22 קיים ביה"ד דיון הוכחות ארוך... לא מצאנו כל הוכחה לקבוע שלאשה קשר אינטימי פסול... הבעל אמנם חושד באשתו, אך לא הרים את נטל ההוכחה בענין כדי להוכיח את הפסד כתובתה".
תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
שני זוגות שטסו במסגרת טיול מאורגן למרוקו נאלצו להמתין שעות ארוכות בשדה התעופה במדריד לאחר שהחמיצו את טיסת ההמשך. בית המשפט לתביעות קטנות פסק להם פיצוי כספי מסוכנות הנסיעות על תכנון לקוי של לוח הטיסות, והערעור שהגישה הסוכנות נדחה. השופט קבע כי על סוכנות
הנסיעות מוטלת אחריות ישירה כלפי לקוחותיה לתכנון סביר של מסלול הנסיעה, גם אם התקלה נגרמה בשל מדיניות חברת התעופה
האירוע שבמרכז התביעה הבאה התרחש במהלך טיול מאורגן למרוקו שנמכר על ידי סוכנות הנסיעות דיסקברי טיול עולמי. החבילה כללה טיסה עם איבריה דרך מדריד, ומשם טיסת המשך לטנג'יר. אלא שבפועל, עם הנחיתה במדריד, התברר לנוסעים כי עליהם לאסוף את המזוודות, לבצע מחדש צ'ק אין ולחצות בין טרמינלים מרוחקים בעזרת רכבת פנימית. פרק הזמן שהוקצב לקישור בין הטיסות התברר כבלתי מספיק, והקבוצה החמיצה את הטיסה שהוזמנה. רק לאחר המתנה של שמונה שעות הצליחה הסוכנות להזמין עבורם טיסה חלופית, שהביאה את הנוסעים ליעד באיחור של כחצי יום.
בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעתם של שני זוגות מהקבוצה, שטענו כי אבד להם חלק משמעותי מהטיול, נגרמו להם הוצאות מזון ושתייה, ונוספה לכך עוגמת נפש בשל ההמתנה הארוכה בשדה התעופה. בפסק הדין נכתב כי "הנתבעת היא מתכננת הטיול ומי שהוציאה אותו אל הפועל, לרבות תכנון הטיסות. הנתבעת אמונה אף על תכנון נכון של מקטעי הטיסה באופן שבו יעמוד בפני הנוסעים זמן מספיק לעלות על טיסת ההמשך, אך בדיעבד התברר כי התכנון כאמור כשל".
עוד ציין בית המשפט כי הסוכנות לא הציגה כל ראיה לטענותיה שלפיהן מדובר בהחלטה חריגה של חברת התעופה. "לא ברור כיצד אין מידע מסוג זה מצוי בידי סוכנות כגון הנתבעת, שזהו עיסוקה וזו מומחיותה, ולא לשווא הזמינו התובעים טיול מאורגן בידי מי שמוכשר בכך", נכתב בפסק הדין שפורסם. הסוכנות חויבה לשלם לכל זוג פיצוי של 2,000 שקל ועוד הוצאות משפט.
מה טענה הסוכנות
על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הסוכנות טענה כי בית משפט הראשון החיל עליה חובות המוטלות על חברות תעופה בלבד, בניגוד לחוק שירותי התעופה. לטענתה, היא אינה מפעילת טיסה אלא "נותן שירותי סוכנות נסיעות", ולכן היא לא מחויבת לספק מזון ומשקאות בעת עיכוב או לשאת באחריות לתכנון הטיסות מעבר למסגרת החוקית. עוד טענה החברה, כי לפי נהלי שדה התעופה במדריד די היה בפרק זמן של 55-45 דקות לקישור בין הטיסות, ולכן לא ניתן היה לצפות את התקלה.
- בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
- המפונים התפנו, התיירים לא הגיעו ומלונות דן צנחו ל-21 מיליון שקל בהפסד תפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט גד גדעון, שדן בערעור, דחה את טענות הסוכנות. בפסק הדין המחוזי נקבע כי סוכנות נסיעות אינה מתפקדת רק כמתווכת בין הלקוח לחברת התעופה, אלא חלה עליה חובה חוזית ונזיקית כלפי הלקוחות. השופט הדגיש בהכרעתו כי, "כמי שתכננה את הטיול כולו והוציאה אותו לפועל, חלה על המבקשת חובה לפעול באופן מקצועי ולתכנן את לוח הזמנים בזהירות ובסבירות". לדבריו, מכיוון שלא התרחש עיכוב בטיסות עצמן אלא החמצת הקישור בשל פרק זמן קצר מדי, האחריות נופלת על מי שתכנן את מסלול הטיול - כלומר הסוכנות.
