המזגן של השכנים מרעיש - זו אחת הסיבות המרכזיות לסכסוכי שכנים מה אפשר לעשות?
בעיות עם שכנים יכולות להפוך לסיוט גדול. אחד התחומים שגורם לחיכוך גדול בין השכנים הוא רעש. אלו מתלוננים על רעש והאחרים טוענים ש"אין מה לעשות", שהם ישתדלו, שזה לא באמת רועש והבעיה אצל המתלוננים.
בתוך כל הרעש, אחד הנפוצים הוא - רעש ממזגנים. רעשים בלתי פוסקים ממזגן דירה בקומה השנייה בבניין בכפר סבא הובילו למאבק שכנים שהגיע עד לפתחו של המפקח על המקרקעין. תושב הקומה השלישית בבניין, שסבל מהרעש לטענתו, דרש פתרון: או תיקון המזגן או פירוקו המוחלט.
מזגן חדש, בעיות ישנות
לטענת הדייר בקומה השלישית, המזגן הותקן בניגוד לתקנים וגרם למטרד רעש בלתי נסבל שהפריע לאיכות חייו. לאחר שפניותיו למשטרה ולבית משפט השלום לא הניבו תוצאות, הוא פנה למפקח על המקרקעין.
הנתבעים, בעלי הדירה והדייר, טענו להגנתם כי המזגן הותקן על ידי טכנאי מקצועי ובהתייעצות עם התובע עצמו. הם אף הסכימו לשנות את מיקום המדחס בניסיון לשמור על יחסי שכנות טובים.
- מיזוג ממוקד, נוחות מקסימלית: כך תבחרו פתרון מיזוג שמתאים בדיוק לחלל שלכם
- תדיראן תיכנס לתחום הטעינה של רכבים חשמליים? המניה מזנקת ב-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכמה שלא הבשילה לפתרון
בשלב מסוים, הגיעו הצדדים להסכמה: בעלי המזגן יגישו אישור מבעל מקצוע המאשר שהמזגן הותקן כראוי, כולל התקנת גומיות להפחתת הרעש. אלא שהאישור שהוצג היה צילום הודעת טכנאי, שלטענתם מאשר את התקנת הגומיות, אך ללא תיעוד רשמי בכתב ובאופן חלקי שאין בו כדי לאשר את האישור באופן מלא.
המפקח מאיר פורת קבע כי המסמך אינו עומד בדרישות ההסכמה, מאחר ולא צוין בו שהמזגן מותקן בצורה שאינה יוצרת מטרד רעש.
הפסיקה: תקן או תפרק
המפקח קבע כי על הנתבעים להציג אישור מבעל מקצוע המאשר שהמזגן מותקן באופן תקין ואינו מהווה מטרד רעש – וזאת בתוך 45 יום. אם לא יוצג אישור כזה, יידרשו הנתבעים לפרק את המזגן בתוך 60 יום ולהציג אישור לפירוק.
המפקח ציין שבאופן כללי תלונות על מטרדי רעש אינן בסמכותו, אך במקרה זה, מאחר והתקנון המוסכם של הבניין קובע כי אסור לבצע פעולות הגורמות לרעש לא סביר, התביעה כן נופלת תחת סמכותו.
- ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו
- בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- “6 שנים בלי זכויות”: עובדת מאפייה שהתפטרה תיחשב מפוטרת
משמעות הפסיקה: מתי אפשר לפנות למפקח?
המקרה מצביע על אפשרות חדשה עבור בעלי דירות בבית משותף: תביעות הקשורות למטרדי רעש עשויות להיכלל בסמכות המפקח, בתנאי שתקנון הבניין המשותף כולל הוראות מפורשות בנושא.
שאלות ותשובות על סכסוכי שכנים על רעש ממזגן
מה המשמעות של הפסיקה עבור בעלי דירות?
הפסיקה מצביעה על כך שבמקרים של רעש לא סביר, ניתן לפנות למפקח על המקרקעין – כל עוד נושא זה מוסדר בתקנון הבית המשותף.
מה הוחלט לגבי המזגן?
אם לא יינתן אישור רשמי על התקנה תקינה שאינה יוצרת רעש, ייאלצו הנתבעים לפרק את המזגן.
מה ניתן ללמוד מהמקרה?
החשיבות של תקנון ברור בבית משותף. אם התקנון מכסה נושאים כמו רעש, ניתן להיעזר בו לצורך טיפול במטרדים.
מהי הסמכות של המפקח?
המפקח מטפל בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף על בסיס זכויות וחובות שנקבעו בתקנון הבניין.
- 1.מאיר 28/12/2024 21:32הגב לתגובה זומזגן זה כמו מקרר, מקרר לא מרעיש . אם המזגן מרעיש סימן שמי שהתקין את המזגן לא ביצע את ההתקנה כמו שצריך ,לעיתים נדירות יש בעיית יצרן .
- בוריס 04/01/2025 09:56הגב לתגובה זומקרר מבחינת רעש מיצר פחות דציבל היות והמדחס קטן והמעבה אין לו מאווררים כי המעבה הוא מעבה שמעבה באופן טיבעי. כמו כן היות ומזגנים לרוב בבתים החדשים מותקנים בתוך מסתורי הכביסה אז נוצרת תהודה.

בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
פרויקט המלון החדש שתכנן איש העסקים ספי צביאל, שכולל 55 חדרי אירוח ו-32 דירות, נעצר לאחר שתושבי רחוב ארנון הסמוך טענו כי יאבדו את הנוף לים שמלווה את חייהם במשך שנים. ועדת הערר המחוזית קבעה כי אוחדו מגרשים בניגוד לתוכנית, אושרו שימושים מעורבים שאינם מותרים,
והעירייה חרגה ממדיניותה. בהחלטה מפורטת נקבע כי, “אין מקום לאשר את הבקשה כפי שהוגשה”
הבוקר שבו קיבלו תושבי רחוב ארנון בתל אביב את החלטת ועדת הערר המחוזית היה שונה. במשך חודשים ארוכים ליוותה אותם תחושת חוסר אונים, כשממולם - ממש מול החלונות, במקום שבו האור המערבי והים נפרשים דרך חלונותיהם כבר עשרות שנים - תוכנן לקום בניין גבוה, רחב, כזה שהיה משנה לחלוטין את קו הרקיע שנראה מאחוריהם. אותם תושבים, שחייהם השקטים יחסית התעצמו דווקא בזכות המרחק מהטיילת הרועשת והקרבה לאוויר הים, לא היססו לפעול. הערר שהגישו נגד היתרי הבנייה שאישרה עיריית תל אביב לפרויקט המלון החדש ברחוב הירקון 164-162, נראה בתחילה כמו מאבק מול רוח. אלא שהחלטת ועדת הערר, המשתרעת על פני עשרות עמודים, הפכה את הקערה על פיה.
מדובר בשני מגרשים גדולים יחסית - כל אחד מהם בשטח של כ-600 מ"ר - שעליהם תכנן היזם ספי צביאל, באמצעות א.פ.צ השקעות, להקים שני מבנים בני שבע קומות, בחיבור תפקודי ומבני כמעט מלא. הבניינים היו אמורים לכלול 55 חדרי מלון ו-32 דירות מגורים, עם ארבע קומות מרתף משותפות וקומת גג. מבחינת היזם, מדובר בהמשך טבעי למלון אולימפיה הישן, שעמד על חלקה 211 מאז שנות ה-70. מבחינת התושבים, זהו שינוי דרמטי במרקם השכונה - כזה ש“יחסום את הנוף לים שממנו נהנו במשך שנים רבות”, כפי שנכתב בערר.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה בתחילת 2025 את שתי הבקשות להיתר, אך התושבים, שמתגוררים ברחוב ארנון מאחורי המגרש, לא ויתרו. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב קיימה דיון ב-31 ביולי 2025, ולאחר הגשת השלמות טיעון מצד כל הגורמים, קיבלה החלטה תקיפה וברורה: ביטול ההיתר. בהכרעתה נכתב כי, “אין מקום לאישור הבקשה להיתר כפי שהוגשה".
הוויכוח על ייעוד הקרקע: מגורים או מלונאות?
אחד המוקדים המרכזיים במחלוקת היה השאלה מהו הייעוד התכנוני התקף של שתי החלקות. התושבים טענו כי לאורך השנים אושרו תוכניות ייעוד שונות, שבהן נקבע מפורשות כי מדובר במגרשים למלונאות בלבד, וכי כל שינוי יעוד למגורים מהווה "סטייה ניכרת". מנגד, הוועדה המקומית טענה שהתוכניות המאוחרות, ובעיקר תוכנית 3444 ותוכנית 2770, פקעו משום שלא מומשו בזמן, ולכן חזר תוקפן של התוכניות הראשיות, המייעדות את הקרקע למגורים.
ועדת הערר בחרה שלא לאמץ את עמדת היזם והעירייה. בהחלטה נקבע כי אמנם התוכניות שאפשרו מלונאות פקעו, אך הדבר לא פותח פתח לשימושים מעורבים. “תוכנית רובע 3 לא נועדה לשנות ייעודים קיימים, והיא חלה על כלל המקרקעין המיועדים למגורים בתחומה… אולם בשום מקום בתכנית רובע 3 לא מופיע השימוש למלונאות”, כתבה הוועדה בהכרעת הדין שלה.

הערעור נדחה: ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו
שנים לאחר החשד שהוצבו מצלמות מהירות שהתגלו כלא תקינות, ובצל מחלוקות חריפות על עדויות מומחים מהולנד ועל התנהלות המשטרה, דחה המחוזי את ערעור המדינה וקבע כי לא ניתן להשאיר על כנו את כתב האישום בגין עדות שקר נגד ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים לשעבר. בית המשפט
התריע מפני תחושת אי־נוחות קשה שנוצרת מהתנהלות התביעה ושאל מדוע דווקא הוא הועמד לדין
בראשית 2023 קיבל אילן כרמית, ששימש בעבר ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים, את ההודעה הרשמית שהמדינה החליטה להגיש נגדו כתב אישום בגין מתן עדות שקר. עבור מי שהיה מצוי בלב סערה מתוקשרת סביב תקינות מצלמות המהירות מסוג א־3, זו היתה עוד נקודת מפנה בפרשה שלא חדלה מטלטלות. אלא שהמערכה המשפטית, שהסתעפה לשאלות של מקצועיות, מנהל תקין והוגנות מצד רשויות החקירה והתביעה, נחתמה השבוע בהחלטה חריגה ומשמעותית: בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה, וקבע כי ביטול כתב האישום נגד כרמית ייוותר על כנו.
כדי להבין את משמעות ההחלטה יש לשוב לסיבוב הראשון, לפני כחצי שנה, כשבית משפט השלום ביטל את כתב האישום וקבע כי בחירת המדינה להעמיד לדין דווקא את כרמית, בעוד שמעורבים אחרים בפרשה לא הואשמו כלל, לוקה בפגם מהותי. השופטת קבעה כבר אז כי, "לכל הקורא את השתלשלות הדברים נוצרת תחושה קשה", וכי מדובר באפליה פסולה בהפעלת סמכות התביעה. כעת, בהרכב של שלושה שופטים, שב המחוזי אל הדברים והבהיר כי לאחר בחינה מעמיקה של כל החומר, "התחושה הקשה" אינה מתפוגגת אלא רק מתעצמת.
פסק הדין המחוזי פורש תמונה רחבה הרבה יותר מאשר המעשה הספציפי שיוחס לכרמית. הוא מחזיר את הקוראים שלו לראשית 2012, אל בדיקות התקינות של מערכת המצלמות, שם העיד כרמית כמומחה מטעם מכון התקנים לגבי ניסויים שנערכו בהולנד. חלק ניכר מהפרשה נגע לשאלה אם כרמית ידע והאם היה עליו לדעת שנציג מכון התקנים לא נכח בפועל בבדיקות שבוצעו בשטח. כרמית העיד כי התבסס על חומרים מקצועיים שנמסרו לו ועל דיווחים שקיבל, ובמשך תקופה ארוכה לא עלתה טענה נגד אמיתות דבריו. רק מאוחר יותר, בעקבות תהיות בתוך המשטרה, נפתחה חקירה פלילית בחשד שמסר עדות כוזבת.
ביהמ"ש לא הסתפק בבדיקת אמיתות דבריו של כרמית
פסק הדין מציין כי במרוצת השנים היו שינויי כיוון, הפניות חוזרות ונשנות מצד גורמי משטרה ופרקליטות, ובייחוד התכתבות פנימית ענפה בין גורמי המקצוע לבין נציגי המדינה בהולנד. וכך כתב בית המשפט בהכרעתו: "כבר ברבעון האחרון של 2016 היו ברשות המשטרה נתונים ברורים שלפיהם הדידמה - חוסר ההימצאות של נציג המכון בבדיקות - היתה ידועה ומבוררת". ובכל זאת, החקירה נגד כרמית לא נסגרה אלא התפתחה והלכה, עד שב-2023 הוחלט להגיש כתב אישום.
- נתפס במהירות של 190 קמ"ש - אבל זוכה בביהמ"ש
- החל מהשנה הבאה: כך תחלק המשטרה עוד אלפי דוחות לנהגים בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבית משפט השלום לא הסתפק בבחינת אמיתות התוכן של דבריו של כרמית, אלא התחקה אחר הדרך שבה התנהלה החקירה כולה. השופטת התריעה בהחלטתה מפני פגמים מהותיים שנפלו בהתנהלות המדינה וקבעה כי הכרעת הדין אינה יכולה לעמוד. כשניסתה המדינה לערער על מסקנה זו, מצא עצמו המחוזי נדרש לסוגיה מהותית הרבה יותר: לא רק אם כרמית טעה בעדותו, אלא האם כלל ניתן להעמידו לדין בנסיבות שבהן גופי האכיפה עצמם פעלו באופן שהצטייר בעיני בית המשפט כלא שוויוני.
