המזגן של השכנים מרעיש - זו אחת הסיבות המרכזיות לסכסוכי שכנים מה אפשר לעשות?
בעיות עם שכנים יכולות להפוך לסיוט גדול. אחד התחומים שגורם לחיכוך גדול בין השכנים הוא רעש. אלו מתלוננים על רעש והאחרים טוענים ש"אין מה לעשות", שהם ישתדלו, שזה לא באמת רועש והבעיה אצל המתלוננים.
בתוך כל הרעש, אחד הנפוצים הוא - רעש ממזגנים. רעשים בלתי פוסקים ממזגן דירה בקומה השנייה בבניין בכפר סבא הובילו למאבק שכנים שהגיע עד לפתחו של המפקח על המקרקעין. תושב הקומה השלישית בבניין, שסבל מהרעש לטענתו, דרש פתרון: או תיקון המזגן או פירוקו המוחלט.
מזגן חדש, בעיות ישנות
לטענת הדייר בקומה השלישית, המזגן הותקן בניגוד לתקנים וגרם למטרד רעש בלתי נסבל שהפריע לאיכות חייו. לאחר שפניותיו למשטרה ולבית משפט השלום לא הניבו תוצאות, הוא פנה למפקח על המקרקעין.
הנתבעים, בעלי הדירה והדייר, טענו להגנתם כי המזגן הותקן על ידי טכנאי מקצועי ובהתייעצות עם התובע עצמו. הם אף הסכימו לשנות את מיקום המדחס בניסיון לשמור על יחסי שכנות טובים.
- מזגן חכם: כך נראית מהפכת המיזוג בשוק המזגנים בישראל
- מיזוג ממוקד, נוחות מקסימלית: כך תבחרו פתרון מיזוג שמתאים בדיוק לחלל שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכמה שלא הבשילה לפתרון
בשלב מסוים, הגיעו הצדדים להסכמה: בעלי המזגן יגישו אישור מבעל מקצוע המאשר שהמזגן הותקן כראוי, כולל התקנת גומיות להפחתת הרעש. אלא שהאישור שהוצג היה צילום הודעת טכנאי, שלטענתם מאשר את התקנת הגומיות, אך ללא תיעוד רשמי בכתב ובאופן חלקי שאין בו כדי לאשר את האישור באופן מלא.
המפקח מאיר פורת קבע כי המסמך אינו עומד בדרישות ההסכמה, מאחר ולא צוין בו שהמזגן מותקן בצורה שאינה יוצרת מטרד רעש.
הפסיקה: תקן או תפרק
המפקח קבע כי על הנתבעים להציג אישור מבעל מקצוע המאשר שהמזגן מותקן באופן תקין ואינו מהווה מטרד רעש – וזאת בתוך 45 יום. אם לא יוצג אישור כזה, יידרשו הנתבעים לפרק את המזגן בתוך 60 יום ולהציג אישור לפירוק.
המפקח ציין שבאופן כללי תלונות על מטרדי רעש אינן בסמכותו, אך במקרה זה, מאחר והתקנון המוסכם של הבניין קובע כי אסור לבצע פעולות הגורמות לרעש לא סביר, התביעה כן נופלת תחת סמכותו.
- עסקת היוקרה התפוצצה: מה הסתיר סוחר המכוניות?
- קשיש הוריש הכל למטפלת, המדינה התנגדה - וניצחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
משמעות הפסיקה: מתי אפשר לפנות למפקח?
המקרה מצביע על אפשרות חדשה עבור בעלי דירות בבית משותף: תביעות הקשורות למטרדי רעש עשויות להיכלל בסמכות המפקח, בתנאי שתקנון הבניין המשותף כולל הוראות מפורשות בנושא.
שאלות ותשובות על סכסוכי שכנים על רעש ממזגן
מה המשמעות של הפסיקה עבור בעלי דירות?
הפסיקה מצביעה על כך שבמקרים של רעש לא סביר, ניתן לפנות למפקח על המקרקעין – כל עוד נושא זה מוסדר בתקנון הבית המשותף.
מה הוחלט לגבי המזגן?
אם לא יינתן אישור רשמי על התקנה תקינה שאינה יוצרת רעש, ייאלצו הנתבעים לפרק את המזגן.
מה ניתן ללמוד מהמקרה?
החשיבות של תקנון ברור בבית משותף. אם התקנון מכסה נושאים כמו רעש, ניתן להיעזר בו לצורך טיפול במטרדים.
מהי הסמכות של המפקח?
המפקח מטפל בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף על בסיס זכויות וחובות שנקבעו בתקנון הבניין.
- 1.מאיר 28/12/2024 21:32הגב לתגובה זומזגן זה כמו מקרר, מקרר לא מרעיש . אם המזגן מרעיש סימן שמי שהתקין את המזגן לא ביצע את ההתקנה כמו שצריך ,לעיתים נדירות יש בעיית יצרן .
- בוריס 04/01/2025 09:56הגב לתגובה זומקרר מבחינת רעש מיצר פחות דציבל היות והמדחס קטן והמעבה אין לו מאווררים כי המעבה הוא מעבה שמעבה באופן טיבעי. כמו כן היות ומזגנים לרוב בבתים החדשים מותקנים בתוך מסתורי הכביסה אז נוצרת תהודה.
האייסמול באילת צילום: Avi1111 dr. avishai teicherבבילון תישאר באייס מול: בית המשפט דחה את דרישת הפינוי
בעלת קניון האייס מול באילת ביקשה לפנות את מתחם השעשועים בטענה להפרות יסודיות של חוזה השכירות, אך בית המשפט קבע כי מדובר בהפרות נקודתיות שלא הצדיקו ביטול. השופט הדגיש כי איחור קצר בתשלום אינו עילה לצעד הדרמטי של פינוי, בייחוד כשמדובר בהסכם ארוך טווח.
בעלת הקניון שוקלת הפעלת מתחם מתחרה במקום, והדבר נלקח בחשבון בפסק הדין
בקומה השנייה של קניון האייס מול באילת, בין חנויות אופנה ודוכני מזכרות, פועל כבר יותר מעשור מתחם השעשועים בבילון. עבור אלפי משפחות ונופשים מדובר בעוד אטרקציה בדרך לים, אך עבור הנהלת הקניון מדובר היה בשנים האחרונות בעסק שמערכת היחסים החוזית עמו עלתה על שרטון. הסכסוך, שגלש אל אולם בית משפט השלום בתל אביב, הסתיים כעת בפסק דין ברור: בבילון לא תפונה, והסכם השכירות יישאר בתוקף.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט גיא פורר, דוחה תביעה שהגישה פארק הקרח אילת, בעלת קניון האייס מול, נגד בבילון פארק ישראל. בתביעה ביקשה בעלת הקניון סעד חריף - פינוי מתחם השעשועים כולו, בטענה כי השוכרת הפרה באופן יסודי את הסכם השכירות, לא שילמה דמי שכירות ודמי ניהול במועדם, וביטלה בניגוד לחוזה את ההרשאה לחיוב חשבון הבנק שלה. אלא שבית המשפט קבע כי אף שחלק מהטענות להפרות הוכחו, הן אינן מצדיקות ביטול של הסכם שכירות ארוך טווח ופינוי עסק פעיל מקניון מסחרי.
הרקע לסכסוך החל ב-2011, אז נחתם הסכם שכירות בין בעלת הקניון לבין בבילון פארק אילת, שהפעילה מתחם לונה פארק בשטח של כ-927 מ"ר בקומה השנייה של האייס מול. תקופת השכירות נקבעה ל-120 חודשים, עם אופציה להארכה לתקופה זהה, והחלה בפועל באוגוסט 2012. דמי השכירות נקבעו באופן גמיש, כך שהשוכרת תשלם את הגבוה מבין 15% מהפדיון החודשי בפועל לבין דמי שכירות מינימליים, שבמועד הרלוונטי הגיעו לכ-47 אלף שקל לחודש, בצירוף הצמדה למדד.
עם השנים הורחב ההסכם. ב-2015 נוספו מתחמים נוספים, בהם מתחם האיגלו לילדים ומתקן רכבת הרים, ובהמשך גם מתקן מגדל נפילה. ב-2020 הוסבו זכויותיה וחובותיה של השוכרת המקורית לבבילון פארק ישראל, שהמשיכה להפעיל את המתחמים בקניון. לצדם של דמי השכירות, התחייבה השוכרת גם לשלם דמי ניהול, תשלומי חשמל ומים, ולהעמיד הרשאה לחיוב חשבון הבנק שלה - סעיף שנהפך בהמשך לאחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- טיסות לאילת בתדירות גדולה יותר - וכמה עולה טיסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההרשאה לחיוב חשבון הבנק בוטלה
ב-2023 החלו חילופי מכתבי התראה מצד בעלת הקניון, שטענה לשורה של הפרות מצד בבילון. בין היתר, נטען כי תשלומים לא הועברו במועדם וכי ההרשאה לחיוב חשבון הבנק בוטלה. ניסיונות ליישב את המחלוקת, כולל ניסיון להפעיל מנגנון בוררות, לא צלחו. ביולי 2024 שלחה בעלת הקניון הודעה על ביטול הסכם השכירות, וביוני 2025 הוגשה התביעה לבית המשפט, שבמסגרתה ביקשה התובעת להורות על פינוי המושכר.
