חטופים
צילום: איציק יצחקי

בזמן מלחמה; התחזו למשפחות חטופים וגנבו מתורמים מאות אלפי שקלים

עפ"י החשד, השניים התחזו למספר אנשים שונים מבין משפחות החטופים והמפונים, תוך שימוש בתמונותיהם מתוך רשת חברתית, ואף פנו לעשרות אזרחים באמצעות תוכנת מסרים ובקשו תרומות במזומן בלבד
נחמן שפירא | (3)

המלחמה שפרצה לפני יותר מ-100 ימים הביאה איתה גם ליוזמות חברתיות, התנדבותיות בממדים גדולים, גיוס והתנדבות של רבים לשם סיוע לחיילים, מפונים ולחטופים וליתר החברה הישראלית, אבל יש גם כאלה שמנצלים את התקופה כדי לגנוב ולהונות אנשים טובים שבסך הכל רצו לסייע ולעזור לאחר.

יחידת ההונאה והפשיעה המקוונת של משטרת מחוז מרכז פענחה בתום חקירה מסועפת ורגישה, פרשיית הונאה חמורה בה מספר חשודים התחזו עפ"י החשד למשפחות חטופים והשיגו תרומות בהיקף עצום. הבוקר בהתאם לממצאי החקירה תוגש הצהרת תובע לבית המשפט כנגד החשוד המרכזי ובימים הקרובים יוגש נגדו כתב אישום לצד בקשת המשך מעצרו עד תום ההליכים.

חטופים צילום איציק יצחקי

  תמונות החטופים. צילום איציק יצחקי

לאחר החקירה גיבשה המשטרה תשתית ראייתית לאחר שפתחה בחקירה כבר בחודש נובמבר בשיתוף פעולה עם מחוז חוף, הכוללת חשד לעשרות מקרים של התחזות לבני משפחות החטופים והנרצחים, תוך ניצול ציני של המציאות הקשה ואהדת הציבור, במטרה להונות את האזרחים ולהשיג במרמה תרומות כספיות. 

 

השתמשו בתמונות החטופים

עפ"י החשד, השניים התחזו למספר אנשים שונים מבין משפחות החטופים והמפונים, תוך שימוש בתמונותיהם מתוך רשת חברתית, ואף פנו לעשרות אזרחים באמצעות תוכנת מסרים ובקשו תרומות במזומן בלבד, כאשר עפ"י החשד הצליחו לקבל במרמה סכומי עתק של  יותר ממאה אלף שקל. 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

כאמור, בתום חקירה מורכבת שנוהלה ביחידת ההונאה ופשיעה המקוונת של מחוז מרכז בשת"פ מקצועי עם מחוז חוף, גיבשה המשטרה תשתית ראייתית לשם הגשת הצהרת תובע היום כנגד החשוד המרכזי הנתון במעצר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לירן 19/01/2024 11:09
    הגב לתגובה זו
    אני לא מאמינה איךאפשר לנצל רגעים או מצבים כאלה ולקחת כסף מאנשים. הוא לא שונה מהחמאס
  • 2.
    רועי 18/01/2024 13:38
    הגב לתגובה זו
    את הכסף לתרום למשפחות האמתיות
  • 1.
    אפק 18/01/2024 13:31
    הגב לתגובה זו
    ומרמים בעיקר את הזקנים והקשישים
מלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicherמלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicher

העליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא אילת

המאבק בין בעלי יחידות הנופש לבין הנהלת מלכת שבא מגיע שוב לבית המשפט, והעליון קובע: החוזה הוא סגור, ואין מקום להוסיף לו הבנות או מצגים חיצוניים. בעלי הזכויות ביקשו לכפות מינוי חברת ניהול בינלאומית ולשמר את דמי הניהול הישנים; ההנהלה טענה כי ההסכמות חוזיות בלבד. פסק הדין מספק הצצה לעולם החוזים המסחריים, למחירם של מצגים חוץ־חוזיים - ולגבולות תום הלב

עוזי גרסטמן |

בשעות הבוקר המאוחרות באולם בית המשפט העליון בירושלים, כשהצדדים שוטחים את הטענות האחרונות שלהם ורחש קל ממלא את החלל, נדמה היה כי הסכסוך רב־השנים סביב ניהול מלון מלכת שבא באילת עומד לקבל הכרעה סופית. מאחורי הדרמה המשפטית הסתתר סיפור מורכב על הבטחות, על הבנות שנולדו מחוץ להסכמים חתומים, ועל שורה של בעלי יחידות נופש שהרגישו כי ההנהלה חייבת להם יותר ממה שנכתב על הנייר. הם ביקשו שבית המשפט ייתן תוקף להבנות שלא נכנסו לחוזה, אך העליון קבע בפשטות כי החוזה הוא חוזה סגור, ואין להוסיף עליו דבר.

המערערים, קבוצת בעלי זכויות ביחידות הדיור שבמלון, טענו כי בעת שרכשו את היחידות הוצגו בפניהם מצגים ברורים וחד־משמעיים, שלפיהם המלון ינוהל תמיד בידי חברת ניהול בינלאומית כמו הילטון, ושדמי הניהול שעליהם לשלם יישארו קבועים - 3 דולרים למ"ר לחודש. לטענתם, מעבר ללשון הכתובה, הם הסתמכו על רוח הדברים, על דפוסי ההתנהלות בין הצדדים ועל תחושה שלפיה תנאים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מן העסקה.

ההנהלה, מצדה, טענה כי הכל מצוי במסמכים: שלושה הסכמים מפורטים שפורטו עד דק, המהווים מערכת חוזית סגורה, שאינה פתוחה לשינויים אלא בהסכמה בכתב. לטענתה, לאחר שהסתיימה התקשרותה עם הילטון לאחר 20 שנה, פג תוקפו של מנגנון דמי הניהול הישן, ויש להחיל את עקרון המשק הסגור: כל בעל יחידה נושא בחלקו היחסי בהוצאות הניהול בפועל, בהתאם לשטח היחידה. השופטים אלכס שטיין, נעם סולברג ויעל וילנר, שישבו בהרכב, הכריעו באופן חד וברור. אך כדי להבין את משמעות הכרעתם, חיוני להעמיק רגע במערכת היחסים המורכבת שהצדדים כרתו לפני שנים.

"מערכת חוזית מפורטת עד-דק"

העליון הדגיש כי במקרה זה קיימת מערכת חוזית סגורה, ברורה, מפורטת וממצה. השופט שטיין כתב כי המערערים, "חתמו על מערכת חוזים עסקית שפורטה לפרטי-פרטים", וכי לא יישמעו טענות בדבר מצגים חיצוניים או הבנות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהסכמים עצמם. הוא ציין במפורש כי, "אלה הן מושכלות היסוד" של דיני החוזים, ושכל ניסיון לסטות מהן פוגע ביציבות העסקית ובוודאות המשפטית.

ההסכמים - הסכם הרכישה, הסכם הניהול והסכם ההצטרפות למאגר - כולם כללו סעיפים ברורים המצהירים כי האמור במסמכים ממצה את כלל ההבנות בין הצדדים, וכי כל שינוי או תוספת מחייבים חתימה בכתב. כפי שמדגיש פסק הדין, בהסכם הרכישה נקבע כי הרוכש "אין הוא מושפע […] מכל פרסום, הצהרה, הבטחה, מצג או אמירה בע״פ או בכתב ואשר לא נכללו בהסכם זה". באותו קו נכתב גם כי כל שינוי בהסכמים "לא יעשו ולא יכנסו לתוקף אלא בכתב ובחתימת הצדדים".

שיפוץ
צילום: pexels

ליקויים חמורים התגלו בדירה בת 50 - החברות שבנו ושיווקו יפצו

זוג רכש דירה שנבנתה ב-1975 וחי בה שנים ארוכות בשקט, עד ששיפוץ תמים חשף תשתיות מסוכנות וליקויים מבניים עמוקים שהיו קיימים בה. בית המשפט קבע כי מקורם בבנייה רשלנית בעת האכלוס, ופסק לזוג פיצוי בסכום כולל של 370 אלף שקל. עוד קבע השופט כי חלוף הזמן לא פוטר את החברות מאחריותן לפגם יסודי שהוסתר מן העין במשך עשרות שנים

עוזי גרסטמן |

כשבני הזוג החלו בשיפוץ בדירתם הישנה, הם לא דמיינו שהעבודה תוביל לחשיפה של מציאות אחרת לחלוטין מזו שהכירו במשך יותר מ-40 שנה. הדירה, שנמסרה לדיירים הראשונים ב-1975, שימשה אותם לאורך שנים ללא אירועים מיוחדים. הם חיו בה, גידלו בה משפחה, העבירו בה חגים ושגרות יומיומיות, והניחו שהבית, כמו כל מבנה ישן, מתבלה עם הזמן אך ממשיך לעמוד יציב. אלא שבתוך קירות הבטון הסתתרו ליקויים חמורים, כאלה שאינם קשורים לשימוש או לגיל המבנה, אלא לשיטת הבנייה עצמה. ליקויים שזוהו רק כשהוסרה שכבת הריצוף הישנה, נפרצו חלקים מהקירות ונחשפו תשתיות שלא תאמו את המצופה מבנייה תקנית, גם באותה תקופה.

במסגרת העבודות הראשוניות הם הביאו למקום מהנדס לטובת ביצוע בדק בית. בדו"ח שלו, ציין המהנדס כי, "אין מדובר בפגמים שהיו אמורים להיגרם כתוצאה מבלאי טבעי של השנים, אלא בליקויים מערכתיים שמקורם בביצוע לקוי בעת הקמת הבניין". בין הליקויים שנמצאו: שקיעת רצפה חריגה שלא תאמה כל תקן הנדסי, מערכת איטום פגומה לחלוטין שמעולם לא נבנתה כראוי, וסדקים עמוקים בקירות הנושאים של הדירה. המהנדס קבע כי חלק מהליקויים היו מסוכנים ממש, וכי "מצבה של הדירה דרש טיפול מיידי כדי למנוע פגיעה פיזית אפשרית". בני הזוג הופתעו, שכן מעולם לא קיבלו כל אינדיקציה לכך שהדירה אינה עומדת בדרישות המינימליות של בטיחות ומבנה.

לאחר שהתברר שמדובר בליקויים שהיו קיימים כבר בעת המסירה, החלטתם לפנות לבית המשפט היתה בלתי נמנעת. החברות הנתבעות - חברת השיכון הממשלתית שבנתה את המבנה וחברת השיווק שליוותה את מכירת הדירות - טענו מנגד כי לאחר 40 שנה ויותר מאז האכלוס, התנתקה כל אחריות אפשרית לליקויים. לטענתן, לא ניתן להאשימן במצב שנוצר לאחר כה הרבה זמן, ובוודאי שלא ניתן לצפות מהן לממן תיקון בדירה שהתיישנה באופן טבעי.

פגמים מערכתיים שהיו קיימים כבר ביום שבו נמסרה הדירה

אלא שבית המשפט ראה את הדברים אחרת. בפסק הדין שפורסם נקבע כי, "ליקויים מבניים יסודיים אינם נבחנים לפי מועד גילויים אלא לפי מועד היווצרותם". עוד נכתב כי כשהליקוי הוא כזה שאדם סביר אינו יכול לגלות בעת המסירה, וכשמהותו קשורה למשגה הנדסי שנעשה בשלב הבנייה, האחריות נותרת על כתפי החברות, גם אם עברו שנים רבות. בית המשפט הדגיש כי אין מדובר בהחלפת אריחים, צבע מתקלף או תזוזות קלות הנובעות מבלאי טבעי, אלא בפגמים מערכתיים שהיו קיימים כבר ביום שבו נמסרה הדירה לרוכשיה הראשונים.

כשבית המשפט בחן את טענות החברות הנתבעות, התברר כי הן לא הציגו שום ראיה שסותרת את הממצא ההנדסי המרכזי: הליקויים נעוצים בשלב התכנון והביצוע. מנגד, חוות הדעת שהציגו בני הזוג היתה מפורטת וברורה, ובית המשפט קיבל אותה במלואה. "אינני יכול להתעלם מהמסקנה החד־משמעית העולה מחוות הדעת ומהבדיקות בשטח", כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי "אין ספק כי מקורם של הליקויים בבנייה רשלנית, ואין בידי לקבל את הטענה כי עניין זה ניתן לייחס לשיני הזמן". השופט ציין גם כי אף שהליקויים התגלו לאחר עשרות שנים, אין בכך כדי לפטור את הקבלן מאחריותו הבסיסית למסירת דירה תקינה וראויה למגורים.