עישון סיגריה
צילום: Reza Mehrad on Unsplash

ניסו להבריח סיגריות בשווי של 10 מיליון שקל - וקראו לזה ניילון נצמד. איך הם ניסו "לגנוב" את המכולה מהמכס?

חמישה תושבים מאשדוד נעצרו אחרי שניסו להבריח אלפי קרטונים של סיגריות דרך מכולה בנמל אשדוד; אחד החשודים ברח ונתפס אחרי מרדף של המשטרה
נתנאל אריאל | (4)

סיגריות יקרות מאוד: רשות המסים והמשטרה עצרו חמישה אנשים, תושבי העיר אשדוד, אחרי שהם ניסו על פי החשד להבריח מכולה עם אלפי קרטונים של סיגריות, בשווי של כ-10 מיליון שקל. ללא ההברחה הם היו אמורים לשלם מס של מיליוני שקלים. מדובר על אורי ימין, שמעון מלכה, חיים כהן, דוד זנאשווילי וליאב עמר, כאשר עמר אף ניסה להימלט מהחוקרים במהלך המעצר ונתפס לאחר מרדף רגלי של המשטרה. שני חשודים נוספים יובאו לדיון בהארכת מעצרם היום בבית משפט השלום בפתח תקוה.

לדברי המשטרה והרשות, העצורים חשודים כי ניסו להבריח את הסיגריות במכולה שהובאה דרך נמל אשדוד ועליה הוצהר כי היא מכילה ניילון נצמד. מדובר במכולה גדולה שמולאה כולה בקרטונים של סיגריות.

אבל אחרי שהגופים ניהול "חקירה מורכבת ומסועפת" הם עצרו את החשודים בסיוע בלשי החטיבה הטקטית של מג"ב, כאשר עוכבה המכולה לבדיקה ונמצא כי היא מכילה סיגריות ולא ניילון נצמד.

על פי החשד, העצורים נתפסו במהלך "ניסיון מתוחכם לגנוב את המכולה מפיקוח המכס". ברשות המסים מסבירים שהחשודים הגישו בקשה להעביר את המכולה ממסוף בדיקה אחד לאחר בנמל אשדוד וקיבלו אישור לכך. במהלך ההעברה, סטו לדרך צדדית ושם ניסו להחליף את המכולה עם הסיגריות במכולה זהה בגודלה ובמספרה הסידורי, שהוכנה מבעוד מועד והכילה ניילון נצמד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איזה לוזרים. (ל"ת)
    מבריח נייר טואלט 30/09/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אפליה נגד מזרחים (ל"ת)
    hj 30/09/2023 05:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    neata (ל"ת)
    neata 30/09/2023 01:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דגן 29/09/2023 16:25
    הגב לתגובה זו
    בטוח שיש משתפי פעולה מהנמל תמורת שלמונים
שימוש בהליכון פרקינסון מבוגר קשיש מחלה נכות נכה
צילום: Istock

שתי האחיות נאבקו: הוכרע מאבק משפחתי על אפוטרופסות

המאבק על הטיפול באב הקשיש נהפך למוקד של רגשות, טענות כבדות וחוסר אמון, על רקע סכסוך עמוק על בעלות הדירה שבה הוא מתגורר. השופטת קבעה כי המשבר בין האחיות אינו מאפשר מינוי משותף של שתיהן, וכי טובתו של האב - שהביע רצון עקבי - מובילה למינוי הבת שטיפלה בו עד עתה. עם זאת, נקבעו מגבלות מחמירות ומנגנוני פיקוח שנועדו לצמצם את ניגוד העניינים

עוזי גרסטמן |

באולם בית המשפט לענייני משפחה באשדוד שררה אווירה מתוחה. מול השופטת הילה אוחיון גליקסמן התייצבו שתי אחיות, שתיהן מבקשות להתמנות כאפוטרופוסיות על אביהן, מ.ק., אדם בן 78, אלמן, המוגדר מזה כמה שנים כ"תשוש נפש" בשל דמנציה מתקדמת. ברקע עמד לא רק הצורך הדוחק למנות גורם שינהל את ענייניו של האב, אלא גם סכסוך משפחתי קשה, רווי טענות, שנולד סביב השאלה למי שייכת הדירה שבה חי האב בעשור האחרון.

כבר בראשית פסק הדין ציינה השופטת כי "אין מחלוקת בדבר הצורך למנות אפוטרופוס למר ק', אך נטושה בין המבקשות מחלוקת בעניין זהות האפוטרופוס, שנעוצה במחלוקת הכרוכה בסוגית הבעלות על הדירה". כלומר שתי בנות שמבקשות לדאוג לאביהן, אך גם סכסוך רכושי משמעותי שמלווה אותן ומעמיק את הקרע ביניהן. ק', כך תיארה השופטת, עלה לישראל מאוקראינה ב-1998. הוא עבד כמהנדס מכונות, ולאחר פטירת אשתו ב-2012 נותר לגור לבדו, מתפרנס מקצבת זקנה והשלמת הכנסה. ב-2018 הוא אובחן בדמנציה מסוג אלצהיימר, וב-2022 הוגדר כתשוש נפש. מצבו הרפואי הוביל לכך שהוא לא מסוגל כיום לדאוג לענייניו, והצורך באפוטרופוס ברור לכולם.

ואולם מאחורי הצורך הרשמי מסתתרת מערכת יחסים משפחתית מורכבת. ב-2013 נרכשה הדירה שבה גר מר ק'. האב שילם הון עצמי של 200 אלף שקל, ויתרת המימון - כ-208 אלף שקל - הגיעה ממשכנתא שנלקחה על שם אחת הבנות, א', ובעלה. הדירה נרשמה על שמם, אך האב משלם מדי חודש 1,600 שקל - סכום שזהה לתחזית תשלומי המשכנתא והביטוחים. 

האם האב הוא דייר שמשלם שכירות, או שמדובר בדירה שנרכשה למעשה מכספו, אך נרשמה על שם בתו ובעלה? המחלוקת הזאת נהפכה לאחד הצירים המרכזיים של המאבק בין הבנות. ב-2022 אף הוגשה תביעה מטעם האב, באמצעות הבת ס', בניסיון להצהיר כי הדירה שייכת לו. בהליך ההוא הוגש גם "הסכם הלוואה" שבו נכתב כי האב הלווה לבת א' 200 אלף שקל לרכישת הדירה. ההליך נמחק לבסוף, בין היתר בשל ספק לגבי כשירות האב לנהל אותו. על רקע הסכסוך הזה, הוגשו שתי בקשות מקבילות להתמנות כאפוטרופוס: ס' הגישה בקשה בנובמבר 2024, ואחותה א' הגישה בקשה מקבילה כמה חודשים אחר כך.

העו"סית: רק בת אחת נמצאת שם ביומיום

תסקיר העובדת הסוציאלית, שהוכן לצורך בירור הבקשות, חשף תמונה ברורה ביחס לשגרת הטיפול. הבת א', כך נכתב, "מגיעה לעתים קרובות לביתו של האב ונמצאת בקשר יומיומי עם המטפלת". מנגד, "הקשר עם הבת ס' הוא לעתים רחוקות יותר, והיא מגיעה אחת לשלושה חודשים לבית האב". גם האב עצמו התבקש להביע את דעתו בשלוש פגישות שונות. הוא חזר על אותה תשובה: "הבת א' תעזור לי". באחת הפגישות אמר כי אפוטרופוס הוא "מישהו שנותן עזרה", ובאחרת אמר: "מי שיש עכשיו א'".