יאיר ביטון
צילום: צילום תמר מצפי

הערעור התקבל: בית המשפט העליון קבע יאיר ביטון יורשע בקבלת דבר במרמה

ביטון יודה וירצה על פי הסיכום 9 חודשי עבודות שירות בלבד. למרות זאת בפרקליטות ניסו לטעון לניצחון ואמרו: "למרות שבית המשפט העליון טרם קבע סופית כי יש להרשיע את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, הרי שכבר עתה ניתן לומר כי התעקשותה של פרקליטות המדינה להגיש ערעור על הזיכוי נשאה פרי, ומהווה צעד חשוב נוסף במאבק הבלתי מתפשר בתופעה פסולה זו. תיק זה היה אחד מביטויה החמורים ביותר של תופעה זו, שעה שהוזרמו במסגרתו מיליוני שקלים מחברה ציבורית לחברת חזית, ובהמשך מצאו הכספים את דרכם לידיו של ראש ארגון פשיעה"
נחמן שפירא | (2)

בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה כנגד זיכויו של יאיר ביטון מעבירות מרמה והלבנת הון. בית המשפט הציע לצדדים להסכים לקבל את הצעת בית המשפט לפיה ביטון יודה ויורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה.

ביטון, מייסדה של החברה הציבורית ב. יאיר העוסקת במיזמי נדל"ן ומי שהיה יו"ר הדירקטוריון ומנהלה הפעיל, הואשם בפרשת העברות כספים לעבריין יצחק אברג'ל, בנוסף הואשם גם בפרשת עו"ד רונאל פישר ופרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד, בשיבוש הליכי משפט.

בנוסף נקבע על ידי בית המשפט כי הונחה תשתית להרשעתו של ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, אולם נותרה מחלוקת בשאלה אם ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעה בעבירה זו. הוסכם, כי בכל מקרה, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי.

 

כזכור, נגד יאיר ביטון ואחרים הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום בפרשה שעניינה היקשרותה של חברת ב. יאיר, חברה ציבורית שהייתה בניהולו, בקשר עסקי משמעותי עם חברה שאחד מהנהנים ובעל השליטה בה הוא יצחק אברג'יל, שהורשע בעבר כמי שעמד בראש ארגון פשיעה.

על פי כתב האישום, במסגרת הקשר העסקי העביר יאיר ביטון מיליוני שקלים מהחברה הציבורית לחברה שהייתה בשליטתו של  יצחק אברג'יל, וביצע עבירות מרמה כלפי מנהליה של החברה הציבורית וכלפי החברה הציבורית עצמה, תוך כדי הסתרת הקשר העסקי עם החברה שהייתה בשליטתו של אברג'יל. הכספים אשר הועברו על ידי ביטון לחברה בשליטתו של אברג'יל מצאו את דרכם לאברג'יל עצמו, לבני משפחתו ולמקורביו.

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת טלי חיימוביץ מבית המשפט המחוזי בת"א-יפו שזיכתה בזמנו את ביטון מכל העבירות שיוחסו לו, קבעה כי לא הוכח קשר פלילי בינו לבין העבריין יצחק אברג'יל בפרשה שבמרכזה פרויקט בנייה באילת שחברת גן רווה הייתה אמורה לבנות עבור חברת ב. יאיר. 

כזכור, כתב האישום הוגש נגד ביטון ונגד שבעה נאשמים נוספים בספטמבר 2015 וייחס לו ולשותפיו ביצוע העברות כספים בעשרות מיליוני שקלים עבור ארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל. בכתב האישום נטען כי ההעברות בוצעו באמצעות חוזים לבניית דירות באילת.

קיראו עוד ב"משפט"

 

חברת גן רווה הייתה רשומה על שם בלולו, איש עסקים ללא רקע בבנייה. החברה חתמה על הסכם עם החברה הציבורית של ביטון לשם פרויקט בנייה באילת בהיקף של 41 מיליון שקל. בפועל הוכח כי מי ששלט מאחורי הקלעים בגן רווה היה אברג'יל, הוא קבע הכל והכספים הועברו אליו.

  

השופטת חיימוביץ קבעה בפסק הדין במחוזי כי ביטון אכן ידע על הקשר של אברג'יל לחברת גן רווה, אך למרות זאת זיכתה אותו משום שקבעה כי לא היה צפוי לחברת ב. יאיר נזק משום שאברג'ל לא התערב בניהול החברה, אלא רק קיבל ממנה כספים ולכן לא הייתה חובה לעדכן את הדירקטוריון.

 

פרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר ועו"ד שרית משגב, ערערה על זיכוי זה. בדיון שהתקיים אתמול, הציע בית המשפט לצדדים להגיע להסדר לפי המתווה האמור בו ביטון יורשע בקבלת דבר במרמה וירצה עבודות שירות.

 

בדיונים בבית המשפט העליון הופיעו מטעם המדינה עו"ד אופיר טישלר ועו"ד איתי שהם מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ועו"ד עפרה קרמני-אוטולנגי ועו"ד יונתן טל מפרקליטות מחוז ת"א.

 

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הגם שבית המשפט העליון טרם קבע סופית כי יש להרשיע את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, הרי שכבר עתה ניתן לומר כי התעקשותה של פרקליטות המדינה להגיש ערעור על הזיכוי נשאה פרי, ומהווה צעד חשוב נוסף במאבק הבלתי מתפשר בתופעה פסולה זו. תיק זה היה אחד מביטויה החמורים ביותר של תופעה זו, שעה שהוזרמו במסגרתו מיליוני שקלים מחברה ציבורית לחברת חזית, ובהמשך מצאו הכספים את דרכם לידיו של ראש ארגון פשיעה".

עורכי הדין איתן פלג ועמית חדד המייצגים את ביטון מסרו: "אנו מצרים על כך שהפרקליטות מוציאה הודעה לתקשורת בעוד שהדיון בערעור עדיין בעיצומו ובית המשפט העליון טרם החליט בסוגיה העומדת לפתחו. לצערנו, הודעת הפרקליטות לוקה באי דיוקים רבים ויש בה עובדות שאינן נכונות בעליל. מאחר ומדובר בהליך תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון אין בכוונתנו לנהל את ההליך בתקשורת מחוץ לבית המשפט".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ומה עם רות דויד 11/07/2023 09:38
    הגב לתגובה זו
    מדובר בסחבת לא נורמלית
  • 1.
    שוב הוכח הפשע משתלם במדינת המושחתים (ל"ת)
    יותם 10/07/2023 17:43
    הגב לתגובה זו
בית משפט (X)בית משפט (X)

כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?

מבוטחת עשתה תאונה, אך נעלמה; בעל הרכב הניזוק תבע את הנזק, וחברת הביטוח אמרה - "המבוטחת נעלמה. לא ניתן לאתרה, ואין לנו מידע על המקרה". מה קבע בית המשפט?

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה בית משפט ביטוח

פסק דין חדש של בית משפט השלום מטיל אור חדש על שאלה חשובה - מה קורה כאשר חברת ביטוח לא מצליחה לאתר את המבוטח והנהג שגרם לתאונה? האם די בכך כדי להסיר את הכיסוי הביטוחי ולהותיר את הנפגע ללא פיצוי? התשובה, כפי שעולה מפסק הדין, היא חד משמעית: לא.

תאונה בכביש, נהג שנעלם, ומבטחת שמסרבת לשלם

העובדות של המקרה הן כמעט קלאסיות בעולם תאונות הדרכים. נהג של התובעת נסע לביתו בנתיב השמאלי, כאשר לפתע התרחש אירוע דרמטי. כפי שתיאר הנהג בעדותו: "כאשר הוא היה כ-100 מטרים מצומת הוא הבחין באופנוע שהתעופף באוויר ופגע ברכבו."

הנהג פעל במהירות: הוא צילם את האופנוע וקיבל את מספר הרישוי, אך נהגת האופנוע עצמו פונתה באמבולנס ולא ניתן היה לגבות ממנו פרטים. המצב הפך למורכב יותר כאשר התברר כי המנהל של נהגת האופנוע הגיע לזירה ומסר מספר טלפון, אך כאשר ניסו ליצור עימו קשר, הוא לא השיב לפניות.

כאן מתחילה הסאגה המשפטית: כתב התביעה לא נמסר לידיה של בעלת האופנוע משום שזו לא אותרה במען, והבירור התקיים מול חברת הביטוח בלבד.

הטענה המשפטית: 'בלי שיתוף פעולה - אין כיסוי'

בא כוחה של חברת הביטוח העלה טענה משפטית: בהיעדר יכולת לאתר את הנהגת ובהיעדר יכולת להבין אם עמדה בתנאי הפוליסה, יש להסיר את הכיסוי הביטוחי. המבטחת הסבירה כי חרף פניות חוזרות ונשנות, היא לא קיבלה שיתוף פעולה מצד בעלת האופנוע, ולכן נפגעה יכולתה לברר את נסיבות התאונה.

chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

telegram