הערעור התקבל: בית המשפט העליון קבע יאיר ביטון יורשע בקבלת דבר במרמה
בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה כנגד זיכויו של יאיר ביטון מעבירות מרמה והלבנת הון. בית המשפט הציע לצדדים להסכים לקבל את הצעת בית המשפט לפיה ביטון יודה ויורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה.
ביטון, מייסדה של החברה הציבורית ב. יאיר העוסקת במיזמי נדל"ן ומי שהיה יו"ר הדירקטוריון ומנהלה הפעיל, הואשם בפרשת העברות כספים לעבריין יצחק אברג'ל, בנוסף הואשם גם בפרשת עו"ד רונאל פישר ופרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד, בשיבוש הליכי משפט.
בנוסף נקבע על ידי בית המשפט כי הונחה תשתית להרשעתו של ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, אולם נותרה מחלוקת בשאלה אם ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעה בעבירה זו. הוסכם, כי בכל מקרה, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי.
כזכור, נגד יאיר ביטון ואחרים הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום בפרשה שעניינה היקשרותה של חברת ב. יאיר, חברה ציבורית שהייתה בניהולו, בקשר עסקי משמעותי עם חברה שאחד מהנהנים ובעל השליטה בה הוא יצחק אברג'יל, שהורשע בעבר כמי שעמד בראש ארגון פשיעה.
- בלי דירות בבניה או במלאי וכשההליך נגד הבעלים נמשך: ב. יאיר נמכרת
- כתב אישום: איציק אברג'ל ויאיר ביטון מואשמים בהלבנת הון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי כתב האישום, במסגרת הקשר העסקי העביר יאיר ביטון מיליוני שקלים מהחברה הציבורית לחברה שהייתה בשליטתו של יצחק אברג'יל, וביצע עבירות מרמה כלפי מנהליה של החברה הציבורית וכלפי החברה הציבורית עצמה, תוך כדי הסתרת הקשר העסקי עם החברה שהייתה בשליטתו של אברג'יל. הכספים אשר הועברו על ידי ביטון לחברה בשליטתו של אברג'יל מצאו את דרכם לאברג'יל עצמו, לבני משפחתו ולמקורביו.
השופטת טלי חיימוביץ מבית המשפט המחוזי בת"א-יפו שזיכתה בזמנו את ביטון מכל העבירות שיוחסו לו, קבעה כי לא הוכח קשר פלילי בינו לבין העבריין יצחק אברג'יל בפרשה שבמרכזה פרויקט בנייה באילת שחברת גן רווה הייתה אמורה לבנות עבור חברת ב. יאיר.
כזכור, כתב האישום הוגש נגד ביטון ונגד שבעה נאשמים נוספים בספטמבר 2015 וייחס לו ולשותפיו ביצוע העברות כספים בעשרות מיליוני שקלים עבור ארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל. בכתב האישום נטען כי ההעברות בוצעו באמצעות חוזים לבניית דירות באילת.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
חברת גן רווה הייתה רשומה על שם בלולו, איש עסקים ללא רקע בבנייה. החברה חתמה על הסכם עם החברה הציבורית של ביטון לשם פרויקט בנייה באילת בהיקף של 41 מיליון שקל. בפועל הוכח כי מי ששלט מאחורי הקלעים בגן רווה היה אברג'יל, הוא קבע הכל והכספים הועברו אליו.
השופטת חיימוביץ קבעה בפסק הדין במחוזי כי ביטון אכן ידע על הקשר של אברג'יל לחברת גן רווה, אך למרות זאת זיכתה אותו משום שקבעה כי לא היה צפוי לחברת ב. יאיר נזק משום שאברג'ל לא התערב בניהול החברה, אלא רק קיבל ממנה כספים ולכן לא הייתה חובה לעדכן את הדירקטוריון.
פרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר ועו"ד שרית משגב, ערערה על זיכוי זה. בדיון שהתקיים אתמול, הציע בית המשפט לצדדים להגיע להסדר לפי המתווה האמור בו ביטון יורשע בקבלת דבר במרמה וירצה עבודות שירות.
בדיונים בבית המשפט העליון הופיעו מטעם המדינה עו"ד אופיר טישלר ועו"ד איתי שהם מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ועו"ד עפרה קרמני-אוטולנגי ועו"ד יונתן טל מפרקליטות מחוז ת"א.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הגם שבית המשפט העליון טרם קבע סופית כי יש להרשיע את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, הרי שכבר עתה ניתן לומר כי התעקשותה של פרקליטות המדינה להגיש ערעור על הזיכוי נשאה פרי, ומהווה צעד חשוב נוסף במאבק הבלתי מתפשר בתופעה פסולה זו. תיק זה היה אחד מביטויה החמורים ביותר של תופעה זו, שעה שהוזרמו במסגרתו מיליוני שקלים מחברה ציבורית לחברת חזית, ובהמשך מצאו הכספים את דרכם לידיו של ראש ארגון פשיעה".
עורכי הדין איתן פלג ועמית חדד המייצגים את ביטון מסרו: "אנו מצרים על כך שהפרקליטות מוציאה הודעה לתקשורת בעוד שהדיון בערעור עדיין בעיצומו ובית המשפט העליון טרם החליט בסוגיה העומדת לפתחו. לצערנו, הודעת הפרקליטות לוקה באי דיוקים רבים ויש בה עובדות שאינן נכונות בעליל. מאחר ומדובר בהליך תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון אין בכוונתנו לנהל את ההליך בתקשורת מחוץ לבית המשפט".
- 2.ומה עם רות דויד 11/07/2023 09:38הגב לתגובה זומדובר בסחבת לא נורמלית
- 1.שוב הוכח הפשע משתלם במדינת המושחתים (ל"ת)יותם 10/07/2023 17:43הגב לתגובה זו
אחים קוראים צוואה צילום: ביזפורטלהבת התערבה בעריכת הצוואה - זה מה שמה קבע ביהמ"ש
לאחר מאבק משפחתי ממושך בין ארבעה אחים, קבע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים כי צוואתה של האם המנוחה, שהורישה את כל רכושה לבתה אחת בלבד, נערכה תחת מעורבות אסורה של הנהנית. עדויות עורכי הדין, מסמכים רפואיים והיחסים בתוך המשפחה נשזרו יחד לכדי מסקנה אחת
ברורה: הצוואה בטלה בשל השפעה בלתי הוגנת, וצו הירושה שחילק את העיזבון שווה בשווה בין הילדים יישאר בתוקפו
באחד מימי החורף התכנסו ארבעת ילדיה של המנוחה שוב סביב שולחן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שנים לאחר פטירת אמם. מערכת היחסים ביניהם, שהתערערה עוד בחייה, נפרשה פעם נוספת אל מול השופטת ריבי לב אוחיון, כשעל הכף עומד גורלו של עיזבון משפחתי שנקלע אל לבו של סכסוך מר בין אחים. בקשה לביטול צו ירושה, בקשה למתן צו לקיום צוואה, והתנגדות לצוואה - כל אלה נשזרו זה בזה ודרשו מבית המשפט להכריע מי מבין גרסאות הצדדים משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה.
הסיפור החל כשלאחר מות האם הוגשה בקשה רגילה למתן צו ירושה, ובה הצהירה הבת, התובעת, כי לא קיימת צוואה. על בסיס זה ניתן צו ירושה שחילק את עיזבון האם שווה בשווה בין ארבעת ילדיה. רק כעבור זמן רב, במסגרת הליך משפטי אחר בין הצדדים, התגלה לפתע מסמך נוסף: צוואה מ-2012, שעל פיה הורישה האם את כל רכושה לבת אחת בלבד, שהיא התובעת. הגילוי הזה חולל תפנית, ובית המשפט נדרש לבחון האם מדובר במסמך תקף או בצוואה שהושפעה מגורמים חיצוניים, ואף נוסחה ונערכה בנסיבות שאינן מאפשרות להעניק לה תוקף משפטי.
הדיון שנפרש בפני בית המשפט היה רחב ומורכב, וכלל עשרות מסמכים, עדויות מומחים רפואיים ושני עורכי הדין שהיו חתומים כעדים לצוואה. כבר בראשית פסק הדין ציינה השופטת כי כדי לבטל או לתקן צו ירושה קיים, נדרשות עובדות חדשות שלא היו בפני בית המשפט בעת מתן הצו, וכי הפתח לכך "אינו כפתחו של אולם". אך במהרה התברר שהשאלה המרכזית אינה רק עיתוי הגשת הבקשה, אלא עומקה של המעורבות של הבת בכל שלבי עריכת הצוואה וההשלכות המשפטיות הנובעות מכך.
"ניתוח לאחר המוות"
ליבת ההכרעה נגעה לשני נדבכים: יכולתה הקוגניטיבית של האם בעת עריכת הצוואה, והיקף המעורבות של התובעת בתהליך ניסוחה וחתימתה. לגבי הכשירות הרפואית הוצגו שתי חוות דעת שונות: ד"ר שפיק מסאלחה קבע כי כבר מ-2009 החלה האם לאבד מיכולותיה הקוגניטיביות, וכי ב-2015 היא לא היתה כשירה להבין מסמכים משפטיים. לעומתו, פרופ' יורם מערבי קבע כי אין אינדיקציה חד־משמעית לחוסר כשירות, ולכן עומדת לה חזקת הכשירות. ואולם בעדותו הוא הבהיר כי אינו יכול לקבוע בוודאות שהיתה כשירה, וכי מעולם לא בוצעה הערכת כשירות ייעודית למועד חתימת הצוואה. השופטת ציינה כי חוות דעת מסוג זה היא בהכרח "ניתוח לאחר המוות", והדגישה כי יש להיעזר גם בעדויות בני המשפחה שהעידו על בלבול, ירידה בזיכרון ותלות גוברת של האם בבת.
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבסופו של דבר, סוגיית הכשירות לא היתה הגורם שהכריע את הכף. מה שנהפך למרכז הדיון היא עדותו של עו"ד סני חורי, אחד משני העדים לצוואה, שאישר כי התובעת היתה הגורם שיזם את עריכת הצוואה, מסרה לו את הוראותיה ואף תיאמה את הביקור בבית האם לצורך חתימתה. בעדותו הוא אמר במפורש כי, "צוואת המנוחה נעשתה לבקשת התובעת", וכי ההוראות לנוסח הצוואה ניתנו על ידה ולא היו כל מגעים עם המנוחה לפני החתימה. כשנשאל על הנימוק שנתנה האם להוריש הכל לבת, סיפר עו"ד חורי כי האם אמרה לו שהיא סומכת על הבת "שתדאג לכל המשפחה" - משפט שנהפך לאחד מצירי ההכרעה.
