12 שנים לאחר תביעת הגירושין: האישה תפצה ב-46 אלף שקל על סירובה לקבל גט
המלווה דרש כמעט מיליון שקל - ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף
פסק דין בפרשה של הלוואות במינימרקט ממודיעין קובע כי מלווה חוץ־בנקאי, שדרש מהלווה כ-900 אלף שקל בטענה לחוב תופח וריביות, הצליח להוכיח רק שבריר מהסכום. לאחר שנים של התדיינות, בית משפט השלום בפתח תקווה ביטל את ההסכם החוץ־בנקאי וקבע כי יש להשיב למלווה רק
את סכום הקרן שנמצא כמשולם חלקית. השופטת הזהירה מהיעדר תיאום מסמכי הלוואה ומהסתמכות על צ'קים שנועדו לשמש בטוחה בלבד
הסיפור הבא, שהגיע אל שולחנה של השופטת לימור חלד-רון בבית משפט השלום בפתח תקווה, נוצר מתוך מצוקה כלכלית יומיומית, כזו שמוכרת היטב לעסקים קטנים בישראל. בין מדפי מינימרקט צנוע במודיעין התפתח קשר שהחל כעזרה לכאורה בין מכרים בבית הכנסת, והסתיים בשורה ארוכה של תיקי הוצאה לפועל, טענות על ריבית נשך, האשמות הדדיות וחוב נטען שהתנפח עד לכ-900 אלף שקל. אלא שבית המשפט קבע בסופו של דבר כי כל שניתן להוכיח הוא יתרה של כ-60 אלף שקל בלבד.
ההליך המשפטי, שכלל שתי תביעות שטריות (תביעות להוצאה לפועל על סמך שטר, למשל צ'ק) שאוחדו, עסק ביחסי מלווה־לווה שנמשכו שנים. התובע, חיים אוזן, טען כי העניק לנתבע, ישראל מיכאל אביב, הלוואות חוץ־בנקאיות בהיקפים גדולים, וכי כנגד אותן הלוואות הופקדו בידיו צ'קים שנועדו להבטיח את ההחזר שלהן. לטענתו, מרגע שהנתבע הפסיק לפרוע את החוב, פנה לביצוע הצ'קים בלשכת ההוצאה לפועל. אלא שהנתבע טען מנגד כי מדובר במערכת יחסים אחרת לגמרי, שבה המינימרקט שבו עבד הוא זה שנזקק לעזרה תזרימית, וכי התובע הוא שפעל לאורך השנים בניגוד לדין, ללא כל הסכם הלוואה מסודר ומתוך גביית ריביות מופרזות.
במרכז הסיפור עמדו שלושה תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד הנתבע, בסכום מצטבר של 670,400 שקל. לאחר פתיחת התיקים ביקש הנתבע, ב-2018, להכריז עליו חייב מוגבל ולהיכנס להליך איחוד תיקים. רק כארבע שנים מאוחר יותר הגיש התנגדות לביצועי השטרות - ובית המשפט, בהחלטה מוקדמת של רשם בכיר, העניק לו רשות להתגונן. כשהתיק הגיע לשלב ההוכחות, הציג התובע גרסה שלפיה הכיר את הנתבע בבית הכנסת, שם סיפר לו האחרון כי הוא בעליו של מינימרקט עם מחזורי פעילות נרחבים. התובע סיפק לו שירותי פריטת המחאות, הפנה אותו לאדם נוסף שעסק בצ'יינג', ואף טען כי שימש ערב להלוואות שקיבל הנתבע מאותו גורם. לדבריו, החוב תפח והלך עם השנים, ובעת פתיחת ההליכים הגיע לסכומים גבוהים מאוד.
המשיך להחזיק צ'קים של בטוחות גם אחרי ביצוע התשלומים
מנגד, טען הנתבע כי תחילה פנה אליו התובע כדי לסייע למינימרקט בתקופת קושי, כשבעליו הקודמים של העסק הם אלה שעמדו במרכז העסקה. רק מאוחר יותר הוא רכש את המינימרקט לעצמו ונטל על עצמו גם חלק מחובותיו, אך לטענתו הוא החזיר לתובע סכומים משמעותיים, בעוד שהתובע המשיך להחזיק צ'קים שניתנו לו כביטחונות ולא השיב אותם גם לאחר שהתשלומים בוצעו. בנוסף, הוא טען כי התובע גבה ממנו ריביות העולות בהרבה על המותר בחוק.
- הלוואה חוץ בנקאית: מתי זו האופציה הנכונה עבורכם?
- הלוואה מחברת אשראי חוץ בנקאי? תקראו לפני שאתם לוקחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הכלים המשפטיים הבולטים בתיק היה תחולתו של חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות. התובע טען כי החוק אינו חל, משום שההלוואות ניתנו כביכול לתאגיד שהוא המינימרקט, אך השופטת קבעה כי קו טענתו מנוגד לגרסתו שלו לאורך ההליך, שבה הדגיש כי ההלוואות ניתנו לנתבע כאדם פרטי. מאחר שהלווה אינו תאגיד, החוק חל במלואו.
“לא ייתכן שסבל ממחלת נפש והועסק בתפקיד ביטחוני בכיר”
ארבע שנים לאחר שאישר בבית המשפט הסכם גירושים, ניסה גבר לבטל אותו בטענה שבעת החתימה הוא היה במצב נפשי קשה, לא הבין את משמעות ההסכם ונפגע ממנו כלכלית. השופטת קודלר עיאש מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחתה את טענותיו וקבעה כי מדובר בניסיון מניפולטיבי
לשנות בדיעבד הסכם תקף. לדבריה, התובע תפקד באותה תקופה באופן מלא, נשא בתפקיד ביטחוני בכיר ואף היה חד ומרוכז בעדותו
פסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע עסק בתביעה חריגה למדי: גבר שביקש לבטל הסכם גירושים שאושר בבית המשפט כמעט ארבע שנים קודם לכן, בטענה כי בעת שחתם עליו לא היה כשיר מבחינה נפשית להבין את משמעותו. השופטת רותם קודלר עיאש לא התרשמה מטענותיו, קבעה כי מדובר במניפולציה ובחוסר תום לב, ודחתה את תביעתו תוך חיובו בהוצאות בסכום כולל של 45 אלף שקל.
מדובר בבני זוג שנישאו לפני כ־20 שנה ולהם ילד אחד משותף. לאחר שנישואיהם עלו על שרטון, נחתם ביניהם ביוני 2020 הסכם גירושין שנוסח על ידי עורך דינה של האשה, עו"ד ירון הוד. ההסכם הובא לאישור בפני בית המשפט, והצדדים התייצבו ביחד לדיון. בפרוטוקול מאותו היום תועד כי השופטת הסבירה להם את משמעות ההסכם בשפה פשוטה, כך שכל צד הבין את תוכנו והצהיר כי הוא חותם עליו מרצון חופשי. כפי שנרשם בפרוטוקול, התובע עצמו אמר אז כי הוא מבין את תוכן ההסכם, חתם עליו במשרד של עורך הדין לאחר ששמע את ההסברים, ואף הבהיר כי הוא בוחר שלא להתייעץ עם עורך דין מטעמו. “לא התייעצתי עם עורך דין אחר, לא מתכוון לעשות כן ולא תישמע ממני טענה בעניין”, צוין במפורש בפרוטוקול של הדיון.
אלא שחלפו כמעט ארבע שנים, והבעל - שהועסק כל השנים בתפקיד ביטחוני בכיר - פנה לבית המשפט בתביעה חדשה, בבקשה לבטל את פסק הדין שאישר את ההסכם. לטענתו, בעת החתימה הוא היה שרוי במצב נפשי קשה, לא היה כשיר להבין את משמעות ההסכם, ואף הופעל עליו לחץ מצד אשתו ובנם המשותף. עוד טען האיש כי מדובר בהסכם "מקפח וחד־צדדי", שהותיר אותו חסר כל, וכי השופטת שאישרה את ההסכם פעלה "במהירות ובקלות בלתי סבירה" מבלי לוודא את כשירותו.
ניסיון ציני לערוך "מקצה שיפורים"
הנתבעת, גרושתו, טענה מנגד כי מדובר בניסיון ציני לערוך "מקצה שיפורים" ולהתחמק מהתחייבויות שנחתמו בהסכמה מלאה. לדבריה, הבעל גרר רגליים במשך שנים, ניסה לעכב את ביצוע פסק הדין, וכעת הוא מבקש לבטל אותו ללא בסיס.
- למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
- הילדים ישובו לגליל לאחר הפינוי - חרף התנגדות האם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת קודלר עיאש ציינה כי כבר כשנה וחצי לאחר אישור ההסכם פתחה האשה בהליכי ביצוע, וכי לאורך השנים הגיש הבעל בקשות, הצהרות ומסמכים - אך דחה שוב ושוב את הגשת התביעה לביטול. רק אחרי שלוש שנים של דחיות, הוא הודיע כי החליף עורך דין והגיש את התביעה הנוכחית.
