סרבנות גט הוא מונח מתחום דיני המשפחה וההלכה היהודית, המתאר מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל גט פיטורין, ומונע בכך מבן הזוג השני להתגרש באופן הלכתי ולהינשא מחדש. הנושא נדון בבתי הדין הרבניים בישראל, המוסמכים לדון בענייני גירושין.
הסוגיה
נחשבת רגישה ומורכבת, בשל הפער בין הרצון להביא לפתרון הוגן לבני זוג הנקלעים למצב זה - המכונים לעיתים "מסורבות גט" או "עגונות" - לבין המגבלות ההלכתיות המחייבות הסכמה חופשית של הבעל למתן הגט.
בתי הדין הרבניים מוסמכים להטיל על סרבני גט סנקציות שונות,
ובהן הגבלות על רישיון נהיגה, חשבון בנק ודרכון, במטרה להפעיל לחץ לצורך מתן הגט, וקיימים גם ארגונים חברתיים העוסקים בסיוע למסורבות ולמסורבי גט.
בתי הדין הרבניים מוסמכים להטיל סנקציות על
סרבן, ובהן שלילת רישיון נהיגה ואף מאסר. להליכי גירושין ממושכים נלווית עלות כלכלית כבדה של ייצוג משפטי, מזונות וחלוקת רכוש בין בני הזוג.
האשה תרמה לבעלה כליה לאחר שהיה זקוק להשתלה, אך לטענתה, הוא חשד שהיא בוגדת בו, התקין מצלמות בביתם ועקב אחר כל תנועה שלה. הבעל סירב לתת לה גט במשך שנים, וניסה להשתמש בו ככלי מיקוח בתביעות הרכוש שהתנהלו בין הצדדים
