נכה, עיוור ומושתל כליה - אבל עדיין ייאלץ לשלם כתובה של מיליון שקל
בפסק דין טעון מבחינה רגשית, שניתן באחרונה בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, נדחה ערעורו של בעל נכה, עיוור ומושתל כליה, שחויב לשלם לאשתו כתובה בסכום של מיליון שקל. הסיפור נוגע למערכת יחסים מורכבת, שהידרדרה בשנים האחרונות על רקע מחלות קשות וסכסוך זוגי עמוק, והגיע לשיאו כשהאשה הגישה תביעת גירושים לאחר שלטענתה, סבלה מהתעללות נפשית מתמשכת מצד בעלה.
הבעל והאשה נישאו לפני יותר מ-30 שנה והביאו לעולם שלושה ילדים משותפים. בשנים הראשונות לחייהם המשותפים חלה הבעל בסכרת קשה, שדירדרה את מצבו הבריאותי והובילה לכך שב-2006 הוא נאלץ לעבור השתלת כליה. באופן מרגש, מי שתרמה לו את הכליה והצילה את חייו היתה לא אחרת מאשר אשתו.
במקום להתקרב אחרי שהבעל חלה בסרטן, היחסים החלו להתערער צילום: Pixabay
לאחר הניתוח, החיים הזוגיים המשיכו להתנהל תחת צל המחלה, כשב-2014 אובחן הבעל כחולה בסרטן הערמונית. הוא עבר ניתוח קשה ושוב נזקק לעזרתה המסורה של אשתו, שהמשיכה לטפל בו ולתמוך בו לאורך כל הדרך. ואולם במקום להתקרב, היחסים בין השניים החלו להתערער.
הבעל חשד שאשתו מנהלת חיים כפולים ובוגדת בו עם גבר אחר
- האשה חזרה בה: “אוהבת את בעלה ומבקשת שלום בית”
- בכתובה היה כתוב - חצי מיליון שקל לאישה, כמה באמת שולם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2020 עזבה האשה את הבית ועברה להתגורר עם אחותה. היא תיארה בפני בית הדין הרבני תמונה של חיים בצל חשדנות אובססיבית מצד בעלה. לטענתה, הוא חשד שהיא מנהלת חיים כפולים ובוגדת בו עם גבר אחר, עד כדי כך שהתקין מצלמות בביתם ועקב אחר כל תנועה שלה. בכתב התביעה לגירושים שהגישה האשה, היא סיפרה כיצד נאלצה לדווח לבעלה על כל יציאה מהבית, ואפילו נאלצה להפקיד אצלו את מכשיר הטלפון הסלולרי שלה, כדי להוכיח את נאמנותה.
במהלך דיון שנערך בבית הדין הרבני האזורי, תיארה האשה את ההתעללות הנפשית שספגה מבעלה. "הוא התקין מצלמות בבית, אפילו בחדר השינה. הייתי צריכה לדווח לו איפה אני נמצאת בכל רגע", סיפרה בדיון. היא הוסיפה כי המצב נהפך לבלתי נסבל עד שהחליטה לעזוב את הבית.
בתחילת 2021 הגישה האשה כאמור תביעת גירושים לבית הדין הרבני. היא כרכה לתביעתה גם דרישה לתשלום מלא של כתובתה, בסכום של מיליון שקל, ומזונות אשה. למרות מצבו הבריאותי הקשה של הבעל – נכה, עיוור ומוגבל בתנועה – הוא סירב לתת לה גט במשך שנים, וניסה להשתמש בגט ככלי מיקוח כדי להשיג יתרונות בתביעות הרכוש שהתנהלו בין הצדדים.
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- ההתנגדות נדחתה - פרויקט ההריסה והבנייה בחיפה יצא לדרך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
בית הדין הרבני האזורי בירושלים חויב את הבעל במתן גט ב-2023, אך הבעל עמד בסירובו. השופטת ציינה כי "הבעל עומד בסירובו לתת גט לאישה שלא מטעמים ענייניים, אלא בכדי להשתמש עם הגט כקלף מיקוח להשיג הישגים ממוניים בתביעות הרכוש המתנהלים בין הצדדים".
בינואר 2024, לאחר דיונים ממושכים, פסק בית הדין הרבני האזורי כי הבעל חייב לשלם לאשתו את מלוא סכום הכתובה – מיליון שקל. הבעל ערער על ההחלטה וטען כי הסכום מוגזם, וכי האשה עזבה אותו, ולכן היא לא זכאית לכתובתה. בנוסף, הוא טען כי היא בגדה בו והוסיפה חטא על פשע כשהשתמשה במצבו הבריאותי הרעוע כדי לחיות חיים כפולים.
ואולם בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעורו של הבעל, וקבע כי מדובר במקרה של כפיות טובה חמורה מצדו כלפי אשתו. "האשה תרמה לו כליה וסעדה אותו במסירות נפש לאורך שנים רבות, אך במקום להכיר לה תודה, הבעל מחזיר לה בכפיות טובה ומשתמש בהאשמות שווא כדי לפגוע בה", נכתב בפסק הדין. הדיינים הוסיפו כי טענותיו של הבעל בדבר בגידתה של האשה הן חסרות בסיס.
האשה הוכיחה לאורך השנים מסירות יוצאת דופן
בפסק הדין צוין כי האשה הוכיחה לאורך השנים מסירות יוצאת דופן לבעלה, תוך שהיא מקריבה את בריאותה האישית למען הצלת חייו. הדיינים ציינו כי "אין ספק שאשה אינה יכולה לחיות עם בעל שמעליל עליה עלילות שווא כאלו, טוען עליה שהיא בוגדת בו ומיצר את צעדיה. זו התנהגות אלימה לכל דבר".
מעבר לכך, הדיינים התייחסו לחובתו של הבעל לשלם את הכתובה במלואה, גם נוכח מצבו הבריאותי הקשה. על פי פסק הדין, "אין מדובר כאן רק בטענת 'מאיס עלי' גרידא, אלא מדובר במערכת יחסים רווית חשדנות, התעמרות ופגיעה בפרטיות, כאשר האשה התמודדה עם כל אלו תוך כדי שהיא תומכת בבעלה במצבו הרפואי הקשה".
פסק הדין הדגיש את החשיבות שבשמירה על כבוד הדדי בתוך נישואים, גם כשאחד הצדדים מתמודד עם מחלות קשות ונכות. למרות מצבו הבריאותי של הבעל, הוא לא זכה להקלות בחיובו לשלם את הכתובה, בשל התנהלותו הפוגענית כלפי אשתו. הדיינים קבעו כי מדובר בהתנהגות בלתי נסלחת, בייחוד לאור העובדה שהאשה היא זו שהצילה את חייו.
- 1.אלון 08/10/2024 10:39הגב לתגובה זושיגיד תודה חחח
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהאם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?
פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית
המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"
בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.
בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.
מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.
בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים
המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
- הזוג אולמרט ניצח במשפט - השכנים יפנו את הגג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.
