נכה, עיוור ומושתל כליה - אבל עדיין ייאלץ לשלם כתובה של מיליון שקל
בפסק דין טעון מבחינה רגשית, שניתן באחרונה בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, נדחה ערעורו של בעל נכה, עיוור ומושתל כליה, שחויב לשלם לאשתו כתובה בסכום של מיליון שקל. הסיפור נוגע למערכת יחסים מורכבת, שהידרדרה בשנים האחרונות על רקע מחלות קשות וסכסוך זוגי עמוק, והגיע לשיאו כשהאשה הגישה תביעת גירושים לאחר שלטענתה, סבלה מהתעללות נפשית מתמשכת מצד בעלה.
הבעל והאשה נישאו לפני יותר מ-30 שנה והביאו לעולם שלושה ילדים משותפים. בשנים הראשונות לחייהם המשותפים חלה הבעל בסכרת קשה, שדירדרה את מצבו הבריאותי והובילה לכך שב-2006 הוא נאלץ לעבור השתלת כליה. באופן מרגש, מי שתרמה לו את הכליה והצילה את חייו היתה לא אחרת מאשר אשתו.
במקום להתקרב אחרי שהבעל חלה בסרטן, היחסים החלו להתערער צילום: Pixabay
לאחר הניתוח, החיים הזוגיים המשיכו להתנהל תחת צל המחלה, כשב-2014 אובחן הבעל כחולה בסרטן הערמונית. הוא עבר ניתוח קשה ושוב נזקק לעזרתה המסורה של אשתו, שהמשיכה לטפל בו ולתמוך בו לאורך כל הדרך. ואולם במקום להתקרב, היחסים בין השניים החלו להתערער.
הבעל חשד שאשתו מנהלת חיים כפולים ובוגדת בו עם גבר אחר
- בכתובה היה כתוב - חצי מיליון שקל לאישה, כמה באמת שולם?
- ביה"ד הגדול לא התערב: הבעל ישלם שליש מהכתובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2020 עזבה האשה את הבית ועברה להתגורר עם אחותה. היא תיארה בפני בית הדין הרבני תמונה של חיים בצל חשדנות אובססיבית מצד בעלה. לטענתה, הוא חשד שהיא מנהלת חיים כפולים ובוגדת בו עם גבר אחר, עד כדי כך שהתקין מצלמות בביתם ועקב אחר כל תנועה שלה. בכתב התביעה לגירושים שהגישה האשה, היא סיפרה כיצד נאלצה לדווח לבעלה על כל יציאה מהבית, ואפילו נאלצה להפקיד אצלו את מכשיר הטלפון הסלולרי שלה, כדי להוכיח את נאמנותה.
במהלך דיון שנערך בבית הדין הרבני האזורי, תיארה האשה את ההתעללות הנפשית שספגה מבעלה. "הוא התקין מצלמות בבית, אפילו בחדר השינה. הייתי צריכה לדווח לו איפה אני נמצאת בכל רגע", סיפרה בדיון. היא הוסיפה כי המצב נהפך לבלתי נסבל עד שהחליטה לעזוב את הבית.
בתחילת 2021 הגישה האשה כאמור תביעת גירושים לבית הדין הרבני. היא כרכה לתביעתה גם דרישה לתשלום מלא של כתובתה, בסכום של מיליון שקל, ומזונות אשה. למרות מצבו הבריאותי הקשה של הבעל – נכה, עיוור ומוגבל בתנועה – הוא סירב לתת לה גט במשך שנים, וניסה להשתמש בגט ככלי מיקוח כדי להשיג יתרונות בתביעות הרכוש שהתנהלו בין הצדדים.
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הצוואה תקפה גם לאחר 50 שנה - אף שהעדים מתו
בית הדין הרבני האזורי בירושלים חויב את הבעל במתן גט ב-2023, אך הבעל עמד בסירובו. השופטת ציינה כי "הבעל עומד בסירובו לתת גט לאישה שלא מטעמים ענייניים, אלא בכדי להשתמש עם הגט כקלף מיקוח להשיג הישגים ממוניים בתביעות הרכוש המתנהלים בין הצדדים".
בינואר 2024, לאחר דיונים ממושכים, פסק בית הדין הרבני האזורי כי הבעל חייב לשלם לאשתו את מלוא סכום הכתובה – מיליון שקל. הבעל ערער על ההחלטה וטען כי הסכום מוגזם, וכי האשה עזבה אותו, ולכן היא לא זכאית לכתובתה. בנוסף, הוא טען כי היא בגדה בו והוסיפה חטא על פשע כשהשתמשה במצבו הבריאותי הרעוע כדי לחיות חיים כפולים.
ואולם בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעורו של הבעל, וקבע כי מדובר במקרה של כפיות טובה חמורה מצדו כלפי אשתו. "האשה תרמה לו כליה וסעדה אותו במסירות נפש לאורך שנים רבות, אך במקום להכיר לה תודה, הבעל מחזיר לה בכפיות טובה ומשתמש בהאשמות שווא כדי לפגוע בה", נכתב בפסק הדין. הדיינים הוסיפו כי טענותיו של הבעל בדבר בגידתה של האשה הן חסרות בסיס.
האשה הוכיחה לאורך השנים מסירות יוצאת דופן
בפסק הדין צוין כי האשה הוכיחה לאורך השנים מסירות יוצאת דופן לבעלה, תוך שהיא מקריבה את בריאותה האישית למען הצלת חייו. הדיינים ציינו כי "אין ספק שאשה אינה יכולה לחיות עם בעל שמעליל עליה עלילות שווא כאלו, טוען עליה שהיא בוגדת בו ומיצר את צעדיה. זו התנהגות אלימה לכל דבר".
מעבר לכך, הדיינים התייחסו לחובתו של הבעל לשלם את הכתובה במלואה, גם נוכח מצבו הבריאותי הקשה. על פי פסק הדין, "אין מדובר כאן רק בטענת 'מאיס עלי' גרידא, אלא מדובר במערכת יחסים רווית חשדנות, התעמרות ופגיעה בפרטיות, כאשר האשה התמודדה עם כל אלו תוך כדי שהיא תומכת בבעלה במצבו הרפואי הקשה".
פסק הדין הדגיש את החשיבות שבשמירה על כבוד הדדי בתוך נישואים, גם כשאחד הצדדים מתמודד עם מחלות קשות ונכות. למרות מצבו הבריאותי של הבעל, הוא לא זכה להקלות בחיובו לשלם את הכתובה, בשל התנהלותו הפוגענית כלפי אשתו. הדיינים קבעו כי מדובר בהתנהגות בלתי נסלחת, בייחוד לאור העובדה שהאשה היא זו שהצילה את חייו.
- 1.אלון 08/10/2024 10:39הגב לתגובה זושיגיד תודה חחח
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
