העירייה תשלם לישיבה 1,200 שקל ליום עד שתיתן לה קרקע
הקנס הוטל על עיריית קריית גת לאחר שהישיבה הגישה בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, לאחר שהעירייה לא קיימה את התחייבויותיה על פי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. על פי ההסכם, העירייה התחייבה לדאוג למקום חלופי ולבצע עבודות תשתית בשלב ראשון, ובשלב השני להקצות
את הקרקע באופן קבוע. הישיבה פונתה כחלק מהסכם לביצוע פרויקט פינוי בינוי בעיר
בית משפט השלום באשקלון הטיל על עיריית קריית גת קנס של 1,200 שקל ליום במידה שלא תעמיד קרקע חלופית לישיבת קריית התורה עד תחילת אפריל. ההחלטה ניתנה בעקבות בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט שהגישה הישיבה, לאחר שהעירייה לא קיימה את התחייבויותיה על פי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
מקור הסכסוך בפרויקט פינוי-בינוי שמקודם בשטח שבו פעלה הישיבה בעבר. יזמי הפרויקט, שזכו במכרז, הגישו תביעת פינוי נגד הישיבה. בעקבות התביעה נחתם הסכם פשרה בין הצדדים ביוני 2023, שקיבל תוקף של פסק דין. על פי ההסכם, התחייבה הישיבה לפנות את המקרקעין עד סוף 2023, כשהעירייה מצדה התחייבה לדאוג לה למקום חלופי ולבצע את עבודות התשתית הנדרשות כדי להכשיר את המקום.
העירייה התחייבה לדאוג למקום חלופי ולבצע עבודות תשתית
בהסכם הפשרה, התחייבה העירייה לפעול בשני שלבים: בשלב הראשון, להעמיד לישיבה מקום חלופי לפעילותה ולבצע עבודות תשתית של מים, ביוב וחשמל. בשלב השני, ובמידת האפשר, להקצות את הקרקע החלופית לישיבה באופן קבוע, ובכפוף לאישורים הנדרשים. הבקשה לביזיון בית משפט עסקה רק בשלב הראשון, שלא דרש אישורים מיוחדים ונועד לתת מענה מיידי לצורכי הישיבה.
השופטת עינת אבמן מתחה ביקורת חריפה על התנהלות העירייה, שלדבריה מעוררת "תמיהות וחוסר נוחות". היא ציינה כי העירייה יצרה מצג שווא כלפי הישיבה כשביקשה להאריך את מועד הפינוי בחודש, עד סוף ינואר 2024, בטענה ש"עבודות הפיתוח מתארכות מעט". השופטת קבעה כי "בדיעבד ברור כי עבודות הפיתוח מעולם לא החלו, באופן שעד היום לא הועמדה לרשות המבקשת קרקע חלופית".
- רוטשטיין תקים 493 דירות בקריית גת; צפי להכנסות של 852 מיליון שקל
- המדינה הציעה קרקע בקרית גת ב-86% הנחה, אבל אף יזם לא ניגש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הישיבה, מצדה, עמדה בהתחייבויותיה ופינתה את המקרקעין במועד המבוקש. יתרה מכך, בהסתמך על ההסכם, היא רכשה מבנים יבילים בעלות של מיליוני שקלים והכינה על חשבונה תוכנית פיתוח בעלות של כ-300 אלף שקל. ואולם בהיעדר קרקע חלופית, נאלצת הישיבה לאחסן את המבנים היבילים אצל צד ג' - תוך תשלום דמי אחסנה יומיים.
במהלך הדיונים בבית המשפט, התברר כי בספטמבר 2023 התקיימה תכתובת בין באי כוח הישיבה למהנדסת העיר, שממנה עלה כי העירייה מתכוונת לאפשר לישיבה לפעול במסגרת היתר מתכלה בקרקע המצויה בשטחים המערביים של קריית גת. השופטת ציינה כי "המבקשת הסתמכה על התכתובת זו, החלה בהכנת תכנית הפיתוח לשטח שצוין בהסכם הפשרה ואף רכשה מבנים יבילים בעלות ניכרת".
העירייה טענה בתגובתה כי היא "פועלת במלוא המחויבות והרצינות הנדרשת" למימוש פסק הדין. היא הסבירה כי הקרקע המיועדת מצויה באזור שבו "החליטה המדינה לתכנן תב"ע חדשה לטובת המגזר החרדי", ולכן היא מנועה מלבצע את עבודות הפיתוח. ואולם השופטת דחתה את הטענה הזו, וציינה כי התב"ע היתה ידועה עוד לפני חתימת הסכם הפשרה.
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
"לכל אורך הדרך היתה המשיבה מודעת היטב להתחייבותה על פי פסק הדין"
לאחר שהתברר כי ישנו קושי בהעמדת הקרקע המקורית, הציעה העירייה לישיבה קרקע חלופית ברחוב אהוד בן גרא בעיר. הישיבה הסכימה להצעה הזו, אך לפי החלטת השופטת, "הצעה זו לא קודמה על ידי המשיבה, בין היתר, מאחר שהמשיבה חזרה בה מההצעה, בשלב שבו נדרשה לאשר את תקציב הפיתוח למיקום זה".
השופטת אבמן קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "התנהלות זו מלמדת על כך שלכל אורך הדרך היתה המשיבה מודעת היטב להתחייבותה על פי פסק הדין, להעמיד לרשות המבקשת קרקע חלופית לשם הפעלת הישיבה. התחייבות זו טרם מולאה, גם בחלוף פרק זמן ממושך של למעלה משנה וחצי מאז מועד החתימה על פסק הדין, וזאת מבלי שהונח בפני כל טעם ממשי למחדל זה".
בית המשפט דחה את טענת העירייה כי הישיבה לא הציגה קבלות המעידות על עלויות האחסנה של המבנים היבילים. השופטת הבהירה בהכרעתה כי, "אין המדובר בתביעה נזיקית, במסגרתה נדרשת המשיבה לפצות את המבקשת בגין נזקים שנגרמים לה כתוצאה מהתנהלות המשיבה, אלא בבקשה מכח פקודת ביזיון בית משפט", ולכן שאלת גובה הנזק אינה רלוונטית.
השופטת גם דחתה את טענות העירייה בנוגע להתנהלות הישיבה לפני החתימה על הסכם הפשרה, כגון העובדה שפעלה בתחומי העירייה במשך שנים ללא הקצאה כדין. היא קבעה כי, "משעה שנחתם הסכם הפשרה וקיבל תוקף של פסק דין, אין בידי להידרש לטענות מעין אלה". יתרה מכך, היא ציינה כי "העובדה שהמשיבה אפשרה למבקשת לפעול באופן כזה בתחומיה, רובצת לחובת המשיבה לא פחות מכך שהיא רובצת לחובת המבקשת".
הישיבה טענה כי מחדלי העירייה נובעים מחילופי השלטון בעקבות הבחירות המוניציפליות ומשיקולים כלכליים הנוגעים לעלויות הפיתוח הגבוהות. השופטת קבעה כי "בכל הכבוד הראוי, בשלב זה, לאחר שחלף פרק זמן ממושך ממועד מתן פסק הדין, לא ניתן לקבל", את הסברי העירייה להתנהלותה. עוד נכתב בפסק הדין כי, "העירייה התחייבה לספק מיקום חלופי לישיבה, והעיכוב המתמשך פוגע בזכויות התלמידים לחינוך וללימוד".
בסיכומו של דבר, קבעה השופטת כי אם העירייה לא תעמיד קרקע חלופית לישיבה עד 1 באפריל 2025, היא תחויב בקנס יומי של 1,200 שקל, "עד למועד שבו תעמיד לרשות המבקשת קרקע חלופית בהתאם לפסק הדין". בנוסף, חויבה העירייה בהוצאות משפט בסכום כולל של 7,000 שקל.
בבג"ץ 6634/94 עמותת "שוחרי גיל"ת" נגד שרת החינוך (1996), קבע בית המשפט העליון כי הזכות לחינוך היא זכות יסוד, והרשויות מחויבות לספק תנאים הולמים למימושה. נקבע שכשרשות מתחייבת לספק מבנה למוסד חינוכי, עליה לעמוד בהתחייבות זו.
במקרה אחר, עיריית בית שמש חויבה בנובמבר האחרון על ידי בית המשפט בעיר לשלם כ-115 אלף שקל למוקד יגל ביטחון, שעמו ניהלה קשרים ממושכים לצורך הצבה ותחזוקה של לחצני מצוקה בגני הילדים שנמצאים ברחבי העיר. השופט אלעד לנג דחה את הטענה של העירייה, שלפיה זיכרון הדברים שעליו מבוסס הקשר בין הצדדים נעדר תוקף משפטי, ותוך כדי זה הוא אף האשים אותה בחוסר תום לב בכל הנוגע לכך. בנובמבר 2016 פנתה העירייה למוקד יגל, שעוסקת בהתקנת מערכות מיגון ואבטחה, וביקשה לקבל הצעת מחיר להתקנה של לחצני מצוקה בגני ילדים בעיר. כעבור כחודש חתמו שני הצדדים על זיכרון דברים שלפיו עבור הקמת מערכת הלחצנים תקבל החברה סכום של כ-138 אלף שקל, ועבור שירותי אחזקה ישולם לה תשלום נפרד לפי תעריף מסוים. בהמשך אף נחתם הסכם למתן שירותי מוקד. שבמסגרתו התחייבה העירייה לשלם לחברה תשלום נוסף עבור טיפול שוטף בקריאות מצוקה המתקבלות דרך הלחצנים. החברה פעלה בדחיפות כדי לקיים את חלקה בהסכם, אלא שהעירייה שילמה רק עבור התקנת הלחצנים ונמנעה מלהעביר תשלומים לחברה עבור שירותי האחזקה והמוקד שהיא סיפקה. בעקבות כך, בינואר 2020, כשלוש שנים לאחר תחילת ההתקשרות בין הצדדים, החברה הפסיקה להעניק את השירותים לעירייה. בתביעה שהגישה לבית המשפט באמצעות עו"ד מיכאל בן עדי, החברה טענה כי מכוח ההסכמות השונות שנחתמו מול העירייה, היא זכאית לקבל סכום של כ-135 אלף שקל שעדיין לא הועברו לה.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (X)כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק
שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.
הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.
בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים
