העירייה תשלם לישיבה 1,200 שקל ליום עד שתיתן לה קרקע
הקנס הוטל על עיריית קריית גת לאחר שהישיבה הגישה בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, לאחר שהעירייה לא קיימה את התחייבויותיה על פי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. על פי ההסכם, העירייה התחייבה לדאוג למקום חלופי ולבצע עבודות תשתית בשלב ראשון, ובשלב השני להקצות
את הקרקע באופן קבוע. הישיבה פונתה כחלק מהסכם לביצוע פרויקט פינוי בינוי בעיר
בבג"ץ 6634/94 עמותת "שוחרי גיל"ת" נגד שרת החינוך (1996), קבע בית המשפט העליון כי הזכות לחינוך היא זכות יסוד, והרשויות מחויבות לספק תנאים הולמים למימושה. נקבע שכשרשות מתחייבת לספק מבנה למוסד חינוכי, עליה לעמוד בהתחייבות זו.
במקרה אחר, עיריית בית שמש חויבה בנובמבר האחרון על ידי בית המשפט בעיר לשלם כ-115 אלף שקל למוקד יגל ביטחון, שעמו ניהלה קשרים ממושכים לצורך הצבה ותחזוקה של לחצני מצוקה בגני הילדים שנמצאים ברחבי העיר. השופט אלעד לנג דחה את הטענה של העירייה, שלפיה זיכרון הדברים שעליו מבוסס הקשר בין הצדדים נעדר תוקף משפטי, ותוך כדי זה הוא אף האשים אותה בחוסר תום לב בכל הנוגע לכך. בנובמבר 2016 פנתה העירייה למוקד יגל, שעוסקת בהתקנת מערכות מיגון ואבטחה, וביקשה לקבל הצעת מחיר להתקנה של לחצני מצוקה בגני ילדים בעיר. כעבור כחודש חתמו שני הצדדים על זיכרון דברים שלפיו עבור הקמת מערכת הלחצנים תקבל החברה סכום של כ-138 אלף שקל, ועבור שירותי אחזקה ישולם לה תשלום נפרד לפי תעריף מסוים. בהמשך אף נחתם הסכם למתן שירותי מוקד. שבמסגרתו התחייבה העירייה לשלם לחברה תשלום נוסף עבור טיפול שוטף בקריאות מצוקה המתקבלות דרך הלחצנים. החברה פעלה בדחיפות כדי לקיים את חלקה בהסכם, אלא שהעירייה שילמה רק עבור התקנת הלחצנים ונמנעה מלהעביר תשלומים לחברה עבור שירותי האחזקה והמוקד שהיא סיפקה. בעקבות כך, בינואר 2020, כשלוש שנים לאחר תחילת ההתקשרות בין הצדדים, החברה הפסיקה להעניק את השירותים לעירייה. בתביעה שהגישה לבית המשפט באמצעות עו"ד מיכאל בן עדי, החברה טענה כי מכוח ההסכמות השונות שנחתמו מול העירייה, היא זכאית לקבל סכום של כ-135 אלף שקל שעדיין לא הועברו לה.

אחרי שלא שילם 6 מיליון שקל: צו עיכוב יציאה מהארץ נגד אליעזר גרוס, לשעבר בעל השליטה בסדנו
המשפט קבע כי גרוס ערבב בין נכסיו האישיים לכספי המשקיעים, דחה את גרסתו והותיר פתח לתביעות נוספות
הוצאה לפועל בתל אביב הוציאה צו עיכוב יציאה מהארץ נגד אליעזר גרוס, לשעבר בעל השליטה בקבוצת ההשקעות בסדנו. הצו ניתן בעקבות חוב אישי של כ-6 מיליון שקל לגרוס, שנפסק לטובתו של אדוארד מטקוף, אחד המשקיעים שתבע אותו לפני כשנתיים.
פסק הדין הקודם, שניתן על ידי השופטת חנה פלינר, קבע כי גרוס ערבב בין נכסיו האישיים לכספי החברה ולכן יש לחייבו באופן אישי. מדובר בהחלטה חריגה, שמחזקת את החשדות החמורים שעלו כבר בחקירת רשות ניירות ערך.
פעילות שנראתה כמו תרמית פונזי
קבוצת בסדנו, שפעלה בעיקר במגזר החרדי, גייסה במשך עשור מאות מיליוני שקלים ממשקיעים. לפי ממצאי רשות ני"ע, אופן ההתנהלות של החברה הזכיר תרמית פונזי: כספים חדשים שימשו לתשלום תשואות למשקיעים ותיקים, תוך ערבוב חשבונות והעדר שקיפות.
החברה נקלעה לקשיים תזרימיים ומונו לה נאמנים, שממשיכים עד היום לנסות ולמפות את החובות הרבים. לפי דו"חות הנאמנים, הקבוצה מחזיקה עשרות חברות בנות בישראל ובארה"ב, אך רק חלק קטן מהנכסים בעלי שווי ממשי.
- קבוצת בסדנו בחקירת רשות ניירות ערך, אבל אליעזר גרוס ממשיך לגייס כספים לסטארט אפ שלו
- אחרי שנקלעה לקשיים: נאמנים מונו לחברות מקבוצת בסדנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרוס טען בבית המשפט כי פרע את החוב למטקוף באמצעות מזומן, יהלומים והמרות להשקעות אחרות. אולם השופטת דחתה את גרסתו וכינתה אותה "פתלתלה ונעדרת אסמכתאות". המשמעות היא פתיחת פתח לנושים נוספים להגיש תביעות אישיות, ולהעמיק את החשיפה של גרוס להליכים משפטיים.