אביחי שניר 2023
צילום: אביחי שניר
מחירי הדירות לאן

איך הצליחו יזמי הנדל"ן למנוע תחרות ולהעלות את מחירי הדירות

לכאורה יש תחרות בין קבלנים - בפועל בכל אזור יש מספר מצומצם של קבלנים ואין תחרות; וגם - איך בונים שכונות חדשות ומדוע עולים שם המחירים
נושאים בכתבה מחירי הדירות

במבט ראשון, ענף הבנייה למגורים הוא אחד הענפים התחרותיים ביותר בארץ. אם מסתכלים, למשל, על מספר הקבלנים הפעילים, מוצאים שיש למעלה מ-5,000 קבלנים פעילים. בהשוואה למספר ספקיות המזון, הבנקים, או חברות השירותים הפיננסיים, 5,000 חברות פעילות נשמע כמו מספר עצום.

מעבר לכך, בענף הבנייה יש הרבה יותר חברות בגודל בינוני מאשר ברוב הענפים הגדולים במשק. זה מתבטא, בין השאר, בנתח השוק של הפירמות הגדולות. לדוגמה, שלושת קמעונאיות המזון הגדולות במשק מחזיקות ביניהן בנתח שוק של כ-53%, חמשת קמעונאיות המזון הגדולות ביותר מחזיקות בנתח שוק של כשני שליש, ועשרת קמעונאיות המזון הגדולות ביותר מחזיקות בנתח שוק של כ- 84%.

בקרב הגופים המוסדיים, שלושת החברות הגדולות ביותר שולטות ב-41% מהשוק, חמשת החברות הגדולות ביותר שולטות על כמעט 60%, ועשרת החברות הגדולות ביותר שולטות על כ-88% מהשוק.

לעומת זאת, שלושת חברות הבנייה למגורים הגדולות ביותר שולטות על כ- 25% מהשוק, חמשת החברות הגדולות ביותר שולטות על כ-32% מהשוק, ועשרת החברות הגדולות ביותר שולטות על כ-42% מהשוק. אז לכאורה, אפשר להגיד שאין מה לחפש ריכוזיות בשוק הדיור; המחירים אומנם גבוהים, אבל זה לא בגלל שקבלנים מנצלים את כוח השוק שלהם כדי לגבות מחירים גבוהים מהצרכנים.

מה שעוד מחזק את הטענה שאין ריכוזיות בענף הדיור זאת העובדה שהמרווחים הממוצעים של יזמים בענף הבניה אינם גבוהים. מספר הקסם שנשמע שוב ושוב בענף הנדל"ן הוא שכדי שפרויקט יאושר הוא צריך רווחיות צפויה של לפחות 15%. מרבית הפרויקטים אינם מראים רווחיות צפויה גבוהה בהרבה, אם כי, קבלנים שרכשו קרקעות ובנו עליהן בעשור האחרון הרוויחו הרבה גם בזכות עליית ערך הקרקע. 

אז נכון, בתקופה שבה המחירים עלו באופן מהיר כנראה שהיו הרבה חברות בנייה שהצליחו לסיים פרויקטים עם רווחים תפעוליים גבוהים יותר ורואים גם בדוחות של החברות הנסחרות שיש כאלו שהרוויחו 20% ומעלה. מצד שני, בהרבה מקרים, פרויקטים מסתיימים עם רווחיות נמוכה יותר. כך שהמרווחים בענף הבניה אינם נראים חריגים, מה שלכאורה מצביע על כך שהענף הוא תחרותי למדי.

 

כל קבלן הוא מעין מונופול

אבל לאמירה האופטימית הזאת יש כמה סייגים. ראשית, יש לא מעט אמת באמירה ששלושת הדברים החשובים ביותר בקביעת הערך של דירה הם מיקום, מיקום, ומיקום. מכיוון שמיקום של פרויקט הוא דבר ייחודי, כל פרויקט הוא ייחודי. למעשה, כל דירה היא ייחודית, מכיוון שאין אף דירה אחרת שנמצאת באותו מיקום במרחב. זה אומר שכל פרויקט בנייה הוא מונופול מקומי. עבור לקוח שמעוניין בדירה במיקום מסוים, אין אף פרויקט אחר שיכול להציע את אותו נכס.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בכלכלה, סוג כזה של תחרות נקרא תחרות מונופוליסטית – יש מגוון של פירמות שמתחרות על הלקוחות, אבל המוצרים של כל אחת מהפירמות שונים מאלו של המתחרות. במצב כזה, לכל פירמה יש באופן אוטומטי כוח שוק מסוים, ולכן המחיר תמיד גבוה יותר מאשר בתחרות.

דמיינו שכונה שבה פועלים שלושה קבלנים וזה לא מצב חריג בארץ. דמרי ופרשקובסקי למשל בנו שכונות כמעט לבד. האם שלושה קבלנים זה תחרות? האם אין תיאום בינהן. אם בשכונה הזו צפויות 300-500 דירות והן הקבלנים היחידים, מישהו יכול להשפיהסיכוי שתהיה תחרות אמיתית הוא נמוך. הסיכוי שיש תיאום אפילו לא מכוון - הוא גבוה. 

300-500 רוכשי דירות בשוק שלרוב הוא עם עודף ביקוש בשכונה חדשה - זה מתנה גדולה ליזמים. הם מוכרים את הדירות כמו לחמניות בעיקר כי אין באמת תחרות. לא בונים 10-15 קבלנים ולא בכמויות גדולות, אלא בהדרגה. שלב א', שנה-שנתיים ועוברים לשלב ב' לשנתיים, וככה מקימים שכונה שהמחירים בה רק הולכים ועולים.

בשוק הדיור, מה שעוד יותר מסבך את התחרות, זה הבדלי כוח מקומיים בין יזמים. בהרבה מקרים, חברות גדולות מסוגלות לרכוש מספר פרויקטים באותו אזור. לעיתים, פירמות רוכשות את הזכות לבנייה של שכונה שלמה. במקרים כאלו, הפירמות בדרך כלל לא מבצעות את כל הפרויקטים ביחד, אלא מבצעות אותן אחד אחרי השני. זה אומר שכל החלטה של הפירמה לגבי פרויקט מסוים, תשפיע לא רק על המכירות בפרויקט הזה, אלא גם בכל הפרויקטים שהיא מתכננת לבצע מאוחר יותר באותו אזור.

זה אומר שלעיתים, פירמה תמנע מהורדת מחירים בפרויקט מסוים גם אם הביקושים יורדים, מכיוון שהמנהלים יודעים שהורדת מחירים תשפיע גם על המחירים בפרויקטים העתידיים שלה באותו אזור. העלאת מחירים, לעומת זאת, זה יתרון כפול: גם רווח יותר גדול בפרויקט הנוכחי, וגם מחירים גבוהים יותר בפרויקטים הבאים. זה אומר שהמהירות שבה היזמים מגיבים לשינויים בתנאי השוק היא לא סימטרית. כשיש ביקוש, המחירים עולים כמו מעלית. כשהביקושים יורדים, המחירים יורדים באיטיות כמו נוצה.

אז נכון שביחס לחלק גדול מהשווקים האחרים בישראל, התחרות בשוק הדיור נראית יחסית גבוהה. אבל זאת לא תחרות כמו בין סוג גבינה אחד לאחר. זאת תחרות בין יצרנים שכל אחד מהם מוכר מוצר אחר, ולכן לכל אחד מהם יש מונופול על המוצר שלו. בנוסף, ברמה המקומית, בחלק גדול מהמקרים יצרנים מתחרים עם עצמם, ולכן אין להם אינטרס להוריד מחירים, אבל הם תמיד ישמחו להעלות אותם. אז אם כל הכבוד לתחרות, בשוק הדיור זה לא תמיד נכון שבתחרות הלקוח משלם פחות.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    פעיל בשוק 31/01/2024 08:46
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בשוק,הדיור,היא לא בעיה קלאסית של,ביקוש והיצע. אלא,בחינוך מחדש,של,השוק. כל הכתבות האלה שמדגישות את הבעיה לקנות דירות רק משדרות לתושבים שהם חייבים לקנות דירה ואז זה מגביר את הביקושים והביקוש נעשה קשיח. צריך להגיד לציבור את האמת והיא שלא חיביים להיות בעלי דירה .אפשר לגור בשכירות. מגורים זו עוד הוצאה כמו שאר ההוצאות. לא חייבים לביות בעלי דירה. מזכיר את התהליך שעבר שוק הרכב.
  • 11.
    צדק 31/01/2024 08:45
    הגב לתגובה זו
    על פירסום כי רובם לא מצליחים למכור אז תהיו חכמים
  • 10.
    צדק 31/01/2024 08:43
    הגב לתגובה זו
    סמוי את המתחרים ועושים התאמת מחירים מאוד פשוט
  • 9.
    יהודה1 31/01/2024 06:36
    הגב לתגובה זו
    אז שוב המונופולים משחקים עם הזוגות הצעירים וחסרי הדיור החלשים ואין מושיע ? וימציאו להם איזו מנייה אחרת וישחררו קורות גג לאנושות.
  • 8.
    יש קרטל! מגיע מהתחום אז מכיר טוב (ל"ת)
    רן 31/01/2024 01:58
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אילן 30/01/2024 16:34
    הגב לתגובה זו
    4 עד 5 חברות סיניות אמריקאיות ותראו איך המחיר יורד. יש יבוא בכל דבר חוץ מבניה. הבעיה זו הפוליטיקה כאשר מרכז הליכוד מגונן על הקבלנים ורשות התחרות מסתכלת מהצד. והצעירים אוכלים אותה
  • אני 31/01/2024 17:00
    הגב לתגובה זו
    וואוו לא שמתי לב לזה נכון למה אין יבוא??? הזוי
  • אף אחד לא מעוניין שמחירי הדירות ירדו מלבד הרוכשים (ל"ת)
    שקי-שוקא 30/01/2024 22:51
    הגב לתגובה זו
  • אלמוג 01/02/2024 14:51
    בתור אחד עם דירה אני מקווה מאוד שהמחירים ירדו כדי שילדיי יוכלו לקנות דירה פה.
  • 6.
    כלכלן 30/01/2024 15:17
    הגב לתגובה זו
    לפחות 90% מהישראלים לא באמת יכולים לקנות במחירים של היום דירה סבירה במקום סביר שיש בו תעסוקה. צד הביקוש גמור. זה כמובן לא פותר מהצורך לטפל בקבלנים במיוחד אם יש קרטל או מונופול. להקים חברות קבליות ממשלתיות שיתחרו בהם. להביא חברות זרות. להטיל מיסוי גדול יותר לחברות שלא בונות מספיק ומיסוי קטן יותר לחברות שכן בונות מספיק. על כל פנים, שני הדברים שהכי משפיעים על מחירי הנדל"ן, וזה נבדק באקונומטריקה, הם בצד הביקוש: מצב התעסוקה והריבית הריאלית הצפויה (הארוכה). מצב התעסוקה עשוי להידרדר אם יהיה מיתון בארה"ב בהמשך שירסק גם את ישראל, וגם לאור העליה החדה הצפויה לאורך שנים רבות בתקציב הביטחון שעשויה לחנוק את המשק. הריבית הראלית תהיה תנודתית בגלל הזיגזגים של האינפלציה בשנים הקרובות.
  • 5.
    גגדכדגכ 30/01/2024 15:13
    הגב לתגובה זו
    אז אין שום אפשרות לווסת את השוק ולהקטין היצע לפי רצונם של היזמים. המדינה חייבת לתת ליזמים את המשאב הציבורי הזה, קרקע, לתקופה מוגבלת עד לקבלת היתר, ולתקופה מוגבלת עד לסיום הבניה, והכי חשוב- לתקופה מוגבלת עד למכירת כל הדירות, כולל פנטהאוזים, לציבור. כך מונעים מצב שהיזמים לא לחוצים כי הבנקים מוכנים להנשים אותם בהלוואות, או בגלל שהם כבר כיסו את העלויות הראשוניות בפרויקט וכל השאר זה בונוס מבחינתם.
  • גיל 30/01/2024 16:46
    הגב לתגובה זו
    אגב, סביר שהדרישה למכור הכל תוך זמן קצוב תעלה את הסיכון העסקי של היזמים שיקטינו את הצעות המחיר על הקרקע כדי להבטיח יותר כרית בטחון. אבל לציבור רוכשי הדירות זה יהיה נהדר. לא עוד ממשלה שמנסה "לדחוף חבל" שהקצה הרחוק שלו לא זז
  • 4.
    אא 30/01/2024 14:05
    הגב לתגובה זו
    ואת שאר האזרחים שאין להם כסף להיכנס למכרזים כאלה, ומצד שני היזמים חברו למחלקות ההנדסה בעיריות השונות שלא מאפשרות לאנשים פרטיים קטנים לבנות על קרקעות שבידם ו/או שמצמצמות את היתרי הבניב בכלל במכוון וזה מתכון רע לאזרחים שהרבה מהם עברו למדינות אחרות על זה נאמר פריירים לא מתים אלא מתחלפים.
  • 3.
    מאיר 30/01/2024 13:51
    הגב לתגובה זו
    צודק כותב המאמר: לכאורה המחירים היו אמורים לרדת, אבל זה לא קורה. צריך להמשיך להתאפק ולא לקנות, הממשלה צריכה להביא חברות בנייה מחו"ל שיבנו יותר מהר ובמחיר יותר זול.
  • 2.
    אריק 30/01/2024 13:36
    הגב לתגובה זו
    להגביל פרויקטים לקבלן בודד באיזור מסויים.צריך לציין 'מול הקבלנים יש גם תחרות של דירות יד 2.
  • 1.
    איזה תחרות בדיוק !!!! הכל מתואם בינהם אחד מעלה כול 30/01/2024 13:18
    הגב לתגובה זו
    איזה תחרות בדיוק !!!! הכל מתואם בינהם אחד מעלה כולם מישרים קוו אף אחד לא נשאר מאחור !!! ראו את המחירים בסופר יש בכלל תחרות !!! לייקר לייקר העם מטומטם והעם ישלם .
דירות רמת גן
צילום: איציק יצחקי
פינוי בינוי

התחדשות ברמת גן: תכנית אבא הלל של רוטשטיין מקבלת תוקף

72 דירות ישנות ייהרסו ו-202 דירות חדשות יקומו במגדל בן 35 קומות ובבניין בן 10 קומות; מעל 90% מבעלי הדירות חתמו, וההשקעה מוערכת בכ-382 מיליון שקל

צלי אהרון |

הוועדה המחוזית תל אביב אישרה למתן תוקף את תכנית הפינוי-בינוי במתחם אבא הלל ברמת גן, שמקדמת חברת רוטשטיין רוטשטיין -3.45%   העוסקת בייזום והקמת פרויקטי בנייה,ובתחום הנדל"ן המניב. הפרויקט הנוכחי ממוקם בשכונת הגפן. 

נראה שכעת האישור מהווה אבן דרך משמעותית עבור החברה, שכן מאישור התב"ע ניתן להתקדם לשלבי תכנון מפורט, הנפקת היתרי בנייה ולבסוף גם לתהליך הפינוי וההריסה. המתחם כולל כיום שישה מבני מגורים ישנים הכוללים יחד 72 דירות, ובמקומם תקים החברה שני מבנים חדשים: מגדל בן 35 קומות ובניין נוסף בן 10 קומות, ובהם 202 דירות חדשות. לצד המגורים יוקמו גם שטחי מסחר בהיקף של כ-600 מ"ר, וכן שטחי ציבור כחלק מהשדרוג הכולל של האזור.התכנית חלה על שטח כולל של כ־3.7 דונם, הממוקם במפגש הרחובות אבא הלל, התקווה וחרות. 

90% חתימות

האזור נחשב לאחד מצירי ההתחדשות הבולטים של רמת גן בשנים האחרונות, בין היתר בשל הקרבה למוקדי תעסוקה כמו מתחם הבורסה, לפארק הירקון ולתחנות הקו האדום של הרכבת הקלה. תוספת של כ-130 דירות מעבר למצב הקיים משנה את מבנה השכונה: מעבר מבניינים נמוכים שנבנו בעשורים הקודמים למבני מגורים מודרניים בצפיפות גבוהה יחסית, בהתאם למדיניות התכנון העירונית שמקדמת ניצול יעיל יותר של הקרקע לאורך צירים מרכזיים.

בחברה מציינים כי כבר בשלב זה הושגו הסכמות וחתימות של למעלה מ-90% מבעלי הדירות במתחם. מדובר ברף די גבוה שמאפשר התקדמות בטוחה יותר לשלבים הבאים, ומקטין את הסיכון להתנגדויות מהותיות. עבור הדיירים הוותיקים, המשמעות היא מעבר מדירות ישנות לעיתים ללא ממ"ד או חניה, לדירות חדשות בבניינים עם תקני תשתית ומיגון עדכניים. בנוסף, המודל המקובל של פינוי בינוי יכלול עבורם מגורים חלופיים בתקופת הבנייה או תשלום בשכר דירה, ולאחריה חזרה לדירות חדשות.

היקף ההשקעה בפרויקט מוערך בכ-382 מיליון שקל, בעוד שהיקף ההכנסות הצפוי ממכירת הדירות ומשטחי המסחר עומד על כ-472 מיליון שקל. נתונים אלו משקפים את הערכות החברה לגבי עלויות הביצוע, הפיתוח, המיסים והוצאות המימון הצפויות, לצד ההכנסות הפוטנציאליות ממכירות באזור הנחשב לאטרקטיבי מצד רוכשי דירות ומשפרי דיור. עם זאת, כמו בכל פרויקט התחדשות עירונית, מדובר בנתונים משוערים שתלויים בין היתר בצפי העלויות בפועל, בעיכובי תכנון או ביצוע, ובהתפתחות מחירי השוק בשנים הקרובות.

קפריסין
צילום: pexels

מועדון הוט נכנס לנדל״ן בקפריסין: מסלול רכישה חדש לחברי המועדון

המסלול כולל הנחה וליווי לרוכשים בלרנקה, אך גם אחרי ההטבות נותרות עלויות ניהול גבוהות ושקיפות חלקית לגבי הגופים המעורבים וההשקעות בפרויקטים

צלי אהרון |

מועדון הצרכנות הוט יוצא בהודעה עם מסלול מאורגן לרכישת נדל״ן בקפריסין עבור חברי המועדון ובני משפחותיהם. אבל האם זה כדאי? מדובר במהלך שמגיע לפי לשון החברה לאחר עלייה חדה בפניות של חברים שביקשו לבחון השקעות מעבר לים, בעיקר על רקע קושי גובר להיכנס לשוק הנדל״ן המקומי בישראל. במסגרת המהלך החדש מציע המועדון גישה לפרויקטים שנבחרו בעיר לרנקה, לצד תנאים שנועדו לייצר לחברים תחושת ליווי וודאות בתהליך הרכישה במדינה זרה.

המסלול כולל כמה רכיבים מרכזיים: הנחה של כ-5% ממחיר המחירון על הדירות, חבילת ריהוט מלאה ומיזוג אוויר בדירה, וליווי משפטי-פיננסי שמוצע לרוכשים מטעם הגופים השותפים למהלך. בנוסף, מוצעות אפשרויות מימון דרך בנק לאומי או בנקים מקומיים בקפריסין, לצד הבטחה לתהליך מסודר מול היזמים המקומיים ששותפים לפרויקטים. המטרה ככל הנראה היא להקל על חברי המועדון בכניסה לשוק זר, שבו קיימים מטבע הדברים פערי ידע, שפה ורגולציה.

מה קונים בעצם?

המשתתפים במהלך הנוכחי הם: מועדון הוט, קבוצת קשרי תעופה, וחברת שגראוי ליבוביץ, המקדמת את הפרויקטים בלרנקה. שיתוף הפעולה מיועד לרכז מאמץ שיווקי אחד ולהציג לחברי המועדון נתיב רכישה ברור מול יזם יחיד, ולא תהליך של חיפוש עצמאי בשוק המקומי בקפריסין. על פי המועדון, הבחירה בלרנקה אינה מקרית: העיר נמצאת בשנים האחרונות בתנופת פיתוח מואצת סביב הטיילת, המרינה, אזור הנמל החדש והרחבת אפשרויות התיירות והדיור.

שני פרויקטים מוצעים כחלק מהמסלול: Lumina Mare – מגדל בוטיק בן 20 קומות במרחק הליכה קצר מהים. ו-Horizon Towers – קומפלקס מגורים באזור המתפתח של הנמל. בשני המקרים מוצגים דירות בגדלים שונים, חלקן מיועדות יותר להשקעה לטווח ארוך וחלקן מתאימות גם לשימוש עצמי כחופשה משפחתית. לפי נתוני היזמים, תשואות השכירות בלרנקה בשנים האחרונות נעות סביב 6%–8% לשנה, אם כי נתונים אלה משתנים בהתאם לסוג הנכס, המיקום והביקוש המקומי.

הסתמכות מלאה על המנהלים

לצד המהלך, חשוב לציין כי גם אחרי ההטבות המוצעות, דמי הניהול והעלויות הנלוות של הגופים המעורבים נותרים משמעותיים. בשונה מעסקה מקומית, שבה הקונה יכול לבצע בדיקות עצמאיות ולהסתמך על נגישות גבוהה לשירותים מקצועיים, השקעה בקפריסין מחייבת הסתמכות כמעט מלאה על הגורמים המלווים – ואלו אינם מפורטים במלואם במסמכים שהוצגו לחברי המועדון. המשמעות היא שהשקיפות לגבי מבנה העלויות, תהליכי הבדיקה המקדמית והמודל הכלכלי של הגופים המעורבים נותרת חלקית, ואינה מספקת תמונה מלאה לגבי כלל ההוצאות הצפויות לרוכש לאורך זמן.