אביחי שניר 2023
צילום: אביחי שניר
מחירי הדירות לאן

איך הצליחו יזמי הנדל"ן למנוע תחרות ולהעלות את מחירי הדירות

לכאורה יש תחרות בין קבלנים - בפועל בכל אזור יש מספר מצומצם של קבלנים ואין תחרות; וגם - איך בונים שכונות חדשות ומדוע עולים שם המחירים
נושאים בכתבה מחירי הדירות

במבט ראשון, ענף הבנייה למגורים הוא אחד הענפים התחרותיים ביותר בארץ. אם מסתכלים, למשל, על מספר הקבלנים הפעילים, מוצאים שיש למעלה מ-5,000 קבלנים פעילים. בהשוואה למספר ספקיות המזון, הבנקים, או חברות השירותים הפיננסיים, 5,000 חברות פעילות נשמע כמו מספר עצום.

מעבר לכך, בענף הבנייה יש הרבה יותר חברות בגודל בינוני מאשר ברוב הענפים הגדולים במשק. זה מתבטא, בין השאר, בנתח השוק של הפירמות הגדולות. לדוגמה, שלושת קמעונאיות המזון הגדולות במשק מחזיקות ביניהן בנתח שוק של כ-53%, חמשת קמעונאיות המזון הגדולות ביותר מחזיקות בנתח שוק של כשני שליש, ועשרת קמעונאיות המזון הגדולות ביותר מחזיקות בנתח שוק של כ- 84%.

בקרב הגופים המוסדיים, שלושת החברות הגדולות ביותר שולטות ב-41% מהשוק, חמשת החברות הגדולות ביותר שולטות על כמעט 60%, ועשרת החברות הגדולות ביותר שולטות על כ-88% מהשוק.

לעומת זאת, שלושת חברות הבנייה למגורים הגדולות ביותר שולטות על כ- 25% מהשוק, חמשת החברות הגדולות ביותר שולטות על כ-32% מהשוק, ועשרת החברות הגדולות ביותר שולטות על כ-42% מהשוק. אז לכאורה, אפשר להגיד שאין מה לחפש ריכוזיות בשוק הדיור; המחירים אומנם גבוהים, אבל זה לא בגלל שקבלנים מנצלים את כוח השוק שלהם כדי לגבות מחירים גבוהים מהצרכנים.

מה שעוד מחזק את הטענה שאין ריכוזיות בענף הדיור זאת העובדה שהמרווחים הממוצעים של יזמים בענף הבניה אינם גבוהים. מספר הקסם שנשמע שוב ושוב בענף הנדל"ן הוא שכדי שפרויקט יאושר הוא צריך רווחיות צפויה של לפחות 15%. מרבית הפרויקטים אינם מראים רווחיות צפויה גבוהה בהרבה, אם כי, קבלנים שרכשו קרקעות ובנו עליהן בעשור האחרון הרוויחו הרבה גם בזכות עליית ערך הקרקע. 

אז נכון, בתקופה שבה המחירים עלו באופן מהיר כנראה שהיו הרבה חברות בנייה שהצליחו לסיים פרויקטים עם רווחים תפעוליים גבוהים יותר ורואים גם בדוחות של החברות הנסחרות שיש כאלו שהרוויחו 20% ומעלה. מצד שני, בהרבה מקרים, פרויקטים מסתיימים עם רווחיות נמוכה יותר. כך שהמרווחים בענף הבניה אינם נראים חריגים, מה שלכאורה מצביע על כך שהענף הוא תחרותי למדי.

 

כל קבלן הוא מעין מונופול

אבל לאמירה האופטימית הזאת יש כמה סייגים. ראשית, יש לא מעט אמת באמירה ששלושת הדברים החשובים ביותר בקביעת הערך של דירה הם מיקום, מיקום, ומיקום. מכיוון שמיקום של פרויקט הוא דבר ייחודי, כל פרויקט הוא ייחודי. למעשה, כל דירה היא ייחודית, מכיוון שאין אף דירה אחרת שנמצאת באותו מיקום במרחב. זה אומר שכל פרויקט בנייה הוא מונופול מקומי. עבור לקוח שמעוניין בדירה במיקום מסוים, אין אף פרויקט אחר שיכול להציע את אותו נכס.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בכלכלה, סוג כזה של תחרות נקרא תחרות מונופוליסטית – יש מגוון של פירמות שמתחרות על הלקוחות, אבל המוצרים של כל אחת מהפירמות שונים מאלו של המתחרות. במצב כזה, לכל פירמה יש באופן אוטומטי כוח שוק מסוים, ולכן המחיר תמיד גבוה יותר מאשר בתחרות.

דמיינו שכונה שבה פועלים שלושה קבלנים וזה לא מצב חריג בארץ. דמרי ופרשקובסקי למשל בנו שכונות כמעט לבד. האם שלושה קבלנים זה תחרות? האם אין תיאום בינהן. אם בשכונה הזו צפויות 300-500 דירות והן הקבלנים היחידים, מישהו יכול להשפיהסיכוי שתהיה תחרות אמיתית הוא נמוך. הסיכוי שיש תיאום אפילו לא מכוון - הוא גבוה. 

300-500 רוכשי דירות בשוק שלרוב הוא עם עודף ביקוש בשכונה חדשה - זה מתנה גדולה ליזמים. הם מוכרים את הדירות כמו לחמניות בעיקר כי אין באמת תחרות. לא בונים 10-15 קבלנים ולא בכמויות גדולות, אלא בהדרגה. שלב א', שנה-שנתיים ועוברים לשלב ב' לשנתיים, וככה מקימים שכונה שהמחירים בה רק הולכים ועולים.

בשוק הדיור, מה שעוד יותר מסבך את התחרות, זה הבדלי כוח מקומיים בין יזמים. בהרבה מקרים, חברות גדולות מסוגלות לרכוש מספר פרויקטים באותו אזור. לעיתים, פירמות רוכשות את הזכות לבנייה של שכונה שלמה. במקרים כאלו, הפירמות בדרך כלל לא מבצעות את כל הפרויקטים ביחד, אלא מבצעות אותן אחד אחרי השני. זה אומר שכל החלטה של הפירמה לגבי פרויקט מסוים, תשפיע לא רק על המכירות בפרויקט הזה, אלא גם בכל הפרויקטים שהיא מתכננת לבצע מאוחר יותר באותו אזור.

זה אומר שלעיתים, פירמה תמנע מהורדת מחירים בפרויקט מסוים גם אם הביקושים יורדים, מכיוון שהמנהלים יודעים שהורדת מחירים תשפיע גם על המחירים בפרויקטים העתידיים שלה באותו אזור. העלאת מחירים, לעומת זאת, זה יתרון כפול: גם רווח יותר גדול בפרויקט הנוכחי, וגם מחירים גבוהים יותר בפרויקטים הבאים. זה אומר שהמהירות שבה היזמים מגיבים לשינויים בתנאי השוק היא לא סימטרית. כשיש ביקוש, המחירים עולים כמו מעלית. כשהביקושים יורדים, המחירים יורדים באיטיות כמו נוצה.

אז נכון שביחס לחלק גדול מהשווקים האחרים בישראל, התחרות בשוק הדיור נראית יחסית גבוהה. אבל זאת לא תחרות כמו בין סוג גבינה אחד לאחר. זאת תחרות בין יצרנים שכל אחד מהם מוכר מוצר אחר, ולכן לכל אחד מהם יש מונופול על המוצר שלו. בנוסף, ברמה המקומית, בחלק גדול מהמקרים יצרנים מתחרים עם עצמם, ולכן אין להם אינטרס להוריד מחירים, אבל הם תמיד ישמחו להעלות אותם. אז אם כל הכבוד לתחרות, בשוק הדיור זה לא תמיד נכון שבתחרות הלקוח משלם פחות.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    פעיל בשוק 31/01/2024 08:46
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בשוק,הדיור,היא לא בעיה קלאסית של,ביקוש והיצע. אלא,בחינוך מחדש,של,השוק. כל הכתבות האלה שמדגישות את הבעיה לקנות דירות רק משדרות לתושבים שהם חייבים לקנות דירה ואז זה מגביר את הביקושים והביקוש נעשה קשיח. צריך להגיד לציבור את האמת והיא שלא חיביים להיות בעלי דירה .אפשר לגור בשכירות. מגורים זו עוד הוצאה כמו שאר ההוצאות. לא חייבים לביות בעלי דירה. מזכיר את התהליך שעבר שוק הרכב.
  • 11.
    צדק 31/01/2024 08:45
    הגב לתגובה זו
    על פירסום כי רובם לא מצליחים למכור אז תהיו חכמים
  • 10.
    צדק 31/01/2024 08:43
    הגב לתגובה זו
    סמוי את המתחרים ועושים התאמת מחירים מאוד פשוט
  • 9.
    יהודה1 31/01/2024 06:36
    הגב לתגובה זו
    אז שוב המונופולים משחקים עם הזוגות הצעירים וחסרי הדיור החלשים ואין מושיע ? וימציאו להם איזו מנייה אחרת וישחררו קורות גג לאנושות.
  • 8.
    יש קרטל! מגיע מהתחום אז מכיר טוב (ל"ת)
    רן 31/01/2024 01:58
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אילן 30/01/2024 16:34
    הגב לתגובה זו
    4 עד 5 חברות סיניות אמריקאיות ותראו איך המחיר יורד. יש יבוא בכל דבר חוץ מבניה. הבעיה זו הפוליטיקה כאשר מרכז הליכוד מגונן על הקבלנים ורשות התחרות מסתכלת מהצד. והצעירים אוכלים אותה
  • אני 31/01/2024 17:00
    הגב לתגובה זו
    וואוו לא שמתי לב לזה נכון למה אין יבוא??? הזוי
  • אף אחד לא מעוניין שמחירי הדירות ירדו מלבד הרוכשים (ל"ת)
    שקי-שוקא 30/01/2024 22:51
    הגב לתגובה זו
  • אלמוג 01/02/2024 14:51
    בתור אחד עם דירה אני מקווה מאוד שהמחירים ירדו כדי שילדיי יוכלו לקנות דירה פה.
  • 6.
    כלכלן 30/01/2024 15:17
    הגב לתגובה זו
    לפחות 90% מהישראלים לא באמת יכולים לקנות במחירים של היום דירה סבירה במקום סביר שיש בו תעסוקה. צד הביקוש גמור. זה כמובן לא פותר מהצורך לטפל בקבלנים במיוחד אם יש קרטל או מונופול. להקים חברות קבליות ממשלתיות שיתחרו בהם. להביא חברות זרות. להטיל מיסוי גדול יותר לחברות שלא בונות מספיק ומיסוי קטן יותר לחברות שכן בונות מספיק. על כל פנים, שני הדברים שהכי משפיעים על מחירי הנדל"ן, וזה נבדק באקונומטריקה, הם בצד הביקוש: מצב התעסוקה והריבית הריאלית הצפויה (הארוכה). מצב התעסוקה עשוי להידרדר אם יהיה מיתון בארה"ב בהמשך שירסק גם את ישראל, וגם לאור העליה החדה הצפויה לאורך שנים רבות בתקציב הביטחון שעשויה לחנוק את המשק. הריבית הראלית תהיה תנודתית בגלל הזיגזגים של האינפלציה בשנים הקרובות.
  • 5.
    גגדכדגכ 30/01/2024 15:13
    הגב לתגובה זו
    אז אין שום אפשרות לווסת את השוק ולהקטין היצע לפי רצונם של היזמים. המדינה חייבת לתת ליזמים את המשאב הציבורי הזה, קרקע, לתקופה מוגבלת עד לקבלת היתר, ולתקופה מוגבלת עד לסיום הבניה, והכי חשוב- לתקופה מוגבלת עד למכירת כל הדירות, כולל פנטהאוזים, לציבור. כך מונעים מצב שהיזמים לא לחוצים כי הבנקים מוכנים להנשים אותם בהלוואות, או בגלל שהם כבר כיסו את העלויות הראשוניות בפרויקט וכל השאר זה בונוס מבחינתם.
  • גיל 30/01/2024 16:46
    הגב לתגובה זו
    אגב, סביר שהדרישה למכור הכל תוך זמן קצוב תעלה את הסיכון העסקי של היזמים שיקטינו את הצעות המחיר על הקרקע כדי להבטיח יותר כרית בטחון. אבל לציבור רוכשי הדירות זה יהיה נהדר. לא עוד ממשלה שמנסה "לדחוף חבל" שהקצה הרחוק שלו לא זז
  • 4.
    אא 30/01/2024 14:05
    הגב לתגובה זו
    ואת שאר האזרחים שאין להם כסף להיכנס למכרזים כאלה, ומצד שני היזמים חברו למחלקות ההנדסה בעיריות השונות שלא מאפשרות לאנשים פרטיים קטנים לבנות על קרקעות שבידם ו/או שמצמצמות את היתרי הבניב בכלל במכוון וזה מתכון רע לאזרחים שהרבה מהם עברו למדינות אחרות על זה נאמר פריירים לא מתים אלא מתחלפים.
  • 3.
    מאיר 30/01/2024 13:51
    הגב לתגובה זו
    צודק כותב המאמר: לכאורה המחירים היו אמורים לרדת, אבל זה לא קורה. צריך להמשיך להתאפק ולא לקנות, הממשלה צריכה להביא חברות בנייה מחו"ל שיבנו יותר מהר ובמחיר יותר זול.
  • 2.
    אריק 30/01/2024 13:36
    הגב לתגובה זו
    להגביל פרויקטים לקבלן בודד באיזור מסויים.צריך לציין 'מול הקבלנים יש גם תחרות של דירות יד 2.
  • 1.
    איזה תחרות בדיוק !!!! הכל מתואם בינהם אחד מעלה כול 30/01/2024 13:18
    הגב לתגובה זו
    איזה תחרות בדיוק !!!! הכל מתואם בינהם אחד מעלה כולם מישרים קוו אף אחד לא נשאר מאחור !!! ראו את המחירים בסופר יש בכלל תחרות !!! לייקר לייקר העם מטומטם והעם ישלם .
רמת גן הראה הדמיה
צילום: מיכאלה איתן

עסקת הענק ברמת גן: השלישות תהפוך לשכונה יוקרתית

רמ"י מכרה את שטח מחנה השלישות ברמת גן. הבסיס יעבור ב-2027, במקומו ייבנו מגדלים של 47 קומות עם 1,200 דירות

עמית בר |

מכירת קרקעות מחנה השלישות ברמת גן ביום האחרון של השנה הייתה אחת העסקאות הבולטות השנה. שלוש חברות בנייה רכשו מגרשים שיישארו בבעלות המדינה עד לפינוי הבסיס ב-2027, ויאפשרו בניית שכונה חדשה עם כ-1,200 דירות. סך התמורה: 1.2 מיליארד שקל, כלומר כמיליון שקל לדירה. רמ"י, הגוף המוכר מטעם המדינה הצליח בימים האחרונים של השנה להגדיל את המכירות של קרקעות לבנייה באופן משמעותי - כ-10,000 דירות במכרזים האחרונים של השנה. 

פרויקט יוקרה במרכז רמת גן

חברת הנדסה רמי שבירו תבנה כ-516 דירות בשיתוף רייסדור, וחברת צבי צרפתי זכתה במגרש ל-684 דירות. כשמחירי השוק באזור נעים בין 40-50 אלף שקל למ"ר, המחיר למשקיעים נראה אטרקטיבי. התמורה מהמכירה תשמש בין היתר למימון העתקת הבסיס לדרום.

התוכנית לפינוי מחנה השלישות, הידוע גם כמחנה מקלף או מחנה גנים, נולדה כחלק ממאמץ רחב יותר להעתקת בסיסי צה"ל מאזורי המרכז לנגב, תוך שחרור קרקעות יקרות ערך לבנייה אזרחית. המחנה, שממוקם בין רחובות בן גוריון וקריניצי, משתרע על כ-70 דונם ומאכלס כיום את מפקדת חיל משאבי האנוש/ השלישות. 

התוכנית הראשונית אושרה כבר ב-2014, במסגרת החלטות ממשלה שמטרתן לבנות 60,000 יחידות דיור על שטחי בסיסים מתפנים, אך ההתקדמות הייתה איטית בשל אתגרים לוגיסטיים ובירוקרטיים. ב-2024 פורסם המכרז לשיווק שני מתחמי מגורים, והוא נסגר בהצלחה בסוף 2025, עם הכנסות של 1.23 מיליארד שקל כולל הוצאות פיתוח.

במסגרת העסקה, קבוצת רמי שבירו ורייסדור שילמו 412 מיליון שקל עבור מגרש אחד, בעוד צבי צרפתי שילמה 821 מיליון שקל עבור המגרש השני, שיאפשר בניית 627 דירות. השכונה החדשה, שתיקרא שכונת מחנה גנים או שכונת האקליפטוסים, כוללת בנייה גבוהה עד 47 קומות בשישה מגדלים, עם שילוב של 3,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר, 1,500 מ"ר מבני ציבור בכל מתחם, אזורים ירוקים, שבילי הולכי רגל, כיכר עירונית ופארק. חלק מהמבנים הקיימים יישמרו כאתרי מורשת, והתכנון מדגיש התחדשות עירונית משולבת עם סביבה ירוקה. עד ינואר 2026, החברות הזוכות החלו בהליכי תכנון מפורט, כולל הגשת בקשות להיתרי בנייה, כאשר הבנייה עצמה צפויה להתחיל לאחר הפינוי ב-2027.

דורון אביב ודפנה הרלב, צילום: סיוון פרג'דורון אביב ודפנה הרלב, צילום: סיוון פרג'

קבוצת אביב מהמרת שדירה בהרצליה תעלה 5.1 מיליון שקל

ממחנה סירקין ועד מסלולי ההמראה בהרצליה: קבוצת אביב, בבעלות דורון אביב ודפנה הרלב, מדווחת על זכייה ב-3 מכרזי ענק של רמ"י להקמת 973 יחידות דיור בלב אזורי הביקוש; התמהיל משלב מגדלי יוקרה, דיור להשכרה ושטחי מסחר כשצפי ההכנסות של הקבוצה נאמד ב-4 מיליארד שקל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קבוצת אביב

קבוצת אביב, שבשליטת דורון אביב ודפנה הרלב, מרחיבה את פעילות הייזום שלה במרכז הארץ לאחר שזכתה בשלושה מכרזים של רשות מקרקעי ישראל בהרצליה ובפתח תקווה. שלושת המכרזים כוללים הקמה של כ-973 יחידות דיור, לצד שטחי מסחר מלווי רחוב, בהיקף השקעה כולל המוערך בכ-905 מיליון שקל. ההכנסות הצפויות מהפרויקטים מוערכות בכ-4 מיליארד שקל.

5.1 מיליון שקל לדירה בהרצליה?

שתי הזכיות הראשונות ממוקמות בקריית המסלול, במתחם שדה התעופה בהרצליה, ופועלות לפי תוכנית מפורטת תמ"ל 1083. במסגרת מכרז זה זכתה הקבוצה בשני מתחמים סמוכים, שבכל אחד מהם יוקם מגדל מגורים בן 27 קומות עם מסחר בקומת הקרקע. במתחם הראשון צפויה הקבוצה לבנות 254 יחידות דיור לשוק החופשי, לצד שטחי מסחר בהיקף של כ-1,351 מ"ר. עלות הקרקע, כולל הוצאות פיתוח, עומדת על כ-310 מיליון שקל, כאשר העלות הממוצעת ליחידת דיור מוערכת בכ-1.2 מיליון שקל. היקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט נאמד בכ-1.3 מיליארד שקל.

צפי ההכנסות בפרויקטים בהרצליה משקף צפיה של הקבוצה למחיר מכירה ממוצע של כ-5.1 מיליון שקל ליח"ד (חלוקה של היקף ההכנסות הצפוי במס' היח"ד), נתון שגם מציב את קריית המסלול ברף העליון של שוק המגורים בעיר. צריכים לסייג שהפרויקט כולל גם 1,351 מ"ר של שטחי מסחר כך שאם נניח ששטח המסחר שווה למשל כ-50-70 מיליון שקל מתוך סך ההכנסות, המחיר הממוצע לדירה יירד לאזור ה-4.9 מיליון שקל. כמו"כ צריכים להתחשב בכך שזהו הממוצע, יהיו דירות קטנות שיעלו בכיוון ה-4 מיליון ודירות יוקרה ופנטהאוזים שיכולים להגיע ל-6 וצפונה.

עלות הקרקע ליזם בפרויקט השוק החופשי בהרצליה, כולל הוצאות פיתוח, מוערכת בכ-1.2 מיליון שקל ליחידת דיור. בפועל, במכרז שבו זכתה קבוצת אביב שילמה הקבוצה כ-310 מיליון שקל עבור 254 יחידות דיור, כלומר עלות קרקע ממוצעת של כ-1.22 מיליון שקל לדירה. מול צפי למחיר מכירה ממוצע של כ-5.1 מיליון שקל ליחידה, מתקבל פער של כ-3.9 מיליון שקל בין עלות הקרקע לבין מחיר המכירה הסופי. פער זה נדרש לכסות את עלויות הבנייה, שהן גבוהות במיוחד בפרויקט מגדלים בני 27 קומות, לצד מיסים, עלויות מימון, הוצאות שיווק, וכמובן גם את הרווח היזמי.

המדינה מתעדפת שכירות טווח-ארוך

במקביל זכתה קבוצת אביב במכרז נוסף באותו מתחם להקמת פרויקט לדיור להשכרה לטווח ארוך, לתקופה של 20 שנה. הפרויקט כולל הקמה של שני מגדלים בני 27 קומות, ובהם 326 יחידות דיור ושטחי מסחר. עלות הקרקע והפיתוח בפרויקט זה עומדת על כ-180 מיליון שקל. מדובר בפרויקט נוסף בתחום ההשכרה ארוכת הטווח, תחום שבו הקבוצה כבר פועלת מספר שנים, לאחר שבשנת 2017 אכלסה פרויקט דומה ברמת השרון שכלל 281 יחידות דיור, בעקבות זכייה במכרז של חברת "דירה להשכיר". הפרויקט ברמת השרון שימש את הקבוצה כבסיס להמשך פעילותה בתחום זה.