הרצליה בין ערים
צילום: מליס אדריכלים

אושרה תוכנית התחדשות עירונית ל-1,230 דירות בדרום-מערב הרצליה

התוכנית שבסמוך לנתיבי איילון כוללת הקצאת 246 יחידות דיור קטנות; בנוסף יוקמו כ-35,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר ופארק עירוני על שטח של כ-106 דונם 
צחי אפרתי | (1)

הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), אישרה היום תכנית להתחדשות עירונית בהרצליה - 'הרצליה בין ערים'. התוכנית ממוקמת בחלק הדרום-מערבי של העיר ונמצאת על שטח של 399 דונם בו קיים מתחם טיהור שפכים, ובסמוך לשכונת גליל ים הנמצאת בשלבי הקמה. התוכנית צפויה לייצר רצף אורבני בין רמת השרון להרצליה.

התוכנית כוללת 1,230 יחידות דיור בשילוב עם חזיתות מסחריות, שטחי תעסוקה ומסחר בהיקף של כ-35,000 מ"ר בסמוך לנתיבי איילון. מתוך כלל יחידות הדיור, 246 יחידות דיור יוקצו עבור דירות קטנות. הבינוי המוצע בתוכנית כולל מבנים בגובה של עד 10 קומות וישולבו בה שני מגדלי מגורים בני 35 קומות.

 

עוד כוללת התוכנית, שטחים עבור מבני ציבור, מסוף תחבורה ציבורית, כיכר עירונית וכן פארק עירוני שישתרע על שטח של כ-106 דונם. הפארק כולל חיבורים למערך השטחים הפתוחים בתכנית וסביבתה וצפוי להוות מוקד פעילות לאזור כולו. בהיבט התחבורתי, התוכנית כוללת חיבור מדרך יבנה ברמת השרון למערב הרצליה באמצעות מעבר עילי מעל דרך 20 ומסילת הרכבת.

 

כחלק מהתוכנית, אושר קו ביוב חדש AYN שיחבר את הרצליה למערכת השפד"ן. מתקן טיהור השפכים העירוני עתיד להתפנות, בהתאם להסכם בין הממשלה לעירית הרצליה.

מתכננת מרחב תל אביב ברשות מקרקעי ישראל, גילי טסלר: "חשיבות תוכנית הרצליה בין ערים, נובעת מהשילוב של פיתוח אורבני נאות לצד טיפול בתשתיות. ההחלטה לצאת לתכנון ביטול המט"ש, וחיבורו למערכת השפד"ן קמה על רקע מצוקת הטיפול בשפכים אליה נקלעה העיר הרצליה בשנים האחרונות. קו הביוב החדש, לצד, שטחים עבור מבני ציבור, מסוף תחבורה ציבורית ופארק עירוני ענק, מאפשרים פיתוח עתידי שישרת את כל תושבי האזור בצורה הטובה ביותר".

מ"מ יו"ר הותמ"ל, דניאל מלצר: "במסגרת פעילות הותמ"ל להגדלת היצע יחידות הדיור בארץ ובאזורי ביקוש בפרט, הותמ"ל אישרה תוכנית למגורים בהרצליה הכוללת תשתית ביוב חדשה לעיר, וניצול קרקע מופרת באופן מיטבי באמצעות פינוי מתקן טיהור השפכים העירוני ובמקומו הגדלת היצע יחידות דיור בעיר".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הדולר לא שווה יותר מ 1.5 שח..... גג עד 1.7 שח לדולר (ל"ת)
    וגם זה בלחץ 03/08/2020 02:08
    הגב לתגובה זו
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.