תל אביב
צילום: אלכסנדר כץ

מעלות: לאורך זמן משבר הקורונה יזלוג לענפים נוספים בתחום הנדל"ן

במעלות צופים עלייה בעלות החוב של החברות כתוצאה מפתיחת מרווחי המימון; בנוסף, מעריכים כי אם המשבר ומגבלות התנועה ימשכו חלק מרשתות השיווק הקימעונאיות לא ישרדו

ניצן כהן | (2)

חברת דירוג האשראי מעלות היא חברת הדירוג הגדולה והמשמעותית בכלכלה המקומית. למרות הביקורת על תיזמון אזהרות שהחברה משגרת למשקיעים (בדרך כלל באיחור שכמעט ולא מאפשר תגובה של המשקיעים) עדיין מדובר בחברה שהנגישות שלה למידע בקרב החברות השונות בבורסה הוא משמעותי. גם המתודולוגיה והניסיון הנרכש מאפשרות לחברה לספק מידע משמעותי עבור המשקיעים שאם ישימו לב, בזמן אמת, הרי שניתן בנימים הדקים של עבודות החברה לגזור לא מעט תובנות על איכות תיקי ההשקעה של הציבור.

כך למשל, ניתוח שפרסמה החברה על שוק הנדל"ן המקומי, אמנם אינו נוקב בשמות של חברות או באיכות סדרה כזו או אחרת של אגרות חוב שמסתובבות בשוק, אך ניתוח מגזרי מאפשר למשקיעים לגזור החלטות השקעה ותובנות חשובות.

שוק הנדל"ן נפגע ממשבר וירוס הקורונה בעיקר מכיוונן של החברות המתמחות במרכזי סחר. די ברור כי מגבלות התנועה וההתכנסות אינן מאפשרות לישראלי, חובב הקניונים, לשוטט במרכזי הסחר ולרכוש מוצרים כאוות נפשו (או כאוות מסגרות האשראי הצרכני שעומדות לרשותו). התהליך הזה פוגע בחנויות וברשתות אך גם במרכזי הסחר עצמם.

מעלות מעריכה כי אמנם הכנסות מרכזי הסחר נפגעו אך עדיין, לטווח של 12 חודשים, הענף נזיל דיו כדי לקיים את עצמו. עם זאת, ככל שהמשבר ומגבלות התנועה וההתכנסות ימשכו מעבר לאותם 12 חודשים, הפגיעה ב-FFO (תזרים מזומנים תפעולי חופשי) תחריף ואיתה תיפגע הנזילות של חברות מרכזי הסחר שיאתגרו – עד מאוד – את יכולתן למחזר חוב.

במעלות מעריכים כי הכנסות מרכזי הסחר יפגעו בטווח הקצר והמיידי אך היא תגלוש גם לטווח הזמן הבינוני. במעלות מציינים כי המודל שלהם להעריך את ההתפתחויות בשוק הנדל"ן נסמך על הערכות של חלק מהגופים הממשלתיים שמעריכים שהתפרצות הווירוס תגיע לשיאה באמצע השנה.

"למיטב ידיעתנו", כותבים כלכלני מעלות "רוב בעלי המרכזים המסחריים קיבלו בקשות דחייה של דמי השכירות ממרבית השוכרים, לרוב אף הודעות חד צדדיות מצידם. חלק מבעלי הנכסים הודיעו על ויתור על דמי השכירות בגין חודש אפריל וחלקם על דחיות בלבד.

"בחברות שתיק הנכסים שלהן מוטה מרכזי מסחר, צפויה להערכתנו ירידה של 20% - 30% בהכנסות לפחות ב-2020 ,לעומת תרחיש הבסיס טרום המשבר. אם צעדי המנע של הממשלה יימשכו גם לאחר חג הפסח, לא מן הנמנע שאף נראה NOI שלילי בחלק מהחברות החשופות לנכסים אלו.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"להערכתנו, מגזר מרכזי המסחר יהיה מהאחרונים להתאושש לאחר תום המשבר. ייתכן שנראה המשך הגבלות על תנועה בקניונים גם לאחר שהממשלה תתחיל להקל בצעדי המנע הנוכחיים. הרשתות הקמעונאיות ימשיכו לסבול מלחץ על הפדיונות גם לאחר תום המשבר, בין בשל מחסור במלאים שמקורו בתקופה הנוכחית ובין בשל מיתון שהמשק יגלוש אליו ושיפגע. בצריכה הפרטית. רשתות קמעונאיות יעצרו תכניות לפתיחת סניפים חדשים, וחלקן אף לא ישרדו. להערכתנו בעלי הנכסים יתקשו למצוא שוכרים חליפיים לשטחים שיתפנו ואנו עלולים לראות ירידה בשיעורי התפוסה."

שוק המשרדים היה מהפופולריים לפני התפרצות וירוס הקורונה. ובמעלות מציינים כי עד כה הענף לא נפגע, בטח לא מהותית. אך בטווחים הארוכים יותר, המשבר בשוק הנדל"ן יזלוג גם לענף זה. במעלות מציינים כי ענף הנדל"ן למשרדים מאופיין בשוכרים מגוונים שכוללים חברות גדולות וחברות הייטק, שוכרים שמבקשים דחיות נקודתיות בשכר הדירה לחודש אפריל ומאי.

חלק ניכר משוכרי המשרדים מאופיין בחוזים ארוכי טווח ובשוכרים עם יכולת פיננסית משביעת רצון "לכן, להערכתנו, פגיעה במגזר המשרדים תהיה רק בשלב הבא, אם השווקים בעולם יגלשו למיתון".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 11/04/2020 14:22
    הגב לתגובה זו
    ממש לא מוטרד. חברות המשרדים יהנו מריבית נמוכה ואפילו שלילית ומשוכרים אחרים במקום אלה שייפלו
  • 1.
    לא חידשו כלום (ל"ת)
    07/04/2020 07:58
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

רון חן אנשי העיר
צילום: טל גבעוני
ראיון

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"

רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר

צלי אהרון |

אנשי העיר אנשי העיר 0.22%   שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".

״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"

האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״. 

אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף. 

מה אתה רואה בשוק היוקרה?