יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך
צילום: עמית חכמוב

מגוריט רכשה עוד 9 דירות ב"הרצליה הילס" תמורת 22.35 מיליון שקל

חוזי השיכרות הקיימים משקפים הכנסה שנתית צפויה של כ-830 אלף שקל, המשקפת תשואה שנתית של כ-3.7% על ההשקעה; מחיר החוב של מגוריט - פחות מ-1%

ערן סוקול | (4)
נושאים בכתבה מגוריט

קרן הריט מגוריט -0.25%  מדווחת על חתימת הסכם לרכישת 9 דירות נוספות, המוכנות לאכלוס בפרויקט "הרצליה הילס" תמורת כ-22.35 מיליון שקל. זאת בנוסף ל-11 דירות שכבר נרכשו בפרויקט זה בעבר.

על פי הדיווח, מימון הרכישה יבוצע מהונה העצמי של מגוריט וכן בכוונת החברה לפעול לקבלת מימון חיצוני מבנקים וגופים מוסדיים.

הדירות שנרכשו הינן בשטח כולל של כ-800 מ"ר, בתוספת של כ-90 מ"ר מרפסות, 18 חניות תת קרקעיות ו-9 מחסנים. כרגע 8 מתוך 9 הדירות שנרכשו מושכרות בשוק החופשי, תמורת דמי שכירות כוללים של כ-738 לף שקל בשנה (בממוצע כ-7,700 שקלים לחודש לדירה) ולהערכת החברה לא צפויות השקעות מהותיות בדירות לאחר קבלתן. כלומר, חוזי השיכרות הקיימים משקפים הכנסה שנתית צפויה של כ-830 אלף שקל, המשקפת תשואה שנתית של כ-3.7% על ההשקעה.

יש לציין כי מחיר החוב הסחיר של מגוריט עומד כיום על פחות מ-1% - כאשר מגוריט אג 1 נסחרת במח"מ של כ-4.2 שנים בתשואה ברוטו 0.8% צמוד מדד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דירה=קורת גג 24/01/2020 10:32
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
  • 3.
    אלון 23/01/2020 20:53
    הגב לתגובה זו
    בניקוי עלויות תפעול מדובר למעשה בהשקעה ללא רווח... וזה מבלי לדבר על ירידות המחירים שבפתח... בקיצור, מישהו פה עוקץ, וחזק
  • 2.
    מחיר השכירות כמו בגינדי השוק הסיטונאי בתל אביב (ל"ת)
    כלכלן 23/01/2020 14:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הרצל 23/01/2020 14:52
    הגב לתגובה זו
    אחד הפרוייקטים הכי מכוערים,צפופים ולא מצדיקים את המחיר.
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.