גידול של 22% בהתחלות הבנייה ברבעון הראשון: באיזו עיר חל זינוק של 500%?
התחלות בנייה היקף התחלות הבנייה ברבעון הראשון של 2015 הסתכם ב-12,387, גידול של כ-22% בהשוואה לנתוני הרבעון הרביעי של 2014 – 10,195 דירות. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד נרשמה ירידה של כ-2% בהתחלות הבנייה מרמה של 12,420 דירות.
קצת התחלות הבנייה ברבעון הראשון משקף קצב שנתי של 44,124 דירות, מעט פחות מ-44,642 הדירות שהחלה בנייתן ב-2014.
המספר הגדול ביותר של דירות שהוחל בבנייתן ברבעון הראשון נרשם במחוז המרכז המהווה כ-27% מכלל הדירות, ואילו במחוז ירושלים – כ-8% בלבד מסך הדירות. ברבעון הראשון נרשמה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-45% במחוז הדרום, של כ-19% במחוז הצפון ושל כ-6% במחוז תל אביב ושל כ-5% במחוז חיפה. לעומת זאת, נרשמה, באותה תקופה ירידה של כ-53% במחוז ירושלים ושל כ-16%במחוז המרכז.
המספר הגבוה ביותר של דירות שהוחל בבנייתן, בתקופה זו, היה ביישובים: ירושלים (כ-670), באר יעקב (כ-570) תל אביב-יפו (כ-560). בתקופה זו הוחל בבנייתן של כ-420 דירות ביקנעם עילית, לעומת כ-15 דירות בממוצע, בתקופה המקבילה בשנים 2014-2012, כ-250 דירות בקריית אונו, לעומת כ-36 דירות בממוצע בשנים 2014-2013 (גידול של 515%), וכ-210 דירות בנתיבות לעומת כ-19 דירות בממוצע בשנים 2014-2012 (גידול של 327%). בחלק מהיישובים נרשמה עלייה במספר הדירות שהוחל בבנייתן: בהרצלייה - כ-134%, בראשון לציון - כ-123%, באשקלון - כ-117%, בבאר שבע - כ-90% ובנתניה - כ-64%, ובחלק מהיישובים נרשמה ירידה: בראש העין - כ-76%, בירושלים - כ-47%, בפתח תקווה - כ-36%, ובכל אחד מהיישובים חדרה ותל אביב-יפו - כ-23%.
ברבעון הראשון הסתיימה בנייתן של כ-11,030 דירות, כ-17% פחות בהשוואה לרבעון הרביעי של 2014 (13,284 דירות) וכ-15.6% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2014 (9,541). כ-31% מהדירות נבנו בבניינים בני 2-1 דירות. המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה, ברבעון הראשון היה במחוז המרכז - כ-29% מכלל הדירות היו במחוז זה, בעוד שבמחוז חיפה כ-10% בלבד.
- כך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבען הראשון, במחוז תל אביב ובמחוז חיפה נרשמה עלייה של כ-64% ושל כ-55% במספר הדירות שבנייתן הסתיימה, בהתאמה, לעומת התקופה המקבילה ב-2014, ובמחוזות המרכז והצפון נרשמה ירידה של כ-13% ושל כ-7%, בהתאמה.
מספר הדירות בבנייה פעילה הסתכם בסוף מרס 2015 ב-94.3 אלף דירות לערך, והיה נמוך ב-2% לערך ממספר הדירות בבנייה פעילה בסוף מרס 2014.
- 3.היצע נמוך מאוד .ביקוש הרבה יותר גבוההההה (ל"ת)איתמר 09/06/2015 16:02הגב לתגובה זו
- 2.שי 09/06/2015 15:38הגב לתגובה זולמה הם מאטים את קצב הבנייה? נהפוך הוא הם צריכים להגביר את קצב הבנייה כדי למכור את הסחורה החמה אלא מה? הקבלנים מבינים יפה מאוד שסייקל העליות נגמר והולך להיות תיקון חזק בשוק כי מה שעולה מהר גם יורד מהר ומה שעולה חזק יורד יותר חזק.
- 1.שאפיק 09/06/2015 15:33הגב לתגובה זותראו מה שקורה למחירים שם זה הזוי. דירות שנמכרו עד לפני שנה ב- 850 אלף בפרוייקט של "המושבה האיטלקית" נמכרות היום מעל מליון שקל וכנ"ל דירות ברחוב בן אהרון. מי שלא מאמין שיכנס לאתר רשות המיסים וייראה.
חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים?
משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור - 5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים.
העלמות מס במיליארדים
רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.
ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות.
שוק השכירות מגלגל מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלושה מסלולי מיסוי
מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס. במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"
דיור ציבורי (פורום הדיור הציבורי)דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
מדיניות של הפקרה? בעוד שהדיור הציבורי בישראל כמעט ולא קיים, בעולם הוא רשת ביטחון חברתית
דיור ציבורי אלפי משפחות בישראל רק חולמות על קורת גג - במציאות שבה מחירי הדיור מאמירים לשחקים, וכמעט שליש מההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת מושקע בהוצאות מגורים, הדיור הציבורי אמור להיות רשת הביטחון האחרונה עבור האוכלוסיות החלשות ביותר. אולם, עבור אלפי משפחות ישראליות, קורת גג ציבורית נותרה בגדר חלום רחוק.
בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי הדיור הציבורי מהווה מרכיב דומיננטי בשוק הדיור הכולל, בישראל התמונה עגומה למדי. לאורך העשורים האחרונים, מדינת ישראל נקטה במדיניות עקבית של הזנחה והפרטה, שהובילה לצמצום דרמטי של המלאי הקיים ולהחמרת תנאי הזכאות. הפער בין ישראל לעולם בנושא זה מעולם לא היה גדול יותר, והוא מדיר אלפי משפחות נזקקות מהגשמת הזכות הבסיסית לבית.
נכון לסוף שנת 2024, מלאי הדיור הציבורי בישראל עמד על כ-47,143 יחידות דיור בלבד. מספר זה מהווה כ-1.7% מכלל הדירות במדינה. הנתון משקף צניחה של כ-22% בעשור האחרון, מגמה שנמשכת בשל מכירה מואצת של דירות לדיירים הזכאים אל מול רכישה זעומה של דירות חדשות. אל מול המלאי המצומצם, ממתינות בתור הארוך כ-30 אלף משפחות, קשישים ועולים חדשים.
קריטריוני הזכאות מחמירים
בשל המחסור החמור בדירות, הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי בישראל הפכו לנוקשים ביותר, והם אינם מעודכנים מזה שנים רבות. זוגות ללא ילדים, למשל, עשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, אך לא לדירה ציבורית בפועל.
- דיור ציבורי - למי מגיע; מדריך
- סוכם: מסלול חדש לסיוע מוגדל בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנאי הזכאות המרכזיים כוללים:
היעדר בעלות על נכס: המבקשים לא היו מעולם בעלי דירה או חלק מדירה.
מבחני הכנסה ורכוש: יש לעמוד בתקרות הכנסה נמוכות מאוד ובמבחני רכוש מחמירים.
מצב משפחתי ובריאותי: הזכאות ניתנת לרוב רק לאוכלוסיות ספציפיות:
משפחות מרובות ילדים: משפחות עם שלושה ילדים ומעלה.
הורים עצמאיים (חד הוריים): עם שלושה ילדים ומעלה.
קשישים: מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה שאין בבעלותם דירה.
נכים רתוקים לכיסא גלגלים או מקבלי קצבת נכות כללית.
עולים חדשים: זכאות מטופלת דרך משרד העלייה והקליטה ב-15 השנים הראשונות לעלייה.
קריטריונים אלו יוצרים "מלכודת עוני", שכן עלייה קטנה בהכנסה עלולה לשלול זכאות לדירה.
