הנדל"ן ממשיך להמריא: בכמה נמכר מיני פנטהאוז 4 חדרים בבבאר יעקב?
עד שהתוכניות של הממשלה להוזלת מחירי הדירות יצליחו להשפיע ולו במעט, השוק ממשיך לרתוח. מנתוני עסקאות יד שניה שבוצעו על ידי סניפי רשת התיווך אנגלו סכסון עולה כי מחיר הדירות נותרו גבוהים ובמקומות מסויימים אפילו עלו מעט.
אשדוד:
דירת 4 חדרים ברחוב אדר ברובע י"ב, 128 מ"ר, קומה 1 מתוך 5 עם מעלית וחניה, נמכרה ב-1.4 מיליון שקל.
באר יעקב:
מיני פנטהאוז 4 חדרים ברחוב שא נס שבשכונת פארק המושבה, 105 מ"ר + 20 מ"ר מרפסת, קומה 11 מתוך 13, עם מעילת וחניה, נמכר ב-1.58 מיליון שקל.
דירת 5 חדרים ברחוב אפרים קישון בשכונת חתני פרס ישראל, 124 מ"ר + 9 מ"ר מרפסת, קומה 1 מתוך 7, עם מחסן מעלית וחניה, נמכרה ב-1.45 מיליון שקל.
הוד-השרון:
דירת 3 חדרים ברחוב החקלאי, 76 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, ללא מעלית וחניה, בנין מיועד לתמ"א 38, נמכרה ב-1.16 מיליון שקל.
דירת 4 חדרים ברחוב הנשיאים, 114 מ"ר + מרפסת שמש 12 מ"ר, קומה 3 מתוך 8, עם מעלית וחניה, נמכרה ב-1.95 מיליון שקל.
הטירוף בתל-אביב נמשך: עסקאות ב-58 אלף שקל למ"ר
- 6.כל פעם שביבי עולה לשלטון רק נזק אדיר עושה בכל תחום (ל"ת)תום 08/10/2014 15:11הגב לתגובה זו
- 5.תנחומיי למשפחות הקונים (ל"ת)עמית 02/10/2014 12:01הגב לתגובה זו
- 4.שוק מת מעל שנה=בועהמעל50%=דור צעיר עני=סיכון קיום מדינה (ל"ת)בלוף יומי הרצהפראייר 01/10/2014 13:39הגב לתגובה זו
- 3.30% ירידה בעסקאות... אם כבא אז ממשיך להתרסק... (ל"ת)שוק מת 01/10/2014 11:33הגב לתגובה זו
- 2.איזה ממריא? בקושי יש עסקאות ! (ל"ת)דני 01/10/2014 11:25הגב לתגובה זו
- 1.כתבה ממומנת הקבלנים בלחץ נוראי. סבלנות (ל"ת)avi 01/10/2014 11:05הגב לתגובה זו
- שטותבק 06/10/2014 14:23הגב לתגובה זוובמקרה קיצון הממשלה תתמוך בקבלנים שיקרסו מכספי המיסים שאתה משלם. מי שהעלה את מחירי הדיור הם הקונים והמשכנתאות ללא ריבית.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
