חוסר היכולת לגבש תוכנית סיוע לעסקים היא קריאת השכמה למס הכנסה
כשלמדתי לתואר ראשון, והייתי צריך לכתוב עבודה סמינריונית, הלכתי לראיין כל מיני אנשים שחשבתי שיוכלו לעזור לי. אחד מהם היה ד"ר עמנואל שרון, מי שהיה, בין היתר, מנכ"ל משרד האוצר ומאבות תוכנית הייצוב. בין שאר הדברים שדיברנו עליהם, הוא סיפר לי על שנות ה-70, כשהוא היה אחראי על הקמת מערכת המחשבים הראשונה של מס הכנסה. אחרי שהוא והעובדים שלו סיימו להתקין את המערכת, הם רצו לבדוק אותה. אז הם לקחו נתונים משנים קודמות של ספקים שעבדו רק מול הממשלה, ובדקו את ההתאמה בין הדו"חות שהמערכת פלטה לשומות שחושבו על ידי פקידי המס. להפתעתם, הם גילו שהיו פערים.
מיהרו אנשי המחשוב לבדוק איפה הבעיה, ונדהמו לגלות שהאנשים שעבדו מול הממשלה דיווחו לרשות המיסים על הכנסות נמוכות יותר משהיו להם בפועל. גילינו, צחק ד"ר שרון, שאפילו אנשים שקיבלו כסף מהממשלה לא התביישו לשקר לרשות המיסים, ואף אחד לא תפס אותם.
לפני כמה שנים, פגשתי את ערן יעקוב, אז סמנכ"ל רשות המיסים, והיום המנהל. סיפרתי לו את הסיפור הזה. הוא ענה, חצי בצחוק וחצי ברצינות, שהוא מקווה שעד שהוא יסיים את הקדנציה שלו, הבעיה הזאת תיפתר.
אני מאוד מקווה שהקורונה תהיה קריאת ההשכמה שתביא את רשות המיסים לפתור את הבעיות שיש לה עם מערכת המחשבים. הרי למה לא מצליחים לייצר פה תוכנית סיוע לעסקים שמותאמת לעוצמת הפגיעה, או לייצר מודל של תעסוקה חלקית שקושר בין עובד למעסיק שלו? כי אין את המידע הנדרש.
- למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
- למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו סיבה יש שחברה תצטרך להגיש לרשות המיסים דוחות על גבי דוחות כדי לזכות להחזר כספי? לרשות המיסים יש ממילא את כל הנתונים על כל ההכנסות וההוצאות של החברה. החברה פשוט מגישה לרשות המיסים עוד פעם את אותם נתונים שהיא הגישה לצורך חישוב שומת המס, פשוט מסודרים קצת אחרת. אם רשות המיסים הייתה מנהלת את מאגר הנתונים שלה בצורה סבירה, רשות המיסים הייתה יכולה לבצע את כל החישובים בעצמה ולחלק את המענקים באופן אוטומטי. במקום, זה לוקח חודשים לבדוק את הבקשות של כל חברה, ועד שמקבלים את הכסף, הנשמה של הבעלים יוצאת, ולפעמים גם הנשמה של החברה.
דרך אגב, הבעיה הזאת של ניהול מידע בצורה שמתאימה לשנות ה-70 של המאה שעברה היא לא בעיה שמפריעה רק בימי קורונה. אני, למשל, עובד בכמה מקומות עבודה, ולכן בתחילת כל שנה אני צריך למלא טופס תיאום מס, ובסוף השנה להגיש בקשה להחזרי מס. למה שרשות המיסים תצטרך את הטפסים המיותרים האלו? הרי יש לה את הנתונים על כל ההכנסות שלי. יש רק שתי סיבות אפשריות לכך שברשות המיסים צריכים שאני אגיש טפסים נוספים: או שמערכת המחשוב שלהם כל-כך מיושנת שהיא לא מסוגלת להצליב מידע לפי ת.ז., או שהם רוצים לספק תעסוקה לעוד כמה חברי ועד.
אז אם הקורונה לא תגרום לכך שברשות המיסים יטפלו כמו שצריך במערכת המחשוב שלהם, יש לי הצעה איך להכריח אותם לעשות את זה. שכל העובדים שמועסקים ביותר מעבודה אחת יפסיקו למלא טופס תיאום מס, וידווחו על כל ההכנסות שלהם כאילו זה ממקום עבודה יחיד. אני מכיר מישהו שעושה את זה כבר 15 שנה. אולי הגיע הזמן שכולם יהיו כמוהו, ואז או שראשות המיסים תסדר את המערכת והמדינה תרוויח, או שהיא לא תסדר, ואני ארוויח.
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג...
- 5.סיפורי פוגי (ל"ת)יוסי 14/10/2020 08:18הגב לתגובה זו
- 4.ארז 12/10/2020 21:45הגב לתגובה זואין שום בעיה במערכת של מס הכנסה. כחייבים להם כסף הם מוצאים אותך כאן ועכשיו ולא מוותרים עד שהכסף אצלם מיידית. אם היו מודיעים שאף פקיד ברשות המיסים לא יקבל שקל שכר עד שכל חברה/ עצמאי יקבל את המענק הוא היה מוכנס לחשבון הבנק של כולנו עוד לפני שהיו מסיימים לתת את ההנחיה. הבעיה היא שלטון פקידים שאף אחד לא יכול לתת להם הנחיות.
- 3.רציופטרוליום מסיימת קידוח בגיינאה, (ל"ת)בא 12/10/2020 18:31הגב לתגובה זו
- 2.משתכרו עשרות אלפי השקלים בפנסיה התקציבית וממשיכים 12/10/2020 15:41הגב לתגובה זומשתכרו עשרות אלפי השקלים בפנסיה התקציבית וממשיכים לעבוד . להטיל מס של 70 אחוז על המתעשרים על חשבון הציבור. זה יפנה גם מקומות עבודה עבור צעירים משוחררי צהל.
- עירת 13/10/2020 21:44הגב לתגובה זוהקנאים יד לי אןכל עבורכם מחלות
- 1.צדק 12/10/2020 11:52הגב לתגובה זואם כלל האזרחים יחויבו להגיש דיווח שנתי, זו תהא התשובה הניצחת לכל התחלואים. מדברים על זה בערך 72 שנים, ולאף ממשלה לא היה האומץ לבצע
- דפנה 12/10/2020 14:58הגב לתגובה זושהם מתחמקים מהגשה
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
