נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם התוצר המקומי הגולמי של מדינת ישראל גדל ב-2.8% במחצית השנייה של השנה, התקבלו באכזבה באמצעי התקשורת הכלכליים, היות ומדובר בקצב הגידול הנמוך ביותר בשנים האחרונות. כשקראתי את התגובות, נזכרתי מיד בפרק האחרון של ארץ נהדרת, בו מציע צ'רלי למיקו לנצל את ההזדמנות, להוציא דרכון ולהגר לספרד, אך הילד מסרב בטענה כי יש שם אבטלה של 30% - הכל, מתברר, יחסי.

אינני רואה סיבה לחוסר שביעות הרצון מהנתונים. כלכלת ישראל מתקדמת בקצב יציב, עקבי, מהיר דיו כדי להתבטא בשיפור בשוק העבודה, אך מדוד דיו כדי לא ללבות לחצי מחירים, שעה שהריבית נמוכה כל כך. ראוי לזכור, המדדים המקובלים של הפעילות הכלכלית בישראל משרטטים תמונה נוחה: המדד המשולב למצב המשק עלה ב-0.2% בחודש דצמבר. לפי בנק ישראל, קצב זה מעיד על צמיחה יציבה של המשק בתקופה האחרונה.

בהערכת המנהלים במאזן הפעילות הכוללת, חלה הטבה קלה בחודש ינואר לעומת דצמבר, לפי סקר הערכת מגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סקירת אורות אדומים ונדל"ן של משרד האוצר על מצב המשק מצביעה על המשך השיפור בפעילות הריאלית ועל גידול בהיקף גביית המיסים. בשוק העבודה, נכתב בה, גדל שיעור המועסקים במשרה מלאה - נקודת תורפה תעסוקתית שטוענת שיפור.

כאמור, קצב הגידול בתוצר עמד על 2.8% במחצית השנייה, מעט פחות מאשר במחצית הראשונה, אך קרוב מספיק לרף ה-3%. בנוסף, ההשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק גדלה ב-16% - נתון מעודד, הפועל להגדלת תוצרו העתידי של המשק. ההוצאה לצריכה פרטית לנפש, מדד לרמת החיים המצרפית, רשמה עלייה נוספת של 2.3%, בדומה למחצית הראשונה. הייצוא חש ברפיון בסחר החוץ העולמי ובאיתנות השקל, לכן ירד 1%. אך ניתן לשאוב עידוד מכך שברבעון האחרון של השנה הייתה בו עלייה של 21.5% (אם כי נתונים במדירות רבעונית נוטים להיות תנודתיים ואפשר שיתוקנו משמעותית בהמשך).

• הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
• הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תנועות ההון הישירות של תושבי חוץ אל תוך ישראל (השקעות ריאליות) הסתכמו לפחות ב-12.4 מיליארד דולר בשנה שעברה, בהמשך להשקעות של 9.5 מיליארד דולר לפני שנתיים. נתונים אלו ואחרים מראים עד כמה מוערכת הפעילות הכלכלית המקומית בחו"ל.

וכך, בסיכומו של עניין, זה הכל עניין של תיאום ציפיות. המשק הישראלי מתרחב בקצב מניח את הדעת ושומר על יציבות. כך רואים זאת קברניטיו, כך אנו מצטיירים בחו"ל וזו גם הערכתי האישית.

קצב גידול התוצר נכון והולם משק הנמצא בהרחבות בת קיימא, בלי להסתכן בלחצי מחירים/ לחצים אלו עלולים לצוץ על רקע גורמים שונים, כגון שיעור הבלתי מועסקים הנמוך, השקל המתוסף, הגידול המהיר בכמות אמצעי התשלום במשק (כ-16% ב-12 החודשים האחרונים) ו/או זעזועים מדיניים - ביטחוניים.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

ההתרחשויות במשקים המתפתחים והמתעוררים מדגימות היטב חשש זה. בחודשי הקיץ, כשהסתמן שהבנק המרכזי של ארה"ב יצמצם את תכנית רכישות האג"ח, תושבי החוץ מיהרו לצאת ולהצטייד באג"ח ממשלתיות אמריקניות, כדי ליהנות מתשואות הפדיון שצפויות לעלות שם. הדבר שב על עצמו כשהתכנית יצאה לפועל. כפועל יוצא, פוחתו המטבעות של המדינות הללו, זנקו שיעורי האינפלציה והריביות החלו לעלות. כלכלת ישראל בוגרת ומתקדמת מרוב המדינות הללו, אך רגישותנו לזעזועים אינהרנטית - אל לנו להסתכן בלחצי מחירים מבית.