גרמניה
צילום: Maheshkumar Painam on Unsplash

סין מאבדת את בכורתה בסחר עם גרמניה לטובת ארה"ב

נכון לרבעון הראשון של 2024, היצוא והיבוא בין גרמניה לארה"ב הסתכמו ב-63 מיליארד יורו (68 מיליארד דולר), זאת בזמן שהסחר בין גרמניה לסין הסתכם בקצת פחות מ-60 מיליארד יורו; גרמניה נוקטת באסטרטגיה חדשה כלפי סין, וקראה בשנה שעברה לחברות להסיר סיכונים מסין
דור עצמון | (2)

​כמו שאירופה התעוררה מאוחר להעלות את הריבית כנגד האינפלציה, נראה שגם בכל הקשור לחדירה המסיבית של סין ליבשת הם לקחו את הזמן. האירופאים חשים את הנגיסה ההולכת וגוברת של סין בשוק הרכב, הן על חשבון היצרניות האירופאיות והן על חשבון ייבוא אחר כמו של טסלה האמריקאית.

עם זאת, אחרי שנים שבהן סין הייתה שותפת הסחר העיקרית של גרמניה, לאחרונה נראה כי ארה"ב חוזרת לאט לאט לתפוס את המקום הראשון ברשימת המדינות הסוחרות עם גרמניה. נכון לרבעון הראשון של 2024, היצוא והיבוא בין גרמניה לארה"ב הסתכמו ב-63 מיליארד יורו (68 מיליארד דולר), זאת בזמן שהסחר בין גרמניה לסין הסתכם בקצת פחות מ-60 מיליארד יורו.

במשך שנים הייתה סין שותפת הסחר הגדולה ביותר של גרמניה, אך הפער בין סין לארה"ב הצטמצם בשנים האחרונות כך שגם ארה"ב היא כבר מזמן שוק גדול יותר ליצוא גרמני מאשר סין. בעוד חלקה של ארה"ב בייצוא הגרמני גדל בשנים האחרונות, חלקה של סין ירד, וההבדל העיקרי הוא שכעת גם ארה"ב הופכת חשובה יותר בכל הנוגע ליבוא.

גרמניה נוקטת באסטרטגיה חדשה כלפי סין, וקראה בשנה שעברה לחברות להסיר סיכונים מסין. זה כמובן לא אומר שסין תחדל מלהיות שותפה לגרמניה, אבל יריבות מערכתית אפיינה לאחרונה יותר ויותר את היחסים בין השניים. המתיחות גברה גם בין האיחוד האירופי לסין, כאשר השניים פתחו בחקירות על נוהלי הסחר זה של זה ואיימו להטיל מכסים על יבוא. בחודש שעבר, סקר של המכון הכלכלי הגרמני Ifo מצא כי כמות החברות שאומרות שהן תלויות בסין ירדה מ-46% בפברואר 2022 ל-37% בפברואר 2024.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עושה חשבון 11/05/2024 02:03
    הגב לתגובה זו
    הגרמנים משנים את הסדר של סחר חופשי לסחר מפוקח . סין גדלה ע"י סחר מוטה לטובתה . ארה"ב וגרמניה מצמצמות את הפער ע"י פיקוח על היתרון שיש לחברות מסין .
  • 1.
    ד. 11/05/2024 01:19
    הגב לתגובה זו
    חבל שנשיא צרפת מקרון לא לומד את הלקח ומצמצם את הסחר עם סין. נהפוך הוא ישנם חגיגות בצרפת על העמקת קשרי המחסר בין סין לצרפת.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.