טיקטוק
צילום: Olivier Bergeron, Unsplash

גוגל ופייסבוק מתחקות אחר טיקטוק; האם זה לא מאוחר מדי?

ענקיות הטכנולוגיה הולכות אחרי הטרנד של הסרטונים הקצרים שמובילה טיקטוק; מה נתח השוק של טיק טוק, מי שנייה לה, ועד כמה גדול שוק הפרסום של הסרטונים הקצרים?
אלירן אלישע |

תאגידי הענק גוגל  GOOGLE A ומטא META PLATFORMS משיקות שירות של סרטונים קצרים בני פחות מדקה בניסיון להתחקות אחר טיקטוק. פייסבוק כבר מחקה את טיק טוק במספר אפשרויות, גוגל תעשה זאת דרך יוטיוב ומערכות נוספות שלה. שתי הענקיות הפנימו שהדור הצעיר נמצא בסוג של מהפכת צריכה, שמגיעה אחרי מהפכת האינפורמציה ושהדרישות שלו הן "לכאן ועכשיו". אין לו סבלנות וקשב רב למסרים ארוכים ועמוקים, הדרישה כיום למסרים קצרים ואמירה ברורה ולכן חלון הזמן מתקצר.

לפני כ-10-15 שנה כש-Youtube נרכשה ע"י גוגל בסכום של 1.65 מיליארד דולר (סכום גבוה בזמנו, היום זו נחשבת עסקה נהדרת לגוגל) וכשפייסבוק עשתה את צעדיה הראשונים יחסית, הפלטפורמות האלו, הותאמו לדור אחר שהיה יותר סבלני והיה לו יותר קשב למסרים עמוקים וארוכים. לדוגמא הפלטפורמה TED שמעבירה הרצאות בשלל נושאים פרחה עם שירותי הסרטונים המקוונים בתחילת שנות ה-2000.

אך מה שהיה נכון לדור של אז, שונה לדור הצעירים של היום שדורש מסרים קצרים וברורים. חברה בייטדאנס הבינה את הצורך של הדור החדש והשיקה ב-2016 את הרשת החברתית טיקטוק שמאפשרת העלאת סרטונים קצרים של פחות מדקה.

הרשת החברתית טיקטוק התחילה לצבור תאוצה עוד לפני הקורונה, אבל משבר הקורונה הזניק אותה עוד יותר. בעקבות סגירת מערכת החינוך בני הנוער מגלאי 6 - 16 היו חסרי מעש בבתים והיו יותר במסכים וחיפשו ריגושים חדשים.

בני הנוער אהבו את טיקטוק שהציעה סרטונים קצרים שמתחלפים בתדירות גבוהה, הרשת צברה תאוצה גדולה שהתחילה תרבות של אתגרים (חלקם מסוכנים) שבני הנוער נדרשים לעשות ולשתף את האתגר ברשת .

בעקבות הטרנד של אתגרי הטיקטוק, התווספו עוד ועוד משתמשים חדשים לרשת שהפכה להיות הרשת החברתית המובילה בעולם בגילאי 6-16 שלקחה את התואר מהרשת אינסטגרם שבשליטת מטא.

אם חשבתם שזה יהיה גימיק קצר, טעיתם. לא מדובר בגימיק של בני הנוער, בפועל גם מבוגרים יותר גילו את רשת הטיק טוק ומעדיפים לצרוך דרכה תכנים.  במקביל גילו אותה החברות הגדולות וכמו כן פוליטקאים הבינו מה שבייטאדנס הבינה שבשביל לגשת לדור העתיד צריך לגשת אליו במסר קצר וברור. החברות התחילו להשיק פרסומות קצרות (פחות מדקה) והתחום הזה רק הולך ופורח.  הערכות הן שהחברות השקיעו קרוב ל-108 מיליארד דולר בפרסומות מסוג זה. חלק מהכסף נשאר ברשת, אבל רובו עובר למפרסמים-מפרסמות, סוג של כוכבי טיק טוק שמפיצים רעיונות.

קיראו עוד ב"גלובל"

ענקיות הטכנולוגיה שהכנסות שלהן מבוססות על פרסום, לא יכלו לשבת בצד ולפספס את השוק והן השיקו מוצרים דומים לאלו של טיקטוק כאשר גוגל השיקה את Youtube shorts כמו שניחשתם - גם שם הסרטונים פחות מדקה. פייסבוק השיקו את השירות Reels באינסטגרם. בינתיים התוצאות שלהן לא מזהירות והן לא באמת מתחרות בטיק טוק. יש משעות לראשוניות וטיק טוק כראשונה עם הרעיון-גישה מעל כולן. 

טיקטוק שולטת עם נתח של 67% בשוק הסרטונים הקצרים כאשר גוגל ופייסבוק עם נתח שוק של 4% כל אחת, והרשת החברתית סנאפצ'ט SNAP INC מחזיקה ב-12% מכלל השוק של הסרטונים הקצרים. ביתר מחזיקות המון רשתות ואפליקציות אחרות. 

סנאפצ'ט שמאפשרת לשלוח סרטונים קצרים לפרק זמן של 24 שעות ואז הם נמחקים, נועדה גם לקהל יעד של סטודנטים בקולג' שיכולים לשלוח תכנים מיניים ולהיות בטוחים שאי אפשר לשתף את זה אחר כך. אך באופן מפתיע הרשת החברתית משכה אליה את בני הנוער מגיל 6-16 , אותו קהל יעד שטיקטוק מכוונת אליו.

טיקטוק מכניסה כ-10 מיליארד דולר בשנה אחרי שלפני שנתיים טראפ איים להשבית את הפעילות שלה בארה"ב בטענה לפגיעה בביטחון הלאומי. ממצב שכמעט ואין לה גישה לשוק האמריקאי היא הפכה לדומיננטית ושולטת בשוק. אז אגב, סוכם שהדאטה שמיוצר בטיק טוק בשוק האמריקאי יישמר על אדמת ארה"ב ויהיה בבעלות של חברות אמריקאית. בהמשך התמודדו חברות על השליטה בטיקטוק בארה"ב (מה שמראה כמה פוטנציאל יש בשוק של הסרטונים הקצרים) לרבות ענקית הטכנולוגיה העולמית מייקרוספט אך בסופו של דבר אורקל ווולמארט היו אמורות לרכוש את הפעילות, אלא שאז טראמפ הפסיד את השלטון והדרישה כבר אינה בתוקף. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


טסלה Y   (טסלה)
צילום: טסלה Y (טסלה)

דויטשה בנק מציב את טסלה בראש רשימת מניות הרכב ל-2026 - לא בגלל הרכבים

"השוק יתמקד בבינה מלאכותית, רובוטים ותחבורה אוטונומית - גם אם מכירת רכבים תיחלש", והפתעה - מה מחיר היעד הממוצע למניית טסלה?



מנדי הניג |


עם סיום שנת 2025, דויטשה בנק מפרסם את התחזית השנתית לתחום הרכב ומפתיע עם בחירה לא טריוויאלית: טסלה היא מניית הרכב המומלצת ביותר לשנת 2026. ההמלצה מגיעה דווקא בעיתוי שבו פעילות הרכב צפויה להיחלש, בעיקר על רקע ירידה בלחץ הרגולטורי סביב אקלים, תחרות אגרסיבית בסין ותחזיות קונסרבטיביות למכירות.

אבל האנליסט אדיסון יו, שמוביל את התחום בבנק, כלל לא מתמקד בשורת ההכנסות מהמכוניות. עבורו, טסלה הפכה לחברת טכנולוגיה עמוקה שמתבססת על יכולות ליבה בבינה מלאכותית, תחבורה אוטונומית ורובוטיקה. "במידה והסביבה המאקרו־כלכלית לא תשתנה מהותית, המשקיעים ימשיכו להתעלם מחולשה במכירות רכבים ולמקד את המבט בהזדמנויות הטכנולוגיות ארוכות הטווח", כותב יו.

הערכת השווי שמציג הבנק מחלקת את טסלה למרכיביה. פעילות הרכב, שעדיין מהווה את עיקר ההכנסות בפועל, מוערכת ב־175 דולר למניה. תחום האנרגיה מוערך ב־34 דולר, פעילות הרובוטקסי ב־148 דולר, ותחום הרובוטים האוטונומיים - בו טסלה עדיין נמצאת בשלב ניסיוני - מוערך ב־111 דולר נוספים.

סך הכול מדובר בהערכת שווי של 470 דולר למניה - מחיר יעד שמגלם פרמיה מסוימת, אך לא גבוהה, על פני מחיר השוק הנוכחי, שעומד סביב 445 דולר. אבל מאחורי המספרים מסתתרת תפיסת עולם: יו מעריך שהמשקיעים יעניקו ערך מהותי לפוטנציאל העתידי, גם אם הדרך לרווחים בפועל עוד ארוכה.

מבחינת תחום הרובוטים, יו צופה שטסלה תוכל לייצר מכירות של 55 מיליארד דולר עד 2035. את הערכת השווי הוא מבסס על מכפיל הכנסות עתידי של 22.5 - רמה שנחשבת לגבוהה במיוחד אך לא נדירה כשמדובר בתחומים עם פוטנציאל לשווקים של טריליוני דולרים.