טיקטוק
צילום: Olivier Bergeron, Unsplash

גוגל ופייסבוק מתחקות אחר טיקטוק; האם זה לא מאוחר מדי?

ענקיות הטכנולוגיה הולכות אחרי הטרנד של הסרטונים הקצרים שמובילה טיקטוק; מה נתח השוק של טיק טוק, מי שנייה לה, ועד כמה גדול שוק הפרסום של הסרטונים הקצרים?
אלירן אלישע |

תאגידי הענק גוגל  GOOGLE A ומטא META PLATFORMS משיקות שירות של סרטונים קצרים בני פחות מדקה בניסיון להתחקות אחר טיקטוק. פייסבוק כבר מחקה את טיק טוק במספר אפשרויות, גוגל תעשה זאת דרך יוטיוב ומערכות נוספות שלה. שתי הענקיות הפנימו שהדור הצעיר נמצא בסוג של מהפכת צריכה, שמגיעה אחרי מהפכת האינפורמציה ושהדרישות שלו הן "לכאן ועכשיו". אין לו סבלנות וקשב רב למסרים ארוכים ועמוקים, הדרישה כיום למסרים קצרים ואמירה ברורה ולכן חלון הזמן מתקצר.

לפני כ-10-15 שנה כש-Youtube נרכשה ע"י גוגל בסכום של 1.65 מיליארד דולר (סכום גבוה בזמנו, היום זו נחשבת עסקה נהדרת לגוגל) וכשפייסבוק עשתה את צעדיה הראשונים יחסית, הפלטפורמות האלו, הותאמו לדור אחר שהיה יותר סבלני והיה לו יותר קשב למסרים עמוקים וארוכים. לדוגמא הפלטפורמה TED שמעבירה הרצאות בשלל נושאים פרחה עם שירותי הסרטונים המקוונים בתחילת שנות ה-2000.

אך מה שהיה נכון לדור של אז, שונה לדור הצעירים של היום שדורש מסרים קצרים וברורים. חברה בייטדאנס הבינה את הצורך של הדור החדש והשיקה ב-2016 את הרשת החברתית טיקטוק שמאפשרת העלאת סרטונים קצרים של פחות מדקה.

הרשת החברתית טיקטוק התחילה לצבור תאוצה עוד לפני הקורונה, אבל משבר הקורונה הזניק אותה עוד יותר. בעקבות סגירת מערכת החינוך בני הנוער מגלאי 6 - 16 היו חסרי מעש בבתים והיו יותר במסכים וחיפשו ריגושים חדשים.

בני הנוער אהבו את טיקטוק שהציעה סרטונים קצרים שמתחלפים בתדירות גבוהה, הרשת צברה תאוצה גדולה שהתחילה תרבות של אתגרים (חלקם מסוכנים) שבני הנוער נדרשים לעשות ולשתף את האתגר ברשת .

בעקבות הטרנד של אתגרי הטיקטוק, התווספו עוד ועוד משתמשים חדשים לרשת שהפכה להיות הרשת החברתית המובילה בעולם בגילאי 6-16 שלקחה את התואר מהרשת אינסטגרם שבשליטת מטא.

אם חשבתם שזה יהיה גימיק קצר, טעיתם. לא מדובר בגימיק של בני הנוער, בפועל גם מבוגרים יותר גילו את רשת הטיק טוק ומעדיפים לצרוך דרכה תכנים.  במקביל גילו אותה החברות הגדולות וכמו כן פוליטקאים הבינו מה שבייטאדנס הבינה שבשביל לגשת לדור העתיד צריך לגשת אליו במסר קצר וברור. החברות התחילו להשיק פרסומות קצרות (פחות מדקה) והתחום הזה רק הולך ופורח.  הערכות הן שהחברות השקיעו קרוב ל-108 מיליארד דולר בפרסומות מסוג זה. חלק מהכסף נשאר ברשת, אבל רובו עובר למפרסמים-מפרסמות, סוג של כוכבי טיק טוק שמפיצים רעיונות.

קיראו עוד ב"גלובל"

ענקיות הטכנולוגיה שהכנסות שלהן מבוססות על פרסום, לא יכלו לשבת בצד ולפספס את השוק והן השיקו מוצרים דומים לאלו של טיקטוק כאשר גוגל השיקה את Youtube shorts כמו שניחשתם - גם שם הסרטונים פחות מדקה. פייסבוק השיקו את השירות Reels באינסטגרם. בינתיים התוצאות שלהן לא מזהירות והן לא באמת מתחרות בטיק טוק. יש משעות לראשוניות וטיק טוק כראשונה עם הרעיון-גישה מעל כולן. 

טיקטוק שולטת עם נתח של 67% בשוק הסרטונים הקצרים כאשר גוגל ופייסבוק עם נתח שוק של 4% כל אחת, והרשת החברתית סנאפצ'ט SNAP INC מחזיקה ב-12% מכלל השוק של הסרטונים הקצרים. ביתר מחזיקות המון רשתות ואפליקציות אחרות. 

סנאפצ'ט שמאפשרת לשלוח סרטונים קצרים לפרק זמן של 24 שעות ואז הם נמחקים, נועדה גם לקהל יעד של סטודנטים בקולג' שיכולים לשלוח תכנים מיניים ולהיות בטוחים שאי אפשר לשתף את זה אחר כך. אך באופן מפתיע הרשת החברתית משכה אליה את בני הנוער מגיל 6-16 , אותו קהל יעד שטיקטוק מכוונת אליו.

טיקטוק מכניסה כ-10 מיליארד דולר בשנה אחרי שלפני שנתיים טראפ איים להשבית את הפעילות שלה בארה"ב בטענה לפגיעה בביטחון הלאומי. ממצב שכמעט ואין לה גישה לשוק האמריקאי היא הפכה לדומיננטית ושולטת בשוק. אז אגב, סוכם שהדאטה שמיוצר בטיק טוק בשוק האמריקאי יישמר על אדמת ארה"ב ויהיה בבעלות של חברות אמריקאית. בהמשך התמודדו חברות על השליטה בטיקטוק בארה"ב (מה שמראה כמה פוטנציאל יש בשוק של הסרטונים הקצרים) לרבות ענקית הטכנולוגיה העולמית מייקרוספט אך בסופו של דבר אורקל ווולמארט היו אמורות לרכוש את הפעילות, אלא שאז טראמפ הפסיד את השלטון והדרישה כבר אינה בתוקף. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.