טיקטוק
צילום: Olivier Bergeron, Unsplash

גוגל ופייסבוק מתחקות אחר טיקטוק; האם זה לא מאוחר מדי?

ענקיות הטכנולוגיה הולכות אחרי הטרנד של הסרטונים הקצרים שמובילה טיקטוק; מה נתח השוק של טיק טוק, מי שנייה לה, ועד כמה גדול שוק הפרסום של הסרטונים הקצרים?
אלירן אלישע |

תאגידי הענק גוגל  GOOGLE A ומטא META PLATFORMS משיקות שירות של סרטונים קצרים בני פחות מדקה בניסיון להתחקות אחר טיקטוק. פייסבוק כבר מחקה את טיק טוק במספר אפשרויות, גוגל תעשה זאת דרך יוטיוב ומערכות נוספות שלה. שתי הענקיות הפנימו שהדור הצעיר נמצא בסוג של מהפכת צריכה, שמגיעה אחרי מהפכת האינפורמציה ושהדרישות שלו הן "לכאן ועכשיו". אין לו סבלנות וקשב רב למסרים ארוכים ועמוקים, הדרישה כיום למסרים קצרים ואמירה ברורה ולכן חלון הזמן מתקצר.

לפני כ-10-15 שנה כש-Youtube נרכשה ע"י גוגל בסכום של 1.65 מיליארד דולר (סכום גבוה בזמנו, היום זו נחשבת עסקה נהדרת לגוגל) וכשפייסבוק עשתה את צעדיה הראשונים יחסית, הפלטפורמות האלו, הותאמו לדור אחר שהיה יותר סבלני והיה לו יותר קשב למסרים עמוקים וארוכים. לדוגמא הפלטפורמה TED שמעבירה הרצאות בשלל נושאים פרחה עם שירותי הסרטונים המקוונים בתחילת שנות ה-2000.

אך מה שהיה נכון לדור של אז, שונה לדור הצעירים של היום שדורש מסרים קצרים וברורים. חברה בייטדאנס הבינה את הצורך של הדור החדש והשיקה ב-2016 את הרשת החברתית טיקטוק שמאפשרת העלאת סרטונים קצרים של פחות מדקה.

הרשת החברתית טיקטוק התחילה לצבור תאוצה עוד לפני הקורונה, אבל משבר הקורונה הזניק אותה עוד יותר. בעקבות סגירת מערכת החינוך בני הנוער מגלאי 6 - 16 היו חסרי מעש בבתים והיו יותר במסכים וחיפשו ריגושים חדשים.

בני הנוער אהבו את טיקטוק שהציעה סרטונים קצרים שמתחלפים בתדירות גבוהה, הרשת צברה תאוצה גדולה שהתחילה תרבות של אתגרים (חלקם מסוכנים) שבני הנוער נדרשים לעשות ולשתף את האתגר ברשת .

בעקבות הטרנד של אתגרי הטיקטוק, התווספו עוד ועוד משתמשים חדשים לרשת שהפכה להיות הרשת החברתית המובילה בעולם בגילאי 6-16 שלקחה את התואר מהרשת אינסטגרם שבשליטת מטא.

אם חשבתם שזה יהיה גימיק קצר, טעיתם. לא מדובר בגימיק של בני הנוער, בפועל גם מבוגרים יותר גילו את רשת הטיק טוק ומעדיפים לצרוך דרכה תכנים.  במקביל גילו אותה החברות הגדולות וכמו כן פוליטקאים הבינו מה שבייטאדנס הבינה שבשביל לגשת לדור העתיד צריך לגשת אליו במסר קצר וברור. החברות התחילו להשיק פרסומות קצרות (פחות מדקה) והתחום הזה רק הולך ופורח.  הערכות הן שהחברות השקיעו קרוב ל-108 מיליארד דולר בפרסומות מסוג זה. חלק מהכסף נשאר ברשת, אבל רובו עובר למפרסמים-מפרסמות, סוג של כוכבי טיק טוק שמפיצים רעיונות.

קיראו עוד ב"גלובל"

ענקיות הטכנולוגיה שהכנסות שלהן מבוססות על פרסום, לא יכלו לשבת בצד ולפספס את השוק והן השיקו מוצרים דומים לאלו של טיקטוק כאשר גוגל השיקה את Youtube shorts כמו שניחשתם - גם שם הסרטונים פחות מדקה. פייסבוק השיקו את השירות Reels באינסטגרם. בינתיים התוצאות שלהן לא מזהירות והן לא באמת מתחרות בטיק טוק. יש משעות לראשוניות וטיק טוק כראשונה עם הרעיון-גישה מעל כולן. 

טיקטוק שולטת עם נתח של 67% בשוק הסרטונים הקצרים כאשר גוגל ופייסבוק עם נתח שוק של 4% כל אחת, והרשת החברתית סנאפצ'ט SNAP INC מחזיקה ב-12% מכלל השוק של הסרטונים הקצרים. ביתר מחזיקות המון רשתות ואפליקציות אחרות. 

סנאפצ'ט שמאפשרת לשלוח סרטונים קצרים לפרק זמן של 24 שעות ואז הם נמחקים, נועדה גם לקהל יעד של סטודנטים בקולג' שיכולים לשלוח תכנים מיניים ולהיות בטוחים שאי אפשר לשתף את זה אחר כך. אך באופן מפתיע הרשת החברתית משכה אליה את בני הנוער מגיל 6-16 , אותו קהל יעד שטיקטוק מכוונת אליו.

טיקטוק מכניסה כ-10 מיליארד דולר בשנה אחרי שלפני שנתיים טראפ איים להשבית את הפעילות שלה בארה"ב בטענה לפגיעה בביטחון הלאומי. ממצב שכמעט ואין לה גישה לשוק האמריקאי היא הפכה לדומיננטית ושולטת בשוק. אז אגב, סוכם שהדאטה שמיוצר בטיק טוק בשוק האמריקאי יישמר על אדמת ארה"ב ויהיה בבעלות של חברות אמריקאית. בהמשך התמודדו חברות על השליטה בטיקטוק בארה"ב (מה שמראה כמה פוטנציאל יש בשוק של הסרטונים הקצרים) לרבות ענקית הטכנולוגיה העולמית מייקרוספט אך בסופו של דבר אורקל ווולמארט היו אמורות לרכוש את הפעילות, אלא שאז טראמפ הפסיד את השלטון והדרישה כבר אינה בתוקף. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.