תאגידי הענק גוגל  GOOGLE A ומטא META PLATFORMS משיקות שירות של סרטונים קצרים בני פחות מדקה בניסיון להתחקות אחר טיקטוק. פייסבוק כבר מחקה את טיק טוק במספר אפשרויות, גוגל תעשה זאת דרך יוטיוב ומערכות נוספות שלה. שתי הענקיות הפנימו שהדור הצעיר נמצא בסוג של מהפכת צריכה, שמגיעה אחרי מהפכת האינפורמציה ושהדרישות שלו הן "לכאן ועכשיו". אין לו סבלנות וקשב רב למסרים ארוכים ועמוקים, הדרישה כיום למסרים קצרים ואמירה ברורה ולכן חלון הזמן מתקצר.

לפני כ-10-15 שנה כש-Youtube נרכשה ע"י גוגל בסכום של 1.65 מיליארד דולר (סכום גבוה בזמנו, היום זו נחשבת עסקה נהדרת לגוגל) וכשפייסבוק עשתה את צעדיה הראשונים יחסית, הפלטפורמות האלו, הותאמו לדור אחר שהיה יותר סבלני והיה לו יותר קשב למסרים עמוקים וארוכים. לדוגמא הפלטפורמה TED שמעבירה הרצאות בשלל נושאים פרחה עם שירותי הסרטונים המקוונים בתחילת שנות ה-2000.

אך מה שהיה נכון לדור של אז, שונה לדור הצעירים של היום שדורש מסרים קצרים וברורים. חברה בייטדאנס הבינה את הצורך של הדור החדש והשיקה ב-2016 את הרשת החברתית טיקטוק שמאפשרת העלאת סרטונים קצרים של פחות מדקה.

הרשת החברתית טיקטוק התחילה לצבור תאוצה עוד לפני הקורונה, אבל משבר הקורונה הזניק אותה עוד יותר. בעקבות סגירת מערכת החינוך בני הנוער מגלאי 6 - 16 היו חסרי מעש בבתים והיו יותר במסכים וחיפשו ריגושים חדשים.

• מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
• אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בני הנוער אהבו את טיקטוק שהציעה סרטונים קצרים שמתחלפים בתדירות גבוהה, הרשת צברה תאוצה גדולה שהתחילה תרבות של אתגרים (חלקם מסוכנים) שבני הנוער נדרשים לעשות ולשתף את האתגר ברשת .

בעקבות הטרנד של אתגרי הטיקטוק, התווספו עוד ועוד משתמשים חדשים לרשת שהפכה להיות הרשת החברתית המובילה בעולם בגילאי 6-16 שלקחה את התואר מהרשת אינסטגרם שבשליטת מטא.

אם חשבתם שזה יהיה גימיק קצר, טעיתם. לא מדובר בגימיק של בני הנוער, בפועל גם מבוגרים יותר גילו את רשת הטיק טוק ומעדיפים לצרוך דרכה תכנים.  במקביל גילו אותה החברות הגדולות וכמו כן פוליטקאים הבינו מה שבייטאדנס הבינה שבשביל לגשת לדור העתיד צריך לגשת אליו במסר קצר וברור. החברות התחילו להשיק פרסומות קצרות (פחות מדקה) והתחום הזה רק הולך ופורח.  הערכות הן שהחברות השקיעו קרוב ל-108 מיליארד דולר בפרסומות מסוג זה. חלק מהכסף נשאר ברשת, אבל רובו עובר למפרסמים-מפרסמות, סוג של כוכבי טיק טוק שמפיצים רעיונות.

• הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
• טים קוק רוכש מניות נייקי: אמון אישי או מהלך של דירקטור וותיק בחברה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

ענקיות הטכנולוגיה שהכנסות שלהן מבוססות על פרסום, לא יכלו לשבת בצד ולפספס את השוק והן השיקו מוצרים דומים לאלו של טיקטוק כאשר גוגל השיקה את Youtube shorts כמו שניחשתם - גם שם הסרטונים פחות מדקה. פייסבוק השיקו את השירות Reels באינסטגרם. בינתיים התוצאות שלהן לא מזהירות והן לא באמת מתחרות בטיק טוק. יש משעות לראשוניות וטיק טוק כראשונה עם הרעיון-גישה מעל כולן. 

טיקטוק שולטת עם נתח של 67% בשוק הסרטונים הקצרים כאשר גוגל ופייסבוק עם נתח שוק של 4% כל אחת, והרשת החברתית סנאפצ'ט SNAP INC מחזיקה ב-12% מכלל השוק של הסרטונים הקצרים. ביתר מחזיקות המון רשתות ואפליקציות אחרות. 

סנאפצ'ט שמאפשרת לשלוח סרטונים קצרים לפרק זמן של 24 שעות ואז הם נמחקים, נועדה גם לקהל יעד של סטודנטים בקולג' שיכולים לשלוח תכנים מיניים ולהיות בטוחים שאי אפשר לשתף את זה אחר כך. אך באופן מפתיע הרשת החברתית משכה אליה את בני הנוער מגיל 6-16 , אותו קהל יעד שטיקטוק מכוונת אליו.

טיקטוק מכניסה כ-10 מיליארד דולר בשנה אחרי שלפני שנתיים טראפ איים להשבית את הפעילות שלה בארה"ב בטענה לפגיעה בביטחון הלאומי. ממצב שכמעט ואין לה גישה לשוק האמריקאי היא הפכה לדומיננטית ושולטת בשוק. אז אגב, סוכם שהדאטה שמיוצר בטיק טוק בשוק האמריקאי יישמר על אדמת ארה"ב ויהיה בבעלות של חברות אמריקאית. בהמשך התמודדו חברות על השליטה בטיקטוק בארה"ב (מה שמראה כמה פוטנציאל יש בשוק של הסרטונים הקצרים) לרבות ענקית הטכנולוגיה העולמית מייקרוספט אך בסופו של דבר אורקל ווולמארט היו אמורות לרכוש את הפעילות, אלא שאז טראמפ הפסיד את השלטון והדרישה כבר אינה בתוקף.