טיקטוק
צילום: Olivier Bergeron, Unsplash

גוגל ופייסבוק מתחקות אחר טיקטוק; האם זה לא מאוחר מדי?

ענקיות הטכנולוגיה הולכות אחרי הטרנד של הסרטונים הקצרים שמובילה טיקטוק; מה נתח השוק של טיק טוק, מי שנייה לה, ועד כמה גדול שוק הפרסום של הסרטונים הקצרים?
אלירן אלישע |

תאגידי הענק גוגל  GOOGLE A ומטא META PLATFORMS משיקות שירות של סרטונים קצרים בני פחות מדקה בניסיון להתחקות אחר טיקטוק. פייסבוק כבר מחקה את טיק טוק במספר אפשרויות, גוגל תעשה זאת דרך יוטיוב ומערכות נוספות שלה. שתי הענקיות הפנימו שהדור הצעיר נמצא בסוג של מהפכת צריכה, שמגיעה אחרי מהפכת האינפורמציה ושהדרישות שלו הן "לכאן ועכשיו". אין לו סבלנות וקשב רב למסרים ארוכים ועמוקים, הדרישה כיום למסרים קצרים ואמירה ברורה ולכן חלון הזמן מתקצר.

לפני כ-10-15 שנה כש-Youtube נרכשה ע"י גוגל בסכום של 1.65 מיליארד דולר (סכום גבוה בזמנו, היום זו נחשבת עסקה נהדרת לגוגל) וכשפייסבוק עשתה את צעדיה הראשונים יחסית, הפלטפורמות האלו, הותאמו לדור אחר שהיה יותר סבלני והיה לו יותר קשב למסרים עמוקים וארוכים. לדוגמא הפלטפורמה TED שמעבירה הרצאות בשלל נושאים פרחה עם שירותי הסרטונים המקוונים בתחילת שנות ה-2000.

אך מה שהיה נכון לדור של אז, שונה לדור הצעירים של היום שדורש מסרים קצרים וברורים. חברה בייטדאנס הבינה את הצורך של הדור החדש והשיקה ב-2016 את הרשת החברתית טיקטוק שמאפשרת העלאת סרטונים קצרים של פחות מדקה.

הרשת החברתית טיקטוק התחילה לצבור תאוצה עוד לפני הקורונה, אבל משבר הקורונה הזניק אותה עוד יותר. בעקבות סגירת מערכת החינוך בני הנוער מגלאי 6 - 16 היו חסרי מעש בבתים והיו יותר במסכים וחיפשו ריגושים חדשים.

בני הנוער אהבו את טיקטוק שהציעה סרטונים קצרים שמתחלפים בתדירות גבוהה, הרשת צברה תאוצה גדולה שהתחילה תרבות של אתגרים (חלקם מסוכנים) שבני הנוער נדרשים לעשות ולשתף את האתגר ברשת .

בעקבות הטרנד של אתגרי הטיקטוק, התווספו עוד ועוד משתמשים חדשים לרשת שהפכה להיות הרשת החברתית המובילה בעולם בגילאי 6-16 שלקחה את התואר מהרשת אינסטגרם שבשליטת מטא.

אם חשבתם שזה יהיה גימיק קצר, טעיתם. לא מדובר בגימיק של בני הנוער, בפועל גם מבוגרים יותר גילו את רשת הטיק טוק ומעדיפים לצרוך דרכה תכנים.  במקביל גילו אותה החברות הגדולות וכמו כן פוליטקאים הבינו מה שבייטאדנס הבינה שבשביל לגשת לדור העתיד צריך לגשת אליו במסר קצר וברור. החברות התחילו להשיק פרסומות קצרות (פחות מדקה) והתחום הזה רק הולך ופורח.  הערכות הן שהחברות השקיעו קרוב ל-108 מיליארד דולר בפרסומות מסוג זה. חלק מהכסף נשאר ברשת, אבל רובו עובר למפרסמים-מפרסמות, סוג של כוכבי טיק טוק שמפיצים רעיונות.

קיראו עוד ב"גלובל"

ענקיות הטכנולוגיה שהכנסות שלהן מבוססות על פרסום, לא יכלו לשבת בצד ולפספס את השוק והן השיקו מוצרים דומים לאלו של טיקטוק כאשר גוגל השיקה את Youtube shorts כמו שניחשתם - גם שם הסרטונים פחות מדקה. פייסבוק השיקו את השירות Reels באינסטגרם. בינתיים התוצאות שלהן לא מזהירות והן לא באמת מתחרות בטיק טוק. יש משעות לראשוניות וטיק טוק כראשונה עם הרעיון-גישה מעל כולן. 

טיקטוק שולטת עם נתח של 67% בשוק הסרטונים הקצרים כאשר גוגל ופייסבוק עם נתח שוק של 4% כל אחת, והרשת החברתית סנאפצ'ט SNAP INC מחזיקה ב-12% מכלל השוק של הסרטונים הקצרים. ביתר מחזיקות המון רשתות ואפליקציות אחרות. 

סנאפצ'ט שמאפשרת לשלוח סרטונים קצרים לפרק זמן של 24 שעות ואז הם נמחקים, נועדה גם לקהל יעד של סטודנטים בקולג' שיכולים לשלוח תכנים מיניים ולהיות בטוחים שאי אפשר לשתף את זה אחר כך. אך באופן מפתיע הרשת החברתית משכה אליה את בני הנוער מגיל 6-16 , אותו קהל יעד שטיקטוק מכוונת אליו.

טיקטוק מכניסה כ-10 מיליארד דולר בשנה אחרי שלפני שנתיים טראפ איים להשבית את הפעילות שלה בארה"ב בטענה לפגיעה בביטחון הלאומי. ממצב שכמעט ואין לה גישה לשוק האמריקאי היא הפכה לדומיננטית ושולטת בשוק. אז אגב, סוכם שהדאטה שמיוצר בטיק טוק בשוק האמריקאי יישמר על אדמת ארה"ב ויהיה בבעלות של חברות אמריקאית. בהמשך התמודדו חברות על השליטה בטיקטוק בארה"ב (מה שמראה כמה פוטנציאל יש בשוק של הסרטונים הקצרים) לרבות ענקית הטכנולוגיה העולמית מייקרוספט אך בסופו של דבר אורקל ווולמארט היו אמורות לרכוש את הפעילות, אלא שאז טראמפ הפסיד את השלטון והדרישה כבר אינה בתוקף. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

ירקות
צילום: מקור ללא זכויות יוצרים

האם טרנד ה-Wellness ירים ב-2026 את מניות המזון הבריא?

אחרי שנה חזקה למתכות, הסקטור הצרכני שנשחק מתחיל להראות סימני התעוררות. חברות מזון, תוספי תזונה ורכיבי בריאות, חלקן עם שילוב גובר של AI, חוזרות לרדאר של המשקיעים, בעיקר בזירת החברות הקטנות - איזה מניות יכולות להיות מעניינות?

זיו סגל |
נושאים בכתבה בריאות

עברנו שנה. שנה טובה לשוקי המניות ושנה טובה עוד יותר לסקטור היסוד שליווה אותנו: מתכות. להערכתי סקטור זה, למרות התנודתיות שמאפיינת אותו בימים האחרונים, ימשיך להפתיע לטובה. עוד ידובר פה.

היום אסב את תשומת לבכם.ן לתת ענף שאקרא לו תזונה בריאה. אלו הן חברות מתחומי החקלאות, תוספי התזונה והמזון הבריא / איכותי (או לפחות השאיפה לכזה). מרבית המניות של הענף שחוקות הן משום היותן שייכות לסקטור הצרכנות והן משום רווחיות נמוכה. 

ברם, ניתוח מצרפי של הגרפים של מניות הענף שאני עוקב אחריהן מראה התעוררות כך שכנראה יש דברים בגו. תחום זה שייך למרחב רעיונות מעולמות ה - Wellness  וה- Wellbeing שאמור להתרחב גם בשל מודעות ועניין גוברים וגם בשל הזמן והאפשרויות שה - AI מקדם בחיינו. כמו כן, חברות מהענף כמו IFF ו - IMGR שידוברו להלן משתמשות ב - AI לפיתוחים עתידיים. 

כמו עם פרויקט החלל שליווה אותנו בשני המאמרים האחרונים, גם הפעם אפצל לשני מאמרים. שאפשר יהיה לעכל. על הדרך נתחיל ללמוד גם איך לעבוד עם מניות Micro Cap שאמורות להיות רלבנטיות ב – 2026 ונדבר על הקונספט של בניין מדד / קרן סל באופן עצמאי.  


Wellness Food

נתחיל היום עם מניות של חברות מתחום שקראתי לו Wellness Food. תוספי תזונה ומזון מועשר. פלוס מינוס. 


- INGR Ingredion -0.84%   : אחת החברות המובילות בעולם לייצור מרכיבים למזון. מייצרת עמילנים, ממתיקים ורכיבי תזונה המופיעים במוצרי צריכה בכל העולם. מוכרת בלמעלה מ-120 מדינות ומשלבת טבע עם טכנולוגיה לפיתוח רכיבי מזון Clean-Label ולתמיכה במגמות בריאות וצריכה מודעת. החברה משקיעה רבות בחדשנות סביב תזונה בריאה ועיבוד צמחים לפי תקני איכות גבוהים. משתמשת בכלי AI  לחיזוי פורמולציות  ומשתמשת באלגוריתמים כדי לנתח נתונים מולקולריים של ממתיקים (כמו סטיביה) ולחזות איך שילובים שונים ישפיעו על הטעם והמרקם, מה שמקצר משמעותית את זמן הפיתוח של המוצרים.