סין
סין

שינוי מגמה? עליבאבא מזנקת 15% לאחר סבב אישור משחקי מחשב בסין

עוד סימן לשינוי גישה של הממשל הסיני מקפיץ את מניות הטכנולוגיה ממדינת הענק האסיאתית: רגולטור המשחקים של סין אישר 60 משחקים חדשים אתמול בפעם הראשונה מאז חודש אפריל, המניות הסיניות, ובראשן עליבאבא, מגיבות בזינוקים
תומר אמן | (1)

בימים האחרונים מורגש שינוי סנטימנט משמעותי בסקטור מניות הטכנולוגיה הסיניות עקב מה שנראה כשינוי דרמטי ביחס המשטר הסיני לחברות הללו. מדי יום מתפרסמות ידיעות על הקלות שונות בתחום, והדבר נותן רוח גבית למניות, וכך חברה כמו עליבאבא ALIBABA GROUP מזנקת 15% ביום של ירידות בבורסה. 

אל עליבאבא מצטרפות חברות סיניות רבות כמו  JD.COM (סימול: JD),  BAIDU.COM (סימול: BIDU) ו- PINDUODUO INC ADR (סימול: PDD) שמזנקות במסחר היום. הסיבה הפעם היא שורה של משחקי מחשב שקיבלו אישור מהרגולטורים הסינים והגבירו את הסנטימנט בסקטור הטכולוגי. 

רגולטור המשחקים של סין אישר קרוב ל-60 משחקים חדשים אתמול בלילה בפעם הראשונה מאז סופו של חודש אפריל האחרון, כך על פי דיווח ברויטרס. גורמים רבים בתעשייה מאמינים כי מדובר בהקלה נוספות ברגולציה על מניות בשוק המשחקים בפרט ועל הסקטור התעשייתי בכלל. 

הרגולטורים הסינים והאמריקאים פצחו בצעדים נוקשים כנגד מניות הטכנולוגיה הסיניות, ובייחוד אלו שרשומות למסחר בניו יורק - בהיותן מהחברות הגדולות בעולם. בתוך כך, הפסידה עליבאבא קרוב ל-50% מהשווי שלה בשנה הקודמת, כאשר מרבית הסקטור מחק אחוזים דומים. 

לאחר מכן, עבר הרגולטור להקשות על חברות בתחום משחקי המחשב. הממשל הסיני חשש ביותר מהתמכרות הדור הצעיר למשחקי מחשב והטיל הגבלות חמורות על זמן המשחק ועל אישור משחקים חדשים. בתוך כך, המשטר הריכוזי בבייג'ין הודיע בחודשים האחרונים כי יעבוד אל מול הרשות האמריקאית לניירות ערך (SEC) על מנת להבהיר את התמונה הרגולטורית עבור חברות הטכנולוגיה, אך לא נראה היה כי הממשל הסיני מתקדם עם זה במיוחד, דבר שהותיר משקיעים רבים עם חוסר וודאות משווע וחשש כי אותן מניות סיניות ימחקו מהמסחר האמריקאי בסופו של דבר. אישורם של משחקי המחשב אתמול מהווה מסר רגולטורי חשוב עבור כל אותם משקיעים. 

"אנחנו מקווים כי אישורם של אותם משחקי מחשב יעביר את המסר לכל סקטור הטכנולוגיה הסיני", כתבה אנליסטית בנק ההשקעות  CITIGROUP (סימול: CITI), אלישה יאפ. עושה רושם כי היא צדקה. 

המרוויחה הגדולה ביותר מכל המהלך היא  NETEASE, INC (סימול: NTES). יצרנית משחקי המחשב הסינית עולה בשעה זו 3% במסחר בניו יורק, בעוד שהמתחרה Tencent עלתה בשיעור של 6% בהונג קונג. עליות אלו נועדו לייצג כמה חזק אישור המשחקים מתקבל בתעשיית הטכנולוגיה הסינית, בייחוד כאשר לאף אחת משתי חברות המשחקים האלו לא אושרו משחקים בסבב האישורים שניתן אתמול.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שרון 08/06/2022 23:37
    הגב לתגובה זו
    ברצותה היא מפילה וברצותה מעפילה. ואם נראה לה שהסיני הפשוט נסחף והמניה ממריאה אין לה בעיה לעצור ולהעלים בעלים ומנהלים. רופא שזיהה את הקורונה בניגוד לרצונה חוסל.
לארי אליסון (אורקל)לארי אליסון (אורקל)

מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב

בנק ישראל מוטרד מחוק הגיוס, למה מניות הטכנולוגיה יורדות למרות צמיחה חדה ולמה התשואות עולות כשהריבית יורדת; עידן אזולאי, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי מנתח את השווקים

עידן אזולאי |

לזכותו של בנק ישראל ייאמר שהוא לא חושש להביע את דעתו הנחרצת על חוק הגיוס שעומד כעת על הפרק. התגובה החריגה והישירה של בנק ישראל לחוק הגיוס מסמנת שהדיון הוא אינו “רק” ויכוח חברתי-ערכי, אלא סוגיה ביטחונית עם מחיר מקרו-כלכלי מדיד. בבנק ישראל שמים מספרים על השולחן: העלות הכלכלית של חודש שירות מילואים של אדם סביב גיל 30 מוערכת בכ־38 אלף ש״ח, כאשר כ־80% מהעלות היא אובדן תפוקה מיידי והיתרה קשורה לפגיעה עתידית בפריון בגלל הפסד ניסיון וקידום בעבודה. במילים פשוטות, מילואים הם “מס” לא מתוכנן על שוק העבודה גם בגלל ימי עבודה שנגרעים כאן ועכשיו, וגם בגלל ההשפעה המצטברת על מסלולי קריירה ופריון. 

בנק ישראל מציג את הפוטנציאל טוען שהרחבה משמעותית של גיוס גברים חרדים לשירות חובה יכולה להפחית את הנטל הכלכלי המשקי והאישי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים. לפי האומדנים שמובאים בהודעה, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ־7,500 גברים חרדים (תרחיש שמתגלגל לאורך זמן לכ־20 אלף חיילי חובה נוספים) עשויה לאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים ולהקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארד ש״ח (כ-0.4% תוצר). אם בנוסף, הגיוס גם מגדיל לאורך זמן את ההשתתפות והתעסוקה של הגברים החרדים לאחר השירות, בנק ישראל מעריך שתוספת ההכנסה יכולה להגיע עד כ־14 מיליארד ש״ח לשנה (כ־0.7% תוצר). כלומר, יש כאן לא רק חיסכון בעלות ביטחונית עקיפה, אלא גם אפשרות לשיפור צד ההיצע של המשק. היינו, יותר עובדים, יותר מיומנויות ויותר הכנסות ממסים. 

אלא שכאן מגיעה הביקורת המרכזית. לפי בנק ישראל, נוסח החוק במתכונתו הנוכחית “לוקה בחסר” מאחר ויעדי הגיוס האפקטיביים נמוכים והתמריצים/סנקציות הם בעלי אפקטיביות נמוכה, כך שלא בטוח שאפילו היעדים הצנועים יושגו. אם החוק יעבור כלשונו, הוא לא ישנה מהותית את היקף הגיוס ולכן ישמר את מודל המילואים הרחב ואת הנזק המצטבר לשוק העבודה. בנק ישראל כותב מפורשות שהעברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים עם “עלויות מקרו־כלכליות משמעותיות” שיבואו לידי ביטוי בהמשך פגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת, לצד אובדן הכנסות ממיסים. לכל זה עלולה להיות גם השלכה על מדיניות הריבית. בנק ישראל לא קובע “הריבית תעלה בגלל החוק”, אבל הוא כן מסמן את ערוצי ההעברה שמעניינים את שוק האג״ח ואת ההחלטות המוניטריות. 

חוק שלא מפחית מילואים משמר פגיעה בצד ההיצע (תוצר פוטנציאלי/פריון), מגדיל עלויות תקציביות ומקטין גביית מסים, שילוב שמרחיב את הסיכון הפיסקלי ואת פרמיית הסיכון של ישראל. במצב כזה, גם אם האינפלציה “על הנייר” מתמתנת, לבנק ישראל יהיה קשה יותר להצדיק הקלה מהירה. הוא יעדיף לראות שהמשק לא מחליק לתרחיש של עלייה בגירעון המבני שעלולה להעלות את פרמיות הסיכון ולהשפיע על שער החליפין והתשואות. במילים אחרות, החוק עלול להאריך את התקופה שבה הריבית נשארת גבוהה יחסית, או לכל הפחות לצמצם את מרחב התמרון להורדות, משום שהבסיס המאקרו־פיסקלי והביטחוני נשאר כבד.

בהמשך למה שכתבנו בשבוע שעבר, למרות שכוחות רבים (פוליטיקאים, תקשורת) מושכים את הדיון בחוק לזירה הפוליטית, הרי שההשלכות שלו נמצאות בשטח הכלכלי והחברתי. ככל שהמענה לצרכים הצבאיים והכלכליים הנוכחיים יהיה מועט, כך הנזק שיגרם למשק הישראלי הוא רב יותר. הזמן לשינוי הוא עכשיו. בעצם מזמן.