פצצה
צילום: Jens Johnsson/Unsplash

אנרגיה גרעינית, לא מה שחשבתם

האנושות נכשלה ביכולתה לייצר אנרגיה מבלי לפגוע בכדור עליו אנו חיים; אנרגיה גרעינית בטוחה יותר ומייצרת פי 1,000 יותר אנרגיה מדלק, אז למה העולם נשאר בטכנולוגיה של המאה ה-18? רמז, פחד, אבל זו לא צריכה להיות הסיבה
אור צרפתי | (9)

במשך אלפי שנים, בני האדם מנצלים את הטבע בכדי לספק אנרגיה שתדחוף את הציוויליזציה שלנו קדימה. על ידי ניצול האש, קיבלנו את היכולת לבשל אוכל, לספק חום ומחסה ואפילו להגן עלינו מפני טורפים. בהמשך, אילפנו בעלי חיים והשתמשנו בעמלם לביצוע משימות שהיו ״קשות״ מדי לבני האדם. בסופו של דבר, מקורות כוח טבעיים, כמו הרוח, עזרו לנו לבצע תהליכים ללא מגע יד אדם. 

 

זוהי נקודת המפנה, מהפך עצום התרחש ברגע שהתחלנו להשתמש במקורות טבעיים -  טחנות רוח, בעירה המייצרת קיטור ואפילו מים זורמים, שימשו את בני האדם להפעלת טורבינות ויצירת אנרגיה. כיום, צרכי האנרגיה בעולם מסתפקים באותם תהליכים, כאשר פחם, נפט וגז ודלקים ממאובנים בעלי כמות מוגבלת, מספקים את מרבית האנרגיה בעולם. 

 

אנחנו מפעילים ציוויליזציה מתקדמת, טסים לחלל, וצורכים כמויות אנרגיה שרק הולכות וגדלות, וכל זה באמצעות מאובנים שצצו בתקופת הברזל. כעת, יותר מתמיד, העולם זקוק לאנרגיה גרעינית, ובכל זאת, הפחד, ולא העובדות, שולט במדיניות שלנו. הנה כמה סיבות, למה המדע דוחף את האנושות לאמץ אנרגיה גרעינית. 

 

הדרך בה פועלת תחנת כוח קונבנציונאלית כיום, שמבוססת כימיקלים, היא פשוטה ויעילה. מקור דלק מזן כלשהו נשרף, משחרר אנרגיה אשר מתחממת ומרתיחה מים, ואלו יוצרים אדים. הקיטור דחוף את הטורבינה שמייצרת חשמל, אשר אותו מספקת לכל מטרה. 

 

הבעיה הגדולה שיש לנו, בין אם נודה בכך ובין אם לא, היא שדרך זו לייצור כמויות גדולות של אנרגיה יצרה בעיות סביבתיות עצומות. השפעת מיצוי חומרי הגלם בכמויות עצומות, היא אחד הגורמים המשמעותיים ששינו את ההרכב הכימי של האטמוספרה, מה שהוביל להתחממות כדור הארץ, פגיעה באוקיאנוסים, ויצירת אקלים אחד על פני כדור הארץ. 

 

למרות שהוצעו גישות רבות ושונות לטיפול בבעיה זו, ברור כי כל פתרון בר קיימא וארוך טווח חייב לכלול מרכיב חשוד אחד: מעבר למקורות אנרגיה שאינם גורמים לפליטת פחמן דו חמצני. מרבית הרעיונות של עולם האנרגיה הירוקה, מתמקדים במקורות אנרגיה מתחדשים כמו אנרגיה סולארית ורוח, פתרונות טובים אך לא בטוח שיעמדו בביקוש ההולך וגובר.

 

נכון, תחנות כוח שפועלות באמצעות ביקוע גרעיני, הן מסוכנות כאשר ״מעגלים בהם פינות״ ומנהלים אותן בצורה כושלת. הפחד סביב אסון רדיואקטיבי, בדומה לצ׳רנוביל בשנת 1986, איי טרי מייל ב-1979 ופוקושימה בשנת 2011, גורם לאדם להתרחק מכוח מופלא שכזה. אך למרות כל ההתרחשויות הללו, כוח גרעיני הוא בטוח יותר מכל מקור כוח בקנה מידה גדל שהאנושות השתמשה בו לאורך ההיסטוריה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בשנות החמישים החלו לפעול הכורים הגרעיניים לייצור חשמל, הם התפרסו על פני 33 מדינות אך לא הצליח לייצר חשמל בכמות מספקת. שלושת האירועים הנ״ל הם היחידים שתועדו בכל אותה תקופה. ובכל זאת, כשאנשים חושבים על כוח גרעיני, הם בדרך כלל חושבים על אסונות אלו, כמו גם על מלחמה גרעינית ופסולת רדיואקטיבית. 

 

למרבה המזל, המדע שעומד מאחורי כוח גרעיני הוא פשוט ועוזר לנו להבין מדוע אנחנו לא צריכים לחשוש ממנו באותה צורה שאנחנו חוששים מפני פצצות גרעיניות. במקום זה, ישנו תהליך מובן היטב שמתרחש בתוך האטום, ויכול לייצר כמויות עצומות של כוח, מספיק בכדי להניע את צרכי האנרגיה העולמיים במשך מאות שנים, וזאת ללא תופעות לוויי מזהמות. 

 

אנסה לסכם את התהליך בקצרה, גרעיני האטום זקוקים למרכיב אחד פשוט - נויטרון לספיגת האנרגיה - כדי לגרום לתגובת הביקוע. אלו ישחררו אנרגיה בערך פי 1000 מאותה כמות של דלק, יצרו מים וקיטור וללא ייצור פחמן דו חמצני. בעת קליטת הנויטרון, מתבצע ביקוע גרעיני ובמהלכו האטום מתפצל, משחרר אנרגיה ומייצר ניוטרונים נוספים ובכך משמר את התגובה הכימית. 

 

תפוקת האנרגיה הגרעינית ניתנת לשליטה. אחד החששות הגדולים באנרגיה מתחדשת כמו רוח ושמש, הוא שהם אינם ניתנים לשליטה. אם הרוח לא סוערת או השמש לא מספיק חזקה, אתה לא מייצר כוח. האדם שולט בכוח הגרעיני באמצעות מינון האינטראקציה בין החומרים, כלומר אנו יכולים לייצור פחות או יותר אנרגיה לפי צורך, עד ליכולת המרבית הבטוחה של המפעל. 

 

הסיכון לא דומה לפצצה גרעינית והפסולת ניתנת לניהול. למרות הקונוטציה השלילית, הסיכון לפיצוץ גרעיני הוא אפסי לחלוטין. במילים פשוטות, הדלק שמשמש את הכור הגרעיני, כפי שדורשת הסכונות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אינו מועשר מספיק בכדי לגרום לתגובת שרשרשת, ואפילו לא לאפשרות לכך. החומר לא מסוגל ליצור פיצוץ גרעיני. 

 

עם זאת, תיווצר פסולות גרעינית. בחלקה נשתמש בשימוש חוזר ובחלק שנותר עלינו ליצור מקום אחסון שבאמצעותו ננהל את החומר. אחד הפתרונות המדעיים שמוצאים כיום, הוא אחסון של 5 שנים מתחת למים ועוד 45 שנים של אחסון יבש, לאחר מכן נוכל לאחסן את הפסולות ״ברמה נמוכה״ מתחת לאדמה ללא שום פגיעה. זאת ועוד, שהרבה מאד מדענים מנסים לפתח טכנולוגיות לשימוש חוזר בפסולת גרעינית. 

 

אנחנו יכולים לעבור לאנרגיה גרעינית באופן מלא בתוך פחות מ-20 שנה. בניית מערך כורים חדש, ארצי או גלובלי, להעצמת העולם, תדרוש השקעה מתמשכת. תחנות כוח חדשות, כורים, מגדלי קירור יצטרכו להיבנות. אבל התמורה תגיע, אם נאמר זאת בקלילות, האנושות עשתה עבודה עגומה בהתמודדות עם משבר האקלים, אך כל זה יכול להשתנות. 

 

האמת לא נוחה, אנו ציוויליזציה בעידן החלל שבחרה לחמוק מהתקדמות טכנולוגית בייצור אנרגיה בגלל פחד. אנו מפעילים את המאה ה-21 בטכנולוגיה של המאה ה-18, שהיא בעלת השפעות הרות אסון על הכדור בו אנחנו חיים. הכורים האטומים שמפתחים היום, לא דומים לאלו שבעבר, הם בטוחים הרבה יותר ויעילים פי מאות אחוזים.

לכל אלו שראו את הסרט הדוקומנטרי ״בתוך מוחו של ביל״ על האיש והאגדה, האדם שמזהה טרנדים עולמיים משנות ה-70, ביל גייטס מייסד מיקרוספט. גייטס שם לעצמו למטרה, להגביר את השימוש באנרגיה אטומית, ובחלום האחרון שלו, מי שהיא מספיק חכם ואמיץ להשקיע בעתיד (זוהי הרי השקעה לא?) רכש את המניה שהניבה הכי הרבה תשואה בעשרים השנים האחרונות. 

 

איך משקיעים? 

ניתן להשקיע בחברות המפתחות טכנולוגיית גרעין, מפעילות כורים או כורות חומרים רלוונטים כמו אורניום. אחת החברות המומלצות לכריית אורניום, מגיעה מקנדה, Cameco (סימול:CCJ). תאגיד האנרגיה אמרן (סימול:AEE) מנסה גם הוא להפוך את האנרגיה הגרעינית לשם דבר. CGN Power הסינית אשר נסחרת בבורסת הונג קונג, מפעילה 24 כורים גרעיניים ומספקת אנרגיה ברחבי סין. BWX Technologies (סימול:BWXT) מייצרת חלקים לכורים גרעיניים. 

 

לצידן, הגדולות כמו תאגיד אקסלון (סימול:EXC) וג׳נרל אלקטריק (סימול:GE) מנסות לפתוח את האנרגיה של העתיד. ובכדי לא לשים את כל ״הביצים בסל אחד״ ישנן שתי קרנות אשר משקיעות באורניון ובאנרגיה גרעינית, NLR ו-NUCL, כאשר לצידן נמצאת URNM, קרן המשקיעה בחברות האורניום. 

 

הבנת המגמות העולמיות, מהם הצרכים הקיומיים ומהם הפתרונות העומדים בפני האדם, יכולה להוביל לתשואות נפלאות בטווח הארוך, או לעזור לנתח חברה בתחומים קשורים בהווה.

לקריאה נוספת של סדרת הכתבות על שווקי העתיד:

השוק הבא של ״טריליון הדולר״ - טכנלוגיית הקוונטים עתידה לשנות את העולם שאנו מכירים בכל תחום. המעצמות הטכנולוגיות לצד הכסף החכם כבר מושקעות עמוק בשוק העתידי. מהו מחשב קוונטי וכיצד משקיעים? (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חזי 25/10/2020 11:10
    הגב לתגובה זו
    העתיד הוא אנרגיה נקיה בלי גזים רעילים ובלי קרינה מכל סוג שהוא שיכולה לגרום נזק ל דנא ולהטמיע בו שינויים שיגרמו למחלות גם לעשרות הדורות הבאים
  • 6.
    בינה מלאכותית ושורות קוד אין מקום לטעויות 24/10/2020 23:00
    הגב לתגובה זו
    בינה מלאכותית ושורות קוד אין מקום לטעויות
  • פוקושימה 25/10/2020 11:11
    הגב לתגובה זו
    ובסוף באה רעידת אדמה או סופה או צננמי....בסוף משהו רע קורה והתוכנות והמחשבים...לא יעזרו
  • 5.
    העתיד זה אנרגית רוח, שמש והידרו. נקודה. (ל"ת)
    פוקסי 24/10/2020 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חזי 24/10/2020 16:25
    הגב לתגובה זו
    אני לא.אפילו מעט קרינה גורמת לנזק מטורף ל דנא שלנו שמתבטא במחלות איומות בעוד 10 או 50 שנה (ראה ערך הירושימה ומה קרה לבני האדם גם אחרי 50-60 שנה)
  • 3.
    הכי פשוט - תעודת סל על אורניום-URA (ל"ת)
    RESET 24/10/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    העתיד זה אנרגית רוח, שמש והידרו. נקודה. (ל"ת)
    פוקסי 24/10/2020 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק אנרגית רוח ואנרגיה סולארית! כל השאר יקר מסוכן והורג (ל"ת)
    שי 24/10/2020 10:45
    הגב לתגובה זו
  • חומיאו 25/10/2020 09:06
    הגב לתגובה זו
    השאלה מה קורה בלילה בלי רוח?
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.