אנרגיה גרעינית, לא מה שחשבתם

האנושות נכשלה ביכולתה לייצר אנרגיה מבלי לפגוע בכדור עליו אנו חיים; אנרגיה גרעינית בטוחה יותר ומייצרת פי 1,000 יותר אנרגיה מדלק, אז למה העולם נשאר בטכנולוגיה של המאה ה-18? רמז, פחד, אבל זו לא צריכה להיות הסיבה
אור צרפתי | (9)

במשך אלפי שנים, בני האדם מנצלים את הטבע בכדי לספק אנרגיה שתדחוף את הציוויליזציה שלנו קדימה. על ידי ניצול האש, קיבלנו את היכולת לבשל אוכל, לספק חום ומחסה ואפילו להגן עלינו מפני טורפים. בהמשך, אילפנו בעלי חיים והשתמשנו בעמלם לביצוע משימות שהיו ״קשות״ מדי לבני האדם. בסופו של דבר, מקורות כוח טבעיים, כמו הרוח, עזרו לנו לבצע תהליכים ללא מגע יד אדם. 

 

זוהי נקודת המפנה, מהפך עצום התרחש ברגע שהתחלנו להשתמש במקורות טבעיים -  טחנות רוח, בעירה המייצרת קיטור ואפילו מים זורמים, שימשו את בני האדם להפעלת טורבינות ויצירת אנרגיה. כיום, צרכי האנרגיה בעולם מסתפקים באותם תהליכים, כאשר פחם, נפט וגז ודלקים ממאובנים בעלי כמות מוגבלת, מספקים את מרבית האנרגיה בעולם. 

 

אנחנו מפעילים ציוויליזציה מתקדמת, טסים לחלל, וצורכים כמויות אנרגיה שרק הולכות וגדלות, וכל זה באמצעות מאובנים שצצו בתקופת הברזל. כעת, יותר מתמיד, העולם זקוק לאנרגיה גרעינית, ובכל זאת, הפחד, ולא העובדות, שולט במדיניות שלנו. הנה כמה סיבות, למה המדע דוחף את האנושות לאמץ אנרגיה גרעינית. 

 

הדרך בה פועלת תחנת כוח קונבנציונאלית כיום, שמבוססת כימיקלים, היא פשוטה ויעילה. מקור דלק מזן כלשהו נשרף, משחרר אנרגיה אשר מתחממת ומרתיחה מים, ואלו יוצרים אדים. הקיטור דחוף את הטורבינה שמייצרת חשמל, אשר אותו מספקת לכל מטרה. 

 

הבעיה הגדולה שיש לנו, בין אם נודה בכך ובין אם לא, היא שדרך זו לייצור כמויות גדולות של אנרגיה יצרה בעיות סביבתיות עצומות. השפעת מיצוי חומרי הגלם בכמויות עצומות, היא אחד הגורמים המשמעותיים ששינו את ההרכב הכימי של האטמוספרה, מה שהוביל להתחממות כדור הארץ, פגיעה באוקיאנוסים, ויצירת אקלים אחד על פני כדור הארץ. 

 

למרות שהוצעו גישות רבות ושונות לטיפול בבעיה זו, ברור כי כל פתרון בר קיימא וארוך טווח חייב לכלול מרכיב חשוד אחד: מעבר למקורות אנרגיה שאינם גורמים לפליטת פחמן דו חמצני. מרבית הרעיונות של עולם האנרגיה הירוקה, מתמקדים במקורות אנרגיה מתחדשים כמו אנרגיה סולארית ורוח, פתרונות טובים אך לא בטוח שיעמדו בביקוש ההולך וגובר.

 

נכון, תחנות כוח שפועלות באמצעות ביקוע גרעיני, הן מסוכנות כאשר ״מעגלים בהם פינות״ ומנהלים אותן בצורה כושלת. הפחד סביב אסון רדיואקטיבי, בדומה לצ׳רנוביל בשנת 1986, איי טרי מייל ב-1979 ופוקושימה בשנת 2011, גורם לאדם להתרחק מכוח מופלא שכזה. אך למרות כל ההתרחשויות הללו, כוח גרעיני הוא בטוח יותר מכל מקור כוח בקנה מידה גדל שהאנושות השתמשה בו לאורך ההיסטוריה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בשנות החמישים החלו לפעול הכורים הגרעיניים לייצור חשמל, הם התפרסו על פני 33 מדינות אך לא הצליח לייצר חשמל בכמות מספקת. שלושת האירועים הנ״ל הם היחידים שתועדו בכל אותה תקופה. ובכל זאת, כשאנשים חושבים על כוח גרעיני, הם בדרך כלל חושבים על אסונות אלו, כמו גם על מלחמה גרעינית ופסולת רדיואקטיבית. 

 

למרבה המזל, המדע שעומד מאחורי כוח גרעיני הוא פשוט ועוזר לנו להבין מדוע אנחנו לא צריכים לחשוש ממנו באותה צורה שאנחנו חוששים מפני פצצות גרעיניות. במקום זה, ישנו תהליך מובן היטב שמתרחש בתוך האטום, ויכול לייצר כמויות עצומות של כוח, מספיק בכדי להניע את צרכי האנרגיה העולמיים במשך מאות שנים, וזאת ללא תופעות לוויי מזהמות. 

 

אנסה לסכם את התהליך בקצרה, גרעיני האטום זקוקים למרכיב אחד פשוט - נויטרון לספיגת האנרגיה - כדי לגרום לתגובת הביקוע. אלו ישחררו אנרגיה בערך פי 1000 מאותה כמות של דלק, יצרו מים וקיטור וללא ייצור פחמן דו חמצני. בעת קליטת הנויטרון, מתבצע ביקוע גרעיני ובמהלכו האטום מתפצל, משחרר אנרגיה ומייצר ניוטרונים נוספים ובכך משמר את התגובה הכימית. 

 

תפוקת האנרגיה הגרעינית ניתנת לשליטה. אחד החששות הגדולים באנרגיה מתחדשת כמו רוח ושמש, הוא שהם אינם ניתנים לשליטה. אם הרוח לא סוערת או השמש לא מספיק חזקה, אתה לא מייצר כוח. האדם שולט בכוח הגרעיני באמצעות מינון האינטראקציה בין החומרים, כלומר אנו יכולים לייצור פחות או יותר אנרגיה לפי צורך, עד ליכולת המרבית הבטוחה של המפעל. 

 

הסיכון לא דומה לפצצה גרעינית והפסולת ניתנת לניהול. למרות הקונוטציה השלילית, הסיכון לפיצוץ גרעיני הוא אפסי לחלוטין. במילים פשוטות, הדלק שמשמש את הכור הגרעיני, כפי שדורשת הסכונות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אינו מועשר מספיק בכדי לגרום לתגובת שרשרשת, ואפילו לא לאפשרות לכך. החומר לא מסוגל ליצור פיצוץ גרעיני. 

 

עם זאת, תיווצר פסולות גרעינית. בחלקה נשתמש בשימוש חוזר ובחלק שנותר עלינו ליצור מקום אחסון שבאמצעותו ננהל את החומר. אחד הפתרונות המדעיים שמוצאים כיום, הוא אחסון של 5 שנים מתחת למים ועוד 45 שנים של אחסון יבש, לאחר מכן נוכל לאחסן את הפסולות ״ברמה נמוכה״ מתחת לאדמה ללא שום פגיעה. זאת ועוד, שהרבה מאד מדענים מנסים לפתח טכנולוגיות לשימוש חוזר בפסולת גרעינית. 

 

אנחנו יכולים לעבור לאנרגיה גרעינית באופן מלא בתוך פחות מ-20 שנה. בניית מערך כורים חדש, ארצי או גלובלי, להעצמת העולם, תדרוש השקעה מתמשכת. תחנות כוח חדשות, כורים, מגדלי קירור יצטרכו להיבנות. אבל התמורה תגיע, אם נאמר זאת בקלילות, האנושות עשתה עבודה עגומה בהתמודדות עם משבר האקלים, אך כל זה יכול להשתנות. 

 

האמת לא נוחה, אנו ציוויליזציה בעידן החלל שבחרה לחמוק מהתקדמות טכנולוגית בייצור אנרגיה בגלל פחד. אנו מפעילים את המאה ה-21 בטכנולוגיה של המאה ה-18, שהיא בעלת השפעות הרות אסון על הכדור בו אנחנו חיים. הכורים האטומים שמפתחים היום, לא דומים לאלו שבעבר, הם בטוחים הרבה יותר ויעילים פי מאות אחוזים.

לכל אלו שראו את הסרט הדוקומנטרי ״בתוך מוחו של ביל״ על האיש והאגדה, האדם שמזהה טרנדים עולמיים משנות ה-70, ביל גייטס מייסד מיקרוספט. גייטס שם לעצמו למטרה, להגביר את השימוש באנרגיה אטומית, ובחלום האחרון שלו, מי שהיא מספיק חכם ואמיץ להשקיע בעתיד (זוהי הרי השקעה לא?) רכש את המניה שהניבה הכי הרבה תשואה בעשרים השנים האחרונות. 

 

איך משקיעים? 

ניתן להשקיע בחברות המפתחות טכנולוגיית גרעין, מפעילות כורים או כורות חומרים רלוונטים כמו אורניום. אחת החברות המומלצות לכריית אורניום, מגיעה מקנדה, Cameco (סימול:CCJ). תאגיד האנרגיה אמרן (סימול:AEE) מנסה גם הוא להפוך את האנרגיה הגרעינית לשם דבר. CGN Power הסינית אשר נסחרת בבורסת הונג קונג, מפעילה 24 כורים גרעיניים ומספקת אנרגיה ברחבי סין. BWX Technologies (סימול:BWXT) מייצרת חלקים לכורים גרעיניים. 

 

לצידן, הגדולות כמו תאגיד אקסלון (סימול:EXC) וג׳נרל אלקטריק (סימול:GE) מנסות לפתוח את האנרגיה של העתיד. ובכדי לא לשים את כל ״הביצים בסל אחד״ ישנן שתי קרנות אשר משקיעות באורניון ובאנרגיה גרעינית, NLR ו-NUCL, כאשר לצידן נמצאת URNM, קרן המשקיעה בחברות האורניום. 

 

הבנת המגמות העולמיות, מהם הצרכים הקיומיים ומהם הפתרונות העומדים בפני האדם, יכולה להוביל לתשואות נפלאות בטווח הארוך, או לעזור לנתח חברה בתחומים קשורים בהווה.

לקריאה נוספת של סדרת הכתבות על שווקי העתיד:

השוק הבא של ״טריליון הדולר״ - טכנלוגיית הקוונטים עתידה לשנות את העולם שאנו מכירים בכל תחום. המעצמות הטכנולוגיות לצד הכסף החכם כבר מושקעות עמוק בשוק העתידי. מהו מחשב קוונטי וכיצד משקיעים? (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חזי 25/10/2020 11:10
    הגב לתגובה זו
    העתיד הוא אנרגיה נקיה בלי גזים רעילים ובלי קרינה מכל סוג שהוא שיכולה לגרום נזק ל דנא ולהטמיע בו שינויים שיגרמו למחלות גם לעשרות הדורות הבאים
  • 6.
    בינה מלאכותית ושורות קוד אין מקום לטעויות 24/10/2020 23:00
    הגב לתגובה זו
    בינה מלאכותית ושורות קוד אין מקום לטעויות
  • פוקושימה 25/10/2020 11:11
    הגב לתגובה זו
    ובסוף באה רעידת אדמה או סופה או צננמי....בסוף משהו רע קורה והתוכנות והמחשבים...לא יעזרו
  • 5.
    העתיד זה אנרגית רוח, שמש והידרו. נקודה. (ל"ת)
    פוקסי 24/10/2020 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חזי 24/10/2020 16:25
    הגב לתגובה זו
    אני לא.אפילו מעט קרינה גורמת לנזק מטורף ל דנא שלנו שמתבטא במחלות איומות בעוד 10 או 50 שנה (ראה ערך הירושימה ומה קרה לבני האדם גם אחרי 50-60 שנה)
  • 3.
    הכי פשוט - תעודת סל על אורניום-URA (ל"ת)
    RESET 24/10/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    העתיד זה אנרגית רוח, שמש והידרו. נקודה. (ל"ת)
    פוקסי 24/10/2020 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק אנרגית רוח ואנרגיה סולארית! כל השאר יקר מסוכן והורג (ל"ת)
    שי 24/10/2020 10:45
    הגב לתגובה זו
  • חומיאו 25/10/2020 09:06
    הגב לתגובה זו
    השאלה מה קורה בלילה בלי רוח?
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

לארי אליסון (גרוק)לארי אליסון (גרוק)

הילד היתום והעני שהפך לאיש העשיר בעולם - סיפור חייו של לארי אליסון

התחנות בדרך, הכישלונות, התובנות - "יש לי את כל החסרונות הדרושים להצלחה; הרגשתי שאני צריך להוכיח את עצמי כל יום. זה יצר בי רעב שלא נרגע לעולם"; החבר סטיב ג'ובס, המנכ"לית צפרא כץ והדרך ל-400 מיליארד דולר

מנדי הניג |

זה היום של לארי אליסון. הוא הרוויח היום 100 מיליארד דולר במקביל לנסיקה המדהימה במניית אורקל והפך לאיש העשיר בעולם. ההתחלה היתה קשה מאוד. הסיפור שלו השראה לאנשים שמתחילים מלמטה. השראה ליזמים. הרעב שלו להצלחה מעורר קנאה, היכולות שלו פנומנליות. הביצועים שלו מרשימים ומוכיחים שהכישלונות הם השיעורים הטובים ביותר להצלחה. קבלו את הדרך של אליסון מילד יתום ועני לאיש העשיר בעולם.   

לארי ג'וזף אליסון נולד ב-17 באוגוסט 1944 בברונקס, ניו יורק, לעולם שלא רצה אותו. אמו, ססיל, הייתה נערה בת 19 שלא יכלה לגדל אותו. אביו הביולוגי היה טייס קרב של חיל האוויר האמריקני, אך נעלם עוד לפני הלידה. כבר ברגעיו הראשונים היה לארי ילד "דחוי".

בגיל תשעה חודשים בלבד חלה בדלקת ריאות קשה. אמו הצעירה, נואשת וחסרת תמיכה, החליטה למסור אותו לאחותה לואיז ולבעלה לואיס אליסון - זוג יהודים משיקגו. הם אימצו אותו כאילו היה בנם. אבל תחושת היתמות ליוותה אותו לאורך ילדותו והעצימה כשאימו החורגת נפטרה.  

 שיקגו של שנות ה-40-50 הייתה אז עיר תעשייתית קשה, כשהשכונות היו מחולקות אתנית - איטלקים, אירים, יהודים. משפחת אליסון חיה בדרום העיר, בסביבה יהודית מסורתית. מצד אחד, ערכים של חריצות והשכלה; מצד שני, קשיחות.

לארי גדל בידיעה עמומה שהוא לא בדיוק "שייך". אביו המאמץ, לואיס, היה מהנדס חשמל מתוסכל שלא הצליח להגשים את חלומותיו. הוא דרש מצוינות אך לא האמין בבנו המאומץ. "אתה הטעות הגדולה של חיינו", נהג לומר. שנים מאוחר יותר סיפר לארי: "כשהאדם שאמור להאמין בך הכי הרבה אומר לך שאתה טעות - אתה מפתח עקשנות להוכיח לו שהוא טועה".