פצצה
צילום: Jens Johnsson/Unsplash

אנרגיה גרעינית, לא מה שחשבתם

האנושות נכשלה ביכולתה לייצר אנרגיה מבלי לפגוע בכדור עליו אנו חיים; אנרגיה גרעינית בטוחה יותר ומייצרת פי 1,000 יותר אנרגיה מדלק, אז למה העולם נשאר בטכנולוגיה של המאה ה-18? רמז, פחד, אבל זו לא צריכה להיות הסיבה
אור צרפתי | (9)

במשך אלפי שנים, בני האדם מנצלים את הטבע בכדי לספק אנרגיה שתדחוף את הציוויליזציה שלנו קדימה. על ידי ניצול האש, קיבלנו את היכולת לבשל אוכל, לספק חום ומחסה ואפילו להגן עלינו מפני טורפים. בהמשך, אילפנו בעלי חיים והשתמשנו בעמלם לביצוע משימות שהיו ״קשות״ מדי לבני האדם. בסופו של דבר, מקורות כוח טבעיים, כמו הרוח, עזרו לנו לבצע תהליכים ללא מגע יד אדם. 

 

זוהי נקודת המפנה, מהפך עצום התרחש ברגע שהתחלנו להשתמש במקורות טבעיים -  טחנות רוח, בעירה המייצרת קיטור ואפילו מים זורמים, שימשו את בני האדם להפעלת טורבינות ויצירת אנרגיה. כיום, צרכי האנרגיה בעולם מסתפקים באותם תהליכים, כאשר פחם, נפט וגז ודלקים ממאובנים בעלי כמות מוגבלת, מספקים את מרבית האנרגיה בעולם. 

 

אנחנו מפעילים ציוויליזציה מתקדמת, טסים לחלל, וצורכים כמויות אנרגיה שרק הולכות וגדלות, וכל זה באמצעות מאובנים שצצו בתקופת הברזל. כעת, יותר מתמיד, העולם זקוק לאנרגיה גרעינית, ובכל זאת, הפחד, ולא העובדות, שולט במדיניות שלנו. הנה כמה סיבות, למה המדע דוחף את האנושות לאמץ אנרגיה גרעינית. 

 

הדרך בה פועלת תחנת כוח קונבנציונאלית כיום, שמבוססת כימיקלים, היא פשוטה ויעילה. מקור דלק מזן כלשהו נשרף, משחרר אנרגיה אשר מתחממת ומרתיחה מים, ואלו יוצרים אדים. הקיטור דחוף את הטורבינה שמייצרת חשמל, אשר אותו מספקת לכל מטרה. 

 

הבעיה הגדולה שיש לנו, בין אם נודה בכך ובין אם לא, היא שדרך זו לייצור כמויות גדולות של אנרגיה יצרה בעיות סביבתיות עצומות. השפעת מיצוי חומרי הגלם בכמויות עצומות, היא אחד הגורמים המשמעותיים ששינו את ההרכב הכימי של האטמוספרה, מה שהוביל להתחממות כדור הארץ, פגיעה באוקיאנוסים, ויצירת אקלים אחד על פני כדור הארץ. 

 

למרות שהוצעו גישות רבות ושונות לטיפול בבעיה זו, ברור כי כל פתרון בר קיימא וארוך טווח חייב לכלול מרכיב חשוד אחד: מעבר למקורות אנרגיה שאינם גורמים לפליטת פחמן דו חמצני. מרבית הרעיונות של עולם האנרגיה הירוקה, מתמקדים במקורות אנרגיה מתחדשים כמו אנרגיה סולארית ורוח, פתרונות טובים אך לא בטוח שיעמדו בביקוש ההולך וגובר.

 

נכון, תחנות כוח שפועלות באמצעות ביקוע גרעיני, הן מסוכנות כאשר ״מעגלים בהם פינות״ ומנהלים אותן בצורה כושלת. הפחד סביב אסון רדיואקטיבי, בדומה לצ׳רנוביל בשנת 1986, איי טרי מייל ב-1979 ופוקושימה בשנת 2011, גורם לאדם להתרחק מכוח מופלא שכזה. אך למרות כל ההתרחשויות הללו, כוח גרעיני הוא בטוח יותר מכל מקור כוח בקנה מידה גדל שהאנושות השתמשה בו לאורך ההיסטוריה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בשנות החמישים החלו לפעול הכורים הגרעיניים לייצור חשמל, הם התפרסו על פני 33 מדינות אך לא הצליח לייצר חשמל בכמות מספקת. שלושת האירועים הנ״ל הם היחידים שתועדו בכל אותה תקופה. ובכל זאת, כשאנשים חושבים על כוח גרעיני, הם בדרך כלל חושבים על אסונות אלו, כמו גם על מלחמה גרעינית ופסולת רדיואקטיבית. 

 

למרבה המזל, המדע שעומד מאחורי כוח גרעיני הוא פשוט ועוזר לנו להבין מדוע אנחנו לא צריכים לחשוש ממנו באותה צורה שאנחנו חוששים מפני פצצות גרעיניות. במקום זה, ישנו תהליך מובן היטב שמתרחש בתוך האטום, ויכול לייצר כמויות עצומות של כוח, מספיק בכדי להניע את צרכי האנרגיה העולמיים במשך מאות שנים, וזאת ללא תופעות לוויי מזהמות. 

 

אנסה לסכם את התהליך בקצרה, גרעיני האטום זקוקים למרכיב אחד פשוט - נויטרון לספיגת האנרגיה - כדי לגרום לתגובת הביקוע. אלו ישחררו אנרגיה בערך פי 1000 מאותה כמות של דלק, יצרו מים וקיטור וללא ייצור פחמן דו חמצני. בעת קליטת הנויטרון, מתבצע ביקוע גרעיני ובמהלכו האטום מתפצל, משחרר אנרגיה ומייצר ניוטרונים נוספים ובכך משמר את התגובה הכימית. 

 

תפוקת האנרגיה הגרעינית ניתנת לשליטה. אחד החששות הגדולים באנרגיה מתחדשת כמו רוח ושמש, הוא שהם אינם ניתנים לשליטה. אם הרוח לא סוערת או השמש לא מספיק חזקה, אתה לא מייצר כוח. האדם שולט בכוח הגרעיני באמצעות מינון האינטראקציה בין החומרים, כלומר אנו יכולים לייצור פחות או יותר אנרגיה לפי צורך, עד ליכולת המרבית הבטוחה של המפעל. 

 

הסיכון לא דומה לפצצה גרעינית והפסולת ניתנת לניהול. למרות הקונוטציה השלילית, הסיכון לפיצוץ גרעיני הוא אפסי לחלוטין. במילים פשוטות, הדלק שמשמש את הכור הגרעיני, כפי שדורשת הסכונות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אינו מועשר מספיק בכדי לגרום לתגובת שרשרשת, ואפילו לא לאפשרות לכך. החומר לא מסוגל ליצור פיצוץ גרעיני. 

 

עם זאת, תיווצר פסולות גרעינית. בחלקה נשתמש בשימוש חוזר ובחלק שנותר עלינו ליצור מקום אחסון שבאמצעותו ננהל את החומר. אחד הפתרונות המדעיים שמוצאים כיום, הוא אחסון של 5 שנים מתחת למים ועוד 45 שנים של אחסון יבש, לאחר מכן נוכל לאחסן את הפסולות ״ברמה נמוכה״ מתחת לאדמה ללא שום פגיעה. זאת ועוד, שהרבה מאד מדענים מנסים לפתח טכנולוגיות לשימוש חוזר בפסולת גרעינית. 

 

אנחנו יכולים לעבור לאנרגיה גרעינית באופן מלא בתוך פחות מ-20 שנה. בניית מערך כורים חדש, ארצי או גלובלי, להעצמת העולם, תדרוש השקעה מתמשכת. תחנות כוח חדשות, כורים, מגדלי קירור יצטרכו להיבנות. אבל התמורה תגיע, אם נאמר זאת בקלילות, האנושות עשתה עבודה עגומה בהתמודדות עם משבר האקלים, אך כל זה יכול להשתנות. 

 

האמת לא נוחה, אנו ציוויליזציה בעידן החלל שבחרה לחמוק מהתקדמות טכנולוגית בייצור אנרגיה בגלל פחד. אנו מפעילים את המאה ה-21 בטכנולוגיה של המאה ה-18, שהיא בעלת השפעות הרות אסון על הכדור בו אנחנו חיים. הכורים האטומים שמפתחים היום, לא דומים לאלו שבעבר, הם בטוחים הרבה יותר ויעילים פי מאות אחוזים.

לכל אלו שראו את הסרט הדוקומנטרי ״בתוך מוחו של ביל״ על האיש והאגדה, האדם שמזהה טרנדים עולמיים משנות ה-70, ביל גייטס מייסד מיקרוספט. גייטס שם לעצמו למטרה, להגביר את השימוש באנרגיה אטומית, ובחלום האחרון שלו, מי שהיא מספיק חכם ואמיץ להשקיע בעתיד (זוהי הרי השקעה לא?) רכש את המניה שהניבה הכי הרבה תשואה בעשרים השנים האחרונות. 

 

איך משקיעים? 

ניתן להשקיע בחברות המפתחות טכנולוגיית גרעין, מפעילות כורים או כורות חומרים רלוונטים כמו אורניום. אחת החברות המומלצות לכריית אורניום, מגיעה מקנדה, Cameco (סימול:CCJ). תאגיד האנרגיה אמרן (סימול:AEE) מנסה גם הוא להפוך את האנרגיה הגרעינית לשם דבר. CGN Power הסינית אשר נסחרת בבורסת הונג קונג, מפעילה 24 כורים גרעיניים ומספקת אנרגיה ברחבי סין. BWX Technologies (סימול:BWXT) מייצרת חלקים לכורים גרעיניים. 

 

לצידן, הגדולות כמו תאגיד אקסלון (סימול:EXC) וג׳נרל אלקטריק (סימול:GE) מנסות לפתוח את האנרגיה של העתיד. ובכדי לא לשים את כל ״הביצים בסל אחד״ ישנן שתי קרנות אשר משקיעות באורניון ובאנרגיה גרעינית, NLR ו-NUCL, כאשר לצידן נמצאת URNM, קרן המשקיעה בחברות האורניום. 

 

הבנת המגמות העולמיות, מהם הצרכים הקיומיים ומהם הפתרונות העומדים בפני האדם, יכולה להוביל לתשואות נפלאות בטווח הארוך, או לעזור לנתח חברה בתחומים קשורים בהווה.

לקריאה נוספת של סדרת הכתבות על שווקי העתיד:

השוק הבא של ״טריליון הדולר״ - טכנלוגיית הקוונטים עתידה לשנות את העולם שאנו מכירים בכל תחום. המעצמות הטכנולוגיות לצד הכסף החכם כבר מושקעות עמוק בשוק העתידי. מהו מחשב קוונטי וכיצד משקיעים? (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חזי 25/10/2020 11:10
    הגב לתגובה זו
    העתיד הוא אנרגיה נקיה בלי גזים רעילים ובלי קרינה מכל סוג שהוא שיכולה לגרום נזק ל דנא ולהטמיע בו שינויים שיגרמו למחלות גם לעשרות הדורות הבאים
  • 6.
    בינה מלאכותית ושורות קוד אין מקום לטעויות 24/10/2020 23:00
    הגב לתגובה זו
    בינה מלאכותית ושורות קוד אין מקום לטעויות
  • פוקושימה 25/10/2020 11:11
    הגב לתגובה זו
    ובסוף באה רעידת אדמה או סופה או צננמי....בסוף משהו רע קורה והתוכנות והמחשבים...לא יעזרו
  • 5.
    העתיד זה אנרגית רוח, שמש והידרו. נקודה. (ל"ת)
    פוקסי 24/10/2020 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חזי 24/10/2020 16:25
    הגב לתגובה זו
    אני לא.אפילו מעט קרינה גורמת לנזק מטורף ל דנא שלנו שמתבטא במחלות איומות בעוד 10 או 50 שנה (ראה ערך הירושימה ומה קרה לבני האדם גם אחרי 50-60 שנה)
  • 3.
    הכי פשוט - תעודת סל על אורניום-URA (ל"ת)
    RESET 24/10/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    העתיד זה אנרגית רוח, שמש והידרו. נקודה. (ל"ת)
    פוקסי 24/10/2020 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק אנרגית רוח ואנרגיה סולארית! כל השאר יקר מסוכן והורג (ל"ת)
    שי 24/10/2020 10:45
    הגב לתגובה זו
  • חומיאו 25/10/2020 09:06
    הגב לתגובה זו
    השאלה מה קורה בלילה בלי רוח?
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.