אנרגיה גרעינית, לא מה שחשבתם
במשך אלפי שנים, בני האדם מנצלים את הטבע בכדי לספק אנרגיה שתדחוף את הציוויליזציה שלנו קדימה. על ידי ניצול האש, קיבלנו את היכולת לבשל אוכל, לספק חום ומחסה ואפילו להגן עלינו מפני טורפים. בהמשך, אילפנו בעלי חיים והשתמשנו בעמלם לביצוע משימות שהיו ״קשות״ מדי לבני האדם. בסופו של דבר, מקורות כוח טבעיים, כמו הרוח, עזרו לנו לבצע תהליכים ללא מגע יד אדם.
זוהי נקודת המפנה, מהפך עצום התרחש ברגע שהתחלנו להשתמש במקורות טבעיים - טחנות רוח, בעירה המייצרת קיטור ואפילו מים זורמים, שימשו את בני האדם להפעלת טורבינות ויצירת אנרגיה. כיום, צרכי האנרגיה בעולם מסתפקים באותם תהליכים, כאשר פחם, נפט וגז ודלקים ממאובנים בעלי כמות מוגבלת, מספקים את מרבית האנרגיה בעולם.
אנחנו מפעילים ציוויליזציה מתקדמת, טסים לחלל, וצורכים כמויות אנרגיה שרק הולכות וגדלות, וכל זה באמצעות מאובנים שצצו בתקופת הברזל. כעת, יותר מתמיד, העולם זקוק לאנרגיה גרעינית, ובכל זאת, הפחד, ולא העובדות, שולט במדיניות שלנו. הנה כמה סיבות, למה המדע דוחף את האנושות לאמץ אנרגיה גרעינית.
הדרך בה פועלת תחנת כוח קונבנציונאלית כיום, שמבוססת כימיקלים, היא פשוטה ויעילה. מקור דלק מזן כלשהו נשרף, משחרר אנרגיה אשר מתחממת ומרתיחה מים, ואלו יוצרים אדים. הקיטור דחוף את הטורבינה שמייצרת חשמל, אשר אותו מספקת לכל מטרה.
- כולם מדברים על אורניום - אבל, מה זה בכלל? כל מה שצריך לדעת
- האם איראן עדיין קרובה לפצצה - ככה רומז ראש סבא"א שאמור לדעת יותר טוב מכולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה הגדולה שיש לנו, בין אם נודה בכך ובין אם לא, היא שדרך זו לייצור כמויות גדולות של אנרגיה יצרה בעיות סביבתיות עצומות. השפעת מיצוי חומרי הגלם בכמויות עצומות, היא אחד הגורמים המשמעותיים ששינו את ההרכב הכימי של האטמוספרה, מה שהוביל להתחממות כדור הארץ, פגיעה באוקיאנוסים, ויצירת אקלים אחד על פני כדור הארץ.
למרות שהוצעו גישות רבות ושונות לטיפול בבעיה זו, ברור כי כל פתרון בר קיימא וארוך טווח חייב לכלול מרכיב חשוד אחד: מעבר למקורות אנרגיה שאינם גורמים לפליטת פחמן דו חמצני. מרבית הרעיונות של עולם האנרגיה הירוקה, מתמקדים במקורות אנרגיה מתחדשים כמו אנרגיה סולארית ורוח, פתרונות טובים אך לא בטוח שיעמדו בביקוש ההולך וגובר.
נכון, תחנות כוח שפועלות באמצעות ביקוע גרעיני, הן מסוכנות כאשר ״מעגלים בהם פינות״ ומנהלים אותן בצורה כושלת. הפחד סביב אסון רדיואקטיבי, בדומה לצ׳רנוביל בשנת 1986, איי טרי מייל ב-1979 ופוקושימה בשנת 2011, גורם לאדם להתרחק מכוח מופלא שכזה. אך למרות כל ההתרחשויות הללו, כוח גרעיני הוא בטוח יותר מכל מקור כוח בקנה מידה גדל שהאנושות השתמשה בו לאורך ההיסטוריה.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
בשנות החמישים החלו לפעול הכורים הגרעיניים לייצור חשמל, הם התפרסו על פני 33 מדינות אך לא הצליח לייצר חשמל בכמות מספקת. שלושת האירועים הנ״ל הם היחידים שתועדו בכל אותה תקופה. ובכל זאת, כשאנשים חושבים על כוח גרעיני, הם בדרך כלל חושבים על אסונות אלו, כמו גם על מלחמה גרעינית ופסולת רדיואקטיבית.
למרבה המזל, המדע שעומד מאחורי כוח גרעיני הוא פשוט ועוזר לנו להבין מדוע אנחנו לא צריכים לחשוש ממנו באותה צורה שאנחנו חוששים מפני פצצות גרעיניות. במקום זה, ישנו תהליך מובן היטב שמתרחש בתוך האטום, ויכול לייצר כמויות עצומות של כוח, מספיק בכדי להניע את צרכי האנרגיה העולמיים במשך מאות שנים, וזאת ללא תופעות לוויי מזהמות.
אנסה לסכם את התהליך בקצרה, גרעיני האטום זקוקים למרכיב אחד פשוט - נויטרון לספיגת האנרגיה - כדי לגרום לתגובת הביקוע. אלו ישחררו אנרגיה בערך פי 1000 מאותה כמות של דלק, יצרו מים וקיטור וללא ייצור פחמן דו חמצני. בעת קליטת הנויטרון, מתבצע ביקוע גרעיני ובמהלכו האטום מתפצל, משחרר אנרגיה ומייצר ניוטרונים נוספים ובכך משמר את התגובה הכימית.
תפוקת האנרגיה הגרעינית ניתנת לשליטה. אחד החששות הגדולים באנרגיה מתחדשת כמו רוח ושמש, הוא שהם אינם ניתנים לשליטה. אם הרוח לא סוערת או השמש לא מספיק חזקה, אתה לא מייצר כוח. האדם שולט בכוח הגרעיני באמצעות מינון האינטראקציה בין החומרים, כלומר אנו יכולים לייצור פחות או יותר אנרגיה לפי צורך, עד ליכולת המרבית הבטוחה של המפעל.
הסיכון לא דומה לפצצה גרעינית והפסולת ניתנת לניהול. למרות הקונוטציה השלילית, הסיכון לפיצוץ גרעיני הוא אפסי לחלוטין. במילים פשוטות, הדלק שמשמש את הכור הגרעיני, כפי שדורשת הסכונות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אינו מועשר מספיק בכדי לגרום לתגובת שרשרשת, ואפילו לא לאפשרות לכך. החומר לא מסוגל ליצור פיצוץ גרעיני.
עם זאת, תיווצר פסולות גרעינית. בחלקה נשתמש בשימוש חוזר ובחלק שנותר עלינו ליצור מקום אחסון שבאמצעותו ננהל את החומר. אחד הפתרונות המדעיים שמוצאים כיום, הוא אחסון של 5 שנים מתחת למים ועוד 45 שנים של אחסון יבש, לאחר מכן נוכל לאחסן את הפסולות ״ברמה נמוכה״ מתחת לאדמה ללא שום פגיעה. זאת ועוד, שהרבה מאד מדענים מנסים לפתח טכנולוגיות לשימוש חוזר בפסולת גרעינית.
אנחנו יכולים לעבור לאנרגיה גרעינית באופן מלא בתוך פחות מ-20 שנה. בניית מערך כורים חדש, ארצי או גלובלי, להעצמת העולם, תדרוש השקעה מתמשכת. תחנות כוח חדשות, כורים, מגדלי קירור יצטרכו להיבנות. אבל התמורה תגיע, אם נאמר זאת בקלילות, האנושות עשתה עבודה עגומה בהתמודדות עם משבר האקלים, אך כל זה יכול להשתנות.
האמת לא נוחה, אנו ציוויליזציה בעידן החלל שבחרה לחמוק מהתקדמות טכנולוגית בייצור אנרגיה בגלל פחד. אנו מפעילים את המאה ה-21 בטכנולוגיה של המאה ה-18, שהיא בעלת השפעות הרות אסון על הכדור בו אנחנו חיים. הכורים האטומים שמפתחים היום, לא דומים לאלו שבעבר, הם בטוחים הרבה יותר ויעילים פי מאות אחוזים.
לכל אלו שראו את הסרט הדוקומנטרי ״בתוך מוחו של ביל״ על האיש והאגדה, האדם שמזהה טרנדים עולמיים משנות ה-70, ביל גייטס מייסד מיקרוספט. גייטס שם לעצמו למטרה, להגביר את השימוש באנרגיה אטומית, ובחלום האחרון שלו, מי שהיא מספיק חכם ואמיץ להשקיע בעתיד (זוהי הרי השקעה לא?) רכש את המניה שהניבה הכי הרבה תשואה בעשרים השנים האחרונות.
איך משקיעים?
ניתן להשקיע בחברות המפתחות טכנולוגיית גרעין, מפעילות כורים או כורות חומרים רלוונטים כמו אורניום. אחת החברות המומלצות לכריית אורניום, מגיעה מקנדה, Cameco (סימול:CCJ). תאגיד האנרגיה אמרן (סימול:AEE) מנסה גם הוא להפוך את האנרגיה הגרעינית לשם דבר. CGN Power הסינית אשר נסחרת בבורסת הונג קונג, מפעילה 24 כורים גרעיניים ומספקת אנרגיה ברחבי סין. BWX Technologies (סימול:BWXT) מייצרת חלקים לכורים גרעיניים.
לצידן, הגדולות כמו תאגיד אקסלון (סימול:EXC) וג׳נרל אלקטריק (סימול:GE) מנסות לפתוח את האנרגיה של העתיד. ובכדי לא לשים את כל ״הביצים בסל אחד״ ישנן שתי קרנות אשר משקיעות באורניון ובאנרגיה גרעינית, NLR ו-NUCL, כאשר לצידן נמצאת URNM, קרן המשקיעה בחברות האורניום.
הבנת המגמות העולמיות, מהם הצרכים הקיומיים ומהם הפתרונות העומדים בפני האדם, יכולה להוביל לתשואות נפלאות בטווח הארוך, או לעזור לנתח חברה בתחומים קשורים בהווה.
לקריאה נוספת של סדרת הכתבות על שווקי העתיד:
השוק הבא של ״טריליון הדולר״ - טכנלוגיית הקוונטים עתידה לשנות את העולם שאנו מכירים בכל תחום. המעצמות הטכנולוגיות לצד הכסף החכם כבר מושקעות עמוק בשוק העתידי. מהו מחשב קוונטי וכיצד משקיעים? (לכתבה המלאה).
- 7.חזי 25/10/2020 11:10הגב לתגובה זוהעתיד הוא אנרגיה נקיה בלי גזים רעילים ובלי קרינה מכל סוג שהוא שיכולה לגרום נזק ל דנא ולהטמיע בו שינויים שיגרמו למחלות גם לעשרות הדורות הבאים
- 6.בינה מלאכותית ושורות קוד אין מקום לטעויות 24/10/2020 23:00הגב לתגובה זובינה מלאכותית ושורות קוד אין מקום לטעויות
- פוקושימה 25/10/2020 11:11הגב לתגובה זוובסוף באה רעידת אדמה או סופה או צננמי....בסוף משהו רע קורה והתוכנות והמחשבים...לא יעזרו
- 5.העתיד זה אנרגית רוח, שמש והידרו. נקודה. (ל"ת)פוקסי 24/10/2020 17:14הגב לתגובה זו
- 4.חזי 24/10/2020 16:25הגב לתגובה זואני לא.אפילו מעט קרינה גורמת לנזק מטורף ל דנא שלנו שמתבטא במחלות איומות בעוד 10 או 50 שנה (ראה ערך הירושימה ומה קרה לבני האדם גם אחרי 50-60 שנה)
- 3.הכי פשוט - תעודת סל על אורניום-URA (ל"ת)RESET 24/10/2020 15:49הגב לתגובה זו
- 2.העתיד זה אנרגית רוח, שמש והידרו. נקודה. (ל"ת)פוקסי 24/10/2020 13:21הגב לתגובה זו
- 1.רק אנרגית רוח ואנרגיה סולארית! כל השאר יקר מסוכן והורג (ל"ת)שי 24/10/2020 10:45הגב לתגובה זו
- חומיאו 25/10/2020 09:06הגב לתגובה זוהשאלה מה קורה בלילה בלי רוח?

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
