ג'ים או'ניל: "תתעודדו - הצמיחה העולמית מאיצה וההמשך תלוי בסין"
"תתעודדו: הצמיחה העולמית מאיצה", כך כותב היום בטור בבולמברג ג'ים או'ניל שעבד עד אפריל 2013 במשך כ-18 כמנהל השקעות בכיר בגולדמן זאקס ושעל שמו רשומה המצאת המושג מדינות ה-BRIC. לדבריו, "הפאסימיות הנוכחית ביחס לכלכלת העולם הסתיימה. שלוש הכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב, סין ויפן, נמצאות כיום במצב הוגן. מניעה של הידרדרות משמעותית חדשה באירופה והאטות שלא נראות באופק בשאר מדינות העולם המתפתחות, סביר שיובילו להאצה מתונה בצמיחה העולמית". "מידת ההאצה בצמיחה וכמה זמן היא תימשך תלויה בחלקה במשהו שאנחנו לא באמת יכולים לדעת: מגמת שיעור הצמיחה העולמית ארוכת הטווח. יהיה טוב לדעת את המספר הזה. זה יכול להקל למשל על ניבוי המקורות ללחצים או להחליט אם התחזית היא לאינפלציה או דיפלציה. לדעת אם הצמיחה היא מעל לקו המגמה יכול היה להקל גם על השיפוט אם המדיניות המאקרו כלכלית היא מקלה מדי או מצמצמת מדי. קו מגמת הצמיחה גם מניע את מדיניות הרווחה ארוכת הטווח מאחר וזה יכול היה לאפשר לנו לדעת באיזו מהירות חל שיפור ברמת החיים, מה שהיה יכול להועל בדרכים רבות". אולם או'ניל כותב כי "למרבה הצער, המגמה ארוכת הטווח מוסתרת מתחת לשכבות רבות של חוסר ודאות, במיוחד במדינות שעוברות שינויים מהירים". או'ניל נותן כדוגמא את ההשפעה שהיתה בשנת 2013 לירידה במחירי הסחורות על הצמיחה במדינות כמו ברזיל ורוסיה, ירידה שמנגד עזרה להאצת הצמיחה במדינה כמו בריטניה. "במבט קדימה, הרבה מאוד תלוי בסין. עד סוף 2013 הכלכלה הסינית תגדיל את התפוקה שלה בעוד כטריליון דולר ליותר מ-9 טריליון דולר, יותר ממחצית גודלה של הכלכלה האמריקנית. המשך הצמיחה המואצת בכלכלה כל כך גדולה תניע את קו מגמת הצמיחה העולמית". בהתבסס על המדיניות החדשה שעליה הכריזה ממשלת סין בחודש שעבר ועל הטון המעודד ביחס לפתיחות ולהתפתחויות בשוק ההון הסיני, אני ממשיך לצפות להתרחבות מהירה. אם יתברר שההנחה הזו נכונה, יצטרך לקרות משהו די רע במקום אחר על מנת שהצמיחה העולמית תיפול חזרה לרמות שאיפיינו אותה בשנות ה-80' וה-90'". "זה לא בלתי אפשרי. הכלכלות המפותחות של גוש האירו, יפן, בריטניה וארה"ב עומדות כולן בפני אתגרים, כמו גם חלק מהכלכלות המתפתחות. אך מבט מקרוב על ההתפתחות של המדינות האלה מאז שנת 2011 מעיד על כך שנסיגה רצינית היא לא צפויה". "לפעמים אופטימסטים טועים, אבל תוסיפו אותי אליהם בעניין זה: ככל שהעשור הזה יתקדם, אנשים יופתעו לטובה לראות שהצמיחה הגלובלית עולה על הציפיות שלהם".

מניית פאלו אלטו צנחה ב-19% מאז רכישת סייברארק – האם זו הזדמנות?
הירידה במניית פאלו אלטו בעקבות רכישת סייברארק משקפת בעיקר חששות מדילול, אך בוול-סטריט טוענים כי הפוטנציאל העסקי ארוך הטווח והסינרגיות הצפויות עשויים להפוך את העסקה למנוע צמיחה – ולהפוך את הירידה להזדמנות
התנודתיות הגבוהה בשווקים יוצרת לעיתים הזדמנויות השקעה. מניית פאלו אלטו Palo Alto Networks -2.77% נפלה ב-19% מאז ההכרזה על רכישת סייברארק CyberArk Software -2.62% בעסקה בשווי 25 מיליארד דולר. הירידה החדה מעוררת שאלות באשר לשאלה האם השוק הגיב בקיצוניות לעסקה שעשויה להתברר כרווחית בטווח הארוך.
הרכישה הוכרזה ב-30 ביולי 2024, בעיתוי שבו מניית חברת הסייבר נסחרה סמוך לשיא של 52 שבועות, ונהנתה ממגמת עלייה מתמשכת. תגובת השוק הייתה שלילית באופן מיידי: המניה ירדה ב-5% ביום ההכרזה, והמשיכה בירידה גם בימים לאחר מכן. הירידה נמשכת גם היום בעקבות צניחה של 25% במניית המתחרה פורטינט לאחר פרסום תוצאותיה הרבעוניות, מה שהגביר את החשש הכללי בסקטור הסייבר.
הגורם המרכזי לתגובה השלילית נעוץ במבנה המימון של העסקה ובהשלכותיו. פאלו אלטו תממן את הרכישה באמצעות שילוב של 2.5 מיליארד דולר במזומן והנפקה רחבת היקף של מניות חדשות. החברה צפויה להנפיק יותר מ-100 מיליון מניות נוספות, מה שיגדיל את סך המניות הנסחרות ל-785 מיליון יחידות וידלל את הרווח למניה בשיעור של 13.5% עם השלמת העסקה.
דילול לעומת פוטנציאל צמיחה
לפי תחזיות אנליסטים, סייברארק צפויה להניב רווח נקי מותאם של 142 מיליון דולר ברבעון השני של 2026. תוספת זו לרווחיות עשויה להעלות את הרווח הנקי של פאלו אלטו במחצית השנייה של 2026 ביותר מ-10%, לכ-1.5 מיליארד דולר על בסיס שנתי. בהתבסס על חישוב פשוט של תוספת הרווחים, עולה כי הירידה במחיר המניה הייתה צריכה להיות מתונה בהרבה – ככל הנראה רק בכמה אחוזים. הפער בין הירידה בפועל לירידה ההגיונית מצביע על חוסר ודאות מצד השוק באשר ליכולת החברה לממש את הסינרגיות הצפויות, או על פסימיות כללית לגבי היתכנות האסטרטגיה.
- פאלו אלטו מרחיבה את אבטחת האפליקציות עם טכנולוגיה ישראלית
- אקזיט לעובדים - עובד בסייברארק יקבל בממוצע 350 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, בבית ההשקעות מיזוהו חושבים אחרת. לדבריהם, העסקה מאפשרת לפאלו אלטו להיכנס לשוק הצומח של אבטחת זהות דיגיטלית – תחום המתמקד בהגנה על נתוני משתמשים ובקרת גישה למערכות קריטיות. הרחבת תחום הפעילות מהווה חיזוק משמעותי של תיק המוצרים ומבססת את החברה כספקית פתרונות סייבר רחבים ומקיפים.
פאלו אלטו רכשה את סייברארק, אז למה צ'ק פוינט ירדה?
כמעט שלושים שנה חלפו מאז הגיעה צ'ק פוינט לוול סטריט כחברה כוכבת שבראשה המנכ"ל המבטיח גיל שויד. אבל מאז שתי מתחרותיה הצעירות יותר, פאלו אלטו ופורטינט, עקפו אותה כמעט בכל פרמטר. עסקת רכישת סייברארק רק מבליטה עוד את הפערים, ואם צ'ק פוינט לא תציג צמיחה ראויה, עדיף שתחזור להיות פרטית
אפשר לקבוע בוודאות שישראל מוכרת זה מכבר כמובילה עולמית בתחום אבטחת הסייבר. ישראל ממנפת את מומחיותה בתחום הביטחון הלאומי, החדשנות הצבאית והאקו-סיסטם הטכנולוגי המשגשג כדי לבנות את אחת מתעשיות הסייבר המתקדמות בעולם. מה שהחל כצורך להתגונן מפני איומי סייבר התפתח למגזר של מיליארדי דולרים, המניע השקעות, פריצות דרך טכנולוגיות וצמיחה כלכלית.
אפשר גם לקבוע ששלושת האנשים שהקימו את צ'ק פוינט - גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר - היו מחלוצי תעשיית ההגנה על הרשת שב-2025 תגלגל 302 מיליארד דולר ובתוך עשור 880 מיליארד.
בתחילת העשור השני של המאה הייתי בטוח שצ'ק פוינט תהיה "טבע שנייה". היא בהחלט עשתה אז רעשים של חברה שמובילה נישה תעשייתית ענקית בהתהוות. צ'ק פוינט יצרה את שוק אבטחת המידע הארגוני המודרני כאשר הצליחה למסחר בהצלחה רעיון שנולד עשור קודם לכן על ידי חברת Digital Equipment Corporation (סימול:DEC בזמנו) בבוסטון.
בשנות השמונים, כש-DEC הייתה חברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם, היא יצרה את חומת האש הראשונה בעולם. המוצר היה חדשני ומהפכני אבל לא הצליח להתאים את תעבורת הרשת להקשר. גיל שויד זיהה את ההזדמנות לבנות סוג חדש של חומת אש שתתאים לרשת - כזו שיכולה לחסום חבילות על סמך ההקשר שלהן. שויד פיתח, עוד ב-1993, את טכנולוגיית הליבה של החברה, "בדיקה מבוססת מצבים (stateful inspection)", שהפכה בסיס למוצר הראשון של החברה, ה-FireWall-1, וזמן קצר לאחר מכן הם גם פיתחו את אחד ממוצרי ה-VPN הראשונים בעולם, VPN-1.
- צ'ק פוינט רוכשת את Veriti הישראלית
- "העולם משתנה כל יומיים - צ'ק פוינט צריכה אנשים שיודעים ללמוד מהר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שויד נחשב לכוכב-על בוול סטריט
שויד פיתח את הרעיון עוד בזמן ששירת בצבא ביחידה 8200, שם עבד על אבטחת רשתות מסווגות. ה-VPN (Virtual Private Network) היא רשת פרטית וירטואלית שיוצרת חיבור מאובטח ומוצפן בין מכשיר מסוים לאינטרנט ומשפרת את הפרטיות ואת האבטחה. היא מסתירה את כתובת ה-IP של המכשיר, גורמת למי שמשתמש בו להיראות כאילו הוא גולש ממיקום אחר, מצפינה את תעבורת האינטרנט שלו ומגינה על הנתונים שלו מפני האזנות סתר פוטנציאליות. ב-2002 הופיע שויד ברשימת "תינוקות המיליארדרים" של מגזין פורבס ואפילו כונה "ביל גייטס של ישראל".