מיוחד

מה עומד מאחורי זינוק של 51.9% במדד המניות היווני תוך פחות מחודש ימים?

בזמן שהמו"מ עם מחזיקי האג"ח הפרטיים תקוע וחבילת הסיוע השניה עדיין לא נתקבלה, מישהו מריץ את הבורסה היוונית. Bizportal מביא את המספרים, והסיבות. איזו ענקית זינקה 320% תוך 3.5 שבועות?
יוסי פינק | (8)

השיחות ביוון עם מחזיקי האג"ח הפרטיים תקועות, נושא אישור הרפורמות לצורך קבלת מנת הסיוע השניה ממדינות אירופה עומד גם הוא אבל מדד המניות באתונה ממש לא תקוע ונמצא במהלך של תיקון אגרסיבי כלפי מעלה.

מדד ה-ASE20 היווני מטפס היום עוד 3.5% בזמן שהמדדים המובילים באירופה מאבדים גובה ונסחרים בירידות של 0.6%. לא מדובר ביום יוצא דופן שכן מרמת השפל שנרשמה ב-10 בינואר האחרון השלים המדד היווני כבר מהלך עליות של לא פחות מ-52% (מרמה של 237 נק' לרמה של 360) ומתחילת 2012 התשואה עומדת על 24%. לצורך השוואה, הקאק הצרפתי עלה השנה כ-7% והדאקס שזינק, עלה כ-14% "בלבד".

אז מה גרם לראלי העצום הזה במדד המניות היווני? לפי הערכות, ספקולנטים בינלאומיים מתייחסים כעת לבורסה היוונית ובעיקר לסקטור הבנקים ביוון כסוג של מסחר באופציות.

גובה התספרות באג"ח של ממשלת יוון עדיין לא נקבע. במידה ותהיה זו תספורת קיצונית ביותר, הממשלה תצטרך להציל את הבנקים הפרטיים, מהלך שיפגע קשות במשקיעים. מנגד, אם התספורת תהיה סבירה באופן יחסי ויוון גם תקבל את הסיוע הנדרש - יש פוטנציאל למהלך של מאות אחוזים. כאמור, סוג של אופציה.

מדיקה שביצע Bizportal עולה כי משקל סקטור הבנקים במדד ה-ASE20 ביווני הינו גדול ביותר. כך לדוגמה, משקלה של מניית

NATIONAL BANK OF GREECE עומד על 17.78% מהמדד, משקלה של ALPHA ΒΑΝΚ עומד על 5.53% ומשקל של BANΚ OF CYPRUS עומד על 7.23%. מניות אלו משפיעות בצורה דרמטית על המדד המוביל ביוון. נציין כי מניית 'אלפא בנק' שמזנקת כעת בשיעור של 5%, משלימה בכך מהלך בלתי נתפס של 320% תוך פחות מחודש ימים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    הבורא שלנות משנה הכל אני רואה! (ל"ת)
    השם 08/02/2012 10:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הביטחון שהפראיירים מאירופה ישלמו (ל"ת)
    סיימה את הקריירה 07/02/2012 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שפוי 07/02/2012 13:01
    הגב לתגובה זו
    אנחנו חיים בעולם לא שפוי..מלא אבסורדים... יוון קורסת והבורסה שלה משגשגת...ישראל היא אי של שקט בסערות מסביב ויש תגליות נפט והאבטלה יורדת והבורסה על הפנים..כשכולם עולים אצלנו יורדים אויל זה ההבדל ביננו לאדם הארופאי הממוצע.....אנחנו עם רמת אדרנלין גועשת כל הזמן פסימיים ופוחדים מהצל של עצמנו..בארופה רגועים ושלוים ועולם כמינהגו נוהג והמוט השולט שם מסתכם במילה ספרדית אחת:מאניאנה...כלומר..יהי טוב...מחר יהי טוב.. מתי נהיה עם נורמלי???.
  • דינו 07/02/2012 14:17
    הגב לתגובה זו
    שלנו " מה שאתה יכול לעשות מחר אל תעשה היום" זו גם הסיבה שמצבה של ספרד זוהר כ" כ.
  • 4.
    אפריקה 07/02/2012 12:47
    הגב לתגובה זו
    לא יכולתי להשאר בצד, נכנסתי עכשיו ב15K
  • 3.
    מה ההלם? יודעים שהגרמנים ישלמו ! (ל"ת)
    קאלי ספרה 07/02/2012 12:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איך הוא דומה לקירשנבאום (ל"ת)
    איך 07/02/2012 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מתן 07/02/2012 12:21
    הגב לתגובה זו
    ssrn.com/abstract=1877592
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.