הצעת התקציב הראשונית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לשנת הכספים 2026 מסמנת שינוי משמעותי במדיניות החלל האמריקאית, כאשר ספייסאקס וחברות חלל מסחריות אחרות עשויות לצאת מורווחות על חשבון סוכנות החלל האמריקאית. בעוד התקציב הביטחוני צפוי לגדול ב-13% לסכום של 1.01 טריליון דולר, נאס"א עומדת בפני קיצוץ של 6.3 מיליארד דולר, המהווים כ-25% מבקשת התקציב המקורית שלה לשנת 2025.

המהלך מהווה שינוי אסטרטגי בתפיסת הממשל החדש: העברת האחריות לפיתוח וביצוע תוכניות חלל מידי הממשלה לידי המגזר הפרטי. התוכנית כוללת ביטול הדרגתי של מערכות הדגל של נאס"א, ביניהן טיל השיגור SLS, החללית אוריון ותחנת החלל גייטוויי, שאמורה הייתה לשמש כתחנת מעבר במסעות למאדים.

במקביל לקיצוצים, התקציב המוצע כולל תוספת של כ-650 מיליון דולר לתוכניות מאדים בעלות אוריינטציה מסחרית. כספים אלה יוזרמו מנאס"א למגזר הפרטי לבניית ותחזוקת מערכות שיגור ותוכניות חקר. המשמעות היא שנאס"א תהפוך מגוף המפתח מערכות בעצמו לגוף המנהל פרויקטים המבוצעים על ידי חברות פרטיות.

הנפגעות העיקריות מהקיצוץ המתוכנן הן קבלניות הביטחון המסורתיות. נורת'רופ גרומן ובואינג, ספקיות מרכזיות לתוכנית טיל השיגור SLS, ולוקהיד מרטין, הבונה את החללית אוריון, עלולות לאבד חוזים משמעותיים. למרות שהתקציב הצבאי הכולל יגדל, הפגיעה בתוכניות החלל הממשלתיות עשויה להשפיע לרעה על החברות שהתבססו עליהן כמקור הכנסה משמעותי.

• חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
• SpaceX מתקרבת לשווי של 800 מיליארד דולר ומאותתת על הנפקה אפשרית ב־2026
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המרוויחה העיקרית - ספייסאקס

מנגד, קשה שלא לראות את ספייסאקס כמרוויחה העיקרית מהמהלך. החברה בבעלות אילון מאסק כבר מתכננת משימות משלה למאדים ושולטת בשוק השיגורים העולמי. מתחילת שנת 2025, ספייסאקס כבר ביצעה 49 שיגורים של טיל הפאלקון 9, המהווים יותר ממחצית מפעילות השיגור העולמית.

טיל הסטארשיפ של ספייסאקס, גדול וחזק יותר מטיל ה-SLS של נאס"א, מפותח בעלות נמוכה משמעותית. היתרון התחרותי העצום של ספייסאקס נובע מהיכולת לשוב ולהשתמש ברכיבי הטילים - פאלקון 9 הוא טיל שניתן לשימוש חוזר באופן חלקי, וסטארשיפ מתוכנן להיות לחלוטין רב-פעמי, מה שמעניק לספייסאקס יתרון עלויות אדיר על פני שאר התעשייה.

תעשיית החלל המסחרית בכללותה צפויה להרוויח מהתקציב המוצע של טראמפ. חברות כמו רוקט לאב, אינטואיטיב מאשינס, AST SpaceMobile ורדוויר כבר הציגו עלייה ממוצעת של כ-44% בערך מניותיהן מאז הבחירות לנשיאות ב-5 בנובמבר, ביצוע העולה על מדד S&P 500 בכמעט 50 נקודות אחוז.

• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
• מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

ספייסאקס עצמה, אף שאינה נסחרת בבורסה, מוערכת כיום בשוק הפרטי בכ-350 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לחברת התעופה והחלל היקרה ביותר בעולם. המדיניות החדשה עשויה להעלות עוד יותר את ערכה, במיוחד אם תזכה בחוזים ממשלתיים נוספים שיועברו מנאס"א למגזר הפרטי.

מה יקרה לאלפי עובדי נאס"א?

השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא מה יעלה בגורלם של אלפי עובדי נאס"א. הסוכנות מעסיקה כיום יותר מ-17,000 עובדים, ולא ברור כמה מהם ימשיכו בתפקידם אם המדיניות החדשה תאושר. המגמה הכללית נראית כהעברת נאס"א מגוף מפתח ומבצע לגוף מנהל ומפקח על מערכות המסופקות על ידי חברות מסחריות.

למרות החששות, חשוב לזכור שהעלויות הנמוכות יותר להגעה לחלל אפשרו לתעשייה לצמוח ולהציע יישומים חדשים. לספייסאקס יש כיום יותר מ-7,000 לוויינים במסלול סביב כדור הארץ, המספקים שירותי אינטרנט אלחוטי למיליוני אנשים ברחבי העולם. גם אמזון בונה רשת תקשורת משלה המבוססת על לוויינים.

למרות השינויים הצפויים במימון ובניהול, העתיד של חקר החלל נראה מבטיח. התחרות הגוברת והעלויות היורדות מאפשרות פיתוח טכנולוגיות חדשות ושאפתניות יותר. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא לא אם המשימות יתבצעו, אלא מי יבצע אותן ובאיזה מודל עסקי.

חשוב לציין שמדובר בהצעת תקציב ראשונית בלבד. הקונגרס האמריקאי יידרש לאשר את התקציב הסופי, ובהחלט ייתכנו שינויים משמעותיים בתהליך החקיקה. בעלי עניין רבים, ממנהלי נאס"א ועד קבלני החלל המסורתיים, צפויים להפעיל לחץ כבד לשמירה על תקציבים למיזמים שכבר נמצאים בפיתוח מתקדם.