מאנדיי ערן זינמן רועי מן
צילום: נתנאל טוביאס

מנהלי מאנדיי נפגשו עם חצי מיליארד דולר

מאז ההנפקה ועד ממש סמוך לדוחות הכספיים, מנהלי מאנדיי מוכרים מניות בשוק בהיקפים גדולים - הנה התמונה המלאה

מנדי הניג | (11)
נושאים בכתבה מאנדיי RSU

מניית מאנדיי monday.com 1.12%   נחתכה ב-30% אחרי שפרסמה דוחות ותחזית קדימה. וול סטריט התאכזבה מעט מהירידה בשיעורי הרווחיות ומהתחזית, אבל הנפילה במניה מיוחסת בעיקר לפחד הגדול מה-AI: האם אחרי שה-AI החליף את הג'וניורים הוא יכול גם להחליף חברות שלמות?  אז כנראה שלא חברות שלמות, אבל חברות שלא ילמדו להתגמש ולהסתגל למהפכה יכולות לאבד את המודל העסקי שלהם ולהיפגע בצורה חדה (הרחבה: האם ה-AI יהרוג את חברות התוכנה?) . מאנדיי מדבררת שהיא מחוברת ל-AI, משתמשת ב-AI ומוכרת AI, ועדיין השוק חושש. 

השוק חושש גם מפגיעה עקיפה של ה-AI כפי שקרה ברבעון האחרון. גוגל שמתחרה ב-OpenAI ומפגרת אחריה משמעותית, גייסה את מנוע החיפוש שלה לטובת התחרות והיא משלבת אותו כראשון בחיפושים בחלק גדול מתוצאות החיפוש. זה פוגע באתרי תוכן ובכלל באתרים שמופיעים בתחילת הרשימה וזה פוגע גם בקידום הממומן בגוגל. מאנדיי משקיעה הרבה כסף כדי להופיע במקומות הראשונים בגוגל, והיא השקיעה יותר ברבעון האחרון כי הצ'אט של גוגל דחק אותה ופגע בכניסות דרך גוגל. זו פגיעה עקיפה, כשהאמת היא שאף אחד לא יודע באמת איך ה-AI ישפיע על כל תחום וכל חברה.    

מה שמעניין במקרה של מאנדיי שאחרי הנפילה שלה, היה אפשר להתרשם שהמניה מתקנת - היא התחילה למחרת בעלייה של 6%, אבל סיימה בירידה של 1.5%. זה מרמז שהחשש גדול וכל פעם שמגיעים משקיעים אופטימיים הם מקבלים היצעים מכאלו שחוששים. זה לא אומר ומעיד על מה שיהיה בהמשך. האנליסטים מאוד מפרגנים עם המלצות קנייה ומחירי יעד שמבטאים בממוצע פרמיה של 80%. מאנדיי, נזכיר כבר היתה למטה וחזרה. הפעם זו סיבה שונה, זו לא "התפוצצות הבועה" בשוק ההנפקות שמאנדיי לא היתה חלק ממנה - הפעם זו מהפכה טכנולוגית. 

מימושים בחצי מיליארד דולר

העובדים של מאנדיי נפגעו מאוד מצניחת מחיר המניה כשלחלק גדול מהם המניות מהוות מרכיב משמעותי בשכר (דרך קבלת מניות חסומות - RSU). גם המנהלים הבכירים והמייסדים והמנכ"לים המשותפים - רועי מן וערן זינמן, איבדו הרבה ערך, אבל הם וההנהלה הבכירה מימשו מאז ההנפקה לפני ארבע שנים מניות בסכום מצרפי של חצי מיליארד דולר! 

חשוב להדגיש, נושאי תפקידים ובעלי עניין בחברה לא יכולים לממש מתי שהם רוצים, הם חשופים למידע פנים ולכן הם צריכים לבצע את המכירות במסגרת תוכניות מיוחדות שקבועות מראש (‎10b5-1‎). הם צריכים להגדיר את מועד המכירה הרבה לפני וגם את כמות המניות הרבה לפני העסקה בפועל שגם מתבצעת על ידי ברוקר חיצוני. אפשר להניח שגם המנהלים הבכירים ביותר במאנדיי לא צפו את הקריסה במניה אחרי התוצאות, קריסה שהפתיעה גם את טובי האנילסטים, כך שלא סביר שהם ניסו לתזמן יציאה גם אם הם יכלו. 

אבל בהסתכלות רחבה לאורך כל 12 החודשים האחרונים נרשמו מימושים בסכום מצרפי בסכום שמתקרב ל-200 מיליון דולר.  בחודשיים האחרונים, מימש המנכ"ל המשותף והמייסד, רועי מן, חבילות מניות בשווי כולל של כ-4.5 מיליון דולר. ב-30 ביוני מכר 7,603 מניות תמורת כ־2.34 מיליון דולר במחיר ממוצע של כ־308 דולר למניה וב־11 ביוני מכר עוד 4,600 מניות בכ־1.39 מיליון דולר במחיר ממוצע של כ־303 דולר למניה.

לצידו בלט גם הדירקטור ומי שהיה אחד המשקיעים הראשונים בחברה, אבי אייל, שב-8 ביולי מכר 6,249 מניות בכ-1.91 מיליון דולר סביב 306 דולר למניה וב־8 באפריל מימש עוד 6,253 מניות בכ־1.36 מיליון דולר במחיר ממוצע של כ־218 דולר למניה.

קיראו עוד ב"גלובל"

יש עוד משדרת הניהול שמימשו. שירן נאווי, סמנכל"ית משאבי האנוש, מכרה ב־30 ביוני 699 מניות בכ־215 אלף דולר בכ־308 דולר למניה וב־9 ביוני מכרה 828 מניות בכ־253 אלף דולר סביב 305 דולר למניה. 

ערן זינמן, המייסד והמנכ"ל המשותף, מכר ב-1 באפריל 7,500 מניות בכ־1.9 מיליון דולר במחיר ממוצע של כ־254 דולר למניה אחרי שבתחילת השנה ביצע מכירה גדולה של 25 אלף מניות בכ־6.39 מיליון דולר סביב -256 דולר למניה. גם סמנכ"ל הכספים, אלירן גלזר, מכר במאי האחרון 2,692 מניות בכ־789 אלף דולר בכ-293 דולר למניה אחרי שגם הוא מימש בפברואר עוד 23,685 מניות בכ־6.14 מיליון דולר כשהמניה נסחרה סביב 259 דולר למניה.

המממשים הכי גדולים מאז ההנפקה הן רועי מן עם כ-223 מיליון דולר, ערן זינמן עם 125 מיליון דולר, ואבישי אברהמי מ-WIX עם כ-28 מיליון דולר. הנה הטבלה המלאה:



אלו המממשים הגדולים, יש במאנדיי עוד עשרות רבות של עובדים שמימשו מניות בסכום של 1 מיליון דולר ומעלה.


למרות המימושים הגדולים של המייסדים, הם עדיין מחזיקים מניות בשווי מאוד גבוה. רוב הונם הוא במניות מאנדיי - לרועי מן יש 9.8% מהחברה בשווי שעולה על 700 מיליון דולר, ולערן זינמן יש 3.6% מהון החברה בערך של כ-320 מיליון דולר. כמו כן, לאבישי אברהמי יש עדיין נתח גדול בחברה בשווי של כ-60 מיליון דולר ולאבי אייל מניות בשווי של קרוב ל-40 מיליון דולר.  הנה המחזיקים הגדולים בחברה:


תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אנונימי 14/08/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
    מגיע ליזמים כל שקל הם קרעו את התחת שנים וייצרו פה אלפי משרותהלוואי שיהיו לנו עוד עשרות כאלו במדינה
  • 8.
    אדם 14/08/2025 11:33
    הגב לתגובה זו
    אסנה נפגעה מהAI Overview של גוגל לפחות כמו מנדיי אבל המניה שלה לא נפגעה באותה מידה.שם דווקא התפרסם לאחרונה על בכיר דסטין מוסקוביץ שרכש מניות של החברה.הבעת אמון מצד בכיר בחברה בשעות של אי ודאות תמיד תתקבל בחיוב.
  • אנונימי 14/08/2025 21:28
    הגב לתגובה זו
    עברת על הדוחות של אסנה. החברה עוד רחוקה מרווחים. כל מה שיש שם זה פוטנציאל לכן אין מה להשוות עם מאנדיי שכבר כמה שנים ברציפות רווחיים
  • 7.
    רועי 14/08/2025 01:26
    הגב לתגובה זו
    מאנדיי תורמת לחברה בכל הזדמנות ובלי יחצ רועי מן ערך הזולתנות ערך עליוןהיזהרו בכבודו
  • 6.
    אנונימי 13/08/2025 22:21
    הגב לתגובה זו
    מה זה קשור למוצר שלה ואולי פרסום יתר מעיד על מוצר חלש !
  • 5.
    וודי אלן 13/08/2025 21:07
    הגב לתגובה זו
    רגע לפני הקריסה שכל הדוחות והנתונים בידיהם בחרו הנהלת החברה למכור מניות כשר אבל מסריח
  • 4.
    ככה זה כשאין באמת מוצר (ל"ת)
    אנונימי 13/08/2025 19:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 13/08/2025 18:14
    הגב לתגובה זו
    למה הם מטרידים אותי בפרסומות ארוכות ב YOUTUBE
  • 2.
    האם הידע והמודיעין הגיע מהצבא אם כן וועדת חקירה (ל"ת)
    אורית 13/08/2025 15:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ערן הראל 13/08/2025 15:38
    הגב לתגובה זו
    לא ברור
  • החיים לא רק כסף. כסף לא מספק את הדברים החשובים. (ל"ת)
    אדם חושב 13/08/2025 16:43
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.