
האם ה-AI יהרוג את חברות התוכנה?
תובנות על היתרונות והחסרונות של ה-AI לעולם התוכנה, והאם אחרי שהחליף את הג'וניורים הוא עומד להחליף את החברות עצמן?
השיר הראשון ב-MTV – "Video Killed the Radio Star" סימל מהפכה ששינתה את תעשיית המוזיקה. ברוכים הבאים לעולם הווידאו - האם הרדיו ימות? זה לא קרה. מהפכות במקרים רבים משאירות את השיטות הקודמות, את הרעיונות הקודמים ומשתלבות איתם. עכשיו במהפכת ה-AI חוששים שהבינה המלאכותית תאכל את חברות התוכנה, סביר יותר שיהיה שילוב, שחברות התוכנה יאמצו יכולות AI. יכול להיות מאוד שיהיו חברות תוכנה שייפגעו מאוד, אחרות שייעלמו, אבל ה-AI לא יחליף לחלוטין את החברות, כי בסוף נצטרך את אותם רעיונות, מהלכים, אינטגרציה, ידע שנמצא אצל האנשים שמניעים ושולטים בבינה המלאכותית.
ה-AI מובל לחיסכון בעובדים, הוא מחליף מתכנתים, הוא גם משתפר עם הזמן, אך רוב המומחים סבורים שהוא ישתלב מאוד בתוך עולם התוכנה ולא יעלים את התחום. אבל גם פגיעה גדולה היא פחד גדול. מניות כמו סיילספורס מאבדות 26% בחצי שנה, אדובי 25%, מאנדיי קרסה שלשום ב-30%, מניות התוכנה תחת מגננה. העולם שלהם משתנה.
החשש הגדול שיקומו מתחרים מהירים דינמיים גמישים וזולים. את כל המערכת הגדולה של מאנדיי אפשר לפתח מהר וזול, אבל האם אפשר להחליף את האינטגרציה עם מערכות אחרות, את המותג, את הצורך באדפטציה של המערכת לחברות מסוימות, את ההדרכה, את החיבור של המערכת למערכות נוספות? מנהלי החברות סבורים שלא. הם כמובן לא אובייקטיבים, אבל נראה שהשאלה הגדולה היא איך הם יעזרו בכלי ה-AI כדי לקדם את הפתרונות שלהם. אם הם יאמצו את ה-AI וישלבו אותו כחלק ממערך הפתרונות שלהם ללקוחות, ובכך בעצם יגברו על פתרונות חדשים-מהירים של תחליפים.
יש גם סיכונים נוספים שקשורים בעקיפין ל-AI. כשגוגל נמצאת בניסיון לצמצם את הפער עם OpenAI היא עושה הרבה מאוד ומקריבה הרבה מאוד. למשל, היא מטמיעה חיפוש AI בתחילת עמודי החיפוש, כחיפוש הראשון שעולה. זה פוגע באתר תוכן וזה פוגע בחיפוש המקודם. מאנדיי וחברות תוכנה לא מעטות קידמו את עצמם בגוגל ועכשיו הם נאלצות לעשות זאת בסכום גבוה יותר.
- רגולציה על AI: איפה היא עומדת ומה מנסה ממשל טראמפ לקדם?
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, מניות התוכנה במגננה. קרן הסל IGV (iShares Expanded Tech-Software Sector ETF), הגדולה בשוק, אומנם עלתה ב-3.3% מתחילת השנה, אבל רוב הגידול קשור למניות הגדולות: מיקרוסופט (MSFT), אורקל (ORCL) ופלנטיר (PLTR). מבט רחב יותר מראה שקרוב ל-80% מ-113 המניות בקרן מפגרות אחרי ה-S&P 500 השנה.
האם הנפילות הן דווקא הזדמנות?
מאנדיי נפלה למרות תוצאות טובות ברבעון השני -הכנסות של 299 מיליון דולר, גידול של 27% בהשוואה לשנה קודמת, ורווח נקי מותאם של 1.09 דולר למניה. סאפ (SAP), ענקית התוכנה האירופית הגדולה ביותר, איבדה 7.3% ביום מסחר אחד מה שמחק כ-22 מיליארד אירו (כ-26 מיליארד דולר) משווי השוק שלה בגלל החשש מ-AI. כלי AI יכולים להחליף חלקים נרחבים ממערכות ה-ERP המסורתיות של סאפ.
סם אלטמן התריע לאחרונה כי 2025 תהיה השנה שבה AI agents, סוכנים אוטונומיים שמבצעים משימות מורכבות, ישנו את פני הכלכלה. בבלוג האישי שלו, הוא כתב: "ב-2025, נראה את הסוכנים הראשונים שמבצעים עבודה קוגניטיבית אמיתית; כתיבת קוד לעולם לא תהיה אותו דבר". אלטמן מתאר "סינגולריות עדינה" (Gentle Singularity), שבה AI מאפשר ייצור זול ומהיר של פתרונות תוכנה, מה שהופך מוצרים קיימים למיושנים במהירות..
- 5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
- מיקרוסטרטג'י נפלה 60% והיא עדיין יקרה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
אבל אלטמן לא רואה את זה כסוף עולם התוכנה. הוא טען שאין ראיות שכלי AI מחליפים מהנדסי תוכנה. "שגינו בהערכת החסר כמה תוכנה נוספת העולם רוצה", אמר. "AI יגביר פרודוקטיביות של מהנדסים, יוזיל עלויות פיתוח ויפתח הזדמנויות צמיחה כלכלית עצומות".
האנליסטים ברובם טוענים שהשוק כבר מגלם את הסיכונים העתידיים, אבל האמת שהם מנחשים כמו כולם. אף אחד לא יודע לאן המהפכה הזו תיקח אותנו. מצד אחד, זו יכולה להיות הזדמנות נהדרת - מכפילי הרווח של מגזר התוכנה בנטרול ענקיות הטק, הוא כ-17-18, ויש חברות כמו נייס למשל שנסחרות במכפילי רווח נמוכים יותר. מצד שני, לא בטוח שמכפילי הרווח מבטאים את העתיד, כי הסכנה היא שהרווחים ירדו דרמטית.
סכנה נוספת היא הירידה בצמיחה. אם ה-AI ייכנס ויתחרה על מערכות של חברות תוכנה הן יצמחו פחות. השווי שלהם נקבע במקרים רבים דרך הצמיחה ולא הרווחים בפועל. מאנדיי למשל נסחרה במכפיל רווח עתידי של 60-70 כי העריכו שהיא תמשיך לצמוח ולהגדיל רווחים ואז מכפיל רווח של 70, הופך למכפיל רווח של 20 עוד שנתיים-שלוש, אבל אם לא תהיה צמיחה ה-70 אולי ישתפר, אבל מעט. זה ישפיע על תמחור החברות באופן קשה.
במילים פשוטות, זה הימור, כשככל שהחברה מורכבת, מסועפת יותר ועם יותר ממשקים חיצוניים כך נראה שללקוחות יהיה קשה יותר לעזוב, כשהכי חשוב להבין הוא עד כמה החברה תורמת ללקוח לעומת החלופות. והאם בעולם החדש יש מקום לפתרונות של החברה. מאנדיי מספקת מערכות לניהול ארגוני, אבל האם אל יהיה צ'אט אחד גדול ומאורגן שיספק את זה ללקוחות? האם במקרה של נייס, יישאר ביזנס כשכל עולם מוקדי השירות הופך להיות מבוסס AI? חברות יצטרכו להשתנות כדי לשרוד ולצמוח. זה מבחן גדול של ההנהלות שלהן. עכשיו, ובעצם תמיד - בוחרים השקעות בתחום הזה לפי הנהלות של חברות, ולא דווקא המוצר.
- 4.אנונימי 13/08/2025 09:49הגב לתגובה זואנשים פוחדים מהטייטל הזה יותר ממה שהוא כרגע.כבר העלתי את הדיון הזה בפורום של שחקן מעוף. בעתיד כשיגיע הצורך יצטרכו לדאוג לרגולציות בתחום ולחוקק כמו שצריך. כשיאכפו את הדברים בעתיד תהיה יותר שליטה. נכון הפחד שהבינה תשלט עלינו נוכח אבל בסוף הכל תלוי בשימוש בו.
- 3.קניידלך 13/08/2025 08:52הגב לתגובה זובו פסימיסטים ניבאו שהכלכלה תישתנה לעד ונחזור לכלכלת ברטר סחר חליפין.Ai לא יעשה הכל בטח שלא בחינם.הוא לא ינהל וישמור את כל המידע בעולם. הוא יתממשק למערכות הקיימות וישפר את העולם לא יחליף את כולם.שורטיסטים מתקיפים חברות שלכאורה יפגעו. הרבה מכך זה סתם ספקולציה. נוצרות הזדמנויות שלא יחזרו
- 2.אנונימי 13/08/2025 08:31הגב לתגובה זולחברות התוכנה יש ניסיון של עשרות שניםודאטה עצומה. אתה יכול לבנות תוכנה בשנה אבל אין לך את הדאטה על מנת להטמיע אותה בארגונים.
- 1.זה יגרום לאבטלה קשה ולמלחמות עולמיות. (ל"ת)אנונימי 13/08/2025 08:30הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן
אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים
הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.
ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".
אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.
הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.
