מחקר שנעשה לאחרונה ב-MIT, מצא כי 95% מהחברות שהשקיעו ב־Gen AI עד כה, לא השיגו תשואה כלשהי. הנתון הזה אינו בהכרח מעיד על בועה, אבל הוא בהחלט מגבה את האמירה ששוק הבינה המלאכותית נמצא כרגע בשלב הבנייה, ולא בעיצומה של פריחה. בנובמבר 2022, כש-OpenAI הציגה את ChatGPT לציבור, היה קשה לצפות לתחזית של סטנלי מורגן שההשקעות הגלובליות בתחום יגיעו ל-3 טריליון דולר עד סוף העשור. הבינה המלאכותית צומחת בקצב שלא נראה בעבר, ורק גוגל Alphabet 3.17%  , אמזון Amazon.com Inc. , מיקרוסופט Microsoft Corp 0.59%   ומטא Meta Platforms 2.12%  לבדן צפויות להשקיע כ־750 מיליארד דולר בדאטה סנטרים ומחשוב תוך שנתיים.

כשאנחנו צופים בהשקעות בסדר גודל כזה, ולאור המחקר של MIT, החששות מפני חזרתה של ההיסטוריה הולכים וגוברים. ההשוואות לבועת הדוט קום הולכות ומתגברות, ורק לפני מספר ימים, התראיין סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שמוערכת בכ-300 מיליארד דולר אך כרגע עדיין הפסדית, עם צפי הכנסות של כ-12.7 מיליארד דולר עבור 2025, אך עם הוצאות שמסתכמות. זו אמנם צמיחה מרשימה לחברה שב-2024 עמדה על הכנסות של כ-3.7 מיליארד דולר, עם כ-5 מיליארד דולר הוצאות, אבל ההערכות של השווי מניחות צמיחה אקספוננציאלית אדירה ופה מגיע השלב שבו השאלות הופכות ללגיטיות ואף הכרחיות, ובראשן השאלה האם אנחנו עוד צפויים לראות קריסה כואבת לפני שנחזה בעידן הזהב האמיתי של הבינה המלאכותית?

"אני כן חושב שחלק מהמשקיעים עלולים להפסיד הרבה כסף", אמר אלטמן, "תהליך של בועה קורה כשאנשים חכמים מתרגשים יתר על המידה מגרעין של אמת. האם אנחנו בשלב שבו המשקיעים כולם מתרגשים יתר על המידה מבינה מלאכותית? לדעתי, כן. האם בינה מלאכותית היא הדבר הכי חשוב שקורה זמן רב מאוד? לדעתי, גם כן".

האם ההיסטוריה חוזרת? 

כשמנתחים את ההשקעות הענקיות הללו בפרספקטיבה היסטורית, עולה דפוס מוכר ומטריד. החוקרת קרלוטה פרז, מחברת הספר "מהפכות טכנולוגיות והון פיננסי", מזהה חמש מהפכות טכנולוגיות גדולות בהיסטוריה: המהפכה התעשייתית של סוף המאה ה-18, מהפכת הקיטור והרכבות של שנות ה-30 של המאה ה-19, מהפכת הפלדה וההנדסה הכבדה של שנות ה-70 של המאה ה-19, עידן הייצור ההמוני בתחילת המאה ה-20, ומהפכת טכנולוגיית המידע שהחלה בשנות ה-70. לדברי פרז, הבינה המלאכותית היא המשך של המהפכה הטכנולוגית החמישית, ומהפכות אלה נוהגות לעקוב אחר מחזור צפוי למדי. שלב ההתקנה הראשוני גורם לחורבן יצירתי ולהפרעות חברתיות רבות כשתעשיות ואזורים שלמים מתהפכים. 

• בנק אוף אמריקה מוריד המלצה למאנדיי – ירידה בתנועת המשתמשים האורגנית
• מנכ"ל אפל: ה-AI מחכה שיקטפו אותה ואנחנו אלה שנצליח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שלב זה מלווה לרוב בהשקעות יתר, מאניה פיננסית ובועות בבורסה. עם זאת, הבועות הללו לעתים קרובות פרודקטיביות, ומממנות בניית תשתיות חיוניות המאפשרות את הפריסה ההמונית של הטכנולוגיה, ומה שפעם היה רכבות או רשתות חשמל, היום מתבטא במרכזי נתונים. לדברי ג'ון תורנהיל מהפיננשל טיימס, שלב "התקנה", שבו בונים תשתיות תוך עודף השקעות יוביל לקריסה שרק אז תעביר את השוק לתקופה של צמיחה מאוזנת וברת קיימא. הוא מציין כי כיום, ההון העולמי מתועל להשקעות ספקולטיביות כמו קריפטו, החוב העולמי חוצה פי שלושה את התוצר, וכוחם של התאגידים מגיע לרמות חסרות תקדים. לדבריו, במידה והבועה תתפוצץ, היא עלולה להבויל לאי־יציבות פיננסית עמוקה הרבה יותר ממקרי עבר.

אחד האירועים שהחלו לעורר היסוס אמיתי בקרב משקיעים התרחש בתחילת השנה, כאשר דיפסיק הסינית הודיעה שפיתחה מודל מתקדם תוך השקעה של פחות מ-6 מיליון דולר, לעומת מיליארדים שמוזרמים במערב. זו היתה סנונית ראשונה שבישרה שהקניין הטכנולוגי של החברות האמריקאיות עלול להיות פחות מגן מכפי שחשבו. ריי דליו, מנהל קרן הגידור ברידג'ווטר, השווה את המצב הנוכחי למה שהיה בין 1998 ל-1999. "אנחנו נמצאים כרגע במחזור דומה מאוד לאיפה שהיינו בין 1998 או 1999. יש טכנולוגיה גדולה חדשה שבוודאי תשנה את העולם ותצליח. אבל חלק מהאנשים מבלבלים בין זה לבין ההשקעות שמצליחות".

ג'ו צ'אי, ממייסדי עליבאבא Alibaba 4.11%  , מצהיר שהוא "מתחיל לדאוג" לנוכח מגמה של הקמת מרכזי מידע על בסיס ספקולציה בלבד. לדבריו, זרימת ההון אינה עומדת בהלימה עם הביקוש הממשי.

• תומא בראבו קרובה להשלים את רכישת ורינט לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר
• אסיה בעליות, החוזים ביציבות בפתיחת שבוע המסחר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד

על פי טום אסיי, מייסד Sevens Report, "כל בועה בהיסטוריה המודרנית של השווקים התבססה על נרטיב, בין אם זה היה האינטרנט או נדל"ן. הנרטיב נתפס באופן נרחב על ידי עולם ההשקעות כמקור לצמיחת רווחים בלתי מוגבלת ברוב מגזרי השוק", כתב, "היום, הנושא שעלול לנפח בועה הוא ללא ספק טכנולוגיית הבינה המלאכותית". לדעתו של אסיי, הדרך הטובה ביותר למדוד את בריאותו של סקטור ה-AI היא להסתכל על האופן שבו מניות המוליכים למחצה מתנהגות, מכיוון ששבבים הם נשמתה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית. אסיי מביע דאגה היא שמדד SOX (מדד 30 חברות שבבים גדולות, כמו אנבידיה, AMD ועוד) עדיין יושב מתחת לשיאים שלו מיולי 2024 בזמן שה-S&P 500 עלה בכמעט 14% באותה תקופה.

תומס סיבל, מנכ"ל C3.ai, הולך רחוק יותר וטוען בפשטות ש"מדובר בבועה עצומה", ואף טוען שגם אם OpenAI תיעלם מחר, "אף אחד לא ירגיש". לדבריו, השוק רווי בתחרות. 

קולות אחרים

מהצד שני, אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, טען כי "בהתבסס על הניסיון שלי, אני חושב שזה לא סביר שמדובר בבועה. הרבה יותר סביר שאנחנו רואים מבנה תעשייתי חדש לגמרי". שמידט מסתכל על שווקי החומרה והשבבים. "ישנם מרכזי נתונים אדירים ואנבידיה מוכרת להם את כל השבבים. מעולם לא ראיתי מצב שבו קיבולת חומרה לא נוצלה על ידי תוכנה". ליסה סו, מנכ"לית AMD, אמרה כי "דיבורי הבועה שגויים לחלוטין. מי שמדבר על בועה מסתכל על טווח קצר מדי. צריך להסתכל על ה-AI בטווח של חמש השנים הבאות, ועל איך היא תשנה באופן יסודי את כל מה שאנחנו עושים". 

עלי חדסי, מנכ"ל Databricks, טוען שאכן זהו "שיא של של בועה", אך לא בגלל עצם הטכנולוגיה, אלא בשל כמות החברות שנכנסות לשוק עם מוצרים חלולים ונטולי חדשנות אמיתית. כלומר, הבועה מתרכזת בפריפריה של ה-AI, לא בלב הליבה. מארק קיובן, שמכר את Broadcast.com רגע לפני בועת הדוט-קום, סבור שהמצב הנוכחי שונה לגמרי, היות ואז חברות בלי מוצר, בלי צוות ובלי לקוחות הלכו להנפקה. היום, לדבריו, החברות מציגות מוצר אמיתי, צוותים רציניים ושוק נרחב, ולכן אין באמת דמיון.

ומה קורה בשטח? 

כך או כך, OpenAI עצמה ממשיכה לגייס סכומי עתק. החברה זכתה לאחרונה ב-8.3 מיליארד דולר מימון חדש בהערכת שווי של 300 מיליארד דולר. במידה והעובדים ימכרו את המניות שלהם, הערכת השווי של החברה יכולה גם לעלות ל-500 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לאחת החברות הפרטיות היקרות ביותר בהיסטוריה. סיבובי הגיוס של OpenAI אינם סיבובי מימון נואשים של סטארטאפ שנאבק על הישרדותו אלא גיוסי הון מדודים של חברה המתכננת לקנה מידה עצום. כשאלטמן מציץ ש-OpenAI תביא "הרבה יותר ממיליון GPU לאינטרנט עד סוף השנה הזו", הוא לא מתאר התנהגות בועה. הוא מתאר את הבנייה של תשתית קריטית לטכנולוגיה שכבר מדגימה תועלת אמיתית ואימוץ מהיר. מדדי האימוץ מספרים סיפור של צמיחה דוהרת, כשהשימוש היומי גדל גם בקרב המשתמשים החינמיים מפחות מ-1% ל-7% ועוד יותר אצל המשתמשים בתשלום, מ-7% ל-24%. 

בשורה התחתונה, כמעט ואין חברת טק שלא משקיעה סכומי עתק בפיתוח והטמעה של AI, ועם ההשקעות מגיעים גם לרוב גל של פיטורי עובדים. במלים אחרות, אנחנו כבר בעיצומה של המהפיכה והשאלה הנכונה היא לא האם הטכנולוגיה היא כאן כדי להישאר, אלא האם חברות הבינה המלאכותית של היום ייהנו בעצמן מהרווחים הפיננסיים הצפויים. במבט קדימה, יכול מאד להיות שאנחנו עוד לא מכירים את הגוגל הבאה, את האמזון הבאה, הטסלה הבאה ואפילו לא את הOpenAI הבאה.

לפני מספר ימים, התראיין סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל וטען שהבינה המלאכותית תחולל מהפכה הגדולה יותר מזו של האינטרנט. פיצ'אי הזכיר שכאשר האינטרנט החל את דרכו, גוגל כלל לא הייתה קיימת, ובאותו אופן הוא צופה שבעתיד הקרוב ייווצרו חברות, מוצרים וקטגוריות שכיום איננו יכולים אפילו לדמיין.