עברון: המבחן הקרוב לדולר - 1.25 מול האירו

פריצה משכנעת של רמה זו, מעריך האנליסט הראשי במטבעות של בנק לאומי, רפאל עברון, תוביל את הדולר לעבר 1.2 אירו. מנגד, חוסר שבירת רמת התמיכה - תזניק את האירו מולו
רפי עברון |

להערכתנו, בימים הקרובים תבחן רמת התמיכה הטכנית החשובה סביב 1.25 דולר לאירו. פריצתה המשכנעת כלפי מטה של רמה זו, תאפשר לדולר להתחזק לרמות סביב 1.20 דולר במהלך החודשים הקרובים. מאידך, חוסר יכולת לשבור את רמת התמיכה האמורה כלפי מטה תחזיר את האירו במהירות למסלול העליות לרמות שיא חדשות.

בינתיים, וכל עוד רמת התמיכה סביב 1.25 דולר לאירו מחזיקה מעמד, אין שינוי בהערכה הנוגעת לטווח הזמן הבינוני, ולפיה מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להתחדש בעיקר על רקע: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. 2. גירעון תקציבי תופח. 3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני. 4. עמדת משרד האוצר האמריקני ולפיה יש להימנע מהתערבויות בשוק המט"ח.

האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 86.63 (86.10 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות בשיעור 0.6% בדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (אירו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-6.7%.

התחזקות הדולר האמריקני בשבוע האחרון התרחשה מול כל המטבעות הנסקרים, ובמיוחד תצוין התחזקותו מול הליש"ט (1.3%) בעקבות סמני האטה בסקטור הנדל"ן ודיווחים על גידול זה החודש בשלישי ברציפות במספר תביעות האבטלה.

הביקושים לדולר האמריקני באו בעיקר על רקע טכני, לאחר שהוא נהנה בשבועות קודמים מדיווחים על חוסן מפתיע בשוק התעסוקה ועל ירידה מפתיעה בגירעון במאזן המסחרי האמריקני.

בנוסף, תמכה בדולר האמריקני הערכת המשקיעים כי הריבית הדולרית תוסיף להתייקר בעוד שזו בגוש האירו תישאר יציבה ואולי אף תרד לנוכח ביצועי הכלכלה המאכזבים. הערכה זו קבלה ביום המסחר האחרון אישוש עת דווח כי צמיחת התמ"ג ברביע הראשון בצרפת על פי האומדנים הייתה נמוכה בהרבה מהציפיות: 0.2% לרבעון, לעומת 0.5% על פי הערכות מוקדמות.

כמו-כן, להיחלשות היורו לרמות שפל חדשות תרם פרסום המדגמים האחרונים בצרפת ולפיהן צפוי רוב למתנגדים לאימוץ חוקת האיחוד, שתועמד להצבעה בשבוע הבא.

מבין האינדיקטורים שפורסמו בארה"ב, יצוינו :

א. רכישות ני"ע של זרים (Net Foreign Security Purchases) הפתיעו לרעה והסתכמו ב- 45.7 מיליארד דולר לעומת 70 מיליארד על פי הערכות הכלכלנים.

ב. ניצולת כושר הייצור (Capacity Utilization) עמדה בחודש אפריל על 79.2%, לעומת 79.5% על פי ציפיות הכלכלנים.

ג. מדד המחירים לצרכן (Consumer Price Index) עלה בחודש אפריל בשיעור גבוה מהצפוי של 0.5%, אולם מחירי מרכיבי הליבה נותרו בלא שינוי.

בשבוע הקרוב יפורסמו בארה"ב האינדיקטורים הכלכליים הבאים: מכירת בתים קיימים (ביום ג', צפי: 6.9 מליון יחידות במונחים שנתיים), גידול בהזמנת מוצרים בני-קיימא בחודש אפריל (ביום ה', צפי: 1.3%), אומדן צמיחת תמ"ג ברביע הראשון (ביום ה', צפי: עדכון מעלה ל- 3.6%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.