עברון: המבחן הקרוב לדולר - 1.25 מול האירו
להערכתנו, בימים הקרובים תבחן רמת התמיכה הטכנית החשובה סביב 1.25 דולר לאירו. פריצתה המשכנעת כלפי מטה של רמה זו, תאפשר לדולר להתחזק לרמות סביב 1.20 דולר במהלך החודשים הקרובים. מאידך, חוסר יכולת לשבור את רמת התמיכה האמורה כלפי מטה תחזיר את האירו במהירות למסלול העליות לרמות שיא חדשות.
בינתיים, וכל עוד רמת התמיכה סביב 1.25 דולר לאירו מחזיקה מעמד, אין שינוי בהערכה הנוגעת לטווח הזמן הבינוני, ולפיה מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להתחדש בעיקר על רקע: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. 2. גירעון תקציבי תופח. 3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני. 4. עמדת משרד האוצר האמריקני ולפיה יש להימנע מהתערבויות בשוק המט"ח.
האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 86.63 (86.10 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות בשיעור 0.6% בדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (אירו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-6.7%.
התחזקות הדולר האמריקני בשבוע האחרון התרחשה מול כל המטבעות הנסקרים, ובמיוחד תצוין התחזקותו מול הליש"ט (1.3%) בעקבות סמני האטה בסקטור הנדל"ן ודיווחים על גידול זה החודש בשלישי ברציפות במספר תביעות האבטלה.
הביקושים לדולר האמריקני באו בעיקר על רקע טכני, לאחר שהוא נהנה בשבועות קודמים מדיווחים על חוסן מפתיע בשוק התעסוקה ועל ירידה מפתיעה בגירעון במאזן המסחרי האמריקני.
בנוסף, תמכה בדולר האמריקני הערכת המשקיעים כי הריבית הדולרית תוסיף להתייקר בעוד שזו בגוש האירו תישאר יציבה ואולי אף תרד לנוכח ביצועי הכלכלה המאכזבים. הערכה זו קבלה ביום המסחר האחרון אישוש עת דווח כי צמיחת התמ"ג ברביע הראשון בצרפת על פי האומדנים הייתה נמוכה בהרבה מהציפיות: 0.2% לרבעון, לעומת 0.5% על פי הערכות מוקדמות.
כמו-כן, להיחלשות היורו לרמות שפל חדשות תרם פרסום המדגמים האחרונים בצרפת ולפיהן צפוי רוב למתנגדים לאימוץ חוקת האיחוד, שתועמד להצבעה בשבוע הבא.
מבין האינדיקטורים שפורסמו בארה"ב, יצוינו :
א. רכישות ני"ע של זרים (Net Foreign Security Purchases) הפתיעו לרעה והסתכמו ב- 45.7 מיליארד דולר לעומת 70 מיליארד על פי הערכות הכלכלנים.
ב. ניצולת כושר הייצור (Capacity Utilization) עמדה בחודש אפריל על 79.2%, לעומת 79.5% על פי ציפיות הכלכלנים.
ג. מדד המחירים לצרכן (Consumer Price Index) עלה בחודש אפריל בשיעור גבוה מהצפוי של 0.5%, אולם מחירי מרכיבי הליבה נותרו בלא שינוי.
בשבוע הקרוב יפורסמו בארה"ב האינדיקטורים הכלכליים הבאים: מכירת בתים קיימים (ביום ג', צפי: 6.9 מליון יחידות במונחים שנתיים), גידול בהזמנת מוצרים בני-קיימא בחודש אפריל (ביום ה', צפי: 1.3%), אומדן צמיחת תמ"ג ברביע הראשון (ביום ה', צפי: עדכון מעלה ל- 3.6%).
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
