עברון: המבחן הקרוב לדולר - 1.25 מול האירו

פריצה משכנעת של רמה זו, מעריך האנליסט הראשי במטבעות של בנק לאומי, רפאל עברון, תוביל את הדולר לעבר 1.2 אירו. מנגד, חוסר שבירת רמת התמיכה - תזניק את האירו מולו
רפי עברון |

להערכתנו, בימים הקרובים תבחן רמת התמיכה הטכנית החשובה סביב 1.25 דולר לאירו. פריצתה המשכנעת כלפי מטה של רמה זו, תאפשר לדולר להתחזק לרמות סביב 1.20 דולר במהלך החודשים הקרובים. מאידך, חוסר יכולת לשבור את רמת התמיכה האמורה כלפי מטה תחזיר את האירו במהירות למסלול העליות לרמות שיא חדשות.

בינתיים, וכל עוד רמת התמיכה סביב 1.25 דולר לאירו מחזיקה מעמד, אין שינוי בהערכה הנוגעת לטווח הזמן הבינוני, ולפיה מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להתחדש בעיקר על רקע: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. 2. גירעון תקציבי תופח. 3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני. 4. עמדת משרד האוצר האמריקני ולפיה יש להימנע מהתערבויות בשוק המט"ח.

האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 86.63 (86.10 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות בשיעור 0.6% בדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (אירו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-6.7%.

התחזקות הדולר האמריקני בשבוע האחרון התרחשה מול כל המטבעות הנסקרים, ובמיוחד תצוין התחזקותו מול הליש"ט (1.3%) בעקבות סמני האטה בסקטור הנדל"ן ודיווחים על גידול זה החודש בשלישי ברציפות במספר תביעות האבטלה.

הביקושים לדולר האמריקני באו בעיקר על רקע טכני, לאחר שהוא נהנה בשבועות קודמים מדיווחים על חוסן מפתיע בשוק התעסוקה ועל ירידה מפתיעה בגירעון במאזן המסחרי האמריקני.

בנוסף, תמכה בדולר האמריקני הערכת המשקיעים כי הריבית הדולרית תוסיף להתייקר בעוד שזו בגוש האירו תישאר יציבה ואולי אף תרד לנוכח ביצועי הכלכלה המאכזבים. הערכה זו קבלה ביום המסחר האחרון אישוש עת דווח כי צמיחת התמ"ג ברביע הראשון בצרפת על פי האומדנים הייתה נמוכה בהרבה מהציפיות: 0.2% לרבעון, לעומת 0.5% על פי הערכות מוקדמות.

כמו-כן, להיחלשות היורו לרמות שפל חדשות תרם פרסום המדגמים האחרונים בצרפת ולפיהן צפוי רוב למתנגדים לאימוץ חוקת האיחוד, שתועמד להצבעה בשבוע הבא.

מבין האינדיקטורים שפורסמו בארה"ב, יצוינו :

א. רכישות ני"ע של זרים (Net Foreign Security Purchases) הפתיעו לרעה והסתכמו ב- 45.7 מיליארד דולר לעומת 70 מיליארד על פי הערכות הכלכלנים.

ב. ניצולת כושר הייצור (Capacity Utilization) עמדה בחודש אפריל על 79.2%, לעומת 79.5% על פי ציפיות הכלכלנים.

ג. מדד המחירים לצרכן (Consumer Price Index) עלה בחודש אפריל בשיעור גבוה מהצפוי של 0.5%, אולם מחירי מרכיבי הליבה נותרו בלא שינוי.

בשבוע הקרוב יפורסמו בארה"ב האינדיקטורים הכלכליים הבאים: מכירת בתים קיימים (ביום ג', צפי: 6.9 מליון יחידות במונחים שנתיים), גידול בהזמנת מוצרים בני-קיימא בחודש אפריל (ביום ה', צפי: 1.3%), אומדן צמיחת תמ"ג ברביע הראשון (ביום ה', צפי: עדכון מעלה ל- 3.6%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.