עברון: האירו יבחן השבוע שוב את ההתנגדות ב-1.33
בימים הקרובים, כך נראה - האירו צפוי לבחון פעם נוספת את קו ההתנגדות המצוי ברמה של 1.33 דולר. בסיומו של מסחר תנודתי, הדולר האמריקני רשם בשבוע שעבר בשווקי העולם שחיקה בשיעור 0.2% מול סל מטבעות ה-DXY. בכל ימי המסחר בשווקי המטבעות בעולם בשבוע שעבר, להוציא את יום שישי, רשם הדולר התחזקות - ביום המסחר האחרון לשבוע, דווקא על רקע פרסומו של דו"ח תעסוקה חיובי - סבל הדולר מלחץ של מוכרים, שהובילו אותו להינעל ברמות הנמוכות מהשערים בהם פתח את המסחר.
הסבר אפשרי לכך, שנתוני התעסוקה החזקים מהצפוי גררו ביום שישי האחרון להיחלשות הדולר, יכול לנבוע מן העלייה המקבילה והמפתיעה שנרשמה בשיעור האבטלה. כמו כן, אפשר כי הציפיות בקרב מספר גופים גדולים היו אופטימיות במיוחד, כך שהן היו אף גבוהות מהדיווח החיובי כשלעצמו שפורסם בפועל, מה שגרר בעקבותיו אכזבה ומימושי אחזקות הנקובות בדולר.
האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 82.52 (82.66 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות ממוצעת בשיעור 0.2% של הדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (אירו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר כורסמה כעת לכדי 2.0%.
הדולר הניו זילנדי, הנהנה מאטרקטיביות עקום התשואה (6.2% תשואה שנתית באג"ח ממשלתיות ל- 10 שנים), רשם השבוע התחזקות בשיעור של 1.5% והיה בכך לשיאן השבוע. הפר"ש איבד 0.6% משווי ורשם בכך את שיעור ההיחלשות המרבי מול הדולר.
האירו נסחר ביציבות, לאחר שרמת התמיכה של 1.31 דולר החזיקה מעמד, ואילו הליש"ט התחזקה מול הדולר בשיעור של 0.2% - על רקע ציפיות להמשך ייקור הריבית המוניטרית המצויה ברמה של 4.75%, שהיא הגבוהה בקרב המדינות התעשייתיות הגדולות.
הין היפני התחזק ב-0.4% מול הדולר האמריקני על רקע הערכות, כי המיתון שנרשם בכלכלתה במחצית השנייה של 2004 נסתיים וכי זרם ההשקעות הזרות לכיוונה של יפן צפוי להתגבר. דיווחים רשמיים על אומדני גידול, מפתיעים בהיקפם, שנרשמו בחודש ינואר במכירות הקמעונאיות (5.7%) ובתפוקה התעשייתית (2.1%), תמכו השבוע באופטימיות המשקיעים, והובילו נוסף על התחזקות המטבע המקומי גם לעליות בשיעור שבועי של 1.8% במדד הניקיי.
אין שינוי בהערכה, כי מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להתחדש בעיקר על רקע: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. 2. גירעון תקציבי תופח. 3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני. 4. עמדת משרד האוצר האמריקני כי יש להימנע מהתערבויות בשוק המט"ח.
בטווחי המסחר הצפויים לשבוע הקרוב: 1.310 עד 1.340 דולר לאירו, 103 עד 106 ין לדולר.
בכל שנת 2005 יש לצפות לתנודתיות גבוהה יחסית, במסגרתה יושגו היעדים שלהלן: 1.38 עד 1.44 דולר לאירו, 96 עד 100 ין לדולר, 1.97 עד 2.04 דולר לליש"ט, 1.10 עד 1.12 פר"ש לדולר, 1.11 עד 1.13 דולר קנדי לדולר, 0.82 עד 0.84 דולר אוסטרלי לדולר, 0.75 עד 0.77 דולר ניו זילנדי לדולר.
* הכותב - רפאל עברון הוא אנליסט ראשי במט"ח ובניירות ערך זרים ומנהל מחלקת שווקים בינלאומיים בחטיבה להשקעות של לאומי.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
