עברון: האירו יבחן השבוע שוב את ההתנגדות ב-1.33
בימים הקרובים, כך נראה - האירו צפוי לבחון פעם נוספת את קו ההתנגדות המצוי ברמה של 1.33 דולר. בסיומו של מסחר תנודתי, הדולר האמריקני רשם בשבוע שעבר בשווקי העולם שחיקה בשיעור 0.2% מול סל מטבעות ה-DXY. בכל ימי המסחר בשווקי המטבעות בעולם בשבוע שעבר, להוציא את יום שישי, רשם הדולר התחזקות - ביום המסחר האחרון לשבוע, דווקא על רקע פרסומו של דו"ח תעסוקה חיובי - סבל הדולר מלחץ של מוכרים, שהובילו אותו להינעל ברמות הנמוכות מהשערים בהם פתח את המסחר.
הסבר אפשרי לכך, שנתוני התעסוקה החזקים מהצפוי גררו ביום שישי האחרון להיחלשות הדולר, יכול לנבוע מן העלייה המקבילה והמפתיעה שנרשמה בשיעור האבטלה. כמו כן, אפשר כי הציפיות בקרב מספר גופים גדולים היו אופטימיות במיוחד, כך שהן היו אף גבוהות מהדיווח החיובי כשלעצמו שפורסם בפועל, מה שגרר בעקבותיו אכזבה ומימושי אחזקות הנקובות בדולר.
האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 82.52 (82.66 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות ממוצעת בשיעור 0.2% של הדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (אירו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר כורסמה כעת לכדי 2.0%.
הדולר הניו זילנדי, הנהנה מאטרקטיביות עקום התשואה (6.2% תשואה שנתית באג"ח ממשלתיות ל- 10 שנים), רשם השבוע התחזקות בשיעור של 1.5% והיה בכך לשיאן השבוע. הפר"ש איבד 0.6% משווי ורשם בכך את שיעור ההיחלשות המרבי מול הדולר.
האירו נסחר ביציבות, לאחר שרמת התמיכה של 1.31 דולר החזיקה מעמד, ואילו הליש"ט התחזקה מול הדולר בשיעור של 0.2% - על רקע ציפיות להמשך ייקור הריבית המוניטרית המצויה ברמה של 4.75%, שהיא הגבוהה בקרב המדינות התעשייתיות הגדולות.
הין היפני התחזק ב-0.4% מול הדולר האמריקני על רקע הערכות, כי המיתון שנרשם בכלכלתה במחצית השנייה של 2004 נסתיים וכי זרם ההשקעות הזרות לכיוונה של יפן צפוי להתגבר. דיווחים רשמיים על אומדני גידול, מפתיעים בהיקפם, שנרשמו בחודש ינואר במכירות הקמעונאיות (5.7%) ובתפוקה התעשייתית (2.1%), תמכו השבוע באופטימיות המשקיעים, והובילו נוסף על התחזקות המטבע המקומי גם לעליות בשיעור שבועי של 1.8% במדד הניקיי.
אין שינוי בהערכה, כי מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להתחדש בעיקר על רקע: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. 2. גירעון תקציבי תופח. 3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני. 4. עמדת משרד האוצר האמריקני כי יש להימנע מהתערבויות בשוק המט"ח.
בטווחי המסחר הצפויים לשבוע הקרוב: 1.310 עד 1.340 דולר לאירו, 103 עד 106 ין לדולר.
בכל שנת 2005 יש לצפות לתנודתיות גבוהה יחסית, במסגרתה יושגו היעדים שלהלן: 1.38 עד 1.44 דולר לאירו, 96 עד 100 ין לדולר, 1.97 עד 2.04 דולר לליש"ט, 1.10 עד 1.12 פר"ש לדולר, 1.11 עד 1.13 דולר קנדי לדולר, 0.82 עד 0.84 דולר אוסטרלי לדולר, 0.75 עד 0.77 דולר ניו זילנדי לדולר.
* הכותב - רפאל עברון הוא אנליסט ראשי במט"ח ובניירות ערך זרים ומנהל מחלקת שווקים בינלאומיים בחטיבה להשקעות של לאומי.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
