רשות המסים
צילום: רשות המסים

בעקבות מבקר המדינה: רשות המסים פנתה להורים לממש זכאות לזיכוי במס

מדובר על פניה ל-7000 הורים לילדים עם מוגבלות שיכולים לקבל 2 נקודות זיכוי במס
נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה החזר מס זיכוי

מבקר המדינה מתח ביקורת לאחרונה כי סך המס העודף שגובה המדינה עומד על כ-1 מיליארד שקלים, וכעת רשות המסים פנתה לכ-7,000 הורים לילדים עם מוגבלות שלא מימשו את זכאותם ל-2 נקודות זיכוי המגיעות להם.

 

לאחר 6 שנים לא ניתן יותר להגיש בקשות להחזר ולכן יש סכנת התיישנות והרשות פנתה אליהם בטרם תחול ההתיישנות, בעוד שבועיים. על פי הרשות, לגבי השנים הבאות, שעוד לא הגיעו לתקופת ההתיישנות "הרשות תבצע פניה נוספת לזכאים במהלך השנה הקרובה".

 

הרשות קיבלה את הנתונים מביטוח לאומי ולאחר מכן איתרה הרשות הורים ששילמו מס על הכנסתם אך לא נהנו מאותן 2 נקודות זיכוי.

בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו- האם זה יהיה ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר שמוביל בבית שלו? (להצבעה לחצו כאן)

היום ב-19:00 בשיעור השני של קורס ההשקעות של ביזפורטל (ללא עלות) - אבישי עובדיה על מה זאת בורסה, למה מניות הן מכשיר השקעה חשוב לתיק שלכם, ועוד

 

מדובר על כ-7,000 הורים לילדים עם מוגבלות, שאין להם  תיק במס הכנסה ואינם חייבים בהגשת דוחות שנתיים וגם לא הגישו בקשות להחזר מס, אבל כן קיבלו בשנת 2015 גמלת ילד נכה מביטוח לאומי, שילמו מס הכנסה ולא נהנו מנקודות הזיכוי. מאחר שניתן להגיש בקשות להחזר מס לשנת המס 2015 רק עד סוף חודש דצמבר 2021 שלחה הרשות להורים אלו מכתב מפורט כולל טופס בקשה להחזר מס, והזמינה אותם להגיש בקשות להחזר על גבי הטופס שצורף, אותו יש להשיב בדחיפות עד 31.12.21.

 

בנוסף, פנתה הרשות להורים לילדים עם מוגבלות, שהגישו דוחות שנתיים לשנים 2016 ו-2017 וקיים לגביהם מידע שקיבלו גמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי, שילמו מס הכנסה אבל לא מימשו את הטבת המס.

במקרה שלהם, האפשרות לתיקון דוח שהוגש לשנת המס 2016 מתיישנת בסוף חודש דצמבר 2021. אלה יכולים לממש את הזכאות ב"אזור האישי" באתר רשות המסים.

במקביל הרשות מודיעה כי תפנה טלפונית לכ-250 הורים מקבוצה זו, להם יש יותר מילד אחד עם מוגבלות ותסייע להם לממש את זכאותם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.