בעקבות מבקר המדינה: רשות המסים פנתה להורים לממש זכאות לזיכוי במס

מדובר על פניה ל-7000 הורים לילדים עם מוגבלות שיכולים לקבל 2 נקודות זיכוי במס
נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה החזר מס זיכוי

מבקר המדינה מתח ביקורת לאחרונה כי סך המס העודף שגובה המדינה עומד על כ-1 מיליארד שקלים, וכעת רשות המסים פנתה לכ-7,000 הורים לילדים עם מוגבלות שלא מימשו את זכאותם ל-2 נקודות זיכוי המגיעות להם.

 

לאחר 6 שנים לא ניתן יותר להגיש בקשות להחזר ולכן יש סכנת התיישנות והרשות פנתה אליהם בטרם תחול ההתיישנות, בעוד שבועיים. על פי הרשות, לגבי השנים הבאות, שעוד לא הגיעו לתקופת ההתיישנות "הרשות תבצע פניה נוספת לזכאים במהלך השנה הקרובה".

 

הרשות קיבלה את הנתונים מביטוח לאומי ולאחר מכן איתרה הרשות הורים ששילמו מס על הכנסתם אך לא נהנו מאותן 2 נקודות זיכוי.

בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו- האם זה יהיה ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר שמוביל בבית שלו? (להצבעה לחצו כאן)

היום ב-19:00 בשיעור השני של קורס ההשקעות של ביזפורטל (ללא עלות) - אבישי עובדיה על מה זאת בורסה, למה מניות הן מכשיר השקעה חשוב לתיק שלכם, ועוד

 

מדובר על כ-7,000 הורים לילדים עם מוגבלות, שאין להם  תיק במס הכנסה ואינם חייבים בהגשת דוחות שנתיים וגם לא הגישו בקשות להחזר מס, אבל כן קיבלו בשנת 2015 גמלת ילד נכה מביטוח לאומי, שילמו מס הכנסה ולא נהנו מנקודות הזיכוי. מאחר שניתן להגיש בקשות להחזר מס לשנת המס 2015 רק עד סוף חודש דצמבר 2021 שלחה הרשות להורים אלו מכתב מפורט כולל טופס בקשה להחזר מס, והזמינה אותם להגיש בקשות להחזר על גבי הטופס שצורף, אותו יש להשיב בדחיפות עד 31.12.21.

 

בנוסף, פנתה הרשות להורים לילדים עם מוגבלות, שהגישו דוחות שנתיים לשנים 2016 ו-2017 וקיים לגביהם מידע שקיבלו גמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי, שילמו מס הכנסה אבל לא מימשו את הטבת המס.

במקרה שלהם, האפשרות לתיקון דוח שהוגש לשנת המס 2016 מתיישנת בסוף חודש דצמבר 2021. אלה יכולים לממש את הזכאות ב"אזור האישי" באתר רשות המסים.

במקביל הרשות מודיעה כי תפנה טלפונית לכ-250 הורים מקבוצה זו, להם יש יותר מילד אחד עם מוגבלות ותסייע להם לממש את זכאותם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.