בעקבות מבקר המדינה: רשות המסים פנתה להורים לממש זכאות לזיכוי במס
מבקר המדינה מתח ביקורת לאחרונה כי סך המס העודף שגובה המדינה עומד על כ-1 מיליארד שקלים, וכעת רשות המסים פנתה לכ-7,000 הורים לילדים עם מוגבלות שלא מימשו את זכאותם ל-2 נקודות זיכוי המגיעות להם.
לאחר 6 שנים לא ניתן יותר להגיש בקשות להחזר ולכן יש סכנת התיישנות והרשות פנתה אליהם בטרם תחול ההתיישנות, בעוד שבועיים. על פי הרשות, לגבי השנים הבאות, שעוד לא הגיעו לתקופת ההתיישנות "הרשות תבצע פניה נוספת לזכאים במהלך השנה הקרובה".
הרשות קיבלה את הנתונים מביטוח לאומי ולאחר מכן איתרה הרשות הורים ששילמו מס על הכנסתם אך לא נהנו מאותן 2 נקודות זיכוי.
בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו- האם זה יהיה ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר שמוביל בבית שלו? (להצבעה לחצו כאן)
- מתי מקבלים החזר מס ואיך תדעו אם מגיע לכם?
- WINTAX מציגים: החזר מס אונליין בקלות ומהירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר על כ-7,000 הורים לילדים עם מוגבלות, שאין להם תיק במס הכנסה ואינם חייבים בהגשת דוחות שנתיים וגם לא הגישו בקשות להחזר מס, אבל כן קיבלו בשנת 2015 גמלת ילד נכה מביטוח לאומי, שילמו מס הכנסה ולא נהנו מנקודות הזיכוי. מאחר שניתן להגיש בקשות להחזר מס לשנת המס 2015 רק עד סוף חודש דצמבר 2021 שלחה הרשות להורים אלו מכתב מפורט כולל טופס בקשה להחזר מס, והזמינה אותם להגיש בקשות להחזר על גבי הטופס שצורף, אותו יש להשיב בדחיפות עד 31.12.21.
בנוסף, פנתה הרשות להורים לילדים עם מוגבלות, שהגישו דוחות שנתיים לשנים 2016 ו-2017 וקיים לגביהם מידע שקיבלו גמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי, שילמו מס הכנסה אבל לא מימשו את הטבת המס.
במקרה שלהם, האפשרות לתיקון דוח שהוגש לשנת המס 2016 מתיישנת בסוף חודש דצמבר 2021. אלה יכולים לממש את הזכאות ב"אזור האישי" באתר רשות המסים.
במקביל הרשות מודיעה כי תפנה טלפונית לכ-250 הורים מקבוצה זו, להם יש יותר מילד אחד עם מוגבלות ותסייע להם לממש את זכאותם.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
