ישראל כץ
צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת

הגירעון מתחילת השנה 22.4 מיליארד שקל. מתחילת הקורונה: 185 מ' ש'

ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתוצר עומדת על כ-36% נכון להיום
נתנאל אריאל | (3)

יוצאים ממשבר הקורונה? עדיין לא. על פי אומדן משרד האוצר לביצוע התקציבי בחודש מרץ לבדו נמדד גירעון של 11.4 מיליארד שקל. מדובר אמנם בנתון נמוך יותר מאשר בחודש מרץ הקודם, אז נמדד 15.9 מיליארד שקל. אבל הנתון הבעייתי הוא הגידול  הגירעוני מתחילת השנה שעומד על כ-22.4 מיליארד שקל, לעומת כ-13.3 מיליארד שקל ברבעון הראשון של שנת 2020. מדובר למעשה בקצב שנתי של כ-90 מיליארד שקל תוספת לגירעון הקיים, וזאת כאשר בשנת 2019 עמד הגירעון על כ-52.2 מיליארד שקל, ואילו בשנת 2020, שנת הקורונה הגירעון קפץ ל-160 מיליארד שקל.

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2020 – מרץ 2021) עומד על כ-12.1% אחוז מהתוצר (גירעון בסך של  כ-169.4 מיליארד שקל).

על פי הנתונים, ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתוצר ממשיכה לגדול בקצב מהיר. אם בין השנים 2016-2019 עמדה ההוצאה על כ-28.4% הרי שבעקבות הקורונה עלתה ההוצאה לכ-36%.

הוצאות הממשלה מתחילת השנה: 120 מיליארד שקל

על פי האוצר, מתחילת שנת 2021 הסתכמו הוצאות הממשלה בכ-120.3 מיליארד שקל, מזה בחודש מרץ בלבד כ-46.9 מיליארד, וזאת לעומד כ-95.1 מיליארד שקל, כלומר גידול של 26.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנטרול ההוצאות להתמודדות עם "משבר הקורונה" חל גידול של כ-4.6% לעומת הביצוע בתקופה המקבילה אשתקד. חלק נוסף מהגידול מוסבר ע"י תשלומים של כ-3.5 מיליארד שקל שנתנה המדינה לקרנות הפנסיה הוותיקות. במילים פשוטות: דור העתיד ממשיך לממן את טעויות הדור הקודם.

הוצאות הביטחון ממשיכות להיות נטל משמעותי על ההוצאה, כאשר ההוצאה במערכת הביטחון עמדה על 16.9 מיליארד שקל. במשרדים האזרחיים עמדה ההוצאה על 87.1 מיליארד שקל.

הריבית על החובות של ישראל: 16.3 מיליארד שקל ברבעון

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יש לנו שר אוצר "גאון" פיננסי ונגיד "הרפגון" של מולייר (ל"ת)
    גידי 12/04/2021 17:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אור לגויים 12/04/2021 16:57
    הגב לתגובה זו
    ושלא יספרו לכם סיפורים. אנחנו בנינו ובני בנינו נשלם על המחדל הזה בריבית דריבית. עד היום כץ רק מבזבז, לא עשה דבר למנוע את ההתדרדרות !!
  • 1.
    יניב בן חמו 12/04/2021 16:25
    הגב לתגובה זו
    מסתכל סביב ..ורואה בליכוד קבוצה של כלומניקים ונאשם בפלילים זה מה שנשאר מהליכוד ...פשוט אנשים בינוניים ומטה כץ יכולללכת לעבוד בבנין ..בתור קריירה שניה .
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.