משרד הכלכלה: שיתוף פעולה עם הולנד בנושאי חדשנות וכלכלה מעגלית
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן נפגש עם השרה ההולנדית לענייני סחר חוץ ושיתוף פעולה, זיגריד קאך. זאת, במסגרת ביקור של משלחת הולנדית עסקית, שהגיעה במטרה לקדם את שיתוף הפעולה בנושא כלכלה מעגלית.
בפגישה, דנו השרים על שיתוף פעולה בתחום החדשנות ובקידום מו"פ תעשייתי בין שתי המדינות. זאת, במסגרת תכניות המו"פ של האיחוד האירופי, ובפרט לקראת תכנית המו"פ הבאה של האיחוד האירופי Horizon Europe, שצפויה להתחיל בשנת 2021.
בנוסף, דנו השרים בנושא סגירת פערים מגדריים, והשר כהן הציג את התכנית של משרד הכלכלה והתעשייה לקידום יזמות נשית בעסקים. השתלבותן של נשים בתפקידים בכירים, בניהול, ביזמות ובבעלות על עסקים במשק הישראלי חשובה במעלה.
השרה ההולנדית הגיעה לארץ בליווי של משלחת עסקית גדולה, ובה בכירים מחברות הולנדיות. זאת על מנת להכיר את התעשייה הישראלית החדשנית ואת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות. השרה הגיעה במטרה לקדם את שיתוף הפעולה הקיים בנושא כלכלה מעגלית. במהלך הביקור ייערך סמינר בנושא הכלכלה המעגלית למשלחת העסקית ולחברות ישראליות, ובהמשך השרה תבקר במתקן להתפלת מים ותפגוש חברות ממגוון תחומים בטכניון שבחיפה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלה מעגלית היא תפיסה כלכלית, המנסה לייעל את השימוש במשאבים, כך שהמשק והחברות יגדילו את הרווחים והפריון שלהם, ובמקביל תצומצם הפגיעה הסביבתית. נושא זה מקודם כיום על ידי מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה באמצעות יצירת תכנית לאומית לקידום הנושא, סמינרים וסדנאות להנגשת הנושא ויישומו בתעשייה ומשלחות בילטראליות עם גורמים בכירים לשיתוף בניסיון וידע בנושא.
על פי משרד הכלכלה והתעשייה, בשנת 2018 יחסי המסחר הבילטראליים עם הולנד נאמדו בהיקף של 3.7 מיליארד דולר, מתוכם הייצוא היווה 2.2 מיליארד דולר, ו-1.5 מיליארד דולר ייבוא. לפי נתוני הלמ"ס, סך הייצוא להולנד במחצית הראשונה של שנת 2019 עמד על 1.12 מיליארד דולר, וסך הייבוא מהולנד לישראל עמד על כ-700 מיליון דולר.
שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן: "הביקור הנוכחי הוא צעד נוסף בחיזוק מערכת היחסים הטובה בין ישראל והולנד ומהווה רוח גבית להעמקת שיתופי הפעולה בין המדינות. אני מאמין כי ישנו פוטנציאל רב להגדלת הסחר ההדדי בין המדינות, ולכן אנו פועלים ללא לאות בכדי לסייע לחברות ישראליות למצוא הזדמנויות עסקיות בשוק ההולנדי. היחסים הכלכליים עם הולנד ימשיכו לצמוח ולהתפתח במגוון תחומים, זאת כחלק מהאינטרס המשותף של המדינות"
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- 2.יש כאלה שמנסים לעשות רוח כאילו הם עובדים..... (ל"ת)קשקוש 04/02/2020 12:49הגב לתגובה זו
- 1.את מסגירה של אנה פרנק. גדולי מסגירי היהודים (ל"ת)אני מבין שכבר גיליתם 04/02/2020 12:48הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
