אלי כהן, משרד הכלכלה
צילום: אלאונורה שילוב

משרד הכלכלה: שיתוף פעולה עם הולנד בנושאי חדשנות וכלכלה מעגלית

שר הכלכלה אלי כהן, נפגש עם השרה ההולנדית לענייני סחר חוץ ושיתוף פעולה, זיגריד קאך; השרים דנו על שיתוף פעולה בתחום החדשנות ובקידום מו"פ תעשייתי בין שתי המדינות
איתן גרסטנפלד | (2)

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן נפגש עם השרה ההולנדית לענייני סחר חוץ ושיתוף פעולה, זיגריד קאך. זאת, במסגרת ביקור של משלחת הולנדית עסקית, שהגיעה במטרה לקדם את שיתוף הפעולה בנושא כלכלה מעגלית.

בפגישה, דנו השרים על שיתוף פעולה בתחום החדשנות ובקידום מו"פ תעשייתי בין שתי המדינות. זאת, במסגרת תכניות המו"פ של האיחוד האירופי, ובפרט לקראת תכנית המו"פ הבאה של האיחוד האירופי Horizon Europe, שצפויה להתחיל בשנת 2021.

בנוסף, דנו השרים בנושא סגירת פערים מגדריים, והשר כהן הציג את התכנית של משרד הכלכלה והתעשייה לקידום יזמות נשית בעסקים. השתלבותן של נשים בתפקידים בכירים, בניהול, ביזמות ובבעלות על עסקים במשק הישראלי חשובה במעלה.

השרה ההולנדית הגיעה לארץ בליווי של משלחת עסקית גדולה, ובה בכירים מחברות הולנדיות. זאת על מנת להכיר את התעשייה הישראלית החדשנית ואת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות. השרה הגיעה במטרה לקדם את שיתוף הפעולה הקיים בנושא כלכלה מעגלית. במהלך הביקור ייערך סמינר בנושא הכלכלה המעגלית למשלחת העסקית ולחברות ישראליות, ובהמשך השרה תבקר במתקן להתפלת מים ותפגוש חברות ממגוון תחומים בטכניון שבחיפה. 

כלכלה מעגלית היא תפיסה כלכלית, המנסה לייעל את השימוש במשאבים, כך שהמשק והחברות יגדילו את הרווחים והפריון שלהם, ובמקביל תצומצם הפגיעה הסביבתית. נושא זה מקודם כיום על ידי מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה באמצעות יצירת תכנית לאומית לקידום הנושא, סמינרים וסדנאות להנגשת הנושא ויישומו בתעשייה ומשלחות בילטראליות עם גורמים בכירים לשיתוף בניסיון וידע בנושא.

על פי משרד הכלכלה והתעשייה, בשנת 2018 יחסי המסחר הבילטראליים עם הולנד נאמדו בהיקף של 3.7 מיליארד דולר, מתוכם הייצוא היווה 2.2 מיליארד דולר, ו-1.5 מיליארד דולר ייבוא. לפי נתוני הלמ"ס, סך הייצוא להולנד במחצית הראשונה של שנת 2019 עמד על 1.12 מיליארד דולר, וסך הייבוא מהולנד לישראל עמד על כ-700 מיליון דולר.

שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן: "הביקור הנוכחי הוא צעד נוסף בחיזוק מערכת היחסים הטובה בין ישראל והולנד ומהווה רוח גבית להעמקת שיתופי הפעולה בין המדינות. אני מאמין כי ישנו פוטנציאל רב להגדלת הסחר ההדדי בין המדינות, ולכן אנו פועלים ללא לאות בכדי לסייע לחברות ישראליות למצוא הזדמנויות עסקיות בשוק ההולנדי. היחסים הכלכליים עם הולנד ימשיכו לצמוח ולהתפתח במגוון תחומים, זאת כחלק מהאינטרס המשותף של המדינות"

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יש כאלה שמנסים לעשות רוח כאילו הם עובדים..... (ל"ת)
    קשקוש 04/02/2020 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    את מסגירה של אנה פרנק. גדולי מסגירי היהודים (ל"ת)
    אני מבין שכבר גיליתם 04/02/2020 12:48
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.