ThetaRay מינתה את אדוארד סנדר כמנהל מוצר ראשי
חברת ThetaRay, ספקית פתרונות Big Data מבוססי AI, הודיעה היום על מינויו של אדוארד סנדר לתפקיד מנהל מוצר ראשי.
סנדר יהיה אחראי על כל הפעילויות הקשורות למוצר, כמו גם על זיהוי ופיתוח של שותפויות הקשורות למוצרים וטכנולוגיות. סנדר יקדם את פלטפורמת ה-Intuition Artificial של ThetaRay, המסייעת למוסדות פיננסיים לאתר את הסימנים הראשונים להלבנת הון, הונאה ותוכניות פשעי רשת אחרות.
אדוארד סנדר מביא ניסיון של שני עשורים בניהול ארגוני תוכנה גלובליים ומומחה מוכר בשוק בתחום הפשיעה, הציות לרגולציה והסיכון הפיננסי. הוא בעל מומחיות בתחומי הלבנת הון (AML), הכרת הלקוח (KYC), בדיקת נאותות של לקוחות (CDD) והגדרת בדיקת נאותות משופרת (EDD).
סנדר מצטרף ל-ThetaRay מ-Arachnys, בה כיהן כנשיא ועזר לשלש את הכנסותיה השנתיות של החברה. לפני Arachnys שימש כמנכ"ל Model N, חברת תוכנת ענן ציבורית בעמק הסיליקון ולפני כן שימש כמנהל המוצר הראשי של NICE Actimize ומנהל כללי של עסקי הלבנת ההון שלה והיה אחראית להכפלת הכנסותיה במהלך כהונתו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
