הכותל, ירושלים כיפת הזהב
צילום: Istock

סקר התיירות: ירושלים היא העיר המתויירת ביותר בישראל

רוב התיירים היו נוצרים ואמרו שדעתם על ישראל השתנתה לטובה לאחר הביקור. ההוצאה הממוצעת לתייר בשנת 2018 עמדה על כ-1,402 דולר
ערן סוקול |

משרד התיירות מפרסם היום את סקר התיירות הנכנסת לשנת 2018, בה נאמדו הכנסות המדינה מתיירות נכנסת ב-20.88 מיליארד שקל (לא כולל הוצאות הטיסה). מהסקר עולה כי ירושלים היא העיר המתוירת ביותר בישראל, כאשר ארבעה מתוך חמשת האתרים המובילים ממוקמים בעיר הקודש. רוב התיירים הם נוצרים ודווקא שינו את דעתם על ישראל לטובה לאחר הביקור.

קישור לצפייה בסקר המלא 

ירושלים היא העיר המתויירת ביותר

במקום הראשון נמצאת ירושלים (77.5% מכלל התיירים), אחריה תל אביב (67.4%), במקום השלישי אזור ים המלח (48%) ובמקום הרביעי טבריה והכנרת (36.2%). כאשר בבחינת מידת שביעות הרצון מהביקור בישראל, השיבו 93.3% מהתיירים שהביקור היה טוב עד מצוין.

גם בבחינת האתרים המתויירים ביותר, נמצא כי ארבעת האתרים מתוך החמישה המובילים נמצאים בירושלים – הכותל במקום הראשון (71.6%), במקום השני כנסיית הקבר (52.2%), במקום השלישי יפו העתיקה (51%), במקום הרביעי הר הזיתים (47.4%), בחמישי ויה דולורוזה (46.8%), במקום השישי נמצא נמל תל אביב (37.7%) ובמקום השביעי נמצא הרובע היהודי (30.9%).

הרוב שינו את דעתם על ישראל לטובה 

על פי הממצאים, 53.2% מהתיירים אמרו כי דעתם על ישראל השתנתה לטובה לאחר הביקור, 45.6% אמרו כי הביקור לא שינה את דעתם ו-1.2% אמרו כי הביקור שינה לרעה את דעתם.

ההוצאה הממוצעת לתייר ירדה ב-1.3% 

ההוצאה הממוצעת לתייר בשנת 2018 עמדה על כ-1,402 דולר ללא עלות כרטיס הטיסה, נתון מעט נמוך ביחס לכ-1,421 דולר אשתקד.

רוב התיירים היו נוצרים

מעל מחצית מהתיירים המבקרים בישראל הם נוצרים (54.9%), מעל כרבע מהם יהודים (27.5%) וכ-2.4% מוסלמים. בקרב הנוצרים בלט מספרם של הקתולים (42.8%) והפרוטסטנטים (30.6%).

ואם כבר מדברים על נוצרים, ממצאי הסקר הראו כי חלק גדול מהתיירים - 24.3% הגיעו למטרת צליינות, לעומת 21.3% שהגיעו לצורך תיור וטיול, אולם מרבית התיירים - 30% הגיעו לביקור קרובים וידידים. 10.3% הגיעו לבילוי והנאה, 8.9% לעסקים ושליחויות ו-1.2% ציינו מטרות אחרות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שר התיירות יריב לוין: "שנת 2018 הייתה שנת שיא בתיירות הנכנסת לישראל, במהלכה נכנסו לישראל מעל 4 מיליון תיירים. רוב התיירים מעידים שדעתם השתנתה לטובה על ישראל, וכמעט מחציתם חוזרים לבקר בה, ולא בכדי. העלייה המתמדת בכניסות התיירים לישראל נובעת מאסטרטגיית השיווק החדשה של המשרד, שבזכותה אנחנו ממשיכים לראות עליות גם ב-2019"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.