צילום: Istock

סקר התיירות: ירושלים היא העיר המתויירת ביותר בישראל

רוב התיירים היו נוצרים ואמרו שדעתם על ישראל השתנתה לטובה לאחר הביקור. ההוצאה הממוצעת לתייר בשנת 2018 עמדה על כ-1,402 דולר

ערן סוקול | 14/07/2019 14:20

נושאים בכתבה יריב לוין משרד התיירות תיירות

משרד התיירות מפרסם היום את סקר התיירות הנכנסת לשנת 2018, בה נאמדו הכנסות המדינה מתיירות נכנסת ב-20.88 מיליארד שקל (לא כולל הוצאות הטיסה). מהסקר עולה כי ירושלים היא העיר המתוירת ביותר בישראל, כאשר ארבעה מתוך חמשת האתרים המובילים ממוקמים בעיר הקודש. רוב התיירים הם נוצרים ודווקא שינו את דעתם על ישראל לטובה לאחר הביקור.

קישור לצפייה בסקר המלא

ירושלים היא העיר המתויירת ביותר

במקום הראשון נמצאת ירושלים (77.5% מכלל התיירים), אחריה תל אביב (67.4%), במקום השלישי אזור ים המלח (48%) ובמקום הרביעי טבריה והכנרת (36.2%). כאשר בבחינת מידת שביעות הרצון מהביקור בישראל, השיבו 93.3% מהתיירים שהביקור היה טוב עד מצוין.

גם בבחינת האתרים המתויירים ביותר, נמצא כי ארבעת האתרים מתוך החמישה המובילים נמצאים בירושלים – הכותל במקום הראשון (71.6%), במקום השני כנסיית הקבר (52.2%), במקום השלישי יפו העתיקה (51%), במקום הרביעי הר הזיתים (47.4%), בחמישי ויה דולורוזה (46.8%), במקום השישי נמצא נמל תל אביב (37.7%) ובמקום השביעי נמצא הרובע היהודי (30.9%).

הרוב שינו את דעתם על ישראל לטובה

על פי הממצאים, 53.2% מהתיירים אמרו כי דעתם על ישראל השתנתה לטובה לאחר הביקור, 45.6% אמרו כי הביקור לא שינה את דעתם ו-1.2% אמרו כי הביקור שינה לרעה את דעתם.

ההוצאה הממוצעת לתייר ירדה ב-1.3%

ההוצאה הממוצעת לתייר בשנת 2018 עמדה על כ-1,402 דולר ללא עלות כרטיס הטיסה, נתון מעט נמוך ביחס לכ-1,421 דולר אשתקד.

רוב התיירים היו נוצרים

מעל מחצית מהתיירים המבקרים בישראל הם נוצרים (54.9%), מעל כרבע מהם יהודים (27.5%) וכ-2.4% מוסלמים. בקרב הנוצרים בלט מספרם של הקתולים (42.8%) והפרוטסטנטים (30.6%).

ואם כבר מדברים על נוצרים, ממצאי הסקר הראו כי חלק גדול מהתיירים - 24.3% הגיעו למטרת צליינות, לעומת 21.3% שהגיעו לצורך תיור וטיול, אולם מרבית התיירים - 30% הגיעו לביקור קרובים וידידים. 10.3% הגיעו לבילוי והנאה, 8.9% לעסקים ושליחויות ו-1.2% ציינו מטרות אחרות.

קיראו עוד ב"בארץ"

שר התיירות יריב לוין: "שנת 2018 הייתה שנת שיא בתיירות הנכנסת לישראל, במהלכה נכנסו לישראל מעל 4 מיליון תיירים. רוב התיירים מעידים שדעתם השתנתה לטובה על ישראל, וכמעט מחציתם חוזרים לבקר בה, ולא בכדי. העלייה המתמדת בכניסות התיירים לישראל נובעת מאסטרטגיית השיווק החדשה של המשרד, שבזכותה אנחנו ממשיכים לראות עליות גם ב-2019"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד | 27/12/2025 20:05

נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן