הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
הכותל, ירושלים כיפת הזהב
צילום: Istock

סקר התיירות: ירושלים היא העיר המתויירת ביותר בישראל

רוב התיירים היו נוצרים ואמרו שדעתם על ישראל השתנתה לטובה לאחר הביקור. ההוצאה הממוצעת לתייר בשנת 2018 עמדה על כ-1,402 דולר
ערן סוקול |
נושאים בכתבה יריב לוין משרד התיירות תיירות

משרד התיירות מפרסם היום את סקר התיירות הנכנסת לשנת 2018, בה נאמדו הכנסות המדינה מתיירות נכנסת ב-20.88 מיליארד שקל (לא כולל הוצאות הטיסה). מהסקר עולה כי ירושלים היא העיר המתוירת ביותר בישראל, כאשר ארבעה מתוך חמשת האתרים המובילים ממוקמים בעיר הקודש. רוב התיירים הם נוצרים ודווקא שינו את דעתם על ישראל לטובה לאחר הביקור.

קישור לצפייה בסקר המלא 

ירושלים היא העיר המתויירת ביותר

במקום הראשון נמצאת ירושלים (77.5% מכלל התיירים), אחריה תל אביב (67.4%), במקום השלישי אזור ים המלח (48%) ובמקום הרביעי טבריה והכנרת (36.2%). כאשר בבחינת מידת שביעות הרצון מהביקור בישראל, השיבו 93.3% מהתיירים שהביקור היה טוב עד מצוין.

גם בבחינת האתרים המתויירים ביותר, נמצא כי ארבעת האתרים מתוך החמישה המובילים נמצאים בירושלים – הכותל במקום הראשון (71.6%), במקום השני כנסיית הקבר (52.2%), במקום השלישי יפו העתיקה (51%), במקום הרביעי הר הזיתים (47.4%), בחמישי ויה דולורוזה (46.8%), במקום השישי נמצא נמל תל אביב (37.7%) ובמקום השביעי נמצא הרובע היהודי (30.9%).

הרוב שינו את דעתם על ישראל לטובה 

על פי הממצאים, 53.2% מהתיירים אמרו כי דעתם על ישראל השתנתה לטובה לאחר הביקור, 45.6% אמרו כי הביקור לא שינה את דעתם ו-1.2% אמרו כי הביקור שינה לרעה את דעתם.

ההוצאה הממוצעת לתייר ירדה ב-1.3% 

ההוצאה הממוצעת לתייר בשנת 2018 עמדה על כ-1,402 דולר ללא עלות כרטיס הטיסה, נתון מעט נמוך ביחס לכ-1,421 דולר אשתקד.

רוב התיירים היו נוצרים

מעל מחצית מהתיירים המבקרים בישראל הם נוצרים (54.9%), מעל כרבע מהם יהודים (27.5%) וכ-2.4% מוסלמים. בקרב הנוצרים בלט מספרם של הקתולים (42.8%) והפרוטסטנטים (30.6%).

ואם כבר מדברים על נוצרים, ממצאי הסקר הראו כי חלק גדול מהתיירים - 24.3% הגיעו למטרת צליינות, לעומת 21.3% שהגיעו לצורך תיור וטיול, אולם מרבית התיירים - 30% הגיעו לביקור קרובים וידידים. 10.3% הגיעו לבילוי והנאה, 8.9% לעסקים ושליחויות ו-1.2% ציינו מטרות אחרות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שר התיירות יריב לוין: "שנת 2018 הייתה שנת שיא בתיירות הנכנסת לישראל, במהלכה נכנסו לישראל מעל 4 מיליון תיירים. רוב התיירים מעידים שדעתם השתנתה לטובה על ישראל, וכמעט מחציתם חוזרים לבקר בה, ולא בכדי. העלייה המתמדת בכניסות התיירים לישראל נובעת מאסטרטגיית השיווק החדשה של המשרד, שבזכותה אנחנו ממשיכים לראות עליות גם ב-2019"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צהל פנסיה מילואים

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


להמשך הכתבה לחץ כאן