סקר התיירות: ירושלים היא העיר המתויירת ביותר בישראל
משרד התיירות מפרסם היום את סקר התיירות הנכנסת לשנת 2018, בה נאמדו הכנסות המדינה מתיירות נכנסת ב-20.88 מיליארד שקל (לא כולל הוצאות הטיסה). מהסקר עולה כי ירושלים היא העיר המתוירת ביותר בישראל, כאשר ארבעה מתוך חמשת האתרים המובילים ממוקמים בעיר הקודש. רוב התיירים הם נוצרים ודווקא שינו את דעתם על ישראל לטובה לאחר הביקור.
ירושלים היא העיר המתויירת ביותר
במקום הראשון נמצאת ירושלים (77.5% מכלל התיירים), אחריה תל אביב (67.4%), במקום השלישי אזור ים המלח (48%) ובמקום הרביעי טבריה והכנרת (36.2%). כאשר בבחינת מידת שביעות הרצון מהביקור בישראל, השיבו 93.3% מהתיירים שהביקור היה טוב עד מצוין.
גם בבחינת האתרים המתויירים ביותר, נמצא כי ארבעת האתרים מתוך החמישה המובילים נמצאים בירושלים – הכותל במקום הראשון (71.6%), במקום השני כנסיית הקבר (52.2%), במקום השלישי יפו העתיקה (51%), במקום הרביעי הר הזיתים (47.4%), בחמישי ויה דולורוזה (46.8%), במקום השישי נמצא נמל תל אביב (37.7%) ובמקום השביעי נמצא הרובע היהודי (30.9%).
- לראשונה בישראל יוסדר מקצוע ייעוץ המשכנתאות
- בדרך למשבר נוסף: לוין פתח בהליך להדחת היועמ"שית בהרב-מיארה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרוב שינו את דעתם על ישראל לטובה
על פי הממצאים, 53.2% מהתיירים אמרו כי דעתם על ישראל השתנתה לטובה לאחר הביקור, 45.6% אמרו כי הביקור לא שינה את דעתם ו-1.2% אמרו כי הביקור שינה לרעה את דעתם.
ההוצאה הממוצעת לתייר ירדה ב-1.3%
ההוצאה הממוצעת לתייר בשנת 2018 עמדה על כ-1,402 דולר ללא עלות כרטיס הטיסה, נתון מעט נמוך ביחס לכ-1,421 דולר אשתקד.
רוב התיירים היו נוצרים
מעל מחצית מהתיירים המבקרים בישראל הם נוצרים (54.9%), מעל כרבע מהם יהודים (27.5%) וכ-2.4% מוסלמים. בקרב הנוצרים בלט מספרם של הקתולים (42.8%) והפרוטסטנטים (30.6%).
ואם כבר מדברים על נוצרים, ממצאי הסקר הראו כי חלק גדול מהתיירים - 24.3% הגיעו למטרת צליינות, לעומת 21.3% שהגיעו לצורך תיור וטיול, אולם מרבית התיירים - 30% הגיעו לביקור קרובים וידידים. 10.3% הגיעו לבילוי והנאה, 8.9% לעסקים ושליחויות ו-1.2% ציינו מטרות אחרות.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
שר התיירות יריב לוין: "שנת 2018 הייתה שנת שיא בתיירות הנכנסת לישראל, במהלכה נכנסו לישראל מעל 4 מיליון תיירים. רוב התיירים מעידים שדעתם השתנתה לטובה על ישראל, וכמעט מחציתם חוזרים לבקר בה, ולא בכדי. העלייה המתמדת בכניסות התיירים לישראל נובעת מאסטרטגיית השיווק החדשה של המשרד, שבזכותה אנחנו ממשיכים לראות עליות גם ב-2019"
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
