הכותל, ירושלים כיפת הזהב
צילום: Istock

סקר התיירות: ירושלים היא העיר המתויירת ביותר בישראל

רוב התיירים היו נוצרים ואמרו שדעתם על ישראל השתנתה לטובה לאחר הביקור. ההוצאה הממוצעת לתייר בשנת 2018 עמדה על כ-1,402 דולר
ערן סוקול |

משרד התיירות מפרסם היום את סקר התיירות הנכנסת לשנת 2018, בה נאמדו הכנסות המדינה מתיירות נכנסת ב-20.88 מיליארד שקל (לא כולל הוצאות הטיסה). מהסקר עולה כי ירושלים היא העיר המתוירת ביותר בישראל, כאשר ארבעה מתוך חמשת האתרים המובילים ממוקמים בעיר הקודש. רוב התיירים הם נוצרים ודווקא שינו את דעתם על ישראל לטובה לאחר הביקור.

קישור לצפייה בסקר המלא 

ירושלים היא העיר המתויירת ביותר

במקום הראשון נמצאת ירושלים (77.5% מכלל התיירים), אחריה תל אביב (67.4%), במקום השלישי אזור ים המלח (48%) ובמקום הרביעי טבריה והכנרת (36.2%). כאשר בבחינת מידת שביעות הרצון מהביקור בישראל, השיבו 93.3% מהתיירים שהביקור היה טוב עד מצוין.

גם בבחינת האתרים המתויירים ביותר, נמצא כי ארבעת האתרים מתוך החמישה המובילים נמצאים בירושלים – הכותל במקום הראשון (71.6%), במקום השני כנסיית הקבר (52.2%), במקום השלישי יפו העתיקה (51%), במקום הרביעי הר הזיתים (47.4%), בחמישי ויה דולורוזה (46.8%), במקום השישי נמצא נמל תל אביב (37.7%) ובמקום השביעי נמצא הרובע היהודי (30.9%).

הרוב שינו את דעתם על ישראל לטובה 

על פי הממצאים, 53.2% מהתיירים אמרו כי דעתם על ישראל השתנתה לטובה לאחר הביקור, 45.6% אמרו כי הביקור לא שינה את דעתם ו-1.2% אמרו כי הביקור שינה לרעה את דעתם.

ההוצאה הממוצעת לתייר ירדה ב-1.3% 

ההוצאה הממוצעת לתייר בשנת 2018 עמדה על כ-1,402 דולר ללא עלות כרטיס הטיסה, נתון מעט נמוך ביחס לכ-1,421 דולר אשתקד.

רוב התיירים היו נוצרים

מעל מחצית מהתיירים המבקרים בישראל הם נוצרים (54.9%), מעל כרבע מהם יהודים (27.5%) וכ-2.4% מוסלמים. בקרב הנוצרים בלט מספרם של הקתולים (42.8%) והפרוטסטנטים (30.6%).

ואם כבר מדברים על נוצרים, ממצאי הסקר הראו כי חלק גדול מהתיירים - 24.3% הגיעו למטרת צליינות, לעומת 21.3% שהגיעו לצורך תיור וטיול, אולם מרבית התיירים - 30% הגיעו לביקור קרובים וידידים. 10.3% הגיעו לבילוי והנאה, 8.9% לעסקים ושליחויות ו-1.2% ציינו מטרות אחרות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שר התיירות יריב לוין: "שנת 2018 הייתה שנת שיא בתיירות הנכנסת לישראל, במהלכה נכנסו לישראל מעל 4 מיליון תיירים. רוב התיירים מעידים שדעתם השתנתה לטובה על ישראל, וכמעט מחציתם חוזרים לבקר בה, ולא בכדי. העלייה המתמדת בכניסות התיירים לישראל נובעת מאסטרטגיית השיווק החדשה של המשרד, שבזכותה אנחנו ממשיכים לראות עליות גם ב-2019"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.